מדיניות שוק הדיור עוד תביא להאטה כללית במשק
"התרחיש הזה יהיה תוצאה ישירה של מדיניות מוטעית שתסגור ותנעל את כוחות השוק, וזאת באופן מלאכותי ולא סביר לחלוטין"
רבות נכתב על חוסר התוחלת במדיניות שוק הדיור בניצוחו של שר העל לנושא פתרון בעיית הדיור, משה כחלון, שחוד החנית שלה בשלוש השנים האחרונות היה מחיר למשתכן. נכתב על כך שמדיניות זו בולמת את ליבת שוק הדיור, מבריחה משקיעים, מזניחה התחדשות עירונית, מייאשת משפרי דיור וזוגות צעירים כאחד, מקוממת קבלנים ויזמים, שחלקם הגדול נכנסו לעמדת המתנה ובפועל אינה מייצרת התחלות בנייה כנדרש רק מגבירה עוד יותר את סיר הלחץ בשוק הדיור.
גם הבשורה, כביכול, על בלימת התייקרות הדירות, שבאה לידי ביטוי במדד הדיור השלילי של הלמ"ס בחודש שעבר, היתה מוקדמת מדיי. זאת משום שמדד זה לקח בחשבון, לראשונה, את הדירות ששווקו במסגרת מחיר למשתכן, ובמחירים מסובסדים מתחת למחירי השוק. ובכלל, האם צריך לשמוח, כשבינתיים שוק הדיור כולו מקרטע ומספר העסקות יורד באופן תלול, עד כדי סכנה ממשית של מיתון? האם מדד שלילי כזה או אחר הינו אכן ניצחון מדיניות נבונה, או שמא פאטה מורגנה שאין מאחוריה דבר וחצי דבר?
אולם, לטעמי, הבעיה הקשה ביותר, איננה רק ההאטה רבתי בשוק הדיור, והמציאות של המשך היצע קריטי לעומת הביקוש, אלא סכנה חמורה עוד יותר, של התדרדרות המשק כולו למיתון, זאת עקב מדיניות מלאכותית שאין מאחוריה שום הגיון כלכלי צרוף.
האיתות הראשון לכך, אמנם נישתי, היו הפרסומים לאחרונה על עשרות רבות של חברות בתחום המטבחים וריהוט הבית שנקלעו לקשיים, ומקצתן אף התמוטטו, זאת עקב העובדה שמחיר למשתכן אינו מאפשר כל שדרוג במפרט הדירות. גם העובדה שענף הפרסום סבל קשות בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה, הינו סיבה טובה לדאגה, ולא רק לחברות הפרסום.
- הממשלה נגד הבנקים: מי באמת אחראי למחירי הדירות?
- אייל וולדמן: "המשקיעים רואים את ישראל כאיזור מסוכן בגלל הממשלה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זוהי הסנונית הראשונה, ולהערכתי בוודאי לא האחרונה, של הנזק הכלכלי הבלתי רגיל שגורמת לו התערבות ממשלתית גסה בכוחות השוק החופשי. למי שאינו מודע לכך: ענף הדיור אינו רק קבלנים ויזמים, וזה כולל כמובן אלפי רבים המועסקים באותן חברות, אלא במישרין ובעקיפין מאות אלפים המועסקים בו בנגזרות רבות ושונות, החל מתעשיות הבנייה לסוגיהן, דרך פרסום ושיווק, שיפוץ, מוצרים סניטריים, ריהוט, מטבחים, אדריכלים, מהנדסים, מתכננים, אלפי רבים עובדי עיריות ורשויות מקומיות, מפיקי כנסים ועוד כהנה וכהנה.
יתרה מכך: לא ניתן לנתק בשום פנים בין שוק הדיור לבין מצב השוק בכלל. היסטורית, בכל פעם ששוק הדיור נקלע לקשיים או למיתון, עובדה זו השפיעה מיידית על הכלכלה הישראלית וזה כמה וכמה פעמים במהלך 70 שנות מדינת ישראל, כולל בעשור שעבר, בין השנים 2001-2004.
אולם, להבדיל מהמשבר הקודם, שהיה תוצאה ישירה של משבר הדוט. קום שהפיל את חברות ההייטק ואת בורסות העולם, כולל ישראל, ובד בבד אינתיפאדת אל אקצה, כאן, התרחיש הזה יהיה תוצאה ישירה של מדיניות מוטעית שתסגור ותנעל את כוחות השוק, וזאת באופן מלאכותי ולא סביר לחלוטין. ובפועל, חזרה למדיניות סוציאליסטית, ניאו-בולשביקית, שהיא ההיפך הגמור מכלכלה חופשית וליברלית בה דוגלות, לכאורה, ממשלות ישראל, זה עשרות שנים.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- 6.אחד העם 09/02/2018 02:48הגב לתגובה זואתה יחד עם הקומבינטורים גרמו למצב שמצריך עכשו ניקוי יסודי וניקוי יסודי סובלים כל אלה שניזונו מפרי הביאושים של שוק הנדלן לאחר היקוי שמתחיל לקרות עכשו אולי יהיה לנו שוק נדלן אחראי כמו שראוי לילדינו
- 5.שאפילו אין לי את הכוח להקליד את מה שאני חושב עלייך (ל"ת)אתה כל כך מעצבן 07/02/2018 14:33הגב לתגובה זו
- 4.ג'קי 06/02/2018 11:16הגב לתגובה זוהמשק חולה סופני כי בנוי על חוב שהולך וגדל כמו גידול ממאיר. ארז ושכמותו אחראים למצבו
- 3.מילואימניק 05/02/2018 23:14הגב לתגובה זונחש בן נחש! דואג לכלכלת המשק אה.. אינטרסנט מלוכלך, ציבור שלם של צעירים שסיכנו את חייהם בעזה ולבנון בשבילך לא יכול לחלום על דירה ואתה מחפש סטבות מתחת לבלטה במסווה של דאגה להמשיך לפמפם את הבועה. נגמר הסרט שלך ושל כל החזרים. ירידה במחיר הדיור לא תזיק למשק למשק, להפך. המשך עלייה תזיק למדינה ותמוטט דור שלם. כחלון הצעירים איתך! ארז אינטרסנט מלוכלך במסווה של דואג לכלכלה, דואג לעצמו בלבד.
- משה 06/02/2018 15:24הגב לתגובה זוגם כחלון לא מבין כלכלה. במידה והמשק יתמוטט - אתה תפוטר. ואז לא תהיה לך דירה ולא תהיה לך עבודה. כחלון מסיבות פופוליסטיות עושה מה שהוא עושה. דרך אגב תפסיק עם המסכנות הזו : לא היית מילואימניק היחיד בלבנון. האם כחלון לימד אותך לנבל את הפה ? תתמודד עם העובדות בצורה בוגרת ולא בצורה מלוכלכת
- אחד העם 09/02/2018 02:54האם אפשר לבנות כלכלה על ידי יצירת בועות תראה מה קרה לבועת המטבעות הדיגיטליים מה קורה עכשו לבועת שוק ההון האמריקאי מה קורה בבועת השקל המתחזק ובסופו של דבר כמו כל בועה גם מבועת הנדלן יוצא האויר ועדיף שיצא האויר כבר עכשו במחירים הגבוהים הנוכחיים מאשר מחר במחירים עוד יותר גבוהים וכשבועה מתפוצצת סובלים ממנה כל אלה שניזונו ממנה על חשבון הזוגות הצעירים. אחרי ניקיון האורוות אולי יהיה לנו שוק נדלן אחראי ומחירי המטבחים יחזרו לשפיות.
- 2.הצדיק מסדום 05/02/2018 20:22הגב לתגובה זותיקון בריא של 30 אחוז יעשה טוב לכולם...חוץ ממך..כמה משלמים לך על כתבות מגמתיות..זה יותר מעניין
- 1.מחירי הדיור ההזויים יובילו למיתון! (ל"ת)אדם 05/02/2018 17:24הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
