רבות נכתב בשבוע האחרון על השבתת הממשלה האמריקנית ועל התוצאות האפשריות שלה. כלכלנים מעריכים שהתוצר האמריקני יסבול מירידה של עד 0.3% לכל שבוע שהממשלה שובתת. אבל הכלכלנים מסכימים גם שהענן השחור שמעיב על הכלכלה עוד יותר הוא תקרת החוב המתקרבת ואיתה הסיכון שארה"ב תגיע למצב של חדלות פירעון. אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בבית ההשקעות פסגות, מעריך שהסיכוי שהכלכלה החזקה בעולם תגיע למצב הזה "נמוך מאוד".

גרינפלד מציין את התנועות החדות בשוק האג"ח כמדד לעצבנות הרבה בוול סטריט: "בשוק הריביות ניתן לראות כי העצבנות ממש לא נעלמה כאשר התשואה על האג"ח לחודש עלתה לרמה גבוהה יותר מזו של האג"ח לשלושה חודשים (ראה גרף מטה). תופעה דומה נצפתה בשווקים בשני משברי תקרת החוב הקודמים, זה של אמצע 2011 וזה של סוף 2012", אומר גרינפלד.

בפסגות מעריכים שלהשבתת הממשלה אין משמעות כלכלית של ממש, אך למשבר החוב שאליו ארה"ב מתקרבת יש. גרינפלד מעריך כי "המו"מ בין הצדדים ימשך עד ל-17 לחודש, ישתלב במו"מ על העלאת תקרת החוב ושבסופו של דבר הצדדים יגיעו להסכמות ויעלו את תקרת החוב בזמן. הסיכון העיקרי בתרחיש כזה היא שהפשרה שיגיעו הצדדים היא שתקרת החוב תועלה כך שתספיק רק לכמה חודשים של פעילות וכל הסיפור יחזור על עצמו לקראת בחירות אמצע הכהונה בנובמבר 2014. לכן, גם אם בסופו של דבר יתעשתו הפוליטיקאים האמריקאים ויעלו את תקרת החוב בדקה ה-90, ייתכן בהחלט שחברות הדירוג פיץ' ומודי'ס ינצלו את העיכוב ואת ההתרחשויות האחרונות ליישר קו עם S&P ולהוריד את דירוג האשראי המושלם של ארה"ב בדרגה אחת".

יחד עם זאת, גרינפלד אומר ש"במידה ואנו טועים הסיכונים הם כמובן גבוהים יותר. ללא הסכמה על העלאת תקרת החוב, הממשלה לא יכולה לגייס יותר חוב (חוץ מגלגול של חוב קיים) ולכן תלויה אך ורק בהכנסות ממיסים המוערכות בכ-80 מיליארד דולר בשבוע. לכן בתרחיש כזה הממשלה נאלצת לוותר על שירותים נוספים, נכנסת להשבתה כללית והפגיעה במשק הופכת להיות הרבה יותר משמעותית".

"סיכון נוסף בתרחיש כזה הוא כמובן הסיכון שהממשל לא יוכל לשלם חלק מחובותיו בשל הכנסות נמוכות מדי", מסביר גרינפלד. "התשלום הראשון שעומד בסימן שאלה הוא תשלום של 25 מיליארד דולר לביטוח לאומי שאמור להיות משולם בראשון לנובמבר. התשלום השני והמשמעותי יותר הוא תשלום ריבית על אג"ח של 30 מיליארד דולר שאמור להיות משולם ב-15 לנובמבר. מדוע התשלום השני משמעותי יותר? כיוון שאי עמידה בו מהווה למעשה חדלות פירעון של ממשלת ארה"ב, על כל המשמעויות שבדבר".

בין ההשלכות האפשריות שיכולות לבוא במקרה של חדלות פירעון, גרינפלד מציין עלייה חדה בתשואות אג"ח ארה"ב, מימוש מסיבי של אג"ח ממשקיעים זרים, פיחות חד בדולר ובעיות בנזילות במערכת הפיננסית.

כמובן שחלק מהתרחישים הללו עלולים להוביל למשבר פיננסי ובדיוק מסיבה זו אנו מעריכים שהממשל האמריקאי לא יאפשר להגיע למצב כזה ושההסתברות לתרחיש כזה היא נמוכה מאוד. נזכיר פה כי תחת תיקון 14 בחוקה, בכל מקרה לאובמה יש אפשרות להעלות את תקרת החוב גם ללא הסכמת הרפובליקנים. צעד כזה עשוי להיתפס כאנטי-דמוקרטי ולכן אובמה ישתמש בו רק אם ממש לא תהיה ברירה.

בבית ההשקעות מציינים גם היבט נוסף למשבר: "ככל שאי הוודאות לגבי תקרת החוב וההשבתה נמשכת כך גם הסיכוי שהפד' יתחיל את צמצום ההרחבה הכמותית החודש הולך ומתקרב ל-0. מכיוון שלפד' אין פגישה בנובמבר, גם בתרחיש בו הכל מסתדר, ההחלטה תדחה כנראה לפחות עד לפגישת הפד' בדצמבר. האמת, לא נהיה גם מאוד מופתעים אם הצמצום ידחה בסופו של דבר עד לסוף רבעון ראשון".

"שאלה נוספת שעולה (ולא מצאנו עליה תשובה) היא מה קורה לרכישות הפד' במקרה של השבתה כללית? במידה והעסקתם של אנשי חדר המסחר של הפד לא נחשבת "הכרחית" כמו למשל העסקת אנשי הצבא או המשטרה, הפד יאלץ להפסיק באופן זמני את הרכישות מה שהשוק כמובן ממש לא יאהב".