הקונצרני יקר? הנה אג"ח עם אפשרות לרווח של לפחות 10%

אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח בכלל פיננסים אגף נכסים ומחקר, מסתכל על הזדמנות שעשוייה ליווצר באג"ח להמרה של בריטיש
אריק פרץ |

איגרת חוב להמרה הינה אג"ח קונצרנית המעניקה זכות להמיר את האג"ח לניירות ערך אחרים של החברה, על פי רוב למניות, לפי יחס המרה שנקבע מראש. יחס ההמרה של אגרות החוב נקבע בעת ההנפקה, בערך נקוב ומצוין באחוזים. דהיינו כמות האג"ח הנדרשת לקבלת מניה אחת.

יחס ההמרה ניתן לשינוי במהלך תקופת האג"ח בהתאם לתנאים שנקבעו מראש בתשקיף. התנאים יכולים להתייחס לשינויים הנובעים מחלוקת דיבידנד או שינוי בהון המונפק של החברה (חלוקת מניות הטבה, איחוד מניות או הקצאות מיוחדות). מאחר והתנאים עשויים להשתנות בין המנפיקים השונים, תתכן השפעה שונה על התמחור של סדרות שונות כתוצאה מאירועים דומים.

האופציה להמיר תלויה במחזיק האג"ח והמימוש רק בתנאים מסוימים המתאימים לו. אופציית ההמרה מעניקה לאג"ח להמרה שווי עודף על פני איגרות חוב בעלות אותם מאפיינים אך שאינן ניתנות להמרה. זאת מכיוון שלאופציה יש ערך כלכלי.

ערך זה יכול להיות נמוך עד כדי אפסי ומאידך יכול להיות גבוה עד כדי כך שהוא מביא את האג"ח להמרה להיסחר בתשואה נמוכה או אפילו שלילית.

לעתים חברות המנפיקות אג"ח להמרה כוללות בתשקיף סעיף בו שער ההמרה יכול לעלות בעתיד וזהו פרט חשוב שצריך לשים לב אליו.

מרבית האג"ח להמרה נפדות לשיעורין. במועד הפדיון החלקי מחזיק האג"ח יכול לקבל את הסכום המגיע לו או להמיר את כל יתרת האג"ח למניות.

פרמיית המרה מיידית הינה התוספת באחוזים שיש לשלם עבור רכישה מיידית של המניה דרך האג"ח, או במלים אחרות, בכמה אחוזים יהיה יקר יותר לרכוש את המניה דרך האג"ח לעומת רכישה ישירה של המניה. פרמיית המרה מיידית מחושבת באופן הבא:

מתיאוריה למעשי: אג"ח להמרה בריטיש ז'

בריטיש ישר אג ז

האיגרת של חברת בריטיש ישראל נסחרת במסלול המנייתי שלה, דהיינו האיגרת נושאת תשואה שלילית והפרמיה להמרה נמוכה ביותר ועומדת על כ- 3%. האיגרת נושאת רבית נומינלית של 7% .

יחס ההמרה המקורי היה 11 ועקב חלוקת דיבידנד ירד יחס ההמרה ל- 10.375(כלומר על כל 10.375 איגרות נקבל מניה אחת).

באמצע שנת 2012 יתבצע פדיון חלקי של 50% מהאיגרת לפי הפארי שלה שעומד היום על 100.38 אגורות בעוד האיגרת נסחרת כיום במחיר של 128 אגורות. פדיון חלקי זה לפי הפארי יביא כמעט בוודאות להפסד ולכן מבחינת המשקיע יהיה עליו להמיר את האיגרת עד למועד זה או לחלופין למכור אותה בשוק.

על פניו האיגרת נסחרת בתשואה שלילית של כ-5% עם פרמיה להמרה של כ- 2.5% אך ישנו פקטור נוסף שלא נלקח בחשבון והוא הריביות שישולמו למחזיק האיגרת עד למועד הפדיון החלקי.

האיגרת מחלקת ארבע פעמים בשנה קופון שקלי של 1.75% , ועד הפעם האחרונה לפני מועד הפדיון החלקי יקבל המחזיק באיגרת שישה קופונים ובסה"כ 10.5% . אם נתעלם לרגע מהוצאות ההיוון, שבריביות היום הינן זניחות, נקבל מחיר לאיגרת של כ-118 אגורות.

במחיר זה הפרמיה להמרה תהיה שלילית ותעמוד על כ-(5.3%-). משקיע שבאפשרותו ביצוע שורט על המניה יכול לסגור את הפוזיציה של קניית האיגרת ולגרוף רווח של כ- 5% מסך הפוזיציה.

לפני כחודש וחצי הודיעה מליסרון כי היא מעוניינת לרכוש את בריטיש לפי מחיר מניה של 14.5 שקלים מידי בעלי השליטה. לאחר השלמת העסקה יחזיקו מליסרון והאחים עופר כ- 71% מהחברה בעוד שאר ההחזקות יוותרו בידי הציבור.

קרוב לוודאי שעם רגע השלמת העסקה ינסו מליסרון והאחים עופר למחוק אותה מהמסחר. הסיבה העיקרית לכך היא שלהחזקה בחברת בת יש הצדקה כאשר הפעילות העסקית נפרדת לחלוטין מפעילות חברת האם.

למליסרון ולבריטיש תחומי פעילות כמעט זהים ובעתיד יכולים להיווצר ניגודי עניינים רבים בין שתי החברות. לדוגמה: אם מליסרון תרצה להקים/לרכוש קניון חדש בעיר מסויימת היא תאלץ להעמיד העסקה להצבעת בעלי המניות בה היא תצטרך לנמק מדוע העסקה הולכת למליסרון ולא לבריטיש וההפך.

מחיקת בריטיש מהמסחר תהיה כנראה במחיר של 14.5 שקלים ומעלה, כ-12% מעל מחירה בשוק כיום. ייתכן כי בעלי האג"ח להמרה יקבלו הצעה להחליפן באיגרות של מליסרון ותנאיהן ישופרו על מנת להבטיח את הסכמתם של בעלי האג"ח.

במידה ומליסרון תמחק את בריטיש מהמסחר במחיר של 14.5 שקלים משקיעי האג"ח ירוויחו כ-10% לפחות על השקעתם.

* הנתונים נכונים ליום המסחר 21/10/10

הכותב הוא אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח בכלל פיננסים אגף נכסים ומחקר

*** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.