סקטור הבנקאות מתחמם: אנליסטים בוחרים את המניה המומלצת ביותר להשקעה
בתקופה האחרונה מניות הבנקים חוזרות לרכז עניין בקרב המשקיעים ובזירה זו ישנן התרחשויות רבות: הבנק המזרחי הוריד את יעד התשואה להון בתוכנית ארוכת הטווח שלו, מדינת ישראל מעוניינת למכור את אחזקותיה בבנק דיסקונט ועוד.
משקיעים אשר השקיעו בתעודת סל העוקבת אחר מניות הבנקים השיגו תשואה נאה מאוד בחודש האחרונים של כ-20%. אולם, חלק מן המשקיעים שואלים את עצמם מיהי מניית הבנקים המומלצת ביותר להשקעה בקרב מניות הבנקים.
על מנת לענות על השאלה, פנה Bizportal למספר אנליסטים מובילים ושאל אותם שאלה פשוטה: "מהו הבנק המומלץ ביותר להשקעה בימים אלו מבין כל מניות הבנקים?". מבחינת האנליסטים, טווח הזמן של ההשקעה אינו נמדד בימים, בשבועות או בחודשים, אלא זמן ארוך יותר, נניח שנה.
התשובות והנימוקים לפניכם:
1. טרנס קלינגמן, מנהל המחקר בבית ההשקעות מיטב - בנק אגוד
"בשלב הנוכחי של מחזור העסקים, לגיטימי לנקוט אסטרטגיה אגרסיבית של השקעה בבנקים כגון אגוד ודיסקונט, הנסחרים הרבה מתחת להון העצמי שלהם", אומר קליגמן. "יש, כמובן, סיבות טובות למכפילים אלה, ובראשם תוצאות כספיות פושרות, הנובעות בעיקר ממבנה הוצאות לא יעיל".
לדברי קליגמן: "תוצאות בנקים אלו משתפרות משמעותית רק כשההתאוששות הכלכלית תוספת תאוצה (ואנו כבר רחוקים שנתיים מהשפל של 2008) ומשפיעה על התוצאות דרך גידול מתמשך בהכנסות. גידול זה מביא, בתורו, לשיפור התשואה על ההון, על אף מבנה הוצאות בעייתי".
מבין שני הבנקים, דיסקונט ואגוד מעדיף קליגמן את בנק אגוד מהסיבה שהתמונה בדיסקונט מורכבת יותר (בגלל ההפצה הצפויה של הממשלה והצורך לבצע גיוס הון מניות נוסף).לדבריו, "אסטרטגיה אגרסיבית זו עשויה להתאים לסוחרים פרטיים יותר מאשר למשקיעים מוסדיים, שמשקיעים לטווח ארוך בחברות איכותיות ואינם נוהגים לשנות את האחזקות העיקריות שלהם לעתים קרובות".
2. אורי ליכט מנהל המחקר של IBI ועדי סקופ אנליסט הבנקים - בנק דיסקונט
בניגוד לקליגמן, מי שכן סבור כי בנק דיסקונט מהווה הזדמנות מעניינת זה בית ההשקעות IBI. "אפשר להסתכל על בנק דיסקונט, בשונה משאר הבנקים בישראל כעל חברת אחזקות פיננסיות - 100% מבנק מרכנתיל המתמחה במגזר הקמעונאי ערבי וחרדי, 72% מויזה כאל בכרטיסי אשראי, ופעילות בנקאות פרטית רווחית בדרום אמריקה דרך חברת הבת בארה"ב וכמובן אחזקה של 26% מהבנק הבינלאומי ", מסבירים ליכט וסקופ המעריכים כי שווי אחזקות אלה בלבד (ללא דיסקונט הבנק וחטיבת המשכנתאות שלו) גבוהה יותר משווי השוק של דיסקונט.
לדברי ליכט וסקופ, בנק דיסקונט נסחר במכפיל הון נמוך של 0.69, דיסקאונט של כ-53% לעומת שאר הבנקים הגדולים בישראל. כלומר, השניים סבורים כי מניות הבנק צריכות לעלות ב-53% רק כדי להיסחר במכפיל הון עצמי בדומה לשאר הבנקים.
עם זאת, ועל כך אין מחלוקת בין האנליסטים השונים, הבנק סובל מיעילות תפעולית נמוכה הנובעת מעלויות שכר עובדים גבוהות במיוחד, ראוי לדעתם שהבנק ייסחר במכפיל הון נמוך יותר. לדעת ליכט וסקופ דיסקאונט של 20% הוא מוצדק והראוי והמחיר הנוכחי של מניות הבנק מגלמות תסריט פסימי מידי.
נקודה נוספת שעולה מסקירתם של ליכט וסקופ היא כי הפצת המניות של הבנק על ידי המדינה (שהוכרזה אתמול) יחד עם הנפקת מניות המתוכננת בבנק העיבו על המניה במשך זמן רב והן צפויות להיעלם. "במחיר הנוכחי, ההפצה של המדינה צפויה להצליח, נזכיר שמאז ההפצה הקודמת עלתה מניית דיסקונט ב-8% וכמות של חצי מיליארד שקל נקלטה בשוק בקלות".
כמו כן, מציינים השניים כי ההקלה איתה יצא בנק ישראל המאפשרת למשקיעים מוסדיים להגדיל את שיעור האחזקה בבנק עד 10% בתנאים מסוימים צפויה רק להגדיל את הביקושים בהפצה הקרובה.
3. מאיר סלייטר - אנליסט הבנקים של דש ברוקראז' - בנק מזרחי טפחות
אתמול הציב בנק המזרחי יעד תשואה להון שאפתני של 15% בשנת 2013 הנחשב לאגרסיבי במיוחד במגזר הבנקאות כאשר הוא נסחר בתשואה להון של 1.13. לדברי מאיר סלייטר אנליסט הבנקים של דש ברוקראז' ישנו אפסייד של כ-20% במניות הבנק המורכב מעליית מכפיל ההון לרמה של 1.2, זאת עם תשואה שוטפת של 12%-13% בשנה הבאה. לדברי סלייטר אפסייד זה גבוה מהבנקים האחרים וממרבית המניות במדדים המובילים.
עם זאת, סלייטר מדגיש כי בהשקעה במניות הבנק ישנו סיכון הנובע מהתפתחות מחירי הנדל"ן בארץ ובעיקר מצעדיו הבאים של נגיד בנק ישראל במטרה לרסנם. סלייטר מסביר: "בנק ישראל עלול לנקוט בצעדים אחרים מאשר העלאת הריבית, אשר עלולים לכלול הגדלת הקצאת ההון כנגד מתן משכנתאות (אשר עומדת היום על 35%) ו/או הגבלת המינוף בלקיחת משכנתא".
סלייטר מביע חשש כי צעדים אלו יפגעו בכל המערכת הבנקאית, אך בעיקר בבנק מזרחי, בו פעילות המשכנתאות מהווה יותר מ-50% מפעילות הבנק. למרות האמור, סלייטר סבור כי בתמחור הנוכחי, כדאי להשקיע במזרחי, והסיכון בנקיטת צעדים בשוק המשכנתאות ע"י הנגיד שווה את הסיכוי לקבלת תשואה גבוהה יחסית".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
