הורדת הריבית במשק - דה ז'ה וו מ-2008?

בן שפס ויובל רכניץ, איביאי טרייד, מתייחסים להפחתה הנוכחית בגובה הריבית במשק, משווים לאירוע המקביל ב-2008, ומציגים את ההבדלים בין הגורמים

בנק ישראל הפתיע בשבוע שעבר, כשהודיע בישיבה שלא מן המניין על הפחתת הריבית ב-25 נ"ב ל-1.5%. הבנק בחר שלא להמתין לישיבה הרגילה בסוף החודש - מקרה שלא קרה מאז המשבר ב-2008. הסיבות שהביאו להחלטה דאז ב-2008 אינן זהות לאלו של היום, אך ניתן לזהות דמיון באופן הטיפול בהן.

ב-2008 המשק התמודד עם משבר פיננסי גלובאלי (משבר הסאב-פריים) והתחזקות השקל בשל המשבר בארה"ב. כיום, אנו עומדים בפני האטה בביקושים ובצמיחה על רקע תכניות הקיצוצים של האוצר והתחזקות השקל. התחזקות שנובעת מזרימת כספים של השקעות זרות במשק הישראלי בשל ספקולנטים, בין היתר, ועתידה אף להחמיר בעקבות השפעת הפקת הגז שהחלה במאגר תמר.

הטיפול בשני המקרים כלל הפחתת ריבית בהחלטה שלא מן המניין והתערבות בשוק המט"ח. ההבדל שב-2008 זו הייתה יריית הפתיחה שלאחריה המשיכה מגמת הפחתת הריבית.

האם נראה זאת גם כעת?

השוק עונה ומתמחר היום אפשרות להורדת ריבית נוספת, מק"מ לשנה (524) נסחר בתשואה של 1.41%. להלן שתי אסטרטגיות השקעה באגרות חוב ממשלתיות, היכולות להתאים לציפיות (הורדות ריבית נוספות 0.25%-0.5% עד סוף השנה) שלכם. תחילה נתבונן בגרף עקום התשואות, וננסה להבין את השינוי הצפוי מעצם המשך מדיניות הפחתת הריבית ביחס למצב הקיים כיום.

במידה והציפיות להורדת הריבית יתממשו, עקום התשואות ירד כלפי מטה. כלומר תשואות אגרות החוב הממשלתיות ירדו ומחירי האיגרות יעלו. בתרחיש של הורדת ריבית אחת נוספת עד לתום השנה, האסטרטגיה בה המשקיע יכול יהיה לבחור בכדי ליהנות מהורדת הריבית, היא קניה של הקצוות - קניה של אגרות חוב קצרות, כגון ממשלתית שקלית 0115 ואגרות חוב ארוכות 0323 ו-1026. ידי כך יתאפשר ליצור מח"מ סינטטי רצוי עם תשואה עדיפה אל מול רכישה של אג"ח ממשלתית עם מח"מ זהה לזה שיצרנו דרך הסינטטי.

אסטרטגיה זו עדיפה על קניה של איגרת חוב עם מח"מ בינוני (זהה לסינטטי שיצרנו), משום שהחלק האמצעי של העקום מתומחר בעודף. כלומר ירידת ריבית תשפיע ברמה פחותה יותר על מחירי האיגרות בטווח זה, לכן החזקה של הקצוות עדיפה.

בתרחיש של יותר מהורדת ריבית אחת עד לתום השנה (0.5% ויותר), ניתן לבחור באסטרטגיה אגרסיבית יותר, בה המשקיע קונה איגרות חוב בעלות מח"מ ארוך כמה שניתן, ועל ידי כך ליהנות מעלייה משמעותית במחירי איגרות החוב במידה וציפיותיו מתממשות (השוק בשלב זה לא מתמחר הורדת ריבית גבוהה מ- 0.25%, ראה תשואת מק"מ לשנה). כמובן שיש לשים לב שככל שהמשקיע מגדיל את המח"מ, הסיכון שלו גובר כתוצאה משינויים לא צפויים בריבית. כלומר במידה וכיוון הריבית ישתנה כלפי מעלה הפגיעה במחיר האיגרות צפוי להיות משמעותי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    האם עמלות קנייה של הבנקים לא מקזזות את כל הרווח? (ל"ת)
    תמיר 21/05/2013 19:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה הסיבה שהטווח הבינוני של העקום מתומחר יתר על המידה? (ל"ת)
    איש אג״ח 21/05/2013 17:42
    הגב לתגובה זו
  • מקמר עקומים 21/05/2013 20:22
    הגב לתגובה זו
    אם היה להם שכל אולי היה לך פנסיה...
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.