שוק הנדל"ן: אולי הריסון יתחיל מאיתנו?
ויהי בוקר אחד ויקום אברהם אשר חפץ במכירת אוהלו. ויהי ערב ויהי בוקר ויכנס אברהם אל אתר יד 2 וימלא את פרטיו, טיב אוהלו והמחיר המבוקש. ומכר.
ובערב אחר, מפתח אוהלו של שכניו, יעלה אור מסך ה-led, לאחר דיון ארוך בו החליטו שהגיע הזמן לעקור מגוריהם ולהתיישב ליד הצאצאים בעיר אחרת. וייכנסו השכנים, רחל ויעקב, לבדוק מה המחירים המקובלים בכפר מגוריהם הנוכחי ויראו כי אברהם מכר את אוהלו ב-11 זוזים ויחייכו זה אל זה - הלא זקוקים הם ל-9 זוזים בלבד לצורך רכישת אוהלם החדש. ויאמר יעקב לרחל: "וכי מדוע לא ננסה למכור ביותר? נבקש 15 זוזים, יבוא הקונה, יתמקח, נגיד שאוטוטו אנחנו סוגרים עם מישהו אחר ונעשה לו ג'סטה ונסגור עמו על 14 זוזים". ופרסמו ברגע האחרון 15 זוזים וקילו דגים ויבוא הקונה הממולח ויסגור איתם על 14 זוזים בלבד.
ובערב אחר, לאחר משתה חנוכת בית שערך, נכנס משה לאינטרנט מתוך סקרנות כדי לראות כמה שווה אוהלו שזה עתה רכש. ויראה את מחירי העסקה שעשו רחל ויעקב. ויאמר לעצמו: "וואלה וואלה, אולי נעשה סיבוב?"
שהרי עוד לא פרק את כל מיטלטליו, אך חייב לבדוק האם ירצה מישהו לשלם 17 זוזים על האוהל שלו. ומדוע לא יפרסם? פרסם.
ויבוא הקונה הפונטציאלי מעיר אחרת, ובידו 8 זוזים, ניסה להתמקח עם משה שבמהרה שלח אותו לקצה הרחוב בכפר השכן לקבל הלוואה בריבית דה ריבית ויסגרו על 16.5 זוזים. ויפצח משה במחולות. לא לפני שציין בפני הקונה כי "לי זה עלה יותר".
וכך חלפו להם שנים רבות ומחירי האוהלים בארץ ישראל עומדים על 120 זוזים, ויקום המלך ויצעק צעקה גדולה. ויקומו ויתורו שריו בכל הארץ אחר פתרון, אך לא בהר ולא בעמק יימצא האדם אשר יחפוץ למכור את אוהלו בזוז אחד פחות ממה שפרסם שכנו. שהרי לא יימצא בכל הארץ ולו פראייר אחד.
וכי מי יכתיב לאברהם, יעקב, רחל, משה ולי בכמה נמכור? אחד האתגרים איתם אנו מתמודדים במסגרת תהליכי הליווי והייעוץ, הוא הצורך להסתכל על המכלול, התמונה הגדולה. השאלה אינה כמה נוכל לקבל עבור הנכס שבבעלותנו, תפישה שבמקרים רבים אף עשויה למנוע את מכירתו בכלל, אלא מה מטרתו של כל המהלך.
האם הוא נועד לשפר את תנאי הדיור, האם לצרכי השקעה בלבד או לשימוש בכספים לצרכים אחרים, דחופים יותר, תוך שנמוך תנאי הדיור, כל אחד מהמקרים האסטרטגים הללו מצריך בחירה בטקטיקה שונה - לא בכל המקרים מקסום הרווח ממכירת הדירה יוביל בהכרח למקסום הרווח בבחינת המהלך הכולל.
זוג לקוחות חתם השבוע על דירה בבניין חדש בקומה ה-12 במחיר של 1.7 מיליון שקלים. מבירור הפרטים התברר שהנ"ל חתמו על בקשת רכישה, כמעין "שמירת דירה" באותו הבניין עצמו בקומה שלישית, אותה דירה שראו כאידיאלית ומתאימה לתקציב שלהם. אך שמירת דירה זו איבדה מתוקפה לאחר שבועיים במהלכם סירבו לשלוש הצעות שונות על הדירה הנוכחית, אותה היו צריכים למכור. הפער בין ההצעות למחיר המבוקש עמד על 50 אלף שקלים.
עם השלמת עסקת המכירה בסכום המיוחל, חזר הזוג לחברה היזמית וגילו כי הדירה שרצו נמכרה, ונותרו דירות זהות, בקומות 12 ומעלה. נניח כי במקרה הטוב, מחיר דירה עולה בכ-10,000 ש' לקומה. הזוג שילם על הדירה החדשה כ-90 אלף שקלים יותר ממה שתיכנן, ובסך הכל הפסיד כ-40 אלף שקלים במימוש המהלך לשיפור תנאי המגורים.
ניתן למצוא הסבר התנהגותי לתופעה הרווחת באחד המחקרים המרתקים מסוף שנות ה-70 של הפסיכולוגים, עמוס טברסקי וחתן פרס נובל, דניאל כהנמן המציע בין היתר, את המושג "שנאת סיכון". החוקרים מוכיחים כי עוצמת הרגש שלנו בהפסד של 100 דולר תהיה שווה לרווח בלתי צפוי של 200 דולר. משמע, כדי לאזן בין הרווח להפסד, על הרווח להיות גדול או חזק פי 2 כדי להשפיע על ההחלטות שאנו עתידים לקבל.
לצד צורך אמיתי בפתרונות רגולטורים והרבה יצירתיות בשוק הנדל"ן, עלינו להביא בחשבון את האחריות האישית שלנו כאזרחים - למרות האווירה והתחושה,יש לנו השפעה רבה על המתחולל בשוק זה. הרבה יותר ממה שהיינו רוצים לחשוב או שיגידו לנו. ויעידו על כך התגובות שהמשפט הבא עשוי לעורר, ואולי, רק אולי, הריסון יכול להתחיל גם בינינו?
- 8.נעם 23/10/2013 10:04הגב לתגובה זולא נעים לקרוא אבל .... כל כך נכון ....
- 7.יואב 22/10/2013 09:30הגב לתגובה זוכדאי לשים לב לדברים שנאמרים כאן במאמר הזה - מה בכוחנו לעשות ולפעול - ועדיין לא עשינו דבר...
- 6.אהרון 21/10/2013 22:47הגב לתגובה זועד שכולם יבינו.
- 5.עומר 21/10/2013 20:32הגב לתגובה זוולא להאשים את כל העולם
- 4.חחח מה הבעיה להגיד שיהודים טמעים וזהו? (ל"ת)שלומי 21/10/2013 14:49הגב לתגובה זו
- 3.הגיע הזמן שנחשוב קצת 21/10/2013 13:28הגב לתגובה זוממש נכון, מרוב שישראלים לא רוצים לצאת פראיירים, הם בסוף יוצאים הכי פראיירים.
- 2.נכון מאוד. מסכים עם כל מילה (ל"ת)אלי 21/10/2013 12:24הגב לתגובה זו
- 1.כמה נכון... (ל"ת)איה 21/10/2013 11:10הגב לתגובה זו
סמאד 3החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.
צילום: Pixabay, Pexelsמלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.
