המעבר לפריפריה: "במחיר של שתי מכוניות רכשתי דירת 3 חדרים קרובה לים"
התייקרות הדירות בשנתיים האחרונות מקשה על זוגות צעירים ומשפחות לרכוש את דירת חלומותיהם במרכז הארץ והמעבר מחוץ לגבולות אשדוד-חדרה הופך לאלטרנטיבה הגיונית. Bizportal שוחח עם אנשים שבחרו להעתיק את חייהם מאזור המרכז לעיר אשקלון הדרומית.
"חשבנו בהתחלה לרכוש דירה במרכז, אך בגלל איכות החיים הטובה והמחירים הנוחים בחרנו באשקלון", אומרים עדי ואלעד שממתינים להשלמת דירת ה-4 חדרים 108 מ"ר שרכשו בשכונת אפרידר מחברת מבנים ונתיבים.
אלעד אומר כי הדירה נרכשה בכ-800 אלף שקל לפני כשנה ובעקבות עליית המחירים יכולה להימכר כיום בכמיליון שקל. "כל החברים שלי שהתלבטו ולבסוף לא רכשו מבכים על כך היום כאשר המחירים הרבה יותר גבוהים. לקחנו משכנתא בהיקף של חצי מיליון שקל וההחזר החודשי של כ- 3,200 שקל לא מעיק עלינו, אני עובד בחברת נדל"ן ברמת אביב ועדי עובדת בסניף בנק בקרית גת".
הנקודה הכואבת היחידה עליה מלין אלעד היא זמן הנסיעה הארוך לעבודה בתל אביב. "אני יוצא שעה וחצי יותר מוקדם מהבית מעמיתיי לעבודה, זמן הנסיעה ברכבת אורך 40 דקות, אולם עם נסיעות האוטובוס מהתחנה ואליה לוקח לי לפחות שעה וארבעים דקות להגיע מדלת הבית לדלת המשרד".
"יצאתי לפנסיה וחיפשתי דירה במחיר שאוכל לעמוד בו, לכן נתתי צ'אנס לדרום", אומר שמואל שעבר לא מזמן לאשקלון מחולון. "במחיר של שתי מכוניות יוקרתיות, בכ-560 אלף שקל, רכשתי דירת 3 חדרים עם מעלית וחניה שזקוקה לשיפוץ, לקחתי הלוואה של 230 אלף שקל ל-8 שנים. את הדירה בחולון אני משכיר וכך אני מצליח לשלם את ההלוואה".
שמואל אומר שהחליט לחיות כמו בחו"ל ולרכוש דירת קיט- "הייתי בים הבוקר, מכרתי את המכונית ואני רוכב לכל מקום על אופניים, יש כאן תחושה של נופש ופחות צפיפות מאשר במרכז, שקלתי לעבור לבת-ים אך ההוצאה של 800-900 אלף שקל הייתה גדולה עליי".
שי הניג, מנכ"ל חברת אפגד הבונה באשקלון, אומר כי הרבה אנשים עוברים כיום לאשקלון מאשדוד, ראשון לציון ואף מנס ציונה. "אנשים מתחילים להבין שהעיר מתקרבת למרכז, נסיעת רכבת לתל אביב תמשך 35 דקות ברגע שתחובר מסילת הרכבת דרך ראשון לציון. אני מאמין שפער המחירים בין העיר לבין אשדוד יצטמצם בשנים הקרובות, כיום הוא עומד על כ-30%".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
