הורדת הריבית במשק - דה ז'ה וו מ-2008?

בן שפס ויובל רכניץ, איביאי טרייד, מתייחסים להפחתה הנוכחית בגובה הריבית במשק, משווים לאירוע המקביל ב-2008, ומציגים את ההבדלים בין הגורמים

בנק ישראל הפתיע בשבוע שעבר, כשהודיע בישיבה שלא מן המניין על הפחתת הריבית ב-25 נ"ב ל-1.5%. הבנק בחר שלא להמתין לישיבה הרגילה בסוף החודש - מקרה שלא קרה מאז המשבר ב-2008. הסיבות שהביאו להחלטה דאז ב-2008 אינן זהות לאלו של היום, אך ניתן לזהות דמיון באופן הטיפול בהן.

ב-2008 המשק התמודד עם משבר פיננסי גלובאלי (משבר הסאב-פריים) והתחזקות השקל בשל המשבר בארה"ב. כיום, אנו עומדים בפני האטה בביקושים ובצמיחה על רקע תכניות הקיצוצים של האוצר והתחזקות השקל. התחזקות שנובעת מזרימת כספים של השקעות זרות במשק הישראלי בשל ספקולנטים, בין היתר, ועתידה אף להחמיר בעקבות השפעת הפקת הגז שהחלה במאגר תמר.

הטיפול בשני המקרים כלל הפחתת ריבית בהחלטה שלא מן המניין והתערבות בשוק המט"ח. ההבדל שב-2008 זו הייתה יריית הפתיחה שלאחריה המשיכה מגמת הפחתת הריבית.

האם נראה זאת גם כעת?

השוק עונה ומתמחר היום אפשרות להורדת ריבית נוספת, מק"מ לשנה (524) נסחר בתשואה של 1.41%. להלן שתי אסטרטגיות השקעה באגרות חוב ממשלתיות, היכולות להתאים לציפיות (הורדות ריבית נוספות 0.25%-0.5% עד סוף השנה) שלכם. תחילה נתבונן בגרף עקום התשואות, וננסה להבין את השינוי הצפוי מעצם המשך מדיניות הפחתת הריבית ביחס למצב הקיים כיום.

במידה והציפיות להורדת הריבית יתממשו, עקום התשואות ירד כלפי מטה. כלומר תשואות אגרות החוב הממשלתיות ירדו ומחירי האיגרות יעלו. בתרחיש של הורדת ריבית אחת נוספת עד לתום השנה, האסטרטגיה בה המשקיע יכול יהיה לבחור בכדי ליהנות מהורדת הריבית, היא קניה של הקצוות - קניה של אגרות חוב קצרות, כגון ממשלתית שקלית 0115 ואגרות חוב ארוכות 0323 ו-1026. ידי כך יתאפשר ליצור מח"מ סינטטי רצוי עם תשואה עדיפה אל מול רכישה של אג"ח ממשלתית עם מח"מ זהה לזה שיצרנו דרך הסינטטי.

אסטרטגיה זו עדיפה על קניה של איגרת חוב עם מח"מ בינוני (זהה לסינטטי שיצרנו), משום שהחלק האמצעי של העקום מתומחר בעודף. כלומר ירידת ריבית תשפיע ברמה פחותה יותר על מחירי האיגרות בטווח זה, לכן החזקה של הקצוות עדיפה.

בתרחיש של יותר מהורדת ריבית אחת עד לתום השנה (0.5% ויותר), ניתן לבחור באסטרטגיה אגרסיבית יותר, בה המשקיע קונה איגרות חוב בעלות מח"מ ארוך כמה שניתן, ועל ידי כך ליהנות מעלייה משמעותית במחירי איגרות החוב במידה וציפיותיו מתממשות (השוק בשלב זה לא מתמחר הורדת ריבית גבוהה מ- 0.25%, ראה תשואת מק"מ לשנה). כמובן שיש לשים לב שככל שהמשקיע מגדיל את המח"מ, הסיכון שלו גובר כתוצאה משינויים לא צפויים בריבית. כלומר במידה וכיוון הריבית ישתנה כלפי מעלה הפגיעה במחיר האיגרות צפוי להיות משמעותי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    האם עמלות קנייה של הבנקים לא מקזזות את כל הרווח? (ל"ת)
    תמיר 21/05/2013 19:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה הסיבה שהטווח הבינוני של העקום מתומחר יתר על המידה? (ל"ת)
    איש אג״ח 21/05/2013 17:42
    הגב לתגובה זו
  • מקמר עקומים 21/05/2013 20:22
    הגב לתגובה זו
    אם היה להם שכל אולי היה לך פנסיה...
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.