יהודה ברוך
צילום: Bizportal
דעה

זה הזמן לצמצם חשיפה לשוק?

החלטתו של טראמפ בנושא איראן, התפתחויות בלתי צפויות וגורמים אשר מטרידים את מנוחת המשקיעים; כיצד יסיימו המדדים את השנה?
יהודה ברוך | (11)

במאמר זה אנסה לעשות סדר במצב השווקים. נכון להיום מספר דברים מטרידים את מנוחת המשקיעים.

1. מלחמת הסחר עם סין - הנושא עדיין פתוח ולאו דווקא לצד החיובי, סין אינה חייבת לעשות כרצון ארה"ב, מה גם שנשיא ארה"ב הוא שפתח את הנושא.

סין, מזה מספר חודשים, לקחה כיוון בנושא הטכנולוגיה כשמטרתה להוביל את התחום. הסינים רוצים להיות עמק הסיליקון הבא, כאשר כהתחלה הם הוציאו הודעה על כך שלא יחולו מסים למשך 5 שנים על כל חברה שתעסוק בתחום השבבים. זוהי הודעה חד משמעית לאמריקאים - הלך עליכם, אצלנו כל שנה מסיימים תואר במדעים פי 10 ויותר מאשר בארה"ב, אירופה ואנגליה יחד.

תוך מספר שנים משקל הכובד של כל התעשייה יעבור אליהם. בשלב הראשון הם יהיו זולים כדי להכות כל מתחרה בעולם ובשלב השני כשהם שולטים במחירים, הם יקבעו  את המחיר. הממשל הסיני והעומד בראשה הוכיחו שהם יודעים להוביל מהלכים ולהגיע לתוצאות. 

הייתי מציע לנשיא טראמפ להוציא הוראה להורדת מחירי הלימודים באוניברסיטאות לחצי ואף יותר, כך שבחלק שהסטודנט יצטרך, יקבל מהממשל הלוואה ל-10 שנים בריבית נמוכה, כל זאת במטרה לגרות עלייה במסיימי תואר בתחום ההנדסה המדעים ועוד מקצועות מובילים.

2. איראן - החלטתו של טראמפ בנושא תגרור השפעה שלילית על השוק - הנשיא ייסוג מההסכם או יישאר עם הטלת סנקציות נוספות.

3. יתרת החוב הבלתי נתפס של אמריקה - תחילת צבירת החוב כשארה"ב הייתה מדינה יצרנית והמוצר האמריקאי היה בכל בית בעלם. נכון להיום אמריקה כמעט ולא מייצרת כלום ולבטח אינה יכולה לכסות את החוב שרק הולך וגדל.

פיחות חד פעמי וגדול לא עומד על הפרק. הסיבה המרכזית ביותר היא האחזקה הגדולה של הסינים באג"ח האמריקאי כאשר פיחות שכזה הוא כהכרזת מלחמה!

4. רפורמת המיסים של טראמפ - דבר חיובי לצד כל אי הוודאות. מהלך המביא לגידול ברווחים באופן כמעט גורף בחברות בארה"ב. לא מפתיע שחברות גדלו ב 50-60% ברווח כשהמכירות נשארו זהות לשנה הקודמת, כאן רואים את התוספת של הרפורמה במס.

השוק מאוד תנודתי ובלתי ניתן לחיזוי אך אני רואה את השוק חיובי יותר ולבטח לאור הירידות והמימושים שחווינו לאחרונה, השנה המדדים יסיימו גבוה!!

לסיכומו של דבר, לתפיסתי, אין זה נכון להיות בחשיפה מלאה בשוק.

** החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אש 05/05/2018 15:58
    הגב לתגובה זו
    מצד אחד מספר גורמים שליליים, לאחר מכן הערכה שהשוק יסיים את השנה גבוהה, ולבסוף המלצה שלא להיות בחשיפה מלאה...יצאתי מבולבל
  • 7.
    הגולש 03/05/2018 23:43
    הגב לתגובה זו
    הפד הודיע נחרצות שיעלה את הריבית לריבית נורמאלית כאשר כונתו לעלות ב 9 פעימות תוך שנתיים וחצי כל משקיע שעינים בראשו יתחיל מעתה לתמחר את החברות לפי מכפיל שיתאים לריביות "נורמאליות" המשמעות של זה עשרות אחוזים פחות מהמחיר הנוכחי מנגד רפורמת טראמפ אמורה להקפיץ רווחים בעשרות אחוזים - מה שישנה את המכפיל מטה באותו מחיר למניה השוק מביט על התוצאות בפועל ומתמחר בהתאם היות ומדובר בעוד שנתיים וחוצי הרי שהשוק לא ימהר למכור מיד הכל במחירים אלו כי אם פחות כלכלה חזקה והאצה בכלכלה שיכולים לגרום להעלאת ריבית מהירה יותר יגרום לשחרור סחורה מהר יותר וחד יותר
  • 6.
    אם אתה מומחה לניתוח טכני.אז אמרת הכל.כישלון (ל"ת)
    העורב הלבן 02/05/2018 21:47
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מה איכפת לנו כל השטויות האלה (ל"ת)
    אז אל תשקיע. 02/05/2018 20:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קיפוד 02/05/2018 15:02
    הגב לתגובה זו
    השוק האמריקאי עם רמת המקדמים הנוכחית מגלם תשואה שנתית של מעט מעל 3% למה לקחת סיכון כשאג"ח ל-10 שנים נותן 3% תשואה שנתית?
  • אש 05/05/2018 15:54
    הגב לתגובה זו
    1. אגח ל 10 שנים יתן תשואה של 3% רק לי מי שיחזיק בו 10 שנים.2. גם מי שמתאים לו להחזיק אגח ל 10 שנים עד הפדיון עדיף לו לשים את הכסף בצד, לחכות לעליות הריבית הצפויות ורק אז לקנות אגח. כך התשואה שלו תגדל בהרבה.דרך אגב, ללא קשר לסיבות שלא להחזיק היום אגח אמריקאי, אני לא מאמין שהמניות יתנו תשואה חיובית של 3%
  • 3.
    רוצה שלא נפסיד כסף.מחלק גם כסף בחינם ? (ל"ת)
    אתה צדיק 02/05/2018 13:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איך שירשום כיוון השוק לעליות ישר מוכרים (ל"ת)
    מחכים לגורביץ 02/05/2018 12:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כל מאי הולל להיות ירוק. (ל"ת)
    קשקשן שכמוך 02/05/2018 12:49
    הגב לתגובה זו
  • דורון 02/05/2018 13:46
    הגב לתגובה זו
    לגזור ולשמור .
  • הפרצוף שלל יהיה אדום מעצבים שהכל ירוק (ל"ת)
    אל דורון 02/05/2018 14:56
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.