הורדת הריבית במשק - דה ז'ה וו מ-2008?
בנק ישראל הפתיע בשבוע שעבר, כשהודיע בישיבה שלא מן המניין על הפחתת הריבית ב-25 נ"ב ל-1.5%. הבנק בחר שלא להמתין לישיבה הרגילה בסוף החודש - מקרה שלא קרה מאז המשבר ב-2008. הסיבות שהביאו להחלטה דאז ב-2008 אינן זהות לאלו של היום, אך ניתן לזהות דמיון באופן הטיפול בהן.
ב-2008 המשק התמודד עם משבר פיננסי גלובאלי (משבר הסאב-פריים) והתחזקות השקל בשל המשבר בארה"ב. כיום, אנו עומדים בפני האטה בביקושים ובצמיחה על רקע תכניות הקיצוצים של האוצר והתחזקות השקל. התחזקות שנובעת מזרימת כספים של השקעות זרות במשק הישראלי בשל ספקולנטים, בין היתר, ועתידה אף להחמיר בעקבות השפעת הפקת הגז שהחלה במאגר תמר.
הטיפול בשני המקרים כלל הפחתת ריבית בהחלטה שלא מן המניין והתערבות בשוק המט"ח. ההבדל שב-2008 זו הייתה יריית הפתיחה שלאחריה המשיכה מגמת הפחתת הריבית.
האם נראה זאת גם כעת?
השוק עונה ומתמחר היום אפשרות להורדת ריבית נוספת, מק"מ לשנה (524) נסחר בתשואה של 1.41%. להלן שתי אסטרטגיות השקעה באגרות חוב ממשלתיות, היכולות להתאים לציפיות (הורדות ריבית נוספות 0.25%-0.5% עד סוף השנה) שלכם. תחילה נתבונן בגרף עקום התשואות, וננסה להבין את השינוי הצפוי מעצם המשך מדיניות הפחתת הריבית ביחס למצב הקיים כיום.
במידה והציפיות להורדת הריבית יתממשו, עקום התשואות ירד כלפי מטה. כלומר תשואות אגרות החוב הממשלתיות ירדו ומחירי האיגרות יעלו. בתרחיש של הורדת ריבית אחת נוספת עד לתום השנה, האסטרטגיה בה המשקיע יכול יהיה לבחור בכדי ליהנות מהורדת הריבית, היא קניה של הקצוות - קניה של אגרות חוב קצרות, כגון ממשלתית שקלית 0115 ואגרות חוב ארוכות 0323 ו-1026. ידי כך יתאפשר ליצור מח"מ סינטטי רצוי עם תשואה עדיפה אל מול רכישה של אג"ח ממשלתית עם מח"מ זהה לזה שיצרנו דרך הסינטטי.
אסטרטגיה זו עדיפה על קניה של איגרת חוב עם מח"מ בינוני (זהה לסינטטי שיצרנו), משום שהחלק האמצעי של העקום מתומחר בעודף. כלומר ירידת ריבית תשפיע ברמה פחותה יותר על מחירי האיגרות בטווח זה, לכן החזקה של הקצוות עדיפה.
בתרחיש של יותר מהורדת ריבית אחת עד לתום השנה (0.5% ויותר), ניתן לבחור באסטרטגיה אגרסיבית יותר, בה המשקיע קונה איגרות חוב בעלות מח"מ ארוך כמה שניתן, ועל ידי כך ליהנות מעלייה משמעותית במחירי איגרות החוב במידה וציפיותיו מתממשות (השוק בשלב זה לא מתמחר הורדת ריבית גבוהה מ- 0.25%, ראה תשואת מק"מ לשנה). כמובן שיש לשים לב שככל שהמשקיע מגדיל את המח"מ, הסיכון שלו גובר כתוצאה משינויים לא צפויים בריבית. כלומר במידה וכיוון הריבית ישתנה כלפי מעלה הפגיעה במחיר האיגרות צפוי להיות משמעותי.
- 2.האם עמלות קנייה של הבנקים לא מקזזות את כל הרווח? (ל"ת)תמיר 21/05/2013 19:49הגב לתגובה זו
- 1.מה הסיבה שהטווח הבינוני של העקום מתומחר יתר על המידה? (ל"ת)איש אג״ח 21/05/2013 17:42הגב לתגובה זו
- מקמר עקומים 21/05/2013 20:22הגב לתגובה זואם היה להם שכל אולי היה לך פנסיה...
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
