רינה דגני: "שיפסיקו למלא את המרכז בדירות קטנות, שיבנו רכבת מהירה מב"ש"

מנכ"לית גיאוקרטוגרפיה ממליצה להפוך את באר שבע יעד לזוגות צעירים. "זמן נסיעה של 50 דקות ברכבת מב"ש זהה לזמן נסיעה לעבודה של תושבים מחולון וראשל"צ"
לירן סהר |

העיר באר שבע זכתה בשנתיים האחרונות לביקושים ערים מצד משקיעים רבים אשר ניצלו את מחירי הדירות הנמוכים יחסית למרכז כדי להשיג תשואות יפות משכירות. ממחקר כלכלי שערכה בעיר לאחרונה ד"ר רינה דגני, מנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה, עולה כי העיר חוותה תמורות רבות בשל הביקושים הגוברים.

דגני מוסרת כי השוק בבאר-שבע, שהיה רדום מאוד לאורך שנים רבות התעורר מ- 2008 והגדיל את עצמו הן מבחינת היצעים והן מבחינת מחירים. "רמות המחירים השתנו מאוד בעשור האחרון, ממחיר של כ-460 אלף שקל לנכס (דירה+צמודי קרקע), ירד המחיר ל-403 אלף שקל לנכס ב-2007. ב-2008 הייתה קפיצה במחיר ל-586 אלף שקל בממוצע, עלייה של כ-45% בתוך שנה, ובסך הכל עלייה של כ-79% עד היום, סוף 2010".

לפי דגני, עלייה זו גבוהה בהשוואה לממוצע הארצי, שעלה בכ-42% באותן שנים בין 2007 והיום. בתל-אביב לשם השוואה,עלו המחירים בכ-56% באותן שנים, שיעורי עלייה גבוהים מעל 70% היו גם בחדרה ובפתח תקווה.

"מבחינה אורבאנית, הביקוש הרב לדירות של משקיעים בבאר-שבע, יכול להביא את היישוב לתנופת פיתוח גדולה, וזאת גם ללא תרומת המעבר של צה"ל לאזור", מציינת דגני. "הרבה משקי בית הגרים בעיר, קיבלו או מצפים לסכום גבוה עבור דירתם, דבר שיאפשר פריחה של משפרי דיור".

ביישוב לא אמיד כמו באר-שבע חלק נכבד מהביקוש היה של זוגות צעירים או דירות ראשונות של משק הבית, שבאופן טבעי הן זולות וקטנות יחסית. אולם בשל הפריחה והביקוש לדירות להשקעה בעיר, מציעים הרבה מאוד משקי בית את דירתם למכירה. מה שיקבע את גורל ההתפתחות האורבאנית של העיר קשור בהחלטת המיקום של מי שמציע את דירתו היום למכירה. חלק נכבד מהם עושים זאת, כנראה, מתוך רצון לרכוש דירה טובה או גדולה יותר באחת מהשכונות בעיר, ונקווה שרק חלק מזערי, ישקול היום לקבל את הכסף ולעזוב את העיר.

דגני מסבירה כי בכל מקרה, הדירות שנמכרו/ימכרו יגרמו לביקוש ניכר בשכונות החדשות, של מי שמכרו או ימכרו את דירתם. "מבחינה תכנונית יש לבנות בעיר דירות חדשות ולהתאימן לדירות של משפרי דיור, שהן לרוב דירות גדולות ויקרות יותר".

ממכון גיאוקרטוגרפיה נמסר כי מספר הנכסים שהוצעו למכירה ב-2010 גדול לאין שיעור בהשוואה למספר הנכסים שהוצעו למכירה בשנים קודמות. מספר הנכסים המוצעים למכירה ב-2010 מביא את באר-שבע להיות אחת מ-4 היישובים בהם הוצעו ב-2010 הכי הרבה דירות למכירה, דומה לתל אביב, ירושלים וחיפה. מספר הדירות המוצעות למכירה בבאר-שבע גבוה מהמספר המוצע ביישובים כמו נתניה ופתח תקווה, שהן שתי ערים מבוקשות מאוד בגוש דן.

בבאר-שבע לאורך השנים, בתקופות שפל, הוצעו בעיר בשנה גרועה כ-450 דירות למכירה ובשנים אחרות בין 800-1,200 נכסים כל שנה. ב-2010 עמדו למכירה כ-5,000 נכסים, שהם כ-8% מכלל הנכסים הקיימים היום בעיר.

דגני סבורה שהעיר חייבת להיערך לקליטה של אוכלוסיה חדשה ואוכלוסייה של משפרי דיור, בעיקר לשינוי במערך השירותים, לאוכלוסייה יהודית ולא יהודית. מן הראוי להדגיש כי באר-שבע מהווה היום מוקד משיכה לתושבים לא יהודיים, שנכנסים בכמויות לעיר וכנראה ישכרו או יקנו את הדירות שנמכרו בשכונות ותיקות ופחות טובות בעיר.

"חשוב לציין כי כאשר קיימת מצוקה של זוגות צעירים באזור המרכז, רכבת מהירה במחיר מסובסד, תשפר מאוד את הביקוש לדירות בבאר-שבע", מוסיפה דגני. "זוגות צעירים יכולים לקנות היום דירה במחיר נמוך בהרבה מהמחיר בגוש דן, הם גם יכולים לרכוש צמודי קרקע בשכונות ותיקות במחיר נמוך מזה של דירה במרכז הארץ. הצעירים שירכשו את הדירות וצמודי הקרקע במרכז העיר יביאו להתחדשות עירונית בשכונות הוותיקות. בבאר-שבע כ-18% מההיצעים היום הם נכסים צמודי קרקע, חלקם הגדול, אמנם, בשכונות לא מפותחות".

דגני ממליצה לממשלה להפסיק למלא את הארץ בדירות קטנות של דיור בר השגה ובמקום זה להשקיע ברכבת מהירה לבאר-שבע, שתקטין את זמן הנסיעה ותוזיל את מחיר הנסיעה אל העיר וממנה. "מן הראוי להדגיש שהחשיבות של צירי התחבורה העיקריים לעיר יאפשרו לצעירים הרוצים לעבוד במרכז הארץ להגיע למקום עבודתם בזמן דומה לזה שמשקיעים היום תושבי גוש דן. זמן נסיעה היום ברכבת מבאר-שבע לתל-אביב כשעה ורבע, לאחר השלמת מסילה נוספת יתקצר הזמן לכ-50 דקות, שהוא הזמן הממוצע של נסיעה לעבודה של תושבים בגוש דן, מיישובים כמו חולון, ראשון לציון, מודיעין, רחובות וכו'".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי