איך תשפיע השקת מדדי האג"ח החדשים?
דירקטוריון הבורסה אישר בתחילת החודש השקת שלושה מדדי תל-בונד חדשים אשר יושקו ב-1 במאי השנה: מדד תל בונד-צמודות - כל איגרות החוב התאגידיות הצמודות למדד המחירים לצרכן שיכללו במאגר האג"ח שיוקם. מדד תל בונד-צמודות-יתר - כל איגרות החוב התאגידיות הצמודות למדד שיכללו במאגר האג"ח שיוקם ושלא יכללו במדד תל בונד-60. מדד תל בונד-צמודות-בנקים - כל איגרות החוב התאגידיות הצמודות למדד שהנפיקו בנקים ואשר יכללו במאגר האג"ח שיוקם.
בנוסף, אישר הדירקטוריון מתודולוגיה חדשה לחישוב מדדי אג"ח, הדומה לזו המיושמת במדדי מניות, ומבוססת על עקרונות חברת המדדים הבינלאומית - FTSE. המתודולוגיה החדשה, שתכנס לתוקף בתאריך ה-15 למארס, תביא לגידול משמעותי במספר הסדרות שתכללנה במדדים. בעיקר חשוב לציין, כי היא תאפשר הכללת איגרות חוב עם פדיון חלקי, לאחר שהבורסה תתחיל לחשב "שערי אקס" במקרים של פדיון חלקי של סדרה.
היו שטענו כי מדובר במתן "חנינה" לאג"ח חשמל 22 ואידיבי פת אגח ז אשר היו צפויות להיגרע מן מדדי התל בונד ולהביא עימן היצעים ניכרים כפועל יוצא של עדכון המדדים בתום החודש. רבים בשוק ההון נערכו לגריעת הסדרות מן המדדים כתוצאה מן המתודולוגיה "הישנה", ולפיכך סדרות אלו מבצעות "תיקון טכני" כלפי מעלה כתוצאה מעדכון זה.
נקודה חשובה ומעניינת נוספת בעדכון מדדי תל בונד הינה "הדלת" שנפתחה לשטרי הון בנקאיים הישר אל מדדי התל בונד. בשוק קיימות 7 סדרות של שטרי הון שהיקפן מסתכם בכ-10 מיליארד שקלים והיו חסומות מלהיכלל במדדי התל בונד עקב כך שזמן פדיונן התיאורטי אינו נמוך מ-30 שנה, והריבית של שטרי הון אלו אינה מובטחת לאורך כלל חיי האיגרת.
הבורסה החליטה להתייחס לתקופת הפדיון המוקדמת של שטרי ההון בהם מתקיימות ההגבלות הנדרשות כרלוונטית לשם השתייכות למדדים, ופתחה את הדלת להכללת שטרי ההון הבנקאים במדדים. אנו מעריכים כי מרווח התשואה בין שטרי ההון הבנקאיים לבין איגרות החוב הבנקאיות יתכווץ כתוצאה ממהלך זה והדבר מהווה הזדמנות מסחרית מעניינת.
ראוי לציין כי הדבר יביא להוזלת עלויות המימון הבנקאיות באמצעות שטרי ההון. כידוע הבנקים יאלצו לגייס בעת הנראית לעין היקפים כספיים ניכרים דרך מכשיר פיננסי למטרת הגדלת הלימות ההון זה. לפיכך הדבר מהווה "חדשות טובות" לבנקים.
נקודה נוספת הינה העובדה שמדד תל בונד שקלי משנה פנים מקצה לקצה. המדד צפוי לכלול כ-43 סדרות לפי הסימולציה הנוכחית, אל מול 23 סדרות בלבד כיום. משקל כל איגרת קיימת במדד יקטן מהותית. כתוצאה מכך מדובר בהמלצת מכירה טכנית על הסדרות הגדולות במדד. יחד עם זאת, מכיוון שרוב הסדרות בעלות משקל גבוה הינן סדרות בנקאיות שצפויות לזכות לביקושים ערים מהשקת מדד אג"ח בנקים, הנפגעות המרכזיות משינוי המתודולוגיה צפויות להיות סדרת האג"ח של דלק קב אגח טו ואג"ח של חברות התקשורת הנכללות במדד יחס זה.
אנו סבורים כי מדד התל בונד השקלי נחות ביחס למדד התל בונד 60 בתקופה הקרובה, הן משיקולי מאקרו והן משיקולי מסחר כאמור. מבין מדדי התל בונד שיושקו, מדד אג"ח בנקים החדש יהפוך לסטנדרט. הבורסה שמה הלכה למעשה "חותמת" על איגרות חוב בנקאיות כמרכיב בלתי נפרד מכל תיק השקעות.
בנוסף לנקודות המרכזיות שניתחנו קיימים עוד לא מעט שינויים טכניים בעדכון המתודולוגיה של מדדי התל בונד. אולם עבורנו הנקודה החשובה מכלל הנקודות הטכניות הינה שנמצא רגולוטור המקדיש מאמץ נראה לעין בטיפול בבעיית הנזילות הקיימות בשוק האג"ח התאגידי, בתקופה בה שוק האג"ח התאגידי צמא לביקושים ומחשבה יצירתית.
לפי ראות עינינו מדובר בשינוי מבורך של הבורסה. המדדים החדשים והגדלת שווי השוק של מדדי התל בונד צפויים לתרום לשיפור הנזילות באג"ח חברות.לכן מגיעה להנהלת הבורסה מילה טובה. אין בהנפקת מדדי חוב חדשים ושכלול מתודולוגיות בכדי לפתור את כלל בעיות שוק האג"ח התאגידי, אולם באם כל רגולטור יתרום את חלקו לייצוב שוק האג"ח התאגידי, הרי שהמצב בשוק אג"ח החברות ישתפר ושוק זה יהיה ממוצב טוב יותר על מנת להתמודד עם האתגרים הגדולים הניצבים בפנינו בטווח הנראה לעין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
