הקמתו של מפעל אינטל החדש תקזז חלק מן החולשה בתעשייה הישראלית

הייצוא התעשייתי צפוי להמשיך ולסבול מהביקושים החלשים מעבר לים. הייצור לשוק המקומי צפוי להמשיך וליהנות מביקושים יציבים, אולם קיימים מספר איומים
נירה שמיר |

התוצר של התעשייה (ללא יהלומים) מהווה רק כ-20% מהתוצר העסקי בישראל, אך משמש מנוע צמיחה חשוב של המשק ומקור עיקרי של מטבע חוץ. בשנת 2011 צמח הייצור התעשייתי בישראל ב-2%, שיעור נמוך למדי בראיה היסטורית. יתרה מזאת, כפי שניתן להבחין בגרף, מראשית השנה נצפית מגמת נסיגה בייצור, כך שרמת הייצור ברבעון הראשון של השנה מצביעה על קיפאון בהשוואה לרמה הממוצעת אשתקד. בחודשים האחרונים חלה נסיגה בייצור (אם כי חריפה פחות) גם בגוש האירו, ומנגד, התרחבות בארה"ב. הכיצד יתכן כי הייצור התעשייתי בישראל נמצא במגמת נסיגה, בשעה שקצב הצמיחה של המשק גבוה הן בהשוואה לגוש האירו והן בהשוואה לארה"ב? הסיבה לכך נעוצה בצד הביקוש לתוצר התעשייתי. בעוד שעיקר הביקושים בתעשייה הן בארה"ב והן בגוש האירו הינם מקומיים, הרי שבישראל רק כמחצית מהייצור התעשייתי מופנה לשוק המקומי. כתוצאה מכך, לחולשה בכלכלה העולמית (בדגש על גוש האירו) בשילוב עם שקל חזק, הייתה השפעה שלילית על התעשייה המקומית, כאשר עיקר הפגיעה התרכזה בייצור של הטכנולוגיה העלית (נסיגה של כ-6%). מנגד, ההתאוששות (אמנם איטית) בארה"ב, ובפרט הירידה באבטלה, הובילו לגידול בביקושים המקומיים, וכפועל יוצא להתרחבות הייצור התעשייתי. בגוש האירו כמכלול, העלייה באבטלה והריסון הפיסקאלי של חלק מהממשלות, הובילו לצמצום הביקושים המקומיים ולנסיגה בייצור התעשייתי במדינות מובילות, דוגמת איטליה וספרד, לצד קיפאון בצרפת. עם זאת, הנסיגה הייתה מתונה יחסית, זאת בעיקר, תודות לתעשייה הגרמנית שהמשיכה לצמוח במהלך הרבעון הראשון. ומה לגבי הביקושים המקומיים בישראל? כפי שעולה מהגרף השני, מתחילת השנה שמרו המכירות לשוק המקומי על יציבות, זאת, בניגוד, לנסיגה במכירות לייצוא. ההסבר לכך נעוץ בעובדה כי עיקר הייצור התעשייתי לשוק המקומי מופנה לצריכה השוטפת, אשר נהנית מתנודתיות נמוכה יחסית (זאת, בנטרול המחאה החברתית, שכפי שרואים בגרף, הובילה לירידה בפדיון ברבעון השלישי אשתקד). יתרה מזאת, כ-40% מהתוצר של כלל הענפים המייצרים לשוק המקומי, מהווה ענף המזון המשקאות והטבק, אשר מושפע במידה רבה מגידול האוכלוסייה ומעלייה ברמת החיים. לפיכך, היציבות בביקושים המקומיים מתחילת השנה, הצליחה לצמצם את הפגיעה בייצור התעשייתי, כאשר בייצור התעשייתי ללא טכנולוגיה עלית (כאמור, ענפי הטכנולוגיה העלית הינם הנפגעים העיקריים מירידה בביקושים מחו"ל), נשמרה מתחילת השנה יציבות. מה צפוי בהמשך השנה? בתרחיש של המשך המגמות הקיימות בחו"ל (כלומר, ללא החמרה בגוש האירו, אשר תוביל לפרישה של אחת המדינות), הייצוא התעשייתי, צפוי להמשיך ולסבול מהביקושים החלשים מעבר לים. אולם, השפעתם השלילית צפויה להיות מקוזזת בחלקה על ידי כניסתו של מפעל אינטל החדש לפעילות מלאה. הייצור לשוק המקומי צפוי להמשיך וליהנות מביקושים יציבים, אולם, גם בתחום זה קיימים מספר איומים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משפיע פיננסי (גרוק)משפיע פיננסי (גרוק)

לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים

שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים,  מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו

אלדד טלמור |
נושאים בכתבה משפיען פיננסי

בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.

החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.

 צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.

 מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.

 

אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.