הורדת הריבית במשק - דה ז'ה וו מ-2008?
בנק ישראל הפתיע בשבוע שעבר, כשהודיע בישיבה שלא מן המניין על הפחתת הריבית ב-25 נ"ב ל-1.5%. הבנק בחר שלא להמתין לישיבה הרגילה בסוף החודש - מקרה שלא קרה מאז המשבר ב-2008. הסיבות שהביאו להחלטה דאז ב-2008 אינן זהות לאלו של היום, אך ניתן לזהות דמיון באופן הטיפול בהן.
ב-2008 המשק התמודד עם משבר פיננסי גלובאלי (משבר הסאב-פריים) והתחזקות השקל בשל המשבר בארה"ב. כיום, אנו עומדים בפני האטה בביקושים ובצמיחה על רקע תכניות הקיצוצים של האוצר והתחזקות השקל. התחזקות שנובעת מזרימת כספים של השקעות זרות במשק הישראלי בשל ספקולנטים, בין היתר, ועתידה אף להחמיר בעקבות השפעת הפקת הגז שהחלה במאגר תמר.
הטיפול בשני המקרים כלל הפחתת ריבית בהחלטה שלא מן המניין והתערבות בשוק המט"ח. ההבדל שב-2008 זו הייתה יריית הפתיחה שלאחריה המשיכה מגמת הפחתת הריבית.
האם נראה זאת גם כעת?
השוק עונה ומתמחר היום אפשרות להורדת ריבית נוספת, מק"מ לשנה (524) נסחר בתשואה של 1.41%. להלן שתי אסטרטגיות השקעה באגרות חוב ממשלתיות, היכולות להתאים לציפיות (הורדות ריבית נוספות 0.25%-0.5% עד סוף השנה) שלכם. תחילה נתבונן בגרף עקום התשואות, וננסה להבין את השינוי הצפוי מעצם המשך מדיניות הפחתת הריבית ביחס למצב הקיים כיום.
במידה והציפיות להורדת הריבית יתממשו, עקום התשואות ירד כלפי מטה. כלומר תשואות אגרות החוב הממשלתיות ירדו ומחירי האיגרות יעלו. בתרחיש של הורדת ריבית אחת נוספת עד לתום השנה, האסטרטגיה בה המשקיע יכול יהיה לבחור בכדי ליהנות מהורדת הריבית, היא קניה של הקצוות - קניה של אגרות חוב קצרות, כגון ממשלתית שקלית 0115 ואגרות חוב ארוכות 0323 ו-1026. ידי כך יתאפשר ליצור מח"מ סינטטי רצוי עם תשואה עדיפה אל מול רכישה של אג"ח ממשלתית עם מח"מ זהה לזה שיצרנו דרך הסינטטי.
אסטרטגיה זו עדיפה על קניה של איגרת חוב עם מח"מ בינוני (זהה לסינטטי שיצרנו), משום שהחלק האמצעי של העקום מתומחר בעודף. כלומר ירידת ריבית תשפיע ברמה פחותה יותר על מחירי האיגרות בטווח זה, לכן החזקה של הקצוות עדיפה.
בתרחיש של יותר מהורדת ריבית אחת עד לתום השנה (0.5% ויותר), ניתן לבחור באסטרטגיה אגרסיבית יותר, בה המשקיע קונה איגרות חוב בעלות מח"מ ארוך כמה שניתן, ועל ידי כך ליהנות מעלייה משמעותית במחירי איגרות החוב במידה וציפיותיו מתממשות (השוק בשלב זה לא מתמחר הורדת ריבית גבוהה מ- 0.25%, ראה תשואת מק"מ לשנה). כמובן שיש לשים לב שככל שהמשקיע מגדיל את המח"מ, הסיכון שלו גובר כתוצאה משינויים לא צפויים בריבית. כלומר במידה וכיוון הריבית ישתנה כלפי מעלה הפגיעה במחיר האיגרות צפוי להיות משמעותי.
- 2.האם עמלות קנייה של הבנקים לא מקזזות את כל הרווח? (ל"ת)תמיר 21/05/2013 19:49הגב לתגובה זו
- 1.מה הסיבה שהטווח הבינוני של העקום מתומחר יתר על המידה? (ל"ת)איש אג״ח 21/05/2013 17:42הגב לתגובה זו
- מקמר עקומים 21/05/2013 20:22הגב לתגובה זואם היה להם שכל אולי היה לך פנסיה...
חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.
תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsהרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה
לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.
בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500 מאז סוף חודש אפריל.
דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך.
בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200.
- מסימני הפשרה בין ארה"ב לסין: ייבוא המתכות הנדירות מזנק ב-660%
- יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות מפסיקה משלוחים לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?
התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.
