התוצר של התעשייה (ללא יהלומים) מהווה רק כ-20% מהתוצר העסקי בישראל, אך משמש מנוע צמיחה חשוב של המשק ומקור עיקרי של מטבע חוץ.

בשנת 2011 צמח הייצור התעשייתי בישראל ב-2%, שיעור נמוך למדי בראיה היסטורית. יתרה מזאת, כפי שניתן להבחין בגרף, מראשית השנה נצפית מגמת נסיגה בייצור, כך שרמת הייצור ברבעון הראשון של השנה מצביעה על קיפאון בהשוואה לרמה הממוצעת אשתקד. בחודשים האחרונים חלה נסיגה בייצור (אם כי חריפה פחות) גם בגוש האירו, ומנגד, התרחבות בארה"ב. הכיצד יתכן כי הייצור התעשייתי בישראל נמצא במגמת נסיגה, בשעה שקצב הצמיחה של המשק גבוה הן בהשוואה לגוש האירו והן בהשוואה לארה"ב?

הסיבה לכך נעוצה בצד הביקוש לתוצר התעשייתי. בעוד שעיקר הביקושים בתעשייה הן בארה"ב והן בגוש האירו הינם מקומיים, הרי שבישראל רק כמחצית מהייצור התעשייתי מופנה לשוק המקומי. כתוצאה מכך, לחולשה בכלכלה העולמית (בדגש על גוש האירו) בשילוב עם שקל חזק, הייתה השפעה שלילית על התעשייה המקומית, כאשר עיקר הפגיעה התרכזה בייצור של הטכנולוגיה העלית (נסיגה של כ-6%).

מנגד, ההתאוששות (אמנם איטית) בארה"ב, ובפרט הירידה באבטלה, הובילו לגידול בביקושים המקומיים, וכפועל יוצא להתרחבות הייצור התעשייתי. בגוש האירו כמכלול, העלייה באבטלה והריסון הפיסקאלי של חלק מהממשלות, הובילו לצמצום הביקושים המקומיים ולנסיגה בייצור התעשייתי במדינות מובילות, דוגמת איטליה וספרד, לצד קיפאון בצרפת. עם זאת, הנסיגה הייתה מתונה יחסית, זאת בעיקר, תודות לתעשייה הגרמנית שהמשיכה לצמוח במהלך הרבעון הראשון.

ומה לגבי הביקושים המקומיים בישראל? כפי שעולה מהגרף השני, מתחילת השנה שמרו המכירות לשוק המקומי על יציבות, זאת, בניגוד, לנסיגה במכירות לייצוא. ההסבר לכך נעוץ בעובדה כי עיקר הייצור התעשייתי לשוק המקומי מופנה לצריכה השוטפת, אשר נהנית מתנודתיות נמוכה יחסית (זאת, בנטרול המחאה החברתית, שכפי שרואים בגרף, הובילה לירידה בפדיון ברבעון השלישי אשתקד). יתרה מזאת, כ-40% מהתוצר של כלל הענפים המייצרים לשוק המקומי, מהווה ענף המזון המשקאות והטבק, אשר מושפע במידה רבה מגידול האוכלוסייה ומעלייה ברמת החיים.

לפיכך, היציבות בביקושים המקומיים מתחילת השנה, הצליחה לצמצם את הפגיעה בייצור התעשייתי, כאשר בייצור התעשייתי ללא טכנולוגיה עלית (כאמור, ענפי הטכנולוגיה העלית הינם הנפגעים העיקריים מירידה בביקושים מחו"ל), נשמרה מתחילת השנה יציבות.

מה צפוי בהמשך השנה? בתרחיש של המשך המגמות הקיימות בחו"ל (כלומר, ללא החמרה בגוש האירו, אשר תוביל לפרישה של אחת המדינות), הייצוא התעשייתי, צפוי להמשיך ולסבול מהביקושים החלשים מעבר לים. אולם, השפעתם השלילית צפויה להיות מקוזזת בחלקה על ידי כניסתו של מפעל אינטל החדש לפעילות מלאה. הייצור לשוק המקומי צפוי להמשיך וליהנות מביקושים יציבים, אולם, גם בתחום זה קיימים מספר איומים.