IRA, ציבור החוסכים בישראל עדיין לא שם
המומחה הפנסיוני של Bizportal על העתיד הפנסיוני והשינוי בתפיסת היכולת שלנו לנהל אותו
בשקט בשקט וכמעט מבלי ששמנו את ליבנו לכך, בחודשים האחרונים עברו תקנות חדשות אשר ממשיכות בהעברת האחריות על המוצרים הפנסיונים מהמדינה, והמעסיק אל העובד.
עניין חלוקת האג"ח המיועד בקרן פנסיה חדשה ידון בטור נפרד אך ברור שהפניית מבוטחי קרנות הפנסיה עד גיל 50 לשוק ההון הינה חלק מהמגמה. בטור שלפנינו נתרכז דווקא בתקנות אשר עברו בוועדת הכספים בכל הנוגע לניהול עצמי במכשירי החיסכון הפנסיוני.
ניהול חיסכון עצמי
במסגרת התקנות, אשר אושרו כאמור, נקבעו תקרות חדשות והוסרו הגבלות קיימות על ניהול עצמי במסגרת חסכון פנסיוני שוטף.
ראשית נזכיר מה זה ניהול עצמי Individual Retierment Account (או בקיצור - IRA) ראשי התיבות דנים ביכולתו של הפרט לנהל את חסכונותיו הפנסיונים באפיקי השקעה "עצמאיים" ולא כחלק מניהול ההשקעות הכולל של קופת הגמל בה אנו חוסכים לפרישה.
ראשי התיבות הללו לא שיקפו את המצב כפי שהיה ערב התיקון עקב העובדה כי ההגבלות על ניהול החיסכון השוטף היו רבות ולמעשה עיקרו כמעט לחלוטין את יכולת הפרט לנהל את החיסכון השוטף שלו פרט לחסכון בקרנות השתלמות.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- למה לשים כסף בפיקדון? הנה אלטרנטיבה מעניינת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החידוש הגדול בתקנות היא העובדה כי בפעם הראשונה ניתנת לנו האפשרות לנהל את החיסכון הפנסיוני השוטף שלנו, אמנם עדין במגבלה הקובעת כי ניהול זה יהיה בהשקעה בני"ע מחקה מדדים בלבד, אך אין ספק שמדובר על שינוי בתפיסה בדבר יכולתו של הפרט לנהל את העתיד הפנסיוני שלו.
יתרה מזאת, עקב העובדה כי לקופות ולקרנות קיימות הטבות מיסוי הן בדחיית מס והן לעתים בפטור ממס חלקי או מלא גם בעת המשיכה כפנסיה או כהיוון פנסיה (משיכת הפנסיה חלקה או במלואה כסכום חד פעמי).
נפתח "שוק חדש" לצורך תכנון ארוך טווח
טוב יעשו הגופים הפיננסים אשר התרכזו עד היום בעיקר בתחום תיקי ההשקעות, קרנות הנאמנות והאפיקים קצרי הטווח והתעלמו כמעט לחלוטין מהאפיק ארוך הטווח, ומהצד השני של המטבע הגופים הפנסיונים אשר התרכזו עד היום באפיקים ארוכי הטווח והתעלמו כמעט לחלוטין מהאפיקים קצרי הטווח, אם יבינו כי ההסתכלות חייבת להיות היום "מלאה יותר" וכי מי שיידע לתת ללקוח את ההסתכלות הכוללת הזו ישיג יתרונות הן ללקוח והן לעצמו.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
יתרה מזאת, פעמים רבות ניהול עצמי יהיה זול יותר מאשר ניהול באמצעות המסלולים הכלליים של החברות המנהלות וזאת מעצם העובדה כי עלות ניהול ההשקעות מתווספת לדמי הניהול המשולמים לגוף הפנסיוני ממילא, ועלות זו יכולה להגיע עד ל-0.25%.
המעטים אשר הבינו כבר את הפוטנציאל הטמון באפיק זה יעידו בוודאי כי אותם לקוחות אשר הוצע להם כבר ניהול IRA, אם במסגרת קרנות השתלמות ואם במסגרת תיקון 190, נהנים מהיתרונות הטמונים בפלטפורמה וכמוהם גם אותם מנהלים אשר הציעו להם את האפשרות.
השוק הפנסיוני אשר במסגרת התחרות מנסה להציף יתרונות למוצריו, טוב יעשה אם יעשה שימוש מושכל גם באפשרות זו.
האם מתאים לכל אחד?
בוודאי שלא, אך אין ספק כי קיימים לקוחות אשר לפחות על חלק מהכסף הפנסיוני שלהם יוכלו לראות באפיק זה אופציה נוספת להשקעה לטווח ארוך.
הערה חשובה:
יש לעיין בתקנות לצורך קבלת נתונים מדויקים על היקף הנכסים סוג הנכסים ועל אופי המכשירים המאפשרים ניהול עצמי.

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
