המעבר לפריפריה: "במחיר של שתי מכוניות רכשתי דירת 3 חדרים קרובה לים"

השבוע Bizportal בחר להציג את סיפורם האישי של אנשים שבחרו לעזוב את אזור המרכז לטובת העיר אשקלון הדרומית
לירן סהר |

התייקרות הדירות בשנתיים האחרונות מקשה על זוגות צעירים ומשפחות לרכוש את דירת חלומותיהם במרכז הארץ והמעבר מחוץ לגבולות אשדוד-חדרה הופך לאלטרנטיבה הגיונית. Bizportal שוחח עם אנשים שבחרו להעתיק את חייהם מאזור המרכז לעיר אשקלון הדרומית.

"חשבנו בהתחלה לרכוש דירה במרכז, אך בגלל איכות החיים הטובה והמחירים הנוחים בחרנו באשקלון", אומרים עדי ואלעד שממתינים להשלמת דירת ה-4 חדרים 108 מ"ר שרכשו בשכונת אפרידר מחברת מבנים ונתיבים.

אלעד אומר כי הדירה נרכשה בכ-800 אלף שקל לפני כשנה ובעקבות עליית המחירים יכולה להימכר כיום בכמיליון שקל. "כל החברים שלי שהתלבטו ולבסוף לא רכשו מבכים על כך היום כאשר המחירים הרבה יותר גבוהים. לקחנו משכנתא בהיקף של חצי מיליון שקל וההחזר החודשי של כ- 3,200 שקל לא מעיק עלינו, אני עובד בחברת נדל"ן ברמת אביב ועדי עובדת בסניף בנק בקרית גת".

הנקודה הכואבת היחידה עליה מלין אלעד היא זמן הנסיעה הארוך לעבודה בתל אביב. "אני יוצא שעה וחצי יותר מוקדם מהבית מעמיתיי לעבודה, זמן הנסיעה ברכבת אורך 40 דקות, אולם עם נסיעות האוטובוס מהתחנה ואליה לוקח לי לפחות שעה וארבעים דקות להגיע מדלת הבית לדלת המשרד".

"יצאתי לפנסיה וחיפשתי דירה במחיר שאוכל לעמוד בו, לכן נתתי צ'אנס לדרום", אומר שמואל שעבר לא מזמן לאשקלון מחולון. "במחיר של שתי מכוניות יוקרתיות, בכ-560 אלף שקל, רכשתי דירת 3 חדרים עם מעלית וחניה שזקוקה לשיפוץ, לקחתי הלוואה של 230 אלף שקל ל-8 שנים. את הדירה בחולון אני משכיר וכך אני מצליח לשלם את ההלוואה".

שמואל אומר שהחליט לחיות כמו בחו"ל ולרכוש דירת קיט- "הייתי בים הבוקר, מכרתי את המכונית ואני רוכב לכל מקום על אופניים, יש כאן תחושה של נופש ופחות צפיפות מאשר במרכז, שקלתי לעבור לבת-ים אך ההוצאה של 800-900 אלף שקל הייתה גדולה עליי".

שי הניג, מנכ"ל חברת אפגד הבונה באשקלון, אומר כי הרבה אנשים עוברים כיום לאשקלון מאשדוד, ראשון לציון ואף מנס ציונה. "אנשים מתחילים להבין שהעיר מתקרבת למרכז, נסיעת רכבת לתל אביב תמשך 35 דקות ברגע שתחובר מסילת הרכבת דרך ראשון לציון. אני מאמין שפער המחירים בין העיר לבין אשדוד יצטמצם בשנים הקרובות, כיום הוא עומד על כ-30%".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.