קייטלין קלארק (X)קייטלין קלארק (X)

השחקנית שמקפיצה את הכדורסל - תופעה ושמה קייטלין קלארק

ביצת הזהב של פיבר וזאת שהפכה את כדורסל נשים לכמעט עם אותם אחוזי רייטינג של אלו הגברים - תכירו את קייטלין קלארק - רק בת 22 וכבר עם 29 שיאים על שמה

מנדי הניג | (1)
נושאים בכתבה קייטלין קלארק

בשנת 2024, קייטלין קלארק, בת 22 בלבד, הפכה לשם החם ביותר בספורט העולמי. בעונתה הראשונה ב-WNBA, היא שברה 29 שיאים, הובילה את אינדיאנה פיבר לפלייאוף לראשונה מאז 2016, והגדילה את רייטינג הליגה ב-170% עם משחקים שמשכו מיליוני צופים. מכירות הסחורה זינקו ב-236%, חוזי השידור קפצו ל-2.2 מיליארד דולר, וקלארק עצמה חתמה על חוזה חסות עם נייקי בשווי 28 מיליון דולר – הגדול בתולדות כדורסל הנשים. אך מעבר למספרים, קלארק הציתה שיח תרבותי סוער על גזע, מגדר ושוויון, והפכה את ה-WNBA ממוצר נישה לתופעה גלובלית. מי היא הכוכבת ששינתה את חוקי המשחק, והאם היא תוביל את הליגה לעתיד חדש? סיפור המסע שלה מאיווה הקטנה למרכז הבמה מספק תשובות מפתיעות.


הילדה שנולדה עם הכדורסל

קייטלין קלארק נולדה ב-22 בינואר 2002 בדה מוין, איווה, למשפחה ספורטיבית. כבר בגיל חמש היא התחרתה בליגות של בנים, כנראה זה מה שעושים כשאלו הליגות היחידות. היא ניסתה סופטבול, כדורעף וטניס, אך הכדורסל נשאר אהבתה הגדולה. "לא היה יום שלא חשבתי על המשחק הזה," סיפרה ל-ESPN ב-2024. בתיכון דאולינג קתוליק היא הובילה את קבוצתה לשלוש אליפויות מדינה, קלעה 3,951 נקודות – שיא NCAA – והפכה לשם מוכר בעולם הכדורסל.

ב-2020, קלארק הצטרפה לאוניברסיטת איווה, ושם הכל השתנה. כבר בעונתה הראשונה היא הובילה את המדינה בנקודות, אסיסטים ושלשות. היא שברה את שיא הנקודות בכל הזמנים ב-NCAA (3,951), קלעה 548 שלשות, ורשמה 17 טריפל-דאבלים – הישג נדיר. משחקיה הפכו לאירועים תרבותיים: גמר המכללות ב-2024 מול סאות' קרוליינה משך 18.9 מיליון צופים, יותר מגמר הגברים. "היא הפכה את המשחקים שלנו לחוויה," אמרה מאמנת איווה, ליסה בלודר. קלארק זכתה פעמיים בפרס גביע הונדה ובפרס סאליבן, וב-2025 אוניברסיטת איווה פרשה את חולצתה, מספר 22, כמחווה היסטורית.

קלארק עושה היסטוריה

בפברואר 2024, קלארק הכריזה על הצטרפותה לדראפט ה-WNBA, ונבחרה ראשונה על ידי אינדיאנה פיבר. הדראפט משך 2.45 מיליון צופים – זינוק של 328% לעומת 2023. "ידעתי שזו הזדמנות לשנות משהו גדול," שיתפה בהתרגשות את התקשורת. חוזה הרוקי שלה, 338,056 דולר לארבע שנים, היה צנוע לעומת השפעתה העצומה על הליגה.

באותה השנה, קלארק שברה 29 שיאים, כולל שיא האסיסטים בעונה (317), שיא השלשות של רוקי (122), ושיא הנקודות של רוקי (769). היא הפכה לרוקי הראשונה שרשמה טריפל-דאבל, והשיגה זאת פעמיים, כולל הישג היסטורי לפיבר ביולי. היא הובילה את הרוקיז בנקודות (19.2 למשחק), אסיסטים (8.4), ושלשות, וזכתה בתואר רוקי החודש ארבע פעמים. לאחר הפסקת האולימפיאדה, היא העלתה את ממוצע הנקודות שלה ל-23.1, והובילה את הפיבר לפלייאוף. למרות ההדחה בסיבוב הראשון, היא סיימה עם ממוצעים מרשימים של 18 נקודות ו-8.5 אסיסטים.

מתופעה למותג עולמי

קלארק הפכה את הפיבר לקבוצה הנצפית ביותר ב-WNBA, עם 1.19 מיליון צופים בממוצע למשחק. משחקי הבית משכו כ17 אלף צופים בממוצע – שיא חדש בליגה – ומשחקים בחוץ הועברו לאולמות ענק, כמו קפיטל וואן ארנה עם כעשרים אלף צופים. מכירות המרצ'נדייז זינקו בפי שתיים וחצי, ולחולצות שלה היה ביקושי שיא - הם פשוט נחטפו. קטלין היא ביצת זהב עבור הליגה וכשהתרומה להכנסות ממנה נמדדת על כ-25 אחוזים, וחוזה השידור החדש, 2.2 מיליארד דולר ל-11 שנים, מיוחס במידה רבה לקייטלין וההערצה לה.

מחוץ למגרש, קלארק הפכה למכונת חסויות עם חוזה של 28 מיליון דולר עם נייקי, ושיתופי פעולה עם גייטורייד וסטייט פארם. היא הופיעה בפרסומת של נייקי בסופרבול 2025, והקרן שלה תמכה ביוזמות חינוכיות וספורטיביות לילדות. "אני רוצה לעורר השראה," אמרה.

לא עבר הרבה זמן וקייטלין קלארק, כשחקנית לבנה בליגה שרוב שחקניותיה שחורות, מצאה את עצמה במרכזו של דיון טעון על גזע ונראות בתקשורת הספורט. שחקניות מובילות, בהן אייז'ה ווילסון, טענו כי רמת החשיפה לה זוכה קלארק נובעת לא רק מכישרונה, אלא גם מצבע עורה. בתוך המחלוקת הזו, קלארק לא התחמקה מהנושא: בינואר 2025 היא הכירה ב"פריבילגיה הלבנה" שממנה נהנתה, והביעה קריאה מפורשת לקדם שחקניות שחורות ולקדם ייצוג שוויוני יותר בספורט הנשים.

בתוך סערת השיח הציבורי, גם היריבות עם אנג'ל ריס – יריבות שהחלה בגמר המכללות של 2023 – קיבלה ממדים תקשורתיים נרחבים. במשחק ההוא, שבו LSU גברה על איווה, ביצעה ריס מחווה כלפי קלארק שכללה הצבעה על טבעת האליפות וחיקוי של תנועת "את לא רואה אותי" שזוהתה עם קלארק. האירוע עורר דיון ציבורי ער סביב גבולות הספורטיביות והייצוג במדיה. קלארק עצמה מיהרה להבהיר: "אנחנו שחקניות, לא אויבות," והדגישה כי התחרות ביניהן היא חלק בלתי נפרד מעולם הספורט המקצועני, ולא עילה לניפוח מתחים אישיים מחוץ למגרש.

לצד הדיון החברתי, קלארק הפנתה זרקור לפערים הכלכליים המובנים בתוך הליגה. בעונתה הראשונה היא הרוויחה מעט יותר מ-76 אלף דולר — סכום זעום בהשוואה למיליונים שמרוויחים שחקני ה-NBA. אף שחוזי החסות האישיים שלה הקלו עליה להתרכז ב-WNBA מבלי לשחק בליגות חורף זרות, קלארק לא שוכחת את יתר השחקניות. היא חיזקה את קריאתו של איגוד השחקניות לשנות את הסכם השכר ולהבטיח תנאים טובים יותר: טיסות שכר, תמיכה בהורות, והעלאת משכורות הבסיס.

עתיד ה-WNBA: רגע של מבחן

מעבר למגרש, קלארק הפכה לתופעה תרבותית ששינתה את כללי המשחק. היא משכה קהלים חדשים, שברה שיאי רייטינג והביאה לעלייה דרמטית בהכנסות הליגה. יותר מכל, היא הוכיחה שכדורסל נשים יכול להיות מוצר ספורטיבי מצליח, מסחרי ונגיש לא פחות מהכדורסל הגברי.

ובכל זאת, הצלחתה מעלה שאלה אסטרטגית עמוקה: האם ה-WNBA תדע לנצל את המומנטום שנוצר סביבה? עם דור חדש של ילדים וילדות הלובשים את חולצת מספר 22 בגאווה, נראה שקלארק כבר פתחה את הדלת לעתיד חדש. כעת, האחריות על ה-WNBA – האם תדע להמשיך בדרך הזו, או שתראה בזוהר הזה רגע חולף בלבד?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנווק 28/04/2025 09:22
    הגב לתגובה זו
    גם בליגה שחורה כמעט לחלוטין מדברים על פריבילגיה לבנה ועל לקדם שחקניות שחורות.למה מתלהבים ממנה מאותה סיבה שהתלהבו משחקנים שחורים בסוגי ספורט שהיו נחשבים ללבנים עע טייגר וודס בגולף והאחיות וויליאס בטניס.מישהו עוד מתפלא למה טראמפ נבחר
נבחרת ישראל ביורובאסקט. קרדיט: רשתות חברתיותנבחרת ישראל ביורובאסקט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאחר העלייה לשמינית הגמר, האם נבחרת ישראל מתומחרת ב-"דיסקאונט"?

לאחר שהבטיחה את שמינית הגמר באליפות אירופה, איך ישראל מדורגת יחסית לנבחרות האחרות מבחינת שכר השחקנים? והאם האידיאולוגיה הישראלית לגבי הישראלים מוכיחה את עצמה? 

רן קידר |

בשנים האחרונות תופעת איזרוחם של שחקנים זרים וצירופם לנבחרת הלאומית הלכה והקצינה באירופה. אם בעבר מתאזרחים היו שחקנים זרים ששיחקו שנים רבות במדינה, התגוררו בה, נישאו למקומיות (ובמקרה שלנו, לעתים גם התגיירו). והיו חלק מתרבות הכדורסל של אותה המדינה, אנחנו עדים לתופעה שבה שחקנים כמעט ללא זיקה למדינה משחקים בנבחרת שלה, תמורת כסף בלבד.

נבחרת פולין, למשל, בחרה להתחזק באמצעות ג’ורדן לויד, אקס מכבי תל אביב, שקיבל אזרחות פולנית הקיץ, למרות שאין לו שום זיקה לא לפולין וגם לא לכדורסל הפולני. לויד כיכב בנצחונות של פולין עד כה, כולל בנצחון של פולין על ישראל, וניתן להתווכח האם יש מקום לאיזרוחים ציניים שכאלה במסגרת נבחרות לאומיות, אבל עם זאת, הכל חוקי ותקין, היות ותקנון פיב"א מאפשר שיתוף של מתאזרח אחד במדי הנבחרת ולא מכתיב באילו תנאים מתבצע האיזרוח.

אצלנו, בישראל, המצב עדיין לא כזה קיצוני והמתאזרח שלנו, קאדין קרינגטון, משחק בהפועל ירושלים מאז 2022 ואף נשאר בארץ גם לאחר פתיחת המלחמה ב-7.10. עם זאת, התרומה שלו עד כה פחות משמעותית משל לויד "הפולני", למשל. 

שכר שחקני הנבחרת

ראשית, חשוב לציין שייצוג הנבחרת כמעט ואינו כרוך בשכר. לפני כשנה הסכים ארגון שחקני ושחקניות הכדורסל לחתום על חוזה שמפחית משמעותית את שכרם של השחקנים והשכר היומי עומד על סכום מינימלי של פחות מ-300 שקל, שנועד בעיקר לצרכי ביטוח ופנסיה. כדי לסבר את האוזן לגבי הסכומים הלא גבוהים, ההעפלה לאליפות אירופה זיכתה כל שחקן בסכום של 13 אלף שקל בלבד. במידה והנבחרת תעלה על כל הציפיות ותעפיל לחצי הגמר, ותסיים במקומות 1-4, יקבל כל שחקן בנבחרת ירוויח סכום של 33 אלף שקל. אם הנבחרת תגיע לרבע הגמר, ותסיים למקומות 5-8 הסכום יעמוד על 16 וחצי אלף שקל. ניצחון באליפות שווה 2,900 שקל לכל שחקן בנבחרת. 

ולהבדיל מהשכר הסמלי של השחקנים כשהם מייצגים אותנו עם המדים הלאומיים, כשהם משחקים בקבוצות המקצועניות, הסכומים משתנים לחלוטין. הנה רשימה קצרה, מהמשתכר הבכיר: 

דני אבדיה - חתום בפורטלנד טריילבלייזרס מה-NBA והוא צפוי להשתכר השנה כ-13.1 מיליון דולר.