אלינה פינקלשטיין-להב
צילום: יח"צ

הסכם ממון לא תמיד מספיק, איך לא תאבדו נכסים?

הכללים במהלך החיים עשויים להיות לא רלוונטיים לאחר המוות, בעוד סכסוכים בין יורשים עשויים להיות מתישים, כיצד תבטיחו את עתיד רכושכם?
אלינה להב | (2)

הדין בחיים עשוי להיות לא רלוונטי לאחר המוות. איך בכל זאת נשמור על הרכוש שלנו וגם נבטיח אותו לילדינו בעתיד?

 

ג' היה קפדן בענייני רכוש כל חייו. הוא דאג לפזר השקעות, פיקח על הוצאות והכנסות, לא רצה לאבד את מה שהרוויח. לכן, כאשר נכנס למערכת יחסים זוגית, הוא החליט לחתום על הסכם ממון עם בת זוגו, כדי למנוע כל בעיה אפשרית בעתיד. זו הייתה זוגיות שנייה עבור שניהם, וכל אחד מהם הגיע אליה עם ילדים גדולים ורכוש משלו. בהסכם הממון נקבע שתהיה הפרדה רכושית, כך שכל אחד מבני הזוג יישאר הבעלים הבלעדי של הרכוש שלו.

השניים חיו יחד, בילו, נסעו לחו"ל, והכל תוך כדי שדאגו למימון ההוצאות מחשבונות הבנק הנפרדים שלהם. כעבור כמה שנים, ג' לקה בלבו ומת. בתום ימי השבעה הגיע אליי בנו הבכור של ג', המום ממותו בטרם עת של אביו והמום לא פחות מהבקשה שהגישה בת זוגו של ג' למתן צו ירושה כדי שהיא תקבל מחצית מכל רכושו של המנוח.

 

הטעות של ג' הייתה שלא השאיר אחריו צוואה. הסכם ממון, מוצלח ככל שיהיה, מגדיר את המצב הרכושי רק כאשר האדם בחיים. אחרי המוות אנחנו נכנסים לתחום של דיני ירושה, ואלה קובעים שבהיעדר צוואה, האישה, או הידועה בציבור, תהיה היורשת של מחצית מכל הרכוש, כאשר הילדים יחלקו ביניהם את המחצית השנייה.

הכללים שחלו במהלך החיים עשויים להיות לא רלוונטיים לאחר המוות 

ג' הוא לא מקרה בודד. לא קל לנווט בנבכי הדין, במיוחד בכל מה שנוגע לנקודת התפר בין הדינים שחלים עלינו במהלך החיים לבין המצב המשפטי לאחר המוות. הכללים שחלו במהלך החיים עשויים להיות לא רלוונטיים לאחר המוות. לפעמים, כמו במקרה של ג', הם עלולים להטעות ולגרום לביטחון שווא שמה שנכון לגבי מצב אחד חל גם על מצב אחר.

 

ההבדל בין שני המצבים נכון גם למצב הפוך. בתיק אחר הגיעו אליי ילדיו של י' מנישואים ראשונים. י' השאיר אחריו צוואה, בה הוריש לילדיו את כל רכושו. הילדים אחזו בידיהם שלל תביעות אותן הגישה אלמנתו של אביהם, אשתו השנייה. בין היתר, טענה האלמנה כי היא זכאית למזונות מהעיזבון של המנוח וגם דרשה לבטל את הצוואה. תוך כדי העבודה על התיק התברר שבמהלך נישואיה למנוח רכשה האלמנה דירה, שנרשמה על שמה, ובה התגוררה יחד עם המנוח.

העדרו של הסכם יחסי ממון בין המנוח לאלמנה אפשר לנו להגיש בשם העיזבון תביעה למחצית הזכויות בדירה, הרשומה על שם האלמנה. מיותר לציין שכדי לא לסכן את זכויותיה בדירה, העדיפה האלמנה לחזור בה מכל תביעותיה. במקרה זה הייתה צוואה, אך לא היה הסכם ממון. הצוואה קבעה את חלוקת העיזבון, אך העדרו של הסכם הממון אפשר להגיש תביעה שמטרתה להגדיל את היקף העיזבון באמצעות טענה לשיתוף בנכסי בת הזוג.

 

סכסוכים בין יורשים הם קשים, ארוכים ומתישים. דמות המפתח, המנוח, כבר לא איתנו ולכן קיים קושי באיתור ואיסוף ראיות. לכן, מי שרוצה לשלוט באופן מלא במה יעשה ברכוש שלו, חשוב שייקח בחשבון את המצב בחיים וגם לאחר המוות. להסדיר את אופן חלוקת הרכוש, שיכול להיחשב כמשותף מכוח חוק יחסי ממון או חזקת השיתוף, ובמקביל לערוך צוואה. יתר על כן העלות הכרוכה בניהול הליכים משפטיים גבוהה. עורכי דין, חוקרים פרטיים, הפסד ימי עבודה, וזה מבלי שהזכרנו את המחיר הנפשי. לעומת זאת, הסכמי ממון וצוואות הם כלים משפטיים פשוטים יותר, שעלותם נמוכה עשרות מונים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

מומלץ לערוך גם את ההסכם וגם את הצוואה בסיוע עורך דין המתמחה בתחום דיני משפחה ודיני ירושה. עורך דין מומחה יידע מה נדרש במסגרת החוק, כמו האם לשלוח אדם מבוגר לחוות דעת פסיכוגריאטרית בטרם חתימה על הצוואה, או מתי צריך להסריט את הכנת הצוואה והחתימה, וכן לתיאום בין שני המסמכים המשפטיים. כל זה כדי למנוע מחלוקות עתידיות וריבים בתוך המשפחה, ולמזער את הסיכון לניסיונות ביטול ההסכם או ביטול הצוואה על ידי בני משפחה לא מרוצים.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מחצית מ "פטירות" של גברים ידועים בציבור נראה לי זה רצח (ל"ת)
    כסף כסף כסף 07/08/2018 09:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא יאומן אבל קיים 05/08/2018 11:40
    הגב לתגובה זו
    אחד מת בפתאומיות (תאונת דרכים) - חברים שגרים ביחד בזוגיות בלי שהייתה הצעת נשואים, השני או השניה דורש הכרה - על מנת לקבל דמי מביטוח החיים ממקום העבודה.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.