סקטור הבנקאות מתחמם: אנליסטים בוחרים את המניה המומלצת ביותר להשקעה

מערכת Bizportal פנתה לשלושה אנליסטים מובילים בשאלה אחת פשוטה: "מהו הבנק המומלץ ביותר להשקעה בימים אלו מבין כל מניות הבנקים?". כל התשובות והנימוקים לפניכם
תומר קורנפלד |

בתקופה האחרונה מניות הבנקים חוזרות לרכז עניין בקרב המשקיעים ובזירה זו ישנן התרחשויות רבות: הבנק המזרחי הוריד את יעד התשואה להון בתוכנית ארוכת הטווח שלו, מדינת ישראל מעוניינת למכור את אחזקותיה בבנק דיסקונט ועוד.

משקיעים אשר השקיעו בתעודת סל העוקבת אחר מניות הבנקים השיגו תשואה נאה מאוד בחודש האחרונים של כ-20%. אולם, חלק מן המשקיעים שואלים את עצמם מיהי מניית הבנקים המומלצת ביותר להשקעה בקרב מניות הבנקים.

על מנת לענות על השאלה, פנה Bizportal למספר אנליסטים מובילים ושאל אותם שאלה פשוטה: "מהו הבנק המומלץ ביותר להשקעה בימים אלו מבין כל מניות הבנקים?". מבחינת האנליסטים, טווח הזמן של ההשקעה אינו נמדד בימים, בשבועות או בחודשים, אלא זמן ארוך יותר, נניח שנה.

התשובות והנימוקים לפניכם:

1. טרנס קלינגמן, מנהל המחקר בבית ההשקעות מיטב - בנק אגוד

"בשלב הנוכחי של מחזור העסקים, לגיטימי לנקוט אסטרטגיה אגרסיבית של השקעה בבנקים כגון אגוד ודיסקונט, הנסחרים הרבה מתחת להון העצמי שלהם", אומר קליגמן. "יש, כמובן, סיבות טובות למכפילים אלה, ובראשם תוצאות כספיות פושרות, הנובעות בעיקר ממבנה הוצאות לא יעיל".

לדברי קליגמן: "תוצאות בנקים אלו משתפרות משמעותית רק כשההתאוששות הכלכלית תוספת תאוצה (ואנו כבר רחוקים שנתיים מהשפל של 2008) ומשפיעה על התוצאות דרך גידול מתמשך בהכנסות. גידול זה מביא, בתורו, לשיפור התשואה על ההון, על אף מבנה הוצאות בעייתי".

מבין שני הבנקים, דיסקונט ואגוד מעדיף קליגמן את בנק אגוד מהסיבה שהתמונה בדיסקונט מורכבת יותר (בגלל ההפצה הצפויה של הממשלה והצורך לבצע גיוס הון מניות נוסף).לדבריו, "אסטרטגיה אגרסיבית זו עשויה להתאים לסוחרים פרטיים יותר מאשר למשקיעים מוסדיים, שמשקיעים לטווח ארוך בחברות איכותיות ואינם נוהגים לשנות את האחזקות העיקריות שלהם לעתים קרובות".

2. אורי ליכט מנהל המחקר של IBI ועדי סקופ אנליסט הבנקים - בנק דיסקונט

בניגוד לקליגמן, מי שכן סבור כי בנק דיסקונט מהווה הזדמנות מעניינת זה בית ההשקעות IBI. "אפשר להסתכל על בנק דיסקונט, בשונה משאר הבנקים בישראל כעל חברת אחזקות פיננסיות - 100% מבנק מרכנתיל המתמחה במגזר הקמעונאי ערבי וחרדי, 72% מויזה כאל בכרטיסי אשראי, ופעילות בנקאות פרטית רווחית בדרום אמריקה דרך חברת הבת בארה"ב וכמובן אחזקה של 26% מהבנק הבינלאומי ", מסבירים ליכט וסקופ המעריכים כי שווי אחזקות אלה בלבד (ללא דיסקונט הבנק וחטיבת המשכנתאות שלו) גבוהה יותר משווי השוק של דיסקונט.

לדברי ליכט וסקופ, בנק דיסקונט נסחר במכפיל הון נמוך של 0.69, דיסקאונט של כ-53% לעומת שאר הבנקים הגדולים בישראל. כלומר, השניים סבורים כי מניות הבנק צריכות לעלות ב-53% רק כדי להיסחר במכפיל הון עצמי בדומה לשאר הבנקים.

עם זאת, ועל כך אין מחלוקת בין האנליסטים השונים, הבנק סובל מיעילות תפעולית נמוכה הנובעת מעלויות שכר עובדים גבוהות במיוחד, ראוי לדעתם שהבנק ייסחר במכפיל הון נמוך יותר. לדעת ליכט וסקופ דיסקאונט של 20% הוא מוצדק והראוי והמחיר הנוכחי של מניות הבנק מגלמות תסריט פסימי מידי.

נקודה נוספת שעולה מסקירתם של ליכט וסקופ היא כי הפצת המניות של הבנק על ידי המדינה (שהוכרזה אתמול) יחד עם הנפקת מניות המתוכננת בבנק העיבו על המניה במשך זמן רב והן צפויות להיעלם. "במחיר הנוכחי, ההפצה של המדינה צפויה להצליח, נזכיר שמאז ההפצה הקודמת עלתה מניית דיסקונט ב-8% וכמות של חצי מיליארד שקל נקלטה בשוק בקלות".

כמו כן, מציינים השניים כי ההקלה איתה יצא בנק ישראל המאפשרת למשקיעים מוסדיים להגדיל את שיעור האחזקה בבנק עד 10% בתנאים מסוימים צפויה רק להגדיל את הביקושים בהפצה הקרובה.

3. מאיר סלייטר - אנליסט הבנקים של דש ברוקראז' - בנק מזרחי טפחות

אתמול הציב בנק המזרחי יעד תשואה להון שאפתני של 15% בשנת 2013 הנחשב לאגרסיבי במיוחד במגזר הבנקאות כאשר הוא נסחר בתשואה להון של 1.13. לדברי מאיר סלייטר אנליסט הבנקים של דש ברוקראז' ישנו אפסייד של כ-20% במניות הבנק המורכב מעליית מכפיל ההון לרמה של 1.2, זאת עם תשואה שוטפת של 12%-13% בשנה הבאה. לדברי סלייטר אפסייד זה גבוה מהבנקים האחרים וממרבית המניות במדדים המובילים.

עם זאת, סלייטר מדגיש כי בהשקעה במניות הבנק ישנו סיכון הנובע מהתפתחות מחירי הנדל"ן בארץ ובעיקר מצעדיו הבאים של נגיד בנק ישראל במטרה לרסנם. סלייטר מסביר: "בנק ישראל עלול לנקוט בצעדים אחרים מאשר העלאת הריבית, אשר עלולים לכלול הגדלת הקצאת ההון כנגד מתן משכנתאות (אשר עומדת היום על 35%) ו/או הגבלת המינוף בלקיחת משכנתא".

סלייטר מביע חשש כי צעדים אלו יפגעו בכל המערכת הבנקאית, אך בעיקר בבנק מזרחי, בו פעילות המשכנתאות מהווה יותר מ-50% מפעילות הבנק. למרות האמור, סלייטר סבור כי בתמחור הנוכחי, כדאי להשקיע במזרחי, והסיכון בנקיטת צעדים בשוק המשכנתאות ע"י הנגיד שווה את הסיכוי לקבלת תשואה גבוהה יחסית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי