על פגישת ראשי האיחוד, ההחלטות וההשפעות

נירה שמיר מדיסקונט מתייחסת להחלטות ראשי האיחוד בפיסגה האחרונה. האם הן תומכות בשיפור הסנטימנט בשווקים בטווח הקצר שיוביל לצמיחת הגוש בטווח הבינוני - הארוך?
נירה שמיר |

ועידת ראשי האיחוד בסוף השבוע הצליחה להגיע למספר החלטות חשובות, אם כי לא מדובר בשינוי כיוון. בדומה לעבר, ההחלטות תומכות בשיפור הסנטימנט בשווקים בטווח הקצר, בתקווה שבטווח הבינוני והארוך יחזור הגוש לצמוח. אנו מעריכים כי ללא הגברת שיתוף הפעולה הפיסקלי בין מדינות הגוש, החלטות הועידה לא יביאו לשינוי משמעותי ואי הודאות תשוב לשווקים.

החלטות הועידה:

כצעד ראשון בדרך להגברת שיתוף הפעולה הפיסקלי, החליטו המנהיגים על הקמת רשות פיקוח אחת על הבנקים בגוש בשיתוף ה-ECB. חשיבות הצעד נובעת מגודלם של הבנקים במדינות המעורבות שהתחייבויותיהם מהוות 300%-400% מהתוצר.

כמו כן, קרן החילוץ (ESM) תוכל לחלץ את הבנקים ישירות ולא דרך הממשלות. המשמעות היא שהחוב הממשלתי לא יגדל בעקבות הסיוע, ולכן ימנע מעגל קסמים בו המינוף הבנקאי הגבוה מחייב סיוע שיגדיל את החוב הממשלתי והסיכון שלו, תשואות האג"ח הממשלתיות עולות והסיכון לבנקים גדל.

קרן החילוץ תוכל לרכוש אג"ח ממשלתיות בהנפקות ובשוק המשני שלא במסגרת תכנית סיוע, ובתנאי שהמדינה עומדת ביעד הגירעון שנקבע על ידי האיחוד. מסיכום הישיבה לא ברור אם איטליה וספרד עומדות בתנאים לרכישת האג"ח הממשלתיות שלהן בנוסף, אושרו צעדים תומכי צמיחה בהיקף של 120 מיליארד יורו ממקורות קיימים.

בהקשר זה נציין כי בתנאים הנוכחיים המשאבים העומדים לרשות קרן החילוץ הינם מוגבלים. כפי שניתן לראות בגרף, בניכוי התחייבות לבנקים הספרדים עומדת יתרת הכספים בקרן על 400 מיליארד, לעומת החוב הממשלתי של איטליה וספרד בהיקף של כ-2.6 טריליון אירו. ללא מתן מעמד של בנק לקרן החילוץ, מעמד אשר יאפשר לה להגדיל את מקורותיה באמצעות הלוואות מה-ECB, המשאבים העומדים לרשות הקרן לא יספיקו על מנת להפחית את תשואות האג"ח הממשלתיות של מדינות הפריפריה באופן משמעותי, ועקב כך היכולת של הקרן להפחית את תשואות האג"ח הממשלתי תהיה מוגבלת. סביר להניח כי קרן החילוץ תקבל מעמד של נושה מועדף וכך יפגע מעמדם של המשקיעים הפרטיים.

לתוצאות הועידה חשיבות בקידום האיחוד הפיננסי, עם זאת שמירה על סנטימנט חיובי בשווקים תלויה בצעדים נוספים בכיוון של איחוד פיסקלי. חשוב לציין כי אין בשינויים אלה בכדי לשנות את הבעיות המבניות של הגוש, האתגרים העומדים בפני מדינות הפריפריה והמיתון הצפוי במרבית מדינות הגוש. עם זאת, לעובדה שגרמניה הסכימה להתפשר ישנה חשיבות רבה והיא מרמזת על פשרות נוספות בעתיד.

תוצאות הועידה הביאו לירידת תשואות האג"ח של איטליה וספרד בשיעור חד, עם זאת לא ברור אם הפעם מדובר בירידה פרמננטית או שהפסימיות תשוב במהרה. הסיכונים לאופטימיות זו הם מגבלת המשאבים של קרן החילוץ, הצורך במו"מ נוסף עם יוון, סביר להניח כי אי הוודאות תימשך עד סמוך לפירעון אג"ח ממשלתיות באוגוסט. הבחירות באיטליה מתקרבות וצפויות להגביר את המחלוקת סביב המדיניות הכלכלית במדינה זו.

סביר להניח כי בעקבות התמתנות סביבת האינפלציה בגוש לרמה של 2.4% בתמיכת הירידה במחיר הנפט, יחד עם תוצאות הוועידה והחולשה בפעילות הכלכלית במדינות הגוש, ה-ECB יפחות את הריבית ב-0.25% בישיבתו השבוע ואף עשוי לנקוט בצעדים מרחיבים נוספים.

לסיכום, להערכתנו כי ללא הגברת שיתוף הפעולה הפיסקלי בין מדינות הגוש החלטות הועידה לא יביאו לשינוי משמעותי ואי הודאות תשוב לשווקים.

**נירה שמיר, כלכלנית ראשית, בנק דיסקונט

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

לא רק רמי לוי: צים שיווק מראה שגם היא יכולה

מחלקת המחקר של דיסקונט, סוקרת וממליצה על צים שיווק לאור התחרות ההולכת וגוברת בשוק הקמעונאות, איום החזרה של המחאה החברתית בקיץ והמאבק על הלקוח
הערכת השווי שלנו לוקחת בחשבון הנחות מחמירות ועדיין השווי המוערך ביחס לשווי השוק אטרקטיבי להשקעה - בעיקר לטווח ארוך. כל זאת, תחת המגבלות של מניית יתר קטנה יחסית ובתחום פעילות הנתון בתחרות עזה. במאי 2011 מכרו בעלי השליטה, האחים צים כ-10% ממניות החברה תמורת כ-40 ש' למניה. מחיר זה היה אמור לשקף שווי כלכלי בתוספת פרמיה מסוימת לאותה נקודת זמן. המכירה הביאה את החזקות הציבור בחברה לכדי 25% ובכך נפתחה הדלת להיכללותה במדדים. מה יותר חשוב בטווח הקצר-בינוני - שווי כלכלי או כניסה למדדים? ימים יגידו, אך בתור אנליסטים / כלכלנים איננו מזלזלים בכוחם של המדדים (והקרנות / ת. סל העוקבות) וכיום נכללת המניה במדד יתר 50. צים שיווק הונפקה באזור מחיר 28 ש' למניה, מאז נסקה לאזור 50 ש' למניה וכיום נסחרת שוב באזור המחיר בו הונפקה. מבחינה טכנית, המניה נסחרת באזור רמת תמיכה משמעותי מאוד לנייר הצעיר בשוק ההון. הערכת שווי ברווחיות תפעולית מייצגת של 3.6% ובשיעור היוון 12%, מתקבל שווי של כ-31 ש' למניה. להערכתנו, זהו השווי ההוגן עבור מנית החברה, בהינתן המידע הידוע כיום. שווי זה מהווה מכפיל של כ-10 על הרווח החזוי בשנת 2012 (כ-3.02 ש' למניה). להערכתנו, המניה מעניינת להשקעה לטווח ארוך במחירים הנוכחיים, שכן האפ-סייד גדול משמעותית מאשר הדאון סייד. יחד עם זאת, ירידה מתחת אזור 24 ש' למניה, תדרוש בדיקה מחודשת. צים שיווק מנסה להראות שגם היא יכולה (לא רק רמי לוי) (1) מחלקת דיבידנדים רבעוניים בקצב שנתי של כ-6%, ביחס לשווי שוק נוכחי. (2) פותחת סניפים כמו פטריות אחרי הגשם - ב-2012 יפתחו כ-7.5 סניפים וב-2013 מתוכננים כ-6 נוספים. החברה צופה כי שטחי המכירה יגדלו בתום תוכנית התרחבות זו מכ-.35.4 א' מ"ר לכ-52.3 א' מ"ר. (3) בשנה שעברה ויתרו האחים צים על חלק מהבונוסים וכן הפחיתו משכרם ומשכר יו"ר הדירקטוריון, כדי לייצר אווירה של הנהלה רזה. (4) הרווחיות התפעולית נשחקת ובשנת 2011 עמדה על כ-4% בלבד. במודל הנחנו צמיחה מתונה מזו המתוכננת, המשך שחיקת הרווח ושיעור היוון של 12%. אלו הנחות די מחמירות שאמורים להגן מפני דאון סייד משמעותי ועדיין תומכים בקניה. התחרות גואה והמחאה החברתית בפתח - השוק במתח שוק ההון ראה את החברה בחשדנות רבה בתחילת דרכה הבורסאית בטענה ש"לא כולם רמי לוי". לאורך זמן באם תהיה התמדה, צעדים אלו עשויים לבוא לידי ביטוי בשווי החברה הסחיר. בסה"כ מדובר בסיפור צמיחה ובתחום דפנסיבי - שילוב מעניין. מנגד, ההשקעות הנדרשות לשם הצמיחה (פתיחת חנויות ורכישת פעילויות) פוגמות בפוטנציאל הדיבידנד, לפחות בשנתיים הקרובות. כך גם התחרות הגואה בתחום הפעילות מובילה אותנו להפחית את שיעור הרווח התפעולי החזוי ולהעלות כאמור את שיעור ההיוון. בינתיים שוק ההון "ממתין" עם וולואציות גבוהות יותר לכל הענף, מחששות מפני המשך שחיקת הרווח וחיצי המחאה החברתית שככל הנראה תתעורר שוב בקרוב. למדור 'המדריך לשוק ההון' בביזפורטל לחץ כאן מעלים המלצה דיסקאונט של 17% כבר מעניין למניית יתר, משום שהערכת השווי מניחה הנחות די מחמירות. יחד עם זאת, עדיין יש לזכור כי מדובר במניית יתר ובפעילות המצויה תחת לחץ תחרותי. אנו מעלים המלצתנו ל"תשואת יתר" ומותירים את מחיר היעד על כ-31 ש' למניה.