6 קריטריונים פשוטים לבחירת אג"חים כיום - 3 ניירות לדוגמא
מדד התל בונד 20 אינו עוצר ולאחר זינוק של 2.28% מתחילת אוקטובר השלים עלייה של 12.5% מתחילת 2010. התשואה הפנימית של המדד היא כרגע 2.03% ברוטו צמוד מדד בלבד, ופער התשואה בין המדד לבין ממשלתי צמוד במח"מ דומה עומד על 1.38% בלבד.
בימים בהם התל בונד נסחר ברמות גבוהות כ"כ, יש לשים לב לפרמטרים החשובים בבחירת איגרת-החוב.
דירוג
ידוע לכל שככל שדירוג האג"ח גבוה יותר - כך התשואה לפדיון נמוכה יותר; יחד עם זאת חשוב לזכור כי אג"ח ללא דירוג אינה בהכרח אג"ח לא איכותית. לעיתים אגרת-חוב אינה מדורגת פשוט משום שלעיתים מעדיפות החברות שהנפיקו את סדרת האג"ח לחסוך בהוצאות ולא לשלם בעבור הדירוג (מדובר בסכומים לא מבוטלים).
כאשר מדובר בחברות יציבות, מבוססות, בעלות מוניטין טוב בשוק ההון, שרוב הנתונים הכלכליים אודותיהן חיוביים ואשר נותנות ביטחונות טובים - ניתן לרכוש אג"ח שלהן גם אם אין אלה בעלות דירוג.
מח"מ
ככל שמח"מ אג"ח ארוך יותר - ידרוש המשקיע פיצוי בדמות תשואה גבוהה יותר. אג"ח שציינתי בעלות מח"מ נמוך יותר מממוצע מדד התל בונד 20, דבר המפחית את הסיכון של אג"ח.
תשואה ברוטו לפדיון
התשואה לפדיון באג"ח גבוהה יותר ממדד התל בונד כיוון שחלקן לא מדורגות ובחלקן אין שעבודים; ואולם התשואה לפדיון בהן גבוהה בממוצע ב-3.12% מתשואת מדד התל בונד!
פער תשואה מממשלתי
פער התשואה מממשלתי עומד בממוצע על 4.5%, הדבר נובע בין היתר מהתשואה האפסית של אג"ח הממשלתיות אך אינו מעיד על חשש להחזר הקרן והריבית באג"ח הקונצרניות.
בטחונות
למרבית אג"ח שציינתי קיימים בטחונות טובים. הדבר מחפה על העובדה שאג"ח אלו אינן מדורגות ומוריד מאוד את הסבירות לבעיות בהחזר תשלומי האג"ח.
תחום פעילות
חשוב מאוד לגוון ולקנות אג"ח של חברות מתחומי פעילות שונים היות והדבר מפחית את הסיכון בתיק ההשקעות.
הדבר הנכון כעת - אחת משתי אפשרויות
כאשר מדד התל בונד 20 מספק תשואה נמוכה כל כך, זהו הזמן הנכון להשקיע באחת משתי האפשרויות הבאות:
א) לרכוש אגרות-חוב קונצרניות צמודות שאינן מדורגות - אך נותנות ביטחונות טובים למחזיקים בהן;
ב) לרכוש אגרות-חוב קונצרניות מדורגות ללא בטחונות המהוות אלטרנטיבה ראויה למדד התל בונד.
להלן דוגמאות לאגרות-חוב מעין אלו:
לסיכום:
מדד התל בונד מעניק כעת תשואה נטו דלה (בנטרול עמלות ניירות-ערך, דמי ניהול ומס). בכדי להשביח את תיק ההשקעות יש לבחור אגרות-חוב מדורגות ללא ביטחונות ולהיפך. אגרות-חוב אלה ישפרו את התשואה של תיק ההשקעות, אך חשוב ביותר להתייעץ עם איש השקעות מומחה בבחירת אגרות-החוב המתאימות.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות - בעל ניסיון של למעלה מ-11 שנים בשוק ההון ומעניק ייעוץ השקעות מקצועי ואובייקטיבי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 1.יוני 26/06/2011 19:55הגב לתגובה זוסיון, אחרי כל הניתוחים שעשית, אתה המלצת על קמן ג' בתקופה שנסחר ב 105 אג' . כעבור 10 חודשים מהמלצתך הנייר נסחר ב 75 אג' . אתה גרמת לאנשים להפסד של 35% בתוך פחות משנה. האם יועץ מנוסה ומקצועי כמוך לא הייה אמור לצפות לזה? אני חושב שזו דוגמא למוינת למה שווה ניתוח של יועץ זה או אחר.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
