צילום: יח"צ

מדיניות שוק הדיור עוד תביא להאטה כללית במשק

"התרחיש הזה יהיה תוצאה ישירה של מדיניות מוטעית שתסגור ותנעל את כוחות השוק, וזאת באופן מלאכותי ולא סביר לחלוטין"

ארז כהן | 05/02/2018 14:30 (8)

נושאים בכתבה ממשלת ישראל משה כחלון שוק הדיור

רבות נכתב על חוסר התוחלת במדיניות שוק הדיור בניצוחו של שר העל לנושא פתרון בעיית הדיור, משה כחלון, שחוד החנית שלה בשלוש השנים האחרונות היה מחיר למשתכן. נכתב על כך שמדיניות זו בולמת את ליבת שוק הדיור, מבריחה משקיעים, מזניחה התחדשות עירונית, מייאשת משפרי דיור וזוגות צעירים כאחד, מקוממת קבלנים ויזמים, שחלקם הגדול נכנסו לעמדת המתנה ובפועל אינה מייצרת התחלות בנייה כנדרש רק מגבירה עוד יותר את סיר הלחץ בשוק הדיור.

גם הבשורה, כביכול, על בלימת התייקרות הדירות, שבאה לידי ביטוי במדד הדיור השלילי של הלמ"ס בחודש שעבר, היתה מוקדמת מדיי. זאת משום שמדד זה לקח בחשבון, לראשונה, את הדירות ששווקו במסגרת מחיר למשתכן, ובמחירים מסובסדים מתחת למחירי השוק. ובכלל, האם צריך לשמוח, כשבינתיים שוק הדיור כולו מקרטע ומספר העסקות יורד באופן תלול, עד כדי סכנה ממשית של מיתון? האם מדד שלילי כזה או אחר הינו אכן ניצחון מדיניות נבונה, או שמא פאטה מורגנה שאין מאחוריה דבר וחצי דבר?

אולם, לטעמי, הבעיה הקשה ביותר, איננה רק ההאטה רבתי בשוק הדיור, והמציאות של המשך היצע קריטי לעומת הביקוש, אלא סכנה חמורה עוד יותר, של התדרדרות המשק כולו למיתון, זאת עקב מדיניות מלאכותית שאין מאחוריה שום הגיון כלכלי צרוף.

האיתות הראשון לכך, אמנם נישתי, היו הפרסומים לאחרונה על עשרות רבות של חברות בתחום המטבחים וריהוט הבית שנקלעו לקשיים, ומקצתן אף התמוטטו, זאת עקב העובדה שמחיר למשתכן אינו מאפשר כל שדרוג במפרט הדירות. גם העובדה שענף הפרסום סבל קשות בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה, הינו סיבה טובה לדאגה, ולא רק לחברות הפרסום.

זוהי הסנונית הראשונה, ולהערכתי בוודאי לא האחרונה, של הנזק הכלכלי הבלתי רגיל שגורמת לו התערבות ממשלתית גסה בכוחות השוק החופשי. למי שאינו מודע לכך: ענף הדיור אינו רק קבלנים ויזמים, וזה כולל כמובן אלפי רבים המועסקים באותן חברות, אלא במישרין ובעקיפין מאות אלפים המועסקים בו בנגזרות רבות ושונות, החל מתעשיות הבנייה לסוגיהן, דרך פרסום ושיווק, שיפוץ, מוצרים סניטריים, ריהוט, מטבחים, אדריכלים, מהנדסים, מתכננים, אלפי רבים עובדי עיריות ורשויות מקומיות, מפיקי כנסים ועוד כהנה וכהנה.

יתרה מכך: לא ניתן לנתק בשום פנים בין שוק הדיור לבין מצב השוק בכלל. היסטורית, בכל פעם ששוק הדיור נקלע לקשיים או למיתון, עובדה זו השפיעה מיידית על הכלכלה הישראלית וזה כמה וכמה פעמים במהלך 70 שנות מדינת ישראל, כולל בעשור שעבר, בין השנים 2001-2004.

אולם, להבדיל מהמשבר הקודם, שהיה תוצאה ישירה של משבר הדוט. קום שהפיל את חברות ההייטק ואת בורסות העולם, כולל ישראל, ובד בבד אינתיפאדת אל אקצה, כאן, התרחיש הזה יהיה תוצאה ישירה של מדיניות מוטעית שתסגור ותנעל את כוחות השוק, וזאת באופן מלאכותי ולא סביר לחלוטין. ובפועל, חזרה למדיניות סוציאליסטית, ניאו-בולשביקית, שהיא ההיפך הגמור מכלכלה חופשית וליברלית בה דוגלות, לכאורה, ממשלות ישראל, זה עשרות שנים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

6.
אחד העם 09/02/2018 02:48
הגב לתגובה זו
אתה יחד עם הקומבינטורים גרמו למצב שמצריך עכשו ניקוי יסודי וניקוי יסודי סובלים כל אלה שניזונו מפרי הביאושים של שוק הנדלן לאחר היקוי שמתחיל לקרות עכשו אולי יהיה לנו שוק נדלן אחראי כמו שראוי לילדינו
5.
שאפילו אין לי את הכוח להקליד את מה שאני חושב עלייך (ל"ת)
אתה כל כך מעצבן 07/02/2018 14:33
הגב לתגובה זו
4.
ג'קי 06/02/2018 11:16
הגב לתגובה זו
המשק חולה סופני כי בנוי על חוב שהולך וגדל כמו גידול ממאיר. ארז ושכמותו אחראים למצבו
3.
מילואימניק 05/02/2018 23:14
הגב לתגובה זו
נחש בן נחש! דואג לכלכלת המשק אה.. אינטרסנט מלוכלך, ציבור שלם של צעירים שסיכנו את חייהם בעזה ולבנון בשבילך לא יכול לחלום על דירה ואתה מחפש סטבות מתחת לבלטה במסווה של דאגה להמשיך לפמפם את הבועה. נגמר הסרט שלך ושל כל החזרים. ירידה במחיר הדיור לא תזיק למשק למשק, להפך. המשך עלייה תזיק למדינה ותמוטט דור שלם. כחלון הצעירים איתך! ארז אינטרסנט מלוכלך במסווה של דואג לכלכלה, דואג לעצמו בלבד.
משה 06/02/2018 15:24
הגב לתגובה זו
גם כחלון לא מבין כלכלה. במידה והמשק יתמוטט - אתה תפוטר. ואז לא תהיה לך דירה ולא תהיה לך עבודה. כחלון מסיבות פופוליסטיות עושה מה שהוא עושה. דרך אגב תפסיק עם המסכנות הזו : לא היית מילואימניק היחיד בלבנון. האם כחלון לימד אותך לנבל את הפה ? תתמודד עם העובדות בצורה בוגרת ולא בצורה מלוכלכת
אחד העם 09/02/2018 02:54
האם אפשר לבנות כלכלה על ידי יצירת בועות תראה מה קרה לבועת המטבעות הדיגיטליים מה קורה עכשו לבועת שוק ההון האמריקאי מה קורה בבועת השקל המתחזק ובסופו של דבר כמו כל בועה גם מבועת הנדלן יוצא האויר ועדיף שיצא האויר כבר עכשו במחירים הגבוהים הנוכחיים מאשר מחר במחירים עוד יותר גבוהים וכשבועה מתפוצצת סובלים ממנה כל אלה שניזונו ממנה על חשבון הזוגות הצעירים. אחרי ניקיון האורוות אולי יהיה לנו שוק נדלן אחראי ומחירי המטבחים יחזרו לשפיות.
2.
הצדיק מסדום 05/02/2018 20:22
הגב לתגובה זו
תיקון בריא של 30 אחוז יעשה טוב לכולם...חוץ ממך..כמה משלמים לך על כתבות מגמתיות..זה יותר מעניין
1.
מחירי הדיור ההזויים יובילו למיתון! (ל"ת)
אדם 05/02/2018 17:24
הגב לתגובה זו

בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי | 23/12/2025 17:59

נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

להמשך הכתבה לחץ כאן