הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות
שלמה קרעי
צילום: שלמה קרעי

החשבון המנופח שמשלם הציבור לבנק ישראל

לאחר הודעות התמיכה ששיגרו הרגולטוריות לתמיכה בסלינגר - עד כמה באמת מוצדקת ההילה סביב בנק ישראל? 

ד"ר שלמה קרעי | (7)
נושאים בכתבה איגוד הבנקים דורית סלינגר ועדת הכלכלה

הרגולטוריות מצדדות בסלינגר? שיעשו בדק בית יסודי לפני כן בבנק ישראל. אני כנראה לא מוסמך לענות על השאלה האם ניסיונה של סלינגר להעביר חוק בוררות חובה בביטוח הוא טוב לציבור או לא, אבל עם קצת שכל ישר אפשר להבין לאן הרוח נושבת. 

נתאר לעצמנו שמחר בבוקר היתה יוצאת הוראה כלשהי מהפיקוח על הבנקים שלא היינו מצליחים להבין לגמרי האם היא טובה לציבור או לא. אם זמן קצר לאחר מכן, היה נשיא איגוד הבנקים מוציא הודעה כי "הפטרונות של בנק ישראל מוגזמת ומדובר בחציית קו אדום" וכו' וכו', היה ברור לכולנו כי ההוראה החדשה שיצאה מיועדת להיטיב עם כולנו.

לצערי, הודעות מהסוג הזה אינן חלק מהנוף החברתי-כלכלי שלנו. למעשה, בנק ישראל ואיגוד הבנקים פועלים כגוף אחד לטובת הבנקים כאילו לא הציבור הוא זה שמשלם את משכורות העתק שלהם. כך למשל בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה (20.12.17) בנושא ביטול עמלת פירעון מוקדם, ניתן היה לראות את נציגי בנק ישראל ואיגוד הבנקים מגיבים כאיש אחד לטענות יוזמי הצעת החוק.

הציבור משלם

ההילה שדאגו לקשור סביב בנק ישראל כל כך חזקה עד שכל דרישה לבדיקת יעילות המודלים וההנחיות שניתנו בעבר, נענית בתגובה כי זו חכמה של בדיעבד. כך למשל בנושא מגבלת שליש הפריים שגורמת לנו לשלם מיליארדי שקלים בשנה ריבית עודפת לבנק ומהווה הלכה למעשה עליה של למעלה מ-15% במחירי הדיור, טענו בפיקוח כי לא יכלו לצפות את ריבית השוק האפסית מראש.

אם כך, מהו המדד לבחינת יעילות ההנחיות של בנק ישראל? מדוע לא נבדקות אפשרויות נוספות ותרחישים אפשריים שלא יפגעו בציבור באופן כל כך דרמטי? כמו למשל הגבלת גובה ההלוואה במקום מגבלת שליש הפריים?

נראה כאילו הפסיאודו קוד של האלגוריתם של בנק ישראל הוא:

  1. קבל את הקלט לבעיה.
  2. אסוף את כל הפתרונות האפשריים.
  3. מחק את הפתרונות ברמת סיכון גבוהה.
  4. מבין כל הפתרונות שנשארו, בחר את הפתרון הטוב ביותר לאיגוד הבנקים.

כך בעצם מגיש בנק ישראל לציבור בלבד את החשבון המנופח של השמירה על ההילה של כלכלה יציבה ובטוחה. 

ההתנהגות הארוגנטית ותחושת העליונות של בנק ישראל מכוונת רק כלפי הציבור. בבנקים לעומת זאת מטפל בנק ישראל בכפפות של משי. כך למשל ביטל בחודש שעבר בנק ישראל בהינד עפעף את מגבלת שיעור המימון שגרמה לבנקים לעלויות גיוס גבוהות. לעומתה, מגבלת שליש הפריים הגורמת לציבור לעלויות מטורפות עד שגם בפיקוח על הבנקים הודו בשיחות סגורות כי הלכו כאן כנראה רחוק מידיי, נשארת ללא שינוי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מקוממת אף יותר מכך היא ההתנהלות לגבי עמלת פירעון מוקדם. כבר לפני 28 שנה כמעט וביטלו את העמלה לחלוטין בהצעת חוק של ח"כ אברהם פורז ורק בגלל תחנוני המפקח על הבנקים שטען כי במצב השוק הקיצוני דאז הדבר יביא לפגיעה חמורה בבנקים, לא ביטלו בסופו של דבר.

למרות שברור לכל כי כבר עשרות שנים אין הצדקה כלכלית לעמלה הזו, ממשיך בנק ישראל לגבות את הבנקים ומכניס לכיסם מאות מיליוני שקלים מידי שנה. בנוסף לכך, גם נושא עמלת ערבות בנקאית נדון ונטחן עד דק עד שלא נותרה לבנק ישראל ברירה אלא להודיע על הפחתה משמעותית - מסתבר שכשזה נוגע להקלה על הציבור, הדרך בין דיבורים למעשים רחוקה מאוד.

לסיכום, לפני שאתן מתייצבות לצד סלינגר, נראה אתכן פועלות לטובת הציבור עד כדי הבערת הפתיל הקצר של איגוד הבנקים, שהוא "בעל המאה", לו פתיל קצר הרבה יותר מלשכת עורכי הדין. ביום שנשיא איגוד הבנקים יאמר כי האף העקום של... מונע ממנו/ה להריח את מה שנכון וטוב, יבוא שלום על ישראל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אבי 26/04/2018 12:59
    הגב לתגובה זו
    אתה ממש לא מבין במימון, אה? תן לי לנחש, אתה מלמד התנהגות ארגונית במחלקה לניהול, ושכחת כבר מלימודי ראיית החשבון שבנק צריך לאזן בין מקורות ושימושים לפי טווחי המח"מים שלהם, וקנס על פירעון מוקדם במשכנתא קל"צ נגבה מכיוון שהבנק התכסה מול ההלוואה בפיקדון ארוך טווח. אם המשכנתא נסגרת, הבנק מפסיק לקבל ריבית, בעוד שבפיקדון הוא ממשיך לשלם ריבית כי אין לו זכות לסגור ללקוח את הפיקדון. אז לא, לא ברור לכל שאין הצדקה כלכלית. למעשה זה לא ברור בכלל לכל מי שעשה קורס מבוא למימון (ולא הספיק לשכוח את החומר). דוקטור - תיכנס לשיעורי מימון קצת אתה מביך את עצמך.
  • t 30/04/2018 01:07
    הגב לתגובה זו
    הריבית על הפיקדון = 0.1% הריבית על המשכנתא = 4.5% ממש בעייה של כיסוי...
  • כמה שטויות 26/04/2018 16:18
    הגב לתגובה זו
    וממתי בבנק משלמים ריבית על פקדונות? חוסר התחרות בישראל בגלל הקוגלומט של הבנקים (ושל חברות הביטוח) מזרים כסף ישירות מהאזרח לטיקונים ... אין הפרטה בלי תחרות!! אין תחרות ללא פתיחת השוק
  • 3.
    בצלאל 26/04/2018 11:16
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל לא מבין את הכלכלה העולמית בכסף שהוא הפסיד בשנים האחרונות היו יכולים לפתור את כל בעיות הבריאות וגם לבנות שני בתי חולים חדשים
  • 2.
    צריך לבטל את בנק ישראל הם עושים רק נזקים (ל"ת)
    ישראלי 26/04/2018 07:22
    הגב לתגובה זו
  • א 30/04/2018 01:10
    הגב לתגובה זו
    ולכל ראשי-הכרוב שהשתמשו בה. היו שני מועמדים טובים, שנתניהו ניסה לקדם: יעקב פרנקל וליאו ליידרמן. בזכות ה״וועדה״ הזו, ו״נקיון הכפיים״ המוצלח שלה, הם נאלצו לפרוש, כדי לא לעבור זובור חסר-הצדקה בתקשורת השטנית שלנו. וכך קיבלנו נגידה בינונית, והתוצאות בהתאם.
  • 1.
    בוריס 25/04/2018 16:14
    הגב לתגובה זו
    כנראה אין לך מושג ירוק ועדיף היה שלא תתבטא באופן פפוליסטי יש דרך לייצר רגולציה כוחנית ורעה כמו במקרה של סלינגר שלא בהכרח לטובת הציבור ויש גם דרך של הוועצות ושיקול דעת עמוק לפני שמוציאים רגולציה שיכולה אפילו להיות הרבה יותר נושכת ולטובת הציבור. זה המצב.
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |
נושאים בכתבה ראלי סוף שנה ריבית יפן הגירה לארה"ב

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.

להמשך הכתבה לחץ כאן