לא לשימוש
צילום: Bizportal

אג"ח להמרה: עסקת Win-Win למשקיעים ולחברות, הנה לכם דוגמה

מורן נחשוני, סמנכ"ל בווליו-בייס חיתום וניהול הנפקות בע"מ, על מפגש האינטרסים בין חברות ומשקיעים בשוק ההון המודרני
מורן נחשוני | (7)
נושאים בכתבה אגח שוק ההון

שוק ההון המודרני אמור להוות זירת מפגש בין חברות המבקשות לגייס הון ולצמוח ובין משקיעים שרוצים לקבל תשואה על כספם. באופן טבעי, המשקיעים ירצו לקנות מניה במחיר נמוך כמה שיותר והחברות ירצו לגייס במחיר כמה שיותר גבוה. לכן, במקרים רבים לא מתקיים מפגש אינטרסים בין חברות ומשקיעים.

הפער בין המשקיעים לחברה (גם במחיר וגם במידע) מובהק יותר בחברות קטנות ובינוניות, אשר ברובן שווי החזקות הציבור נמוך, רמת הסחירות במניה נמוכה, ולרוב השקעת המשאבים מטעם הגוף המוסדי (אנליזה מעמיקה ותהליך הרכישה) פשוט אינה משתלמת.

שוק ההון בישראל מוטה לטובת החברות הגדולות – הן אלו שמגייסות אג"ח בריבית הנמוכה ביותר ומקבלות את התמחור הנדיב ביותר אם ברצונן לגייס הון. חברות קטנות ובינוניות נתקלות לא אחת בנגישות נמוכה לשוק ההון, כאשר המשקיעים המוסדיים דורשים הנחה גבוהה על מחיר השוק בכדי להשקיע בגיוס הון מניות.

מכאן, נוצר תהליך שמזין את עצמו: שווי נמוך מוביל להחזקות ציבור נמוכות, שמובילות לחוסר סיקור, שמוביל לסחירות נמוכה, וחוזר חלילה, כך שמרבית הגופים המוסדיים אפילו לא יבחנו את החברה, איכותית ורווחית ככל שתהיה. בכך החברות הקטנות לא נהנות מהיתרונות של היותן חברה ציבורית, אך כן נדרשות לעמוד ברגולציה מחמירה ובעלויות עודפות לעומת הנדרש מחברה פרטית.

ניתן לגשר על הפער בין המשקיעים והחברות בקלות על ידי הנפקת אג"ח להמרה - מוצר פיננסי שמשלב מרכיבים של חוב ושל הון. היתרונות - המשקיעים מקבלים ביטחון בתזרים העתידי שהם צפויים לראות מההשקעה, שכן האג"ח משלם קרן וריבית במועדים ידועים מראש. בנוסף, הם מקבלים "סוכריה" בדמות זכות המרה למניה, אשר הופכת לכדאית במידה והמניה עולה מעל שער הידוע מראש. מצד החברה, היא נהנית מגיוס חוב בריבית נמוכה מהריבית שהייתה מקבלת בגיוס חוב רגיל (בעקבות השווי שניתן לאופציית ההמרה), דבר שמביא לעניין גם במניה עצמה.

במידה והחברה מגשימה את ההבטחה והמניה עולה, המשקיעים ימירו את האג"ח למניות ובכך יתאפשר לחברה לגייס הון בפרמיה על מחיר השוק, ובכך לשבור את מעגל הקסמים שהפך את מניות החברה למוקצות. מעבר לכך, שוק ההון מוטה לכיוון מכשירי חוב, ולכן אג"ח להמרה מאפשר גישה לקהל יעד גדול בהרבה מהקהל המנייתי וכך לקבל חשיפה למשקיעים נוספים שאינם נמצאים מסורתית במכשירי הון (לדוגמא קרנות אג"ח או תיקים סולידיים).

למרות היתרונות של אג"ח להמרה, בבורסה בת"א, נסחרות רק 20 סדרות אג"ח להמרה בשווי של כ-2.1 מיליארד שקל בלבד! להערכתי מדובר באנומליה.

סאטקום מערכות – גיוס קטן לעידוד הצמיחה

חברת סאטקום מערכות רכבה בעבר על מגמת ההתחברות של אפריקה לאינטרנט באמצעות לוויין, ובשנותיה הטובות נסחרה בשווי של 300 מיליון שקל. בשנים האחרונות החברה סבלה משינוי הסביבה העסקית עם מעבר מתקשורת מבוססת לוויין לסיב אופטי, וזאת בזמן שלחברה היו חוזים ארוכי טווח במחירים יקרים מול חברות הלוויין.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כיום החברה נמצאת לאחר ביצוע תכנית אסטרטגית משמעותית, שכללה קיצוץ בכוח האדם ובחוזי הרכש מול חברות הלוויין, ושינוי מיקוד העסקי של כניסה לשוק הסיבים, התמקדות בלקוחות מתחום הסלולר וויתור על עסקאות בעלות מחזור גבוה ורווחיות נמוכה. ניתן לומר כי ביצוע התכנית נשא פרי והחברה חזרה להציג רווחיות נאה.

כל זה לא ממש עזר לחברה אשר מנייתה נשארה תקועה בשווי נמוך של 30-40 מיליון שקל, סחירות נמוכה עד אפסית וללא יכולת ממשית לגייס הון בבורסה ללא מתן הנחה משמעותית מאוד על מחיר השוק שגם ככה היה מדוכא.

החברה ביקשה לגייס סכום קטן של 13-20 מיליון שקל, לצורך ביצוע השקעות ולתמוך בצמיחה, על רקע הזדמנויות חדשות שנפתחו למפעילי התקשורת באפריקה. בכדי להימנע מדילול השליטה בחברה במחיר הנמוך משמעותית ממחיר השוק (במקרה של גיוס הון מניות), בחרה החברה לגייס סדרה קטנה של אגל"ה, אשר נושא קופון של 6% (צמוד לדולר).

תוצאות ההנפקה היו מצוינות - ביום המכרז לציבור הגיעו ביקושים של מעל ל-50 מיליון שקל, והחברה גייסה כ-18 מיליון שקל במחיר הגבוה משמעותית ממחיר המינימום במכרז, ובריבית אפקטיבית הנמוכה מ-6%. הנהלת החברה לא שקדה על השמרים, והשתמשה בכספי הגיוס לפיתוח עסקיה. בתוך זמן קצר הכריזה סאטקום על שלל עסקאות חדשות, האחרונה שבהן בסך של כ-90 מיליון שקל, וחזרה לעורר עניין בקרב המשקיעים.

סיכום

שימוש באג"ח להמרה עשוי להיות עסקה שהיא Win-Win לשני הצדדים, החברות המגייסות והמשקיעים. הנפקה של אג"ח להמרה חושף את החברה למשקיעים רבים יותר, מביא לחיסכון בריבית ומאפשר לחולל צמיחה בחברה במקביל להמשך חלוקת דיבידנדים.

היתרונות של אג"ח להמרה באים לידי ביטוי ביתר שאת עבור חברות קטנות ובינוניות, הסובלות מנגישות נמוכה לשוק המוסדי. לאור קיומו של שוק אג"ח משוכלל מאוד בישראל, צורך בהון מצד חברות וחיפוש אחר תשואה מצד המשקיעים, היינו מצפים לראות הרבה יותר הנפקות של אג"ח להמרה. נקווה שבעתיד נראה את השוק המקומי משתכלל ומנפיק מוצרים מורכבים אך בעלי יתרונות גדולים יותר הן עבור החברות והן עבור המשקיעים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בחורה מתוסכלת 27/03/2017 15:05
    הגב לתגובה זו
    כל הטובים תפוסים. :-(
  • איזה חתיך בראש שלך את צרכה משקפיים או מה ? (ל"ת)
    9 29/03/2017 14:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יאיר 27/03/2017 01:23
    הגב לתגובה זו
    תביא עוד הרבה הנפקות כאלה
  • 2.
    רם 26/03/2017 12:37
    הגב לתגובה זו
    צודק, אז למה זה לא קורה בפועל? האם החברות לא מודעות לכלי הזה?
  • 1.
    יש ר א לי 26/03/2017 12:37
    הגב לתגובה זו
    אם תגיע למועד פדיון חלקי ולא ביצעת המרה למניה והשער גבוה משמעותית מהפארי ולא ידעת או לא שמת לב, תקבל את שער הפארי. זה יכול להביא להפסד ניכר למקרים שהמניה עלתה והאג"ח גבוה מהפארי.
  • זה נכון לגבי כל אגח ובפרט כאלו שנסחרות מעל הפארי (ל"ת)
    יפתח 26/03/2017 21:48
    הגב לתגובה זו
  • מורן נחשוני 26/03/2017 16:42
    הגב לתגובה זו
    שלום, כמו בכל השקעה יש יתרונות וחסרונות. הנקודה שהעלית היא נכונה, וכל משקיע נבון צריך לדעת מה הוא קונה והאם הוא רוצה להמיר את האג"ח למניות ומתי. על אחת כמה וכמה כשמדובר במשקיע מתוחכם כמו מנהל תיקים או משקיע מוסדי.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.