IRA, ציבור החוסכים בישראל עדיין לא שם
המומחה הפנסיוני של Bizportal על העתיד הפנסיוני והשינוי בתפיסת היכולת שלנו לנהל אותו
בשקט בשקט וכמעט מבלי ששמנו את ליבנו לכך, בחודשים האחרונים עברו תקנות חדשות אשר ממשיכות בהעברת האחריות על המוצרים הפנסיונים מהמדינה, והמעסיק אל העובד.
עניין חלוקת האג"ח המיועד בקרן פנסיה חדשה ידון בטור נפרד אך ברור שהפניית מבוטחי קרנות הפנסיה עד גיל 50 לשוק ההון הינה חלק מהמגמה. בטור שלפנינו נתרכז דווקא בתקנות אשר עברו בוועדת הכספים בכל הנוגע לניהול עצמי במכשירי החיסכון הפנסיוני.
ניהול חיסכון עצמי
במסגרת התקנות, אשר אושרו כאמור, נקבעו תקרות חדשות והוסרו הגבלות קיימות על ניהול עצמי במסגרת חסכון פנסיוני שוטף.
ראשית נזכיר מה זה ניהול עצמי Individual Retierment Account (או בקיצור - IRA) ראשי התיבות דנים ביכולתו של הפרט לנהל את חסכונותיו הפנסיונים באפיקי השקעה "עצמאיים" ולא כחלק מניהול ההשקעות הכולל של קופת הגמל בה אנו חוסכים לפרישה.
ראשי התיבות הללו לא שיקפו את המצב כפי שהיה ערב התיקון עקב העובדה כי ההגבלות על ניהול החיסכון השוטף היו רבות ולמעשה עיקרו כמעט לחלוטין את יכולת הפרט לנהל את החיסכון השוטף שלו פרט לחסכון בקרנות השתלמות.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- למה לשים כסף בפיקדון? הנה אלטרנטיבה מעניינת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החידוש הגדול בתקנות היא העובדה כי בפעם הראשונה ניתנת לנו האפשרות לנהל את החיסכון הפנסיוני השוטף שלנו, אמנם עדין במגבלה הקובעת כי ניהול זה יהיה בהשקעה בני"ע מחקה מדדים בלבד, אך אין ספק שמדובר על שינוי בתפיסה בדבר יכולתו של הפרט לנהל את העתיד הפנסיוני שלו.
יתרה מזאת, עקב העובדה כי לקופות ולקרנות קיימות הטבות מיסוי הן בדחיית מס והן לעתים בפטור ממס חלקי או מלא גם בעת המשיכה כפנסיה או כהיוון פנסיה (משיכת הפנסיה חלקה או במלואה כסכום חד פעמי).
נפתח "שוק חדש" לצורך תכנון ארוך טווח
טוב יעשו הגופים הפיננסים אשר התרכזו עד היום בעיקר בתחום תיקי ההשקעות, קרנות הנאמנות והאפיקים קצרי הטווח והתעלמו כמעט לחלוטין מהאפיק ארוך הטווח, ומהצד השני של המטבע הגופים הפנסיונים אשר התרכזו עד היום באפיקים ארוכי הטווח והתעלמו כמעט לחלוטין מהאפיקים קצרי הטווח, אם יבינו כי ההסתכלות חייבת להיות היום "מלאה יותר" וכי מי שיידע לתת ללקוח את ההסתכלות הכוללת הזו ישיג יתרונות הן ללקוח והן לעצמו.
- מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
יתרה מזאת, פעמים רבות ניהול עצמי יהיה זול יותר מאשר ניהול באמצעות המסלולים הכלליים של החברות המנהלות וזאת מעצם העובדה כי עלות ניהול ההשקעות מתווספת לדמי הניהול המשולמים לגוף הפנסיוני ממילא, ועלות זו יכולה להגיע עד ל-0.25%.
המעטים אשר הבינו כבר את הפוטנציאל הטמון באפיק זה יעידו בוודאי כי אותם לקוחות אשר הוצע להם כבר ניהול IRA, אם במסגרת קרנות השתלמות ואם במסגרת תיקון 190, נהנים מהיתרונות הטמונים בפלטפורמה וכמוהם גם אותם מנהלים אשר הציעו להם את האפשרות.
השוק הפנסיוני אשר במסגרת התחרות מנסה להציף יתרונות למוצריו, טוב יעשה אם יעשה שימוש מושכל גם באפשרות זו.
האם מתאים לכל אחד?
בוודאי שלא, אך אין ספק כי קיימים לקוחות אשר לפחות על חלק מהכסף הפנסיוני שלהם יוכלו לראות באפיק זה אופציה נוספת להשקעה לטווח ארוך.
הערה חשובה:
יש לעיין בתקנות לצורך קבלת נתונים מדויקים על היקף הנכסים סוג הנכסים ועל אופי המכשירים המאפשרים ניהול עצמי.
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)