ניסו לגנוב כסף ציבורי - זה מה שקרה בהמשך

הכול התחיל אי שם ב-2013, כשחברת הימנותא – חברה בת של קק"ל – ניסתה לרכוש קרקע ביבנאל ממשפחת גולדמן. אלא שבזמן שהיא ניהלה משא ומתן ישיר עם הבעלים, נכנס לתמונה מתווך בשם אליהו דרעי, שהצליח להסיט את העסקה לכיוון אחר לגמרי. במקום שהימנותא תרכוש את הקרקע ישירות, היא נרכשה תחילה על ידי חברה בשם "סער את רותם אחזקות" – ובשלב הבא נמכרה שוב, במחיר גבוה יותר, להימנותא. במילים אחרות, מדובר בעסקה סיבובית שיצרה רווח למי שנמצא באמצע.

אבל הסיפור מסתבך עוד יותר: מתברר שדרעי לא פעל לבד. הוא עירב בעסקה את חברו משה דבוש – ששימש באותם ימים כדירקטור בקק"ל ובהימנותא. דבוש, שמצופה ממנו לפעול אך ורק לטובת החברה, לא דיווח לאף אחד על הקשרים מאחורי הקלעים, על תפקידו של דרעי או על מנגנון העסקה הכפולה. מבחינת בית המשפט, זה היה צעד חמור במיוחד.

העליון אומר את דברו

אחרי שבית המשפט המחוזי כבר פסק פיצוי של כ-4 מיליון שקל לחובת דבוש ודרעי, השניים לא קיבלו את הדין וערערו לבית המשפט העליון. אבל השופט חאלד כבוב לא התרשם מהניסיונות להסביר את המעורבות – ודחה את הערעור. השופטים קבעו בפסק דין חד-משמעי שדבוש פעל בניגוד עניינים ברור, הסתיר מידע, וניצל את מעמדו כדי לקדם אינטרס פרטי. כלומר, במקום לפעול לטובת החברה שהוא אמור לייצג – הוא בחר לפעול עם חברו – על חשבונה. השאלה היא בעצם למה מדובר רק על פיצוי, העבירות כאן חמורות במיוחד, מדובר בעצם על גניבה מהמדינה. 

ומה עם דרעי? הוא בכלל לא היה חלק מהחברה, אז מה הוא קשור? ובכן, כאן באה לידי ביטוי אחת הקביעות המשמעותיות של פסק הדין: גם מי שאינו נושא משרה, אבל עוזר בפועל להפר את חובת האמונים של דירקטור – יכול להיחשב כאחראי.

• המתווך דרש 5% - כמה הוא קיבל בסוף?
• רכישת הדירה בוטלה - הקונים ישלמו בכל זאת דמי תיווך

במילים אחרות, מתווך שעוזר לחברו הדירקטור להרוויח "מהצד" – ישלם גם הוא את המחיר.

מה זה אומר על העסקאות שמתרחשות מתחת לפני השטח? מבחינה משפטית, פסק הדין הזה מבהיר שלא צריך להיות עובד רשמי כדי להיתפס כאחראי לנזק – מספיק להיות חלק מהמהלך מאחורי הקלעים.

המסר חד: דירקטורים חייבים לגלות כל ניגוד עניינים, ובמקביל – מי שעוזר להם "להחליק" עסקאות לא יוכל להתחבא מאחורי תירוץ של "אני רק המתווך".

שאלות ותשובות על המקרה

מה ההבדל בין אחריות של דירקטור לאחריות של צד שלישי?
דירקטור כפוף ישירות לחוק החברות ולחובות אמון וזהירות כלפי החברה. צד שלישי לא כפוף לאותן הוראות, אבל אם הוא משתף פעולה ביודעין בהפרת אמונים – הוא יכול להיחשב כמי שגרם לנזק במכוון, ולהישא באחריות משפטית אזרחית.

• דירות בכפר סבא - ירידות מחירים בשנה האחרונה; מה יהיה בהמשך?
• מתחם Y-Center בנתניה נמכר ב-330 מיליון שקל לקבוצת עמי גרופ
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מהי "עסקה סיבובית" ואיך מזהים אחת?
זו עסקה שבה חברה רוכשת נכס ממי שהחזיק בו רק זמן קצר, במחיר גבוה מהמחיר שבו הוא רכש – כאשר אין הצדקה כלכלית אמיתית להעלאת המחיר. כשאדם עם ניגוד עניינים מקדם עסקה כזו, ויש מי שמרוויח על חשבונה של החברה – כדאי לבדוק טוב אם לא מדובר בהפרת אמונים או אפילו מרמה.

האם כל מתווך עלול להיחשב אחראי להפרת חובת אמונים?
רק אם הוא מעורב בפועל, מודע לכך שמי שמקבל את ההחלטות עושה זאת בניגוד עניינים, וממשיך לפעול בכל זאת. כלומר, אם המתווך "עוצם עיניים" או משתף פעולה מתוך אינטרס – הוא מסתכן.

מה חברות צריכות לעשות כדי להימנע ממצבים כאלה?
להקפיד על נהלים ברורים של גילוי נאות, לבדוק כל קשר אישי לעסקאות ולהפעיל מנגנוני בקרה חזקים על כל רכישה – במיוחד כשמדובר ברכישת קרקעות, תחום רווי אינטרסים.