אלשטיין מציג: מכירה פיקטיבית של 5% ממניות סלקום
בעל השליטה באי.די.בי, אדוארדו אלשטיין, עקף את דרישות הרגולציה בכל הנוגע להחזקה בסלקום והוכיח בניגוד לעמדת הרגולטור כי אין צורך להיות אזרח ישראל כדי להחזיק בחברת תקשורת ישראלית. על פי תקנות משרד התקשורת, בחברת תקשורת ישראלית חייב להחזיק בעל מניות אזרח ישראלי בלפחות 5% ממניותיה. בנוסף על 10% מכלל הדירקטורים צריכים להחזיק באזרחות ישראלית.
מאז שנפרדו דרכיהם של אלשטיין ומוטי בן משה נדרשה אי.די.בי להתמודד עם הדרישה למצוא גורם ישראלי שיחזיק במניות לפי חוק. אלשטיין, על אף היותו יהודי, בחר שלא לממש את זכותו לאזרחות ישראלית. אז מה עשתה דיסקונט השקעות על מנת להתמודד עם המגבלה של משרד התקשורת? דסק"ש העבירה 5% ממניות סלקום לשני אנשים הקשורים לבעל השליטה: מאוריסיו ביאור, המכהן כדירקטור חליפי בדסק"ש ודירקטור בסלקום, ומריו בלכר, המכהן כדירקטור חליפי בחברת אי.די.בי פיתוח. בפועל, מדובר בהשאלה של המניות בלבד, כאשר כל הזכויות הכלכליות הקשורות בהן ימשיכו להיות בידי דסק"ש. כלומר, במכירה פיקטיבית שמעמידה את החוקים של מדינת ישראל באור נלעג.
ההודעה שיצאה למערכת ההודעות האינטרנטית (מאיה) לא עניינה במיוחד את המשקיעים בהנחה כי מדובר בצעד טכני. ואכן, לאחר שהמסחר במניית סלקום נפתח בירידות חדות בצל ההודעה - התיקון לא איחר לבוא. מי כן איחר (או למעשה בכלל לא בא), זהו הרגולטור בכבודו ובעצמו.
בשיחה שקיים Bizportal עם משרד התקשורת עולה כי הם לא ממש ראו בעייתיות בפתרון שאלשטיין שלף ונצמדו כמו פקידים טובים להודעה שהוציאה דסק"ש לבורסה, ולפיה כללי הדרישה לרישיון, אותם עקף אלשטיין, מצריכים החזקה בידיים ישראליות. במלים אחרות, אלשטיין אומר לרגולטור 'אני מבין מה הדרישות שלכם אך אמצא מעקף'.. והרגולטור מאשר.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זו לא הפעם הראשונה בה חברות תקשורת ישראליות נשלטו על ידי ידיים זרות, אך במשרד התקשורת בכל זאת מתעקשים על ידיים ישראליות ברשימת המחזיקים אך באותה נשימה לא ששים אילי קרב על מנת להגן על אותה דירשה. למעשה, במשרד התקשורת מגלים גמישות יתרה בכל הנוגע לדרישות שהציב לגבי החזקה בחברת תקשורת ישראלית. נראה כי גורמי הביטחון הם האחרונים שמחזיקים בדעה כי המניות צריכות להיות בידיים ישראליות, ובמשרד התקשורת עוזרים למבקשים להתגבר על המכשול.

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').