הכלכלנים חלוקים בנוגע למדד המחירים לצרכן שהפתיע באוקטובר
מדד המחירים לצרכן שעלה ב-0.1% באוקטובר, ובכך מסתכמת עליית המחירים מתחילת השנה ב-2.6%. האינפלציה, שהיא השינוי במדד בתקופה של 12 חודשים, עמדה על 2.3%. המדד הפתיע רבים שכן לאור התגברות האינפלציה בעולם וכן המגמה בחודשים האחרונים בישראל הכלכלנים צפו שהמדד יעלה הרבה יותר. מה המשמעות של המדד המפתיע? פסגות: "מדד אינפלציוני" "זה היה אחד המדדים המפתיעים יותר שראינו. מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.1% לעומת תחזית הקונצנזוס ושלנו לעלייה של 0.4%" כתב גיא בית אור, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות. "ואתם יודעים מה? זה היה מדד אינפלציוני!" - הוא קבע. בניתוח של מרכיבי המדד מצביע בית אור על כך שמחירי הנסיעות לחו"ל שירדו ב7.9% הפחיתו 0.3% מהמדד בעוד סעיפים אחרים הקשורים לתחבורה כגון מחירי הדלק והמכוניות דווקא עלו. גם סעיף ההלבשה הסובל מתנודתיות גבוהה עקב האופי העונתי שלו עלה הרבה פחות מהצפוי, ייתכן שבעקבות הקדמת מבצעי בגדי החורף שבושש לבוא השנה. "ההפתעות המשמעותיות בנסיעות לחו"ל וההלבשה וההנעלה היו אחראיות על 0.33 נקודות אחוז מהטעות. אם נוסיף לכך את העובדה שפירות וירקות ירדו ב1.4% (ואנו ציפינו לעלייה של 1.4% אך זה בגבולות הסביר) אנו מקבלים טעות מצטברת של 0.42%", כתב. לרוע המזל, מרכיבים אחרים במדד מצביעים לדעתו על עליות מחירים משמעותיות במשק. מחירי המזון עלו ב-0.9% ובכך השלימו עליה של 3.2% בשנה האחרונה. סעיפים נוספים שעלו הם החינוך והתרבות, עריכת אירועים, ריהוט לבית ועוד. עוד סעיף שמצביע על אינפלציה למרות המדד הנמוך הוא מחירי הדיור שעולים בקצב מהיר יותר של 2% לעומת 1.8% בחודש הקודם. סך הכל עלו מחירי הדיור ב9.9% ב-12 החודשים האחרונים. במבט לעתיד בית אור צופה שבמדד נובמבר יעלה סעיף "הוצאות דיור אחרות" עקב עליית מס רכישה למשקיעים מ-5% ל-8%. כמו כן מדד תשומות הבניה ומחיר הדיור מאותתים לדעתו על האצה בסעיף השכירות במבט לשנה הקרובה. "אנו ממשיכים לראות את הלחצים האינפלציונים מהעולם מחלחלים אל סביבת המחירים המקומית אך עוצמת הירידה במחירי הנסיעות לחו"ל סיפקה הפתעה שמשנה את כל השורה העליונה. עם זאת אנו עוסקים בניואנסים והם מראים לנו לחצים אינפלציוניים שהולכים ומתבססים גם בישראל כאשר בפועל, אנו רואים במדד אוקטובר עליות מחירים בכל התחומים למעט נסיעות לחו"ל". מזרחי טפחות: "חזרה לקצב שנתי של 2%" רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, מציג עמדה שונה. "מדד אוקטובר מאותת שעליית האינפלציה בחודשים האחרונים, המשקפת, מחד, התאוששות של המשק והביקושים (שלא הושפעו יתר על המידה מוריאנט הדלתא) ומנגד את השלכות צד ההיצע, אינה מאיימת לחרוג מיעדה, היא אינה מתבדרת ואף נמוכה משמעותית בהשוואה לאינפלציה בחו"ל". הוא מציין שהמדד בניכוי דיור ועונתיות, שהוא תנודתי פחות ואינדוקטיבי יותר, ירד ב0.2% לעומת עליות ניכרות שנרשמו במדד זה בחודשים האחרונים. גם נתוני המגמה של ארבעת החודשים האחרונים מצביעים על רגיעה וחזרה לקצב שנתי של 2% - בתוך יעד האינפלציה של בנק ישראל. איזה אגרות חוב לקנות? בעקבות המדד הנמוך מהצפוי שני הכלכלנים צופים שמחר נראה עליות באפיקים השקליים וירידות באפיקים הצמודים, אך ההשקפה השונה שלהם לגבי ליבת האינפלציה גוזרת מסקנות שונות לגבי ההזדמנויות שהשוק מייצר. בית אור שסבור שהמדד הנמוך מטעה: "למרות שורה עליונה נמוכה, השורות התחתונות מהדו"ח הזה הן אינפלציוניות מה שאומר שכל חולשה באפיק הצמוד מחר בבוקר תהווה הזדמנות קניה". מנחם לעומת זאת לא גוזר מסקנות נחרצות ביחס לעתיד. "אמורות להיות לו (למדד) השפעות לטובה על איגרות החוב הלא צמודות (לכל אורך העקום) ומנגד תינזקנה, בטווח הקצר, איגרות החוב הצמודות למדד (בחלק הקרוב של העקום)". לקריאה נוספת: >>> מדד המחירים הפתיע למטה? סעיפיו מתארים אינפלציה בקצב של 3% >>> מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.1% באוקטובר; הדירות התייקרו ב-9.9% בשנה >>> שר האוצר אביגדור ליברמן בכנס לשכת שמאי הנדל"ן: "אם מחירי הנדל"ן יעלו בשנת 2022 ב-5%-6% זה יהיה הישג"
- 1.אני נוטה להסכים עם מזרחי (ל"ת)אחת שיודעת 17/11/2021 09:48הגב לתגובה זו
חזן: "לתת לגרמן להרצות 4 דקות על שכר הח"כים זה פופוליזם, עושים לנו דה-לגיטימציה"
הנושא השנוי במחלוקת של העלאת שכר חברי הכנסת צפוי להגיע מחר להכרעה בוועדה ציבורית שהוקמה לנושא. חברי הכנסת יעל גרמן (יש עתיד) ואורן חזן (ליכוד) התייחסו לסוגיה בגלי צה"ל. גרמן אמרה: "כרגע החוק אומר שאם הוועדה הציבורית לא משנה את השכר, אז באופן אוטומטי עולה לפי ההצמדה לממוצע השכר. פרופ' חיים לוי ישב בוועדה ואמר שהשכר צריך להיות מוצמד למדד, כלומר מסקנתו היא שאין להעלות את שכר חברי הכנסת. כיום השכר צמוד לשכר הממוצע במשק והמשמעות היא העלאת השכר ל–1,000-1,200 שקל בחודש, אנחנו למעשה נשענים על השכר של המובטלים, השכר הממוצע בסוף השנה הזאת יעלה בעקבות העלאת שכר המינימום, בין 2.5% ל-5%, כל אחוז זה 400 שקל. 40 אלף שקל ברוטו משתכרים חברי כנסת, 20 אלף שקל נטו. השכר ברוטו יעלה לבין 41 ל-42 אלף שקל. יש כאן ניגוד עניינים בסיסי שאנחנו קובעים את השכר של עצמנו". "אני שמח לשמוע הרצאה של יעל גרמן – אנחנו עושים דה-לגיטימציה לחברי הכנסת, זה פופוליזם לדבר 4 דקות על הנושא, פגיעה בכל חברי הכנסת", אמר חזן בתגובה לדבריי גרמן. "יש לי ביקורת מאוד קשה נגד הוועדה הציבורית – באפריל השנה פניתי לוועדה הציבורית שתקצץ את התקציב של הסלולר לחברי כנסת, מדובר 23 אלף שקל לשנה, כסף שבסוף השנה הולך חזרה לכנסת ולמשרדי הממשלה. הוועדה התכנסה ולא הכריעה בנושא. אין לי טענות כלפי המשכורת, רוב חברי הכנסת לא מגיעים עבור המשכורת. זה לא שאני מתעקש לקבל את האלף, היית שמח לשמוע האם חברי הכנסת שמתנגדים להעלאת השכר מקבלים גם פנסיה תקציבית או לא". גרמן השיבה: "מחר הוועדה תדון מחדש בהמלצה של הוועדה הציבורית, היא שינתה את עמדתה, קודם כל תקפיא את השכר ל-2016, זו החלטה סבירה וצודקת, מאוד מקווה שרוב חברי הוועדה יצביעו בעדה. יש סיפור של פנסיה תקציבית, ללא ספק, באופן פרטני צריך לטפל בזה. חזן בהחלט צודק בנושא הסלולר. אך לא יכול להיות שנצפצף על ועדה ציבורית ונקבע לעצמנו את השכר. ב-1 ל-1 2016 אסור לנו להעלות את שכרנו". צפו ברגע בלתי נשכח בין ח"כ יעל גרמן לח"כ אורן חזן: