הבעל ניצל את אשתו העיוורת והבריח ממנה כספים - האישה פנתה לבית המשפט; מה קבעה השופטת?
השופטת: "האיש עשה ככל העולה על רוחו בכספים המשותפים, ללא ידיעתה או הסכמתה של האישה. נראה כי הוא ניצל את האמון המוחלט שנתנה בו האישה, תוך ניצול מוגבלותה"
בית המשפט ביטל הסכם ממון ופסק חלוקה לא שוויונית: "הבעל נהג בחוסר תום לב והסתיר כספים". בפסק דין דרמטי שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, בראשות השופטת עפרה גיא, בוטל הסכם ממון בין בני זוג גרושים, שניהם בעלי מוגבלות ראייה, לאחר שנקבע כי הבעל פעל בחוסר תום לב קיצוני, הבריח כספים והסתיר מידע כלכלי מאשתו. השופטת החליטה לחלק את הזכויות הפנסיוניות באופן לא שוויוני לטובת האישה, תוך מתן פיצוי כספי משמעותי, והדגישה את מחויבות בית המשפט להגן על צדדים פגיעים במחלוקות רכושיות.
סיפור של אמון שהופר
בני הזוג, שנישאו ב-1992, חיו יחד כשלושה עשורים ללא ילדים משותפים, אך לגבר שלושה ילדים ממערכת יחסים קודמת. שניהם מתמודדים עם מוגבלות ראייה: האישה עיוורת לחלוטין, ואילו הגבר רואה באופן חלקי. ב-2002, כעשור לאחר החתונה, הם חתמו על הסכם ממון שאושר בבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין. ההסכם קבע כי כל הנכסים, הכספים והזכויות – מדירות וחשבונות בנק ועד פוליסות ביטוח וזכויות סוציאליות – יהיו משותפים, גם אם רשומים על שם אחד מהם בלבד. הוא גם חייב את הצדדים להפקיד את כל ההכנסות לחשבון בנק משותף, לא לפתוח חשבונות נפרדים ללא הסכמה, וכלל התחייבות של הגבר לצרף את האישה כשותפה לחשבון הבנק האישי שלו. ההסכם נועד להבטיח שיתוף ושקיפות, תוך התחשבות במגבלות הראייה של הצדדים, ובמיוחד בעיוורון המלא של האישה, שהגביל את יכולתה לעקוב אחר הכספים בעצמה.
הדברים התחממו ביולי 2022, כאשר הגבר פתח תביעה לאיזון משאבים, ודרש מחצית מהרכוש שנצבר במהלך הנישואים ורשום על שם האישה. הוא הסתמך על הסכם הממון, שלטענתו הפך לבלתי ניתן לערעור לאחר 20 שנה ללא ערעור. האישה, לעומת זאת, ביקשה לבטל את ההסכם, בטענה שהגבר הפר אותו שוב ושוב, ניהל את הכספים בחשאיות, הבריח כספים והשתמש בהם לצרכים אישיים, תוך ניצול העובדה שהיא לא יכולה לראות ולא הייתה מעורבת בניהול הכספים. היא סיפרה כי נתנה בו אמון מלא, אך גילתה שהוא ניהל חשבונות נפרדים, לא הפקיד הכנסות לחשבון המשותף ומשך סכומים גדולים ללא ידיעתה.
טענות הצדדים: האם הגבר ניצל את אשתו?
האישה טענה שההסכם נחתם תחת לחץ, כשהגבר ניצל את מצוקתה הכלכלית ואת עיוורונה המלא כדי לכפות עליה תנאים שמטרתם לנשל אותה מזכויותיה. היא ציינה כי לא יכלה לעקוב אחר הפעילות הכלכלית של התא המשפחתי, והסתמכה עליו לחלוטין. בין ההפרות שייחסה לו: אי-העברת הכנסות לחשבון המשותף, ניהול חשבונות נפרדים, משיכת עשרות אלפי שקלים ללא הסכמתה, ותמיכה כספית בילדיו ממערכת יחסים קודמת על חשבון התא המשפחתי. היא טענה שההתנהלות הזו שברה את בסיס ההסכם, שהיה אמור להתבסס על שיתוף ושקיפות.
- יזם מנוסה: הסכמי הממון והגירושים - למראית עין
- העליון: ניתן לחלק גם נכסים מלפני הנישואים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגבר, לעומת זאת, טען שההסכם תקף וחלוט, ושהוא פעל לפיו. הוא דרש חלוקה שוויונית של הרכוש, כולל זכויות סוציאליות ופנסיוניות, וטען שהאישה לא הציגה ראיות מספיקות להפרות מצדו. לדבריו, ההסכם משקף את רצונם המשותף מ-2002, ואין בסיס לבטלו.
השופטת עפרה גיא צללה לעומק הראיות – מסמכים בנקאיים, עדויות הצדדים ודוחות פיננסיים – והגיעה למסקנות חדות. היא קבעה שהגבר הפר את הסכם הממון באופן שיטתי ומתמשך, תוך הפגנת חוסר תום לב קיצוני. "האיש עשה ככל העולה על רוחו בכספים המשותפים, ללא ידיעתה או הסכמתה של האישה", כתבה, והוסיפה: "נראה כי הוא ניצל את האמון המוחלט שנתנה בו האישה, תוך ניצול מוגבלותה."
הממצאים כללו: סירוב לצרף את האישה כשותפה לחשבון הבנק האישי שלו, בניגוד להתחייבותו; אי-הפקדת הכנסותיו לחשבון המשותף, תוך שימוש בכספים לצרכים אישיים, כולל תמיכה בילדיו; הסתרת מידע על היקף הכנסותיו ופעילותו; משיכת סכומים של עשרות אלפי שקלים מהחשבון המשותף ללא ידיעת האישה; החלטה חד-צדדית להפסיק לעבוד, בעוד האישה המשיכה לעבוד ולצבור זכויות סוציאליות, מה שהגדיל את הפער הכלכלי ביניהם.
- הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
השופטת הדגישה כי הפרות אלה, שנמשכו שנים, שברו את היסודות של ההסכם – שיתוף ושקיפות – והפכו אותו לבלתי תקף. היא התחשבה במיוחד בעיוורונה המלא של האישה, שהפך אותה לפגיעה במיוחד לניצול, וקבעה כי התנהלות הגבר מצדיקה ביטול ההסכם.
ההחלטה: חלוקה לא שוויונית ופיצוי כספי לאישה
לאחר שביטלה את הסכם הממון, השופטת הפעילה את החריג בסעיף 8 לחוק יחסי ממון, שמאפשר חלוקה לא שוויונית של רכוש כאשר חלוקה שווה תהיה לא צודקת. היא החליטה: הזכויות הפנסיוניות, שנצברו בעיקר בזכות עבודתה המתמשכת של האישה, יחולקו כך ש-70% יועברו לאישה ו-30% לגבר, כהכרה בתרומתה הכלכלית ובפגיעה שנגרמה לה. שאר הרכוש המשותף, כולל כספים בחשבון הבנק המשותף ו-20,000 אירו שהוחזקו בכספת בבית, חולק שווה בשווה.
הגבר חויב לשלם לאישה 430,000 שקל כפיצוי על הפער בשווי נכסי המקרקעין שנרשמו על שמו. בנוסף, הוא נדרש לשלם הוצאות משפט בסך 30,000 שקל, כהשתקפות של התנהלותו הבלתי הוגנת. השופטת הסבירה שהחלוקה הלא שוויונית נועדה לתקן את העוול שנגרם לאישה, שהמשיכה לעבוד ולתמוך בתא המשפחתי בעוד הגבר ניהל את הכספים באופן חד-צדדי.
- 1.קלי 20/04/2025 18:10הגב לתגובה זוכול הכבוד לשופטת. יושר הכי חשוב

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
