כותבי האופ' חגגו בשבוע האחרון, לקחו סיכון והרוויחו

יונתן קריספין | (5)

צעדי צב בבורסה בישראל, עליות שערים קלות Uתנועות מדודות מתחילת דצמבר. למעשה עם הסביבה הביטחונית והאיומים מסביב - הבורסה בישראל החזיקה מעמד השבוע בעוצמה. למשל נושא הגז בסוריה לא מעורר מכירות רציניות עד עתה, ולא העלה את סטיות התקן בפוטים קטנים - כלומר לא גרם לביקוש רציני להגנות. אירוע רע יכול לסחוף שוק שלם מטה כידוע - אבל המשקיעים לא נותנים לזה כמעט משקל.

גם הצוק הפיסקאלי בארה"ב נמצא בבורסות על תקן פתור, והבורסות מתנהלות מעלה בהמתנה לסיום חיובי עם תוספת עשרונית קלה כל יום. רצוי לומר שחודש דצמבר לרוב הוא חיובי - מה שמסביר את עניין האדישות - מי ירצה להפר את הרגיעה בחודש אחרון לשנה.

ישנם הבונוסים בסוף שנה לכל דיכפין במיוחד בחברות בארה"ב. התנהלות השוק בישראל על האדישות לאיומים סביבתיים, גרעון אדיר בתקציב יכול להוביל להורדת דירוג בשלב מאוחר, השוק של גופים בלבד. הציבור מסתכל ולא עושה דבר, לא נוקט עמדה, לכן השוק כאן שייך רק למקצועניים ולא לציבור, שלא פעם דרך בבורסה לכמה חודשים ונס על נפשו באיומים כמו אלה, דרך פידיונות בקרנות וכו'.

האופנה היום בבורסה היא לקנות קרנות אג"ח, הגיוסים הכספיים אדירים. הסטת הכספים בעיצומה. מחפשים תשואה. הציבור בישראל לא אוהב מניות, הכוויות ידועות לאורך השנים. אבל שווה לדעת שאם השוק לא יורד על כל האיומים הנוכחיים, יש סיכוי שטריגר קל וחיובי יביא לריצה של 10% מהירים. מבחינה טכנית המדד מדשדש אחרי שבאוק' עלה ל-1170. כעת האזור הנוכחי מהווה מיכשול ממנו ירדנו כמה פעמים וחזרנו אליו כאל מגנט. המשך עליות בטווח הקצר יכול להכניס את השוק בגיבוי אמריקני למהלך חמישי. עוד מיכשול אחד - והדרך תתפנה. שווה מעקב.

ה-sp מדשדש בהמתנה. ניו יורק רחוקה 4% מהשיא השנתי ו-10% משיא השיאים. גם כאן פיתרון הצוק הפיסקאלי יכול לתת דרור.

אירופה: העניינים מסתבכים באיטליה. זה לא משפיע בינתיים על הדאקס ושאר הבורסות. הדאקס במגמה חיובית, הוא כבר בעננים ובשיא שנתי. יש לו עוד מרחק ריצה נאה.

דולר:

3.8 תמיכה, 3.87 התנגדות. הסטופ ללונג על 3.78 לדעתי.

אופציות מעו"ף:

איפה הימים שהיו אומרים שהשחקנים כאן יודעים מה יהיה בניו יורק. יש כאן מחזורי מסחר נמוכים באופציות, תנועות מדודות בינתיים, נזילות נמוכה עקב הגבלת מכונות למסחר. חשבו שהמכונות מפריעות למסחר, אבל הן נותנות נזילות. ביום א' האחרון היה אחד מהשיאים השליליים לתקופה, כאשר שוק המניות נע על טווח יומי של 0.2%. עמידה יומית ממושכת אומרת שאין מסחר במניות ובאופציות מעו"ף. היה אפשר להמתין דקות ארוכות לביצוע עיסקה.

יש מי שרוצה בטובת השוק, אבל ניראה שכל פעולה יורה לשוק ברגל.

ברדיו אומרים שהבורסה בעלייה, אבל אי אפשר לקנות או למכור 90% מהמניות, קל וחומר באופציות. צריך להחזיר משקיעים לשוק אם רוצים להגביל מכונות. להחזיר משקיעים זה גם ע"י הורדת מס. באופציות מעו"ף רצוי שהמס יהיה קטן עד כמה שאפשר כדי שספקולנטים יראו כדאיות במסחר.

האם המדינה מרוויחה מס משוק ההון בשנה הנוכחית לאחר עליית המס?

רווח קל בלבד. אז מדוע אין ח"כ אחד שקם ומתריע על היבוש הנוכחי? למה ראשי הבורסה לא מבינים שבורסה שוקקת באה עם מס נמוך. בשטח עצמו הסטייה נמוכה, התנודות נמוכות, מחכים וממתינים לסוף שנה. אולי יהיה ראלי אם אמריקה תתפוס תאוצה. בכל מקרה, הירידות כרגע לא נלקחות בחשבון ע"י הפעילים - אם הן יקרו זה יפתיע את השוק. המסחר אנמי רוב הזמן ושקט. אנו מכירים חודשים שקטים, אם אין סיבה עדיף במסחר יומי לסחור במינון נמוך. כותבי האופ' חגגו בשבוע האחרון,לקחו סיכון והרוויחו.הגנות חובה. להבא צריך לשים לב לאזור 1240 שיכול להביא למיפנה בתנודתיות החודש

הכותב, יונתן קריספין (דוביד), בעליו של חדר מסחר הכולל הכוונה בשוק ההון בירושלים, עוסק באימון אישי מיוחד למשקיעים וסוחרים והרצאות על שוק ההון ומרצה למסחר באקדמיית ברק קפיטל

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מתים עליך 12/12/2012 08:15
    הגב לתגובה זו
    בחדר מסחר הולכים לפי מה שאתה רושם ומקסבלים גם למייל.מצויין.
  • 3.
    שגיא טובי 11/12/2012 22:49
    הגב לתגובה זו
    האטימות שם למעלה שוברת שיאים אך אנחנו ממשיכים לעבוד על הפחתת המס הנוראי הזה והשבת המשקיעים לשוק.
  • 2.
    מני 11/12/2012 17:31
    הגב לתגובה זו
    הסקירות שלך פטיש
  • 1.
    lepxii 11/12/2012 12:01
    הגב לתגובה זו
    בסוף-ספטמבר ובאוקטובר, עת החפיפה הזמנית בשל שעון חורף/קיץ, היה גידול במחזורים של בין 40% (תא75) ל70% (תא25) לעומת התקופה לפני ואחרי. חייבים לחפוף באופן קבוע ומיושר לשאר אירופה - 10:00 עד 18:30 - זה יחזיר פעילות!
  • אד אנד שולדרס 11/12/2012 16:25
    הגב לתגובה זו
    קשה לך, תחפוף ת'ראש.
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.