סקטור הבנקאות מתחמם: אנליסטים בוחרים את המניה המומלצת ביותר להשקעה

מערכת Bizportal פנתה לשלושה אנליסטים מובילים בשאלה אחת פשוטה: "מהו הבנק המומלץ ביותר להשקעה בימים אלו מבין כל מניות הבנקים?". כל התשובות והנימוקים לפניכם
תומר קורנפלד |

בתקופה האחרונה מניות הבנקים חוזרות לרכז עניין בקרב המשקיעים ובזירה זו ישנן התרחשויות רבות: הבנק המזרחי הוריד את יעד התשואה להון בתוכנית ארוכת הטווח שלו, מדינת ישראל מעוניינת למכור את אחזקותיה בבנק דיסקונט ועוד. משקיעים אשר השקיעו בתעודת סל העוקבת אחר מניות הבנקים השיגו תשואה נאה מאוד בחודש האחרונים של כ-20%. אולם, חלק מן המשקיעים שואלים את עצמם מיהי מניית הבנקים המומלצת ביותר להשקעה בקרב מניות הבנקים. על מנת לענות על השאלה, פנה Bizportal למספר אנליסטים מובילים ושאל אותם שאלה פשוטה: "מהו הבנק המומלץ ביותר להשקעה בימים אלו מבין כל מניות הבנקים?". מבחינת האנליסטים, טווח הזמן של ההשקעה אינו נמדד בימים, בשבועות או בחודשים, אלא זמן ארוך יותר, נניח שנה. התשובות והנימוקים לפניכם: 1. טרנס קלינגמן, מנהל המחקר בבית ההשקעות מיטב - בנק אגוד "בשלב הנוכחי של מחזור העסקים, לגיטימי לנקוט אסטרטגיה אגרסיבית של השקעה בבנקים כגון אגוד ודיסקונט, הנסחרים הרבה מתחת להון העצמי שלהם", אומר קליגמן. "יש, כמובן, סיבות טובות למכפילים אלה, ובראשם תוצאות כספיות פושרות, הנובעות בעיקר ממבנה הוצאות לא יעיל". לדברי קליגמן: "תוצאות בנקים אלו משתפרות משמעותית רק כשההתאוששות הכלכלית תוספת תאוצה (ואנו כבר רחוקים שנתיים מהשפל של 2008) ומשפיעה על התוצאות דרך גידול מתמשך בהכנסות. גידול זה מביא, בתורו, לשיפור התשואה על ההון, על אף מבנה הוצאות בעייתי". מבין שני הבנקים, דיסקונט ואגוד מעדיף קליגמן את בנק אגוד מהסיבה שהתמונה בדיסקונט מורכבת יותר (בגלל ההפצה הצפויה של הממשלה והצורך לבצע גיוס הון מניות נוסף).לדבריו, "אסטרטגיה אגרסיבית זו עשויה להתאים לסוחרים פרטיים יותר מאשר למשקיעים מוסדיים, שמשקיעים לטווח ארוך בחברות איכותיות ואינם נוהגים לשנות את האחזקות העיקריות שלהם לעתים קרובות". 2. אורי ליכט מנהל המחקר של IBI ועדי סקופ אנליסט הבנקים - בנק דיסקונט בניגוד לקליגמן, מי שכן סבור כי בנק דיסקונט מהווה הזדמנות מעניינת זה בית ההשקעות IBI. "אפשר להסתכל על בנק דיסקונט, בשונה משאר הבנקים בישראל כעל חברת אחזקות פיננסיות - 100% מבנק מרכנתיל המתמחה במגזר הקמעונאי ערבי וחרדי, 72% מויזה כאל בכרטיסי אשראי, ופעילות בנקאות פרטית רווחית בדרום אמריקה דרך חברת הבת בארה"ב וכמובן אחזקה של 26% מהבנק הבינלאומי ", מסבירים ליכט וסקופ המעריכים כי שווי אחזקות אלה בלבד (ללא דיסקונט הבנק וחטיבת המשכנתאות שלו) גבוהה יותר משווי השוק של דיסקונט. לדברי ליכט וסקופ, בנק דיסקונט נסחר במכפיל הון נמוך של 0.69, דיסקאונט של כ-53% לעומת שאר הבנקים הגדולים בישראל. כלומר, השניים סבורים כי מניות הבנק צריכות לעלות ב-53% רק כדי להיסחר במכפיל הון עצמי בדומה לשאר הבנקים. עם זאת, ועל כך אין מחלוקת בין האנליסטים השונים, הבנק סובל מיעילות תפעולית נמוכה הנובעת מעלויות שכר עובדים גבוהות במיוחד, ראוי לדעתם שהבנק ייסחר במכפיל הון נמוך יותר. לדעת ליכט וסקופ דיסקאונט של 20% הוא מוצדק והראוי והמחיר הנוכחי של מניות הבנק מגלמות תסריט פסימי מידי. נקודה נוספת שעולה מסקירתם של ליכט וסקופ היא כי הפצת המניות של הבנק על ידי המדינה (שהוכרזה אתמול) יחד עם הנפקת מניות המתוכננת בבנק העיבו על המניה במשך זמן רב והן צפויות להיעלם. "במחיר הנוכחי, ההפצה של המדינה צפויה להצליח, נזכיר שמאז ההפצה הקודמת עלתה מניית דיסקונט ב-8% וכמות של חצי מיליארד שקל נקלטה בשוק בקלות". כמו כן, מציינים השניים כי ההקלה איתה יצא בנק ישראל המאפשרת למשקיעים מוסדיים להגדיל את שיעור האחזקה בבנק עד 10% בתנאים מסוימים צפויה רק להגדיל את הביקושים בהפצה הקרובה. 3. מאיר סלייטר - אנליסט הבנקים של דש ברוקראז' - בנק מזרחי טפחות אתמול הציב בנק המזרחי יעד תשואה להון שאפתני של 15% בשנת 2013 הנחשב לאגרסיבי במיוחד במגזר הבנקאות כאשר הוא נסחר בתשואה להון של 1.13. לדברי מאיר סלייטר אנליסט הבנקים של דש ברוקראז' ישנו אפסייד של כ-20% במניות הבנק המורכב מעליית מכפיל ההון לרמה של 1.2, זאת עם תשואה שוטפת של 12%-13% בשנה הבאה. לדברי סלייטר אפסייד זה גבוה מהבנקים האחרים וממרבית המניות במדדים המובילים. עם זאת, סלייטר מדגיש כי בהשקעה במניות הבנק ישנו סיכון הנובע מהתפתחות מחירי הנדל"ן בארץ ובעיקר מצעדיו הבאים של נגיד בנק ישראל במטרה לרסנם. סלייטר מסביר: "בנק ישראל עלול לנקוט בצעדים אחרים מאשר העלאת הריבית, אשר עלולים לכלול הגדלת הקצאת ההון כנגד מתן משכנתאות (אשר עומדת היום על 35%) ו/או הגבלת המינוף בלקיחת משכנתא". סלייטר מביע חשש כי צעדים אלו יפגעו בכל המערכת הבנקאית, אך בעיקר בבנק מזרחי, בו פעילות המשכנתאות מהווה יותר מ-50% מפעילות הבנק. למרות האמור, סלייטר סבור כי בתמחור הנוכחי, כדאי להשקיע במזרחי, והסיכון בנקיטת צעדים בשוק המשכנתאות ע"י הנגיד שווה את הסיכוי לקבלת תשואה גבוהה יחסית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.