מה גורם למחיר הסוכר להתרסק - והאם זו הזדמנות?

אריה גורן, אנליסט תחום סחורות ב-Bizportal, מתייחס למצבו הנוכחי של הסוכר בעולם, הדרכים והכדאיות בהשקעתו
אריה גורן |

שיאו של מחיר הסוכר ב-31 שנה האחרונות נרשם בסוף 2010 - 34.77 סנט לפאונד. אבל מאז הוא נמצא בצניחה, ומחיר הסגירה בבורסת הסחורות ICE ביום שישי האחרון עמד על 17.43 סנט לפאונד - נמוך ב-50% מאותה פסגה של לפני כשלוש שנים. מתחילת השנה כבר ירד מחיר הסוכר ב-11.7%, וב-12 החודשים האחרונים ירד מחירו ב-19.94%. למעשה, מבין כל הסחורות רק מחיר הקפה ירד בשיעור גבוה יותר ב-12 החודשים האחרונים ב-25.41%.

אבל כעת, לאחר הירידה התלולה במחירו, אנליסטים ממליצים להשקיע בסוכר עם סיכוי טוב לרווח, וסיכון נמוך להמשך ירידה. בשבוע שעבר פרסם בנק Australia & New Zealand תחזית לעלייה במחיר הסוכר שיכולה להגיע ל-19 סנט לפאונד כבר בתקופה הקרובה.

הבנק מנמק את העלייה הצפויה במחיר הסוכר בגידול לביקוש לאתנול בברזיל. הסוכר בברזיל מופק מקנה הסוכר, אבל כמחצית מגידולי קנה הסוכר בברזיל מיועדים להפקת אתנול. אתנול הוא האלכוהול המוכר לכולנו כמרכיב העיקרי במשקאות האלכוהוליים. האתנול משמש כיום בעיקר לדלק למכוניות כמרכיב יחידי או כתוספת לבנזין. ממשלת ברזיל מעודדת את השימוש באתנול על מנת לחסוך בהוצאות עבור נפט מיובא, ולשם כך, הקטינה לאחרונה את המס על האתנול.

בעקבות הירידה בשער החליפין של הריאל הברזילאי, מחיר הנפט המיובא לברזיל עלה בשיעור ניכר - דבר שגרם להפסדים גדולים לבתי הזיקוק שם. כתוצאה מהירידה בשער הריאל, מחיר האתנול מברזיל נמוך כיום בכ-200 דולר לטון ממחירו בארצות הברית, כך שצפוי גידול ניכר ביצוא האתנול מברזיל לארצות הברית. הקצאת אחוז גדול יותר של קנה הסוכר להפקת אתנול צפויה להביא לירידה בהיצע הסוכר בברזיל.

ברזיל היא יצרנית ויצואנית הסוכר המובילה בעולם, ואחראית על כ-22% מייצור הסוכר העולמי ועל כ-45% מיצוא הסוכר העולמי, כך שכל שינוי בהיצע הסוכר מברזיל משפיע בצורה חדה על מחיר הסוכר בשוק העולמי.

כ-75% מייצור הסוכר העולמי מופק מקנה סוכר, הגדל בארצות חמות. כ-25% מהכמות מופקת מסלק סוכר, הגדל בארצות אירופה ובצפון אמריקה. בשני המקרים התוצר הסופי זהה. באופן כללי, עלות הפקת הסוכר מקנה סוכר נמוכה מעלות הפקתו מסלק סוכר. לקנה הסוכר יש מחזור גידול ארוך שנע בטווח של 12-24 חודשים עד להבשלת הצמח, תלוי באזור בו הוא גדל.

לאחר הקציר קנה הסוכר צומח מחדש ואין צורך בשתילה נוספת עד ל-5 ואף ל-7 מחזורים, אבל תנובת היבול יורדת ככל שהצמח מזדקן. הגיל הממוצע של קני הסוכר בברזיל כיום הוא 3.8 שנים, כך שהדבר משפיע לרעה על תנובתם. לעומת זאת לזרוע סלק סוכר יש כל פעם יבול מחדש, ומשך הגידול של הצמח הוא קצר מאוד, עד כדי 100 יום בלבד. המגדלים העיקריים של סלק הסוכר הם צרפת, ארצות הברית, גרמניה ורוסיה.

שוק הסוכר העולמי הוא שוק "שארית" - שוק שרק חלק מהסוכר המופק בעולם נסחר בו. כ-65% מהסוכר המופק בעולם נצרך במדינות המפיקות אותו ורק כ-35% ממנו מיועד ליצוא, כך שכל שינוי קטן בהפקה או בצריכת הסוכר מתורגם מיד לשינוי גדול הרבה יותר בהיצע הסוכר בשוק העולמי החופשי. השינויים התכופים במאזן בין היצע לביקוש הם הגורמים העיקריים לתנודתיות הגדולה במחירים של הסוכר כיום ובעבר.

לפי פרסומי משרד החקלאות של ארצות הברית, USDA, ייצור הסוכר העולמי לשנת השיווק 2012/2013, המסתיימת באוגוסט השנה, צפוי להגיע ל-172.3 מיליון טון, כמות השווה לייצור הסוכר בשנה הקודמת. צריכת הסוכר העולמית צומחת באופן עקבי בכ-2% לשנה, והיא גדלה מ-128 מיליון טון בשנת 2000 ל-163.6 מיליון טון, התחזית הצפויה השנה.

מלאי הסוכר העולמי הצפוי לסוף שנת השיווק הנוכחית הוא 38.3 מיליון טון, בהשוואה ל-36.2 מיליון טון בסוף השנה שעברה. המלאי הנוכחי המהווה 23.4% מהצריכה נחשב נמוך יחסית למלאי בעבר, ומשאיר מקום לבעיות באספקה, הגוררות עליות מחירים חדות.

שוק הסחורות בשבוע האחרון

במסחר בסחורות בשבוע שעבר נרשמו בעיקר ירידות. מדד הסחורות CRB של תומסון רויטרס/ג'פריס, ירד בסיכום שבועי ב-0.51%. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.

איך משקיעים בסוכר?

באמצעות חשבון ב-ATRADE אפשר להשקיע באופן ישיר ונוח בסוכר בשני הכיוונים: קנייה ומכירה.

קרן הסל iPath DJ AIG Sugar TR Sub-Idx ETN נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SGG, הקרן עוקבת אחרי מחירי החוזים העתידיים לסוכר בבורסת ICE, דמי הניהול 0.75% לשנה.

קרן הסל לסוכר ETFS Sugar נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופיות נוספות מספטמבר 2006 וסימולה SUGA, דמי הניהול הם 0.49% לשנה, והקרן צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי. קרן הסל ETFS Short Sugar נסחרת בסימול SSUG. היא מתאימה למי שצופה שמחיר הסוכר ירד. קרן הסל ETFS Leveraged Sugar נסחרת בסימול LSUG, התשואה שלה עומדת ביחס כפול לשינוי במחיר הסוכר, ומתאימה למי שצופה שמחיר הסוכר יעלה ושואף למנף את רווחיו.

*אריה גורן הוא מרצה בכיר בקורסים סחורות וחוזים עתידיים והשקעות בחו"ל במכללת MIBI ללימודי שוק ההון באונליין, www.mibi.co.il.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.