IRA, ציבור החוסכים בישראל עדיין לא שם
המומחה הפנסיוני של Bizportal על העתיד הפנסיוני והשינוי בתפיסת היכולת שלנו לנהל אותו
בשקט בשקט וכמעט מבלי ששמנו את ליבנו לכך, בחודשים האחרונים עברו תקנות חדשות אשר ממשיכות בהעברת האחריות על המוצרים הפנסיונים מהמדינה, והמעסיק אל העובד.
עניין חלוקת האג"ח המיועד בקרן פנסיה חדשה ידון בטור נפרד אך ברור שהפניית מבוטחי קרנות הפנסיה עד גיל 50 לשוק ההון הינה חלק מהמגמה. בטור שלפנינו נתרכז דווקא בתקנות אשר עברו בוועדת הכספים בכל הנוגע לניהול עצמי במכשירי החיסכון הפנסיוני.
ניהול חיסכון עצמי
במסגרת התקנות, אשר אושרו כאמור, נקבעו תקרות חדשות והוסרו הגבלות קיימות על ניהול עצמי במסגרת חסכון פנסיוני שוטף.
ראשית נזכיר מה זה ניהול עצמי Individual Retierment Account (או בקיצור - IRA) ראשי התיבות דנים ביכולתו של הפרט לנהל את חסכונותיו הפנסיונים באפיקי השקעה "עצמאיים" ולא כחלק מניהול ההשקעות הכולל של קופת הגמל בה אנו חוסכים לפרישה.
ראשי התיבות הללו לא שיקפו את המצב כפי שהיה ערב התיקון עקב העובדה כי ההגבלות על ניהול החיסכון השוטף היו רבות ולמעשה עיקרו כמעט לחלוטין את יכולת הפרט לנהל את החיסכון השוטף שלו פרט לחסכון בקרנות השתלמות.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- למה לשים כסף בפיקדון? הנה אלטרנטיבה מעניינת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החידוש הגדול בתקנות היא העובדה כי בפעם הראשונה ניתנת לנו האפשרות לנהל את החיסכון הפנסיוני השוטף שלנו, אמנם עדין במגבלה הקובעת כי ניהול זה יהיה בהשקעה בני"ע מחקה מדדים בלבד, אך אין ספק שמדובר על שינוי בתפיסה בדבר יכולתו של הפרט לנהל את העתיד הפנסיוני שלו.
יתרה מזאת, עקב העובדה כי לקופות ולקרנות קיימות הטבות מיסוי הן בדחיית מס והן לעתים בפטור ממס חלקי או מלא גם בעת המשיכה כפנסיה או כהיוון פנסיה (משיכת הפנסיה חלקה או במלואה כסכום חד פעמי).
נפתח "שוק חדש" לצורך תכנון ארוך טווח
טוב יעשו הגופים הפיננסים אשר התרכזו עד היום בעיקר בתחום תיקי ההשקעות, קרנות הנאמנות והאפיקים קצרי הטווח והתעלמו כמעט לחלוטין מהאפיק ארוך הטווח, ומהצד השני של המטבע הגופים הפנסיונים אשר התרכזו עד היום באפיקים ארוכי הטווח והתעלמו כמעט לחלוטין מהאפיקים קצרי הטווח, אם יבינו כי ההסתכלות חייבת להיות היום "מלאה יותר" וכי מי שיידע לתת ללקוח את ההסתכלות הכוללת הזו ישיג יתרונות הן ללקוח והן לעצמו.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
יתרה מזאת, פעמים רבות ניהול עצמי יהיה זול יותר מאשר ניהול באמצעות המסלולים הכלליים של החברות המנהלות וזאת מעצם העובדה כי עלות ניהול ההשקעות מתווספת לדמי הניהול המשולמים לגוף הפנסיוני ממילא, ועלות זו יכולה להגיע עד ל-0.25%.
המעטים אשר הבינו כבר את הפוטנציאל הטמון באפיק זה יעידו בוודאי כי אותם לקוחות אשר הוצע להם כבר ניהול IRA, אם במסגרת קרנות השתלמות ואם במסגרת תיקון 190, נהנים מהיתרונות הטמונים בפלטפורמה וכמוהם גם אותם מנהלים אשר הציעו להם את האפשרות.
השוק הפנסיוני אשר במסגרת התחרות מנסה להציף יתרונות למוצריו, טוב יעשה אם יעשה שימוש מושכל גם באפשרות זו.
האם מתאים לכל אחד?
בוודאי שלא, אך אין ספק כי קיימים לקוחות אשר לפחות על חלק מהכסף הפנסיוני שלהם יוכלו לראות באפיק זה אופציה נוספת להשקעה לטווח ארוך.
הערה חשובה:
יש לעיין בתקנות לצורך קבלת נתונים מדויקים על היקף הנכסים סוג הנכסים ועל אופי המכשירים המאפשרים ניהול עצמי.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
