ארז כהן
צילום: יח"צ

מדיניות שוק הדיור עוד תביא להאטה כללית במשק

"התרחיש הזה יהיה תוצאה ישירה של מדיניות מוטעית שתסגור ותנעל את כוחות השוק, וזאת באופן מלאכותי ולא סביר לחלוטין"

ארז כהן | (8)

רבות נכתב על חוסר התוחלת במדיניות שוק הדיור בניצוחו של שר העל לנושא פתרון בעיית הדיור, משה כחלון, שחוד החנית שלה בשלוש השנים האחרונות היה מחיר למשתכן. נכתב על כך שמדיניות זו בולמת את ליבת שוק הדיור, מבריחה משקיעים, מזניחה התחדשות עירונית, מייאשת משפרי דיור וזוגות צעירים כאחד, מקוממת קבלנים ויזמים, שחלקם הגדול נכנסו לעמדת המתנה ובפועל אינה מייצרת התחלות בנייה כנדרש רק מגבירה עוד יותר את סיר הלחץ בשוק הדיור.

גם הבשורה, כביכול, על בלימת התייקרות הדירות, שבאה לידי ביטוי במדד הדיור השלילי של הלמ"ס בחודש שעבר, היתה מוקדמת מדיי. זאת משום שמדד זה לקח בחשבון, לראשונה, את הדירות ששווקו במסגרת מחיר למשתכן, ובמחירים מסובסדים מתחת למחירי השוק. ובכלל, האם צריך לשמוח, כשבינתיים שוק הדיור כולו מקרטע ומספר העסקות יורד באופן תלול, עד כדי סכנה ממשית של מיתון? האם מדד שלילי כזה או אחר הינו אכן ניצחון מדיניות נבונה, או שמא פאטה מורגנה שאין מאחוריה דבר וחצי דבר?

 

אולם, לטעמי, הבעיה הקשה ביותר, איננה רק ההאטה רבתי בשוק הדיור, והמציאות  של המשך היצע קריטי לעומת הביקוש, אלא סכנה חמורה עוד יותר, של התדרדרות המשק כולו למיתון, זאת עקב מדיניות מלאכותית שאין מאחוריה שום הגיון כלכלי צרוף.

האיתות הראשון לכך, אמנם נישתי, היו הפרסומים לאחרונה על עשרות רבות של חברות בתחום המטבחים וריהוט הבית שנקלעו לקשיים, ומקצתן אף התמוטטו, זאת עקב העובדה שמחיר למשתכן אינו מאפשר כל שדרוג במפרט הדירות. גם העובדה שענף הפרסום סבל קשות בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה, הינו סיבה טובה לדאגה, ולא רק לחברות הפרסום. 

 

זוהי הסנונית הראשונה, ולהערכתי בוודאי לא האחרונה, של הנזק הכלכלי הבלתי רגיל שגורמת לו התערבות ממשלתית גסה בכוחות השוק החופשי. למי שאינו מודע לכך: ענף הדיור אינו רק קבלנים ויזמים, וזה כולל כמובן אלפי רבים המועסקים באותן חברות, אלא במישרין ובעקיפין מאות אלפים המועסקים בו בנגזרות רבות ושונות, החל מתעשיות הבנייה לסוגיהן, דרך  פרסום ושיווק, שיפוץ, מוצרים סניטריים, ריהוט, מטבחים, אדריכלים, מהנדסים, מתכננים, אלפי רבים עובדי עיריות ורשויות מקומיות, מפיקי כנסים ועוד כהנה וכהנה.

 

יתרה מכך: לא ניתן לנתק בשום פנים בין שוק הדיור לבין מצב השוק בכלל. היסטורית, בכל פעם ששוק הדיור נקלע לקשיים או למיתון, עובדה זו השפיעה מיידית על הכלכלה הישראלית וזה כמה וכמה פעמים במהלך 70 שנות מדינת ישראל, כולל בעשור שעבר, בין השנים 2001-2004.

אולם, להבדיל מהמשבר הקודם, שהיה תוצאה ישירה של משבר הדוט. קום שהפיל את חברות ההייטק ואת בורסות העולם, כולל ישראל, ובד בבד אינתיפאדת אל אקצה, כאן, התרחיש הזה יהיה תוצאה ישירה של מדיניות מוטעית שתסגור ותנעל את כוחות השוק, וזאת באופן מלאכותי ולא סביר לחלוטין. ובפועל, חזרה למדיניות סוציאליסטית, ניאו-בולשביקית, שהיא ההיפך הגמור מכלכלה חופשית וליברלית בה דוגלות, לכאורה, ממשלות ישראל, זה עשרות שנים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אחד העם 09/02/2018 02:48
    הגב לתגובה זו
    אתה יחד עם הקומבינטורים גרמו למצב שמצריך עכשו ניקוי יסודי וניקוי יסודי סובלים כל אלה שניזונו מפרי הביאושים של שוק הנדלן לאחר היקוי שמתחיל לקרות עכשו אולי יהיה לנו שוק נדלן אחראי כמו שראוי לילדינו
  • 5.
    שאפילו אין לי את הכוח להקליד את מה שאני חושב עלייך (ל"ת)
    אתה כל כך מעצבן 07/02/2018 14:33
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ג'קי 06/02/2018 11:16
    הגב לתגובה זו
    המשק חולה סופני כי בנוי על חוב שהולך וגדל כמו גידול ממאיר. ארז ושכמותו אחראים למצבו
  • 3.
    מילואימניק 05/02/2018 23:14
    הגב לתגובה זו
    נחש בן נחש! דואג לכלכלת המשק אה.. אינטרסנט מלוכלך, ציבור שלם של צעירים שסיכנו את חייהם בעזה ולבנון בשבילך לא יכול לחלום על דירה ואתה מחפש סטבות מתחת לבלטה במסווה של דאגה להמשיך לפמפם את הבועה. נגמר הסרט שלך ושל כל החזרים. ירידה במחיר הדיור לא תזיק למשק למשק, להפך. המשך עלייה תזיק למדינה ותמוטט דור שלם. כחלון הצעירים איתך! ארז אינטרסנט מלוכלך במסווה של דואג לכלכלה, דואג לעצמו בלבד.
  • משה 06/02/2018 15:24
    הגב לתגובה זו
    גם כחלון לא מבין כלכלה. במידה והמשק יתמוטט - אתה תפוטר. ואז לא תהיה לך דירה ולא תהיה לך עבודה. כחלון מסיבות פופוליסטיות עושה מה שהוא עושה. דרך אגב תפסיק עם המסכנות הזו : לא היית מילואימניק היחיד בלבנון. האם כחלון לימד אותך לנבל את הפה ? תתמודד עם העובדות בצורה בוגרת ולא בצורה מלוכלכת
  • אחד העם 09/02/2018 02:54
    האם אפשר לבנות כלכלה על ידי יצירת בועות תראה מה קרה לבועת המטבעות הדיגיטליים מה קורה עכשו לבועת שוק ההון האמריקאי מה קורה בבועת השקל המתחזק ובסופו של דבר כמו כל בועה גם מבועת הנדלן יוצא האויר ועדיף שיצא האויר כבר עכשו במחירים הגבוהים הנוכחיים מאשר מחר במחירים עוד יותר גבוהים וכשבועה מתפוצצת סובלים ממנה כל אלה שניזונו ממנה על חשבון הזוגות הצעירים. אחרי ניקיון האורוות אולי יהיה לנו שוק נדלן אחראי ומחירי המטבחים יחזרו לשפיות.
  • 2.
    הצדיק מסדום 05/02/2018 20:22
    הגב לתגובה זו
    תיקון בריא של 30 אחוז יעשה טוב לכולם...חוץ ממך..כמה משלמים לך על כתבות מגמתיות..זה יותר מעניין
  • 1.
    מחירי הדיור ההזויים יובילו למיתון! (ל"ת)
    אדם 05/02/2018 17:24
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.


איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.