הקמתו של מפעל אינטל החדש תקזז חלק מן החולשה בתעשייה הישראלית

הייצוא התעשייתי צפוי להמשיך ולסבול מהביקושים החלשים מעבר לים. הייצור לשוק המקומי צפוי להמשיך וליהנות מביקושים יציבים, אולם קיימים מספר איומים
נירה שמיר |

התוצר של התעשייה (ללא יהלומים) מהווה רק כ-20% מהתוצר העסקי בישראל, אך משמש מנוע צמיחה חשוב של המשק ומקור עיקרי של מטבע חוץ.

בשנת 2011 צמח הייצור התעשייתי בישראל ב-2%, שיעור נמוך למדי בראיה היסטורית. יתרה מזאת, כפי שניתן להבחין בגרף, מראשית השנה נצפית מגמת נסיגה בייצור, כך שרמת הייצור ברבעון הראשון של השנה מצביעה על קיפאון בהשוואה לרמה הממוצעת אשתקד. בחודשים האחרונים חלה נסיגה בייצור (אם כי חריפה פחות) גם בגוש האירו, ומנגד, התרחבות בארה"ב. הכיצד יתכן כי הייצור התעשייתי בישראל נמצא במגמת נסיגה, בשעה שקצב הצמיחה של המשק גבוה הן בהשוואה לגוש האירו והן בהשוואה לארה"ב?

הסיבה לכך נעוצה בצד הביקוש לתוצר התעשייתי. בעוד שעיקר הביקושים בתעשייה הן בארה"ב והן בגוש האירו הינם מקומיים, הרי שבישראל רק כמחצית מהייצור התעשייתי מופנה לשוק המקומי. כתוצאה מכך, לחולשה בכלכלה העולמית (בדגש על גוש האירו) בשילוב עם שקל חזק, הייתה השפעה שלילית על התעשייה המקומית, כאשר עיקר הפגיעה התרכזה בייצור של הטכנולוגיה העלית (נסיגה של כ-6%).

מנגד, ההתאוששות (אמנם איטית) בארה"ב, ובפרט הירידה באבטלה, הובילו לגידול בביקושים המקומיים, וכפועל יוצא להתרחבות הייצור התעשייתי. בגוש האירו כמכלול, העלייה באבטלה והריסון הפיסקאלי של חלק מהממשלות, הובילו לצמצום הביקושים המקומיים ולנסיגה בייצור התעשייתי במדינות מובילות, דוגמת איטליה וספרד, לצד קיפאון בצרפת. עם זאת, הנסיגה הייתה מתונה יחסית, זאת בעיקר, תודות לתעשייה הגרמנית שהמשיכה לצמוח במהלך הרבעון הראשון.

ומה לגבי הביקושים המקומיים בישראל? כפי שעולה מהגרף השני, מתחילת השנה שמרו המכירות לשוק המקומי על יציבות, זאת, בניגוד, לנסיגה במכירות לייצוא. ההסבר לכך נעוץ בעובדה כי עיקר הייצור התעשייתי לשוק המקומי מופנה לצריכה השוטפת, אשר נהנית מתנודתיות נמוכה יחסית (זאת, בנטרול המחאה החברתית, שכפי שרואים בגרף, הובילה לירידה בפדיון ברבעון השלישי אשתקד). יתרה מזאת, כ-40% מהתוצר של כלל הענפים המייצרים לשוק המקומי, מהווה ענף המזון המשקאות והטבק, אשר מושפע במידה רבה מגידול האוכלוסייה ומעלייה ברמת החיים.

לפיכך, היציבות בביקושים המקומיים מתחילת השנה, הצליחה לצמצם את הפגיעה בייצור התעשייתי, כאשר בייצור התעשייתי ללא טכנולוגיה עלית (כאמור, ענפי הטכנולוגיה העלית הינם הנפגעים העיקריים מירידה בביקושים מחו"ל), נשמרה מתחילת השנה יציבות.

מה צפוי בהמשך השנה? בתרחיש של המשך המגמות הקיימות בחו"ל (כלומר, ללא החמרה בגוש האירו, אשר תוביל לפרישה של אחת המדינות), הייצוא התעשייתי, צפוי להמשיך ולסבול מהביקושים החלשים מעבר לים. אולם, השפעתם השלילית צפויה להיות מקוזזת בחלקה על ידי כניסתו של מפעל אינטל החדש לפעילות מלאה. הייצור לשוק המקומי צפוי להמשיך וליהנות מביקושים יציבים, אולם, גם בתחום זה קיימים מספר איומים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

לא רק רמי לוי: צים שיווק מראה שגם היא יכולה

מחלקת המחקר של דיסקונט, סוקרת וממליצה על צים שיווק לאור התחרות ההולכת וגוברת בשוק הקמעונאות, איום החזרה של המחאה החברתית בקיץ והמאבק על הלקוח

הערכת השווי שלנו לוקחת בחשבון הנחות מחמירות ועדיין השווי המוערך ביחס לשווי השוק אטרקטיבי להשקעה - בעיקר לטווח ארוך. כל זאת, תחת המגבלות של מניית יתר קטנה יחסית ובתחום פעילות הנתון בתחרות עזה. במאי 2011 מכרו בעלי השליטה, האחים צים כ-10% ממניות החברה תמורת כ-40 ש' למניה. מחיר זה היה אמור לשקף שווי כלכלי בתוספת פרמיה מסוימת לאותה נקודת זמן. המכירה הביאה את החזקות הציבור בחברה לכדי 25% ובכך נפתחה הדלת להיכללותה במדדים. מה יותר חשוב בטווח הקצר-בינוני - שווי כלכלי או כניסה למדדים? ימים יגידו, אך בתור אנליסטים / כלכלנים איננו מזלזלים בכוחם של המדדים (והקרנות / ת. סל העוקבות) וכיום נכללת המניה במדד יתר 50. צים שיווק הונפקה באזור מחיר 28 ש' למניה, מאז נסקה לאזור 50 ש' למניה וכיום נסחרת שוב באזור המחיר בו הונפקה. מבחינה טכנית, המניה נסחרת באזור רמת תמיכה משמעותי מאוד לנייר הצעיר בשוק ההון. הערכת שווי ברווחיות תפעולית מייצגת של 3.6% ובשיעור היוון 12%, מתקבל שווי של כ-31 ש' למניה. להערכתנו, זהו השווי ההוגן עבור מנית החברה, בהינתן המידע הידוע כיום. שווי זה מהווה מכפיל של כ-10 על הרווח החזוי בשנת 2012 (כ-3.02 ש' למניה). להערכתנו, המניה מעניינת להשקעה לטווח ארוך במחירים הנוכחיים, שכן האפ-סייד גדול משמעותית מאשר הדאון סייד. יחד עם זאת, ירידה מתחת אזור 24 ש' למניה, תדרוש בדיקה מחודשת. צים שיווק מנסה להראות שגם היא יכולה (לא רק רמי לוי) (1) מחלקת דיבידנדים רבעוניים בקצב שנתי של כ-6%, ביחס לשווי שוק נוכחי. (2) פותחת סניפים כמו פטריות אחרי הגשם - ב-2012 יפתחו כ-7.5 סניפים וב-2013 מתוכננים כ-6 נוספים. החברה צופה כי שטחי המכירה יגדלו בתום תוכנית התרחבות זו מכ-.35.4 א' מ"ר לכ-52.3 א' מ"ר. (3) בשנה שעברה ויתרו האחים צים על חלק מהבונוסים וכן הפחיתו משכרם ומשכר יו"ר הדירקטוריון, כדי לייצר אווירה של הנהלה רזה. (4) הרווחיות התפעולית נשחקת ובשנת 2011 עמדה על כ-4% בלבד. במודל הנחנו צמיחה מתונה מזו המתוכננת, המשך שחיקת הרווח ושיעור היוון של 12%. אלו הנחות די מחמירות שאמורים להגן מפני דאון סייד משמעותי ועדיין תומכים בקניה. התחרות גואה והמחאה החברתית בפתח - השוק במתח שוק ההון ראה את החברה בחשדנות רבה בתחילת דרכה הבורסאית בטענה ש"לא כולם רמי לוי". לאורך זמן באם תהיה התמדה, צעדים אלו עשויים לבוא לידי ביטוי בשווי החברה הסחיר. בסה"כ מדובר בסיפור צמיחה ובתחום דפנסיבי - שילוב מעניין. מנגד, ההשקעות הנדרשות לשם הצמיחה (פתיחת חנויות ורכישת פעילויות) פוגמות בפוטנציאל הדיבידנד, לפחות בשנתיים הקרובות. כך גם התחרות הגואה בתחום הפעילות מובילה אותנו להפחית את שיעור הרווח התפעולי החזוי ולהעלות כאמור את שיעור ההיוון. בינתיים שוק ההון "ממתין" עם וולואציות גבוהות יותר לכל הענף, מחששות מפני המשך שחיקת הרווח וחיצי המחאה החברתית שככל הנראה תתעורר שוב בקרוב. למדור 'המדריך לשוק ההון' בביזפורטל לחץ כאן מעלים המלצה דיסקאונט של 17% כבר מעניין למניית יתר, משום שהערכת השווי מניחה הנחות די מחמירות. יחד עם זאת, עדיין יש לזכור כי מדובר במניית יתר ובפעילות המצויה תחת לחץ תחרותי. אנו מעלים המלצתנו ל"תשואת יתר" ומותירים את מחיר היעד על כ-31 ש' למניה.