אג"ח להמרה: עסקת Win-Win למשקיעים ולחברות, הנה לכם דוגמה
שוק ההון המודרני אמור להוות זירת מפגש בין חברות המבקשות לגייס הון ולצמוח ובין משקיעים שרוצים לקבל תשואה על כספם. באופן טבעי, המשקיעים ירצו לקנות מניה במחיר נמוך כמה שיותר והחברות ירצו לגייס במחיר כמה שיותר גבוה. לכן, במקרים רבים לא מתקיים מפגש אינטרסים בין חברות ומשקיעים.
הפער בין המשקיעים לחברה (גם במחיר וגם במידע) מובהק יותר בחברות קטנות ובינוניות, אשר ברובן שווי החזקות הציבור נמוך, רמת הסחירות במניה נמוכה, ולרוב השקעת המשאבים מטעם הגוף המוסדי (אנליזה מעמיקה ותהליך הרכישה) פשוט אינה משתלמת.
שוק ההון בישראל מוטה לטובת החברות הגדולות – הן אלו שמגייסות אג"ח בריבית הנמוכה ביותר ומקבלות את התמחור הנדיב ביותר אם ברצונן לגייס הון. חברות קטנות ובינוניות נתקלות לא אחת בנגישות נמוכה לשוק ההון, כאשר המשקיעים המוסדיים דורשים הנחה גבוהה על מחיר השוק בכדי להשקיע בגיוס הון מניות.
מכאן, נוצר תהליך שמזין את עצמו: שווי נמוך מוביל להחזקות ציבור נמוכות, שמובילות לחוסר סיקור, שמוביל לסחירות נמוכה, וחוזר חלילה, כך שמרבית הגופים המוסדיים אפילו לא יבחנו את החברה, איכותית ורווחית ככל שתהיה. בכך החברות הקטנות לא נהנות מהיתרונות של היותן חברה ציבורית, אך כן נדרשות לעמוד ברגולציה מחמירה ובעלויות עודפות לעומת הנדרש מחברה פרטית.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- למה לשים כסף בפיקדון? הנה אלטרנטיבה מעניינת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניתן לגשר על הפער בין המשקיעים והחברות בקלות על ידי הנפקת אג"ח להמרה - מוצר פיננסי שמשלב מרכיבים של חוב ושל הון. היתרונות - המשקיעים מקבלים ביטחון בתזרים העתידי שהם צפויים לראות מההשקעה, שכן האג"ח משלם קרן וריבית במועדים ידועים מראש. בנוסף, הם מקבלים "סוכריה" בדמות זכות המרה למניה, אשר הופכת לכדאית במידה והמניה עולה מעל שער הידוע מראש. מצד החברה, היא נהנית מגיוס חוב בריבית נמוכה מהריבית שהייתה מקבלת בגיוס חוב רגיל (בעקבות השווי שניתן לאופציית ההמרה), דבר שמביא לעניין גם במניה עצמה.
במידה והחברה מגשימה את ההבטחה והמניה עולה, המשקיעים ימירו את האג"ח למניות ובכך יתאפשר לחברה לגייס הון בפרמיה על מחיר השוק, ובכך לשבור את מעגל הקסמים שהפך את מניות החברה למוקצות. מעבר לכך, שוק ההון מוטה לכיוון מכשירי חוב, ולכן אג"ח להמרה מאפשר גישה לקהל יעד גדול בהרבה מהקהל המנייתי וכך לקבל חשיפה למשקיעים נוספים שאינם נמצאים מסורתית במכשירי הון (לדוגמא קרנות אג"ח או תיקים סולידיים).
למרות היתרונות של אג"ח להמרה, בבורסה בת"א, נסחרות רק 20 סדרות אג"ח להמרה בשווי של כ-2.1 מיליארד שקל בלבד! להערכתי מדובר באנומליה.
סאטקום מערכות – גיוס קטן לעידוד הצמיחה
חברת סאטקום מערכות רכבה בעבר על מגמת ההתחברות של אפריקה לאינטרנט באמצעות לוויין, ובשנותיה הטובות נסחרה בשווי של 300 מיליון שקל. בשנים האחרונות החברה סבלה משינוי הסביבה העסקית עם מעבר מתקשורת מבוססת לוויין לסיב אופטי, וזאת בזמן שלחברה היו חוזים ארוכי טווח במחירים יקרים מול חברות הלוויין.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
כיום החברה נמצאת לאחר ביצוע תכנית אסטרטגית משמעותית, שכללה קיצוץ בכוח האדם ובחוזי הרכש מול חברות הלוויין, ושינוי מיקוד העסקי של כניסה לשוק הסיבים, התמקדות בלקוחות מתחום הסלולר וויתור על עסקאות בעלות מחזור גבוה ורווחיות נמוכה. ניתן לומר כי ביצוע התכנית נשא פרי והחברה חזרה להציג רווחיות נאה.
כל זה לא ממש עזר לחברה אשר מנייתה נשארה תקועה בשווי נמוך של 30-40 מיליון שקל, סחירות נמוכה עד אפסית וללא יכולת ממשית לגייס הון בבורסה ללא מתן הנחה משמעותית מאוד על מחיר השוק שגם ככה היה מדוכא.
החברה ביקשה לגייס סכום קטן של 13-20 מיליון שקל, לצורך ביצוע השקעות ולתמוך בצמיחה, על רקע הזדמנויות חדשות שנפתחו למפעילי התקשורת באפריקה. בכדי להימנע מדילול השליטה בחברה במחיר הנמוך משמעותית ממחיר השוק (במקרה של גיוס הון מניות), בחרה החברה לגייס סדרה קטנה של אגל"ה, אשר נושא קופון של 6% (צמוד לדולר).
תוצאות ההנפקה היו מצוינות - ביום המכרז לציבור הגיעו ביקושים של מעל ל-50 מיליון שקל, והחברה גייסה כ-18 מיליון שקל במחיר הגבוה משמעותית ממחיר המינימום במכרז, ובריבית אפקטיבית הנמוכה מ-6%. הנהלת החברה לא שקדה על השמרים, והשתמשה בכספי הגיוס לפיתוח עסקיה. בתוך זמן קצר הכריזה סאטקום על שלל עסקאות חדשות, האחרונה שבהן בסך של כ-90 מיליון שקל, וחזרה לעורר עניין בקרב המשקיעים.
סיכום
שימוש באג"ח להמרה עשוי להיות עסקה שהיא Win-Win לשני הצדדים, החברות המגייסות והמשקיעים. הנפקה של אג"ח להמרה חושף את החברה למשקיעים רבים יותר, מביא לחיסכון בריבית ומאפשר לחולל צמיחה בחברה במקביל להמשך חלוקת דיבידנדים.
היתרונות של אג"ח להמרה באים לידי ביטוי ביתר שאת עבור חברות קטנות ובינוניות, הסובלות מנגישות נמוכה לשוק המוסדי. לאור קיומו של שוק אג"ח משוכלל מאוד בישראל, צורך בהון מצד חברות וחיפוש אחר תשואה מצד המשקיעים, היינו מצפים לראות הרבה יותר הנפקות של אג"ח להמרה. נקווה שבעתיד נראה את השוק המקומי משתכלל ומנפיק מוצרים מורכבים אך בעלי יתרונות גדולים יותר הן עבור החברות והן עבור המשקיעים.
- 4.בחורה מתוסכלת 27/03/2017 15:05הגב לתגובה זוכל הטובים תפוסים. :-(
- איזה חתיך בראש שלך את צרכה משקפיים או מה ? (ל"ת)9 29/03/2017 14:14הגב לתגובה זו
- 3.יאיר 27/03/2017 01:23הגב לתגובה זותביא עוד הרבה הנפקות כאלה
- 2.רם 26/03/2017 12:37הגב לתגובה זוצודק, אז למה זה לא קורה בפועל? האם החברות לא מודעות לכלי הזה?
- 1.יש ר א לי 26/03/2017 12:37הגב לתגובה זואם תגיע למועד פדיון חלקי ולא ביצעת המרה למניה והשער גבוה משמעותית מהפארי ולא ידעת או לא שמת לב, תקבל את שער הפארי. זה יכול להביא להפסד ניכר למקרים שהמניה עלתה והאג"ח גבוה מהפארי.
- זה נכון לגבי כל אגח ובפרט כאלו שנסחרות מעל הפארי (ל"ת)יפתח 26/03/2017 21:48הגב לתגובה זו
- מורן נחשוני 26/03/2017 16:42הגב לתגובה זושלום, כמו בכל השקעה יש יתרונות וחסרונות. הנקודה שהעלית היא נכונה, וכל משקיע נבון צריך לדעת מה הוא קונה והאם הוא רוצה להמיר את האג"ח למניות ומתי. על אחת כמה וכמה כשמדובר במשקיע מתוחכם כמו מנהל תיקים או משקיע מוסדי.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
