ממשיכים לעבוד אחרי גיל פרישה - מה עושים עם הכסף שבקרן פנסיה?

נושאים בכתבה פנסיה

למי שהגיע לגיל פרישה וממשיך לעבוד יש אפשרות לבחור באחד משלושה מסלולים - במה כדאי לבחור?

אם הגעת לגיל 62 ואתה לגיל 67, אתם כבר יכולים לפרוש מעבודה. הרבה חיכו לרגע הזה, אבל בזמן אמת הם מעדיפים להמשיך לעבוד, ואפשר להבין אותם. הרבה אנשים בגילאים האלו (להבדיל מבעבר) עדיין מלאי מוטיבציה, מרץ וכוח ורצון לעבוד. אז למה שילכו הביתה? ומה בכלל הם יעשו בבית? עבודה זה במקרים רבים עניין, סביבה חברית, וסיפוק. וגם...כסף. אנשים צריכים את הכסף - יציאה לפנסיה והתבססות על קרן הפנסיה וקצבת הזיקנה מביטוח לאומי לרבים לא מספיקה.

ולכן, רבים ממשיכים לעבוד גם אחרי גיל פרישה. אם אתם גברים ואם אתם משכילים/ משכילות, הסיכוי שתמשיכו לעבוד עולה.

אבל יש בעיה, אתם כבר יכולים למשוך את כספי הפנסיה. האם צריך? או שמא אפשר להמשיך לצבור? זה תלוי בכמה גורמים, ובראשם מצבכם הכלכלי והבריאותי. אז מה כדאי לכם?

למדריכי פנסיה נוספים באתר הון

אם בחרתם להמיר את הכספים לקצבה חודשית אתם צריכים לשקול את מצבכם המשפחתי, הבריאותי, האם מוטלת עליכם חבות מס נוספת  וכן מה מצבכם הכלכלי - האם את זקוקים לקצבה בזמן זה? 

היתרונות הם ברורים, אתם יכולים ליהנות מהקצבה כבר כיום ולנצל יותר ממנה. תלוי בתוחלת החיים. ואם אתם פורשים מוקדם יותר, תיהנו מתקופת הבטחת תשלומים ארוכה יותר.

אבל אם ממשיכים לעבוד קצבת הזקנה מחושבת בתיאום המס, ולכן תשלמו על כך מס. כמו כן אתם בוחרים במסלול המוצע לכם כעת וייתכן שבעתיד יוצע לכם מסלול משופר יותר.

אפשרות אחרת ועל עף חסרונותיה המרובים היא השכיחה יותר, להמשיך להפקיד כרגיל. היתרונות באופציה זו הם בעיקר למי שמתכננים לעבוד רק כמה חודשים אחרי גיל הפרישה.

אלא שקרנות הפנסיה לא מאפשרות משיכה רטרואקטיבית וקצבה שלא נמשכת לא תשולם. כמו כן בקרן הפנסיה ניתן לבחור תקופת הבטחה במועד היציאה לפנסיה. תקופת הבטחה היא סוג של ביטוח על הקצבאות. ככל שתפרוש בגיל מאוחר יותר, האפשרויות לבחור בתקופת הבטחה במסגרת קרן הפנסיה, תלך ותצטמצם.

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

גיל הפורש בתום תקופת הבטחה לא יעלה על 87, לכן פורש שעבר את גיל 67 יוכל לבחור בין תקופת הבטחה של 60,120 או 180 חודשים. פורש שעבר את גיל 72 יוכל לבחור תקופת הבטחה של 60 או 120 חודשי הבטחה. מי שנפגע בעיקר הוא בן זוג של חוסך שמת מוקדם. שעשוי לקבל קצבה בלבד ללא תקופת ההבטחה בהתאם לגיל החוסך ובן הזוג

כמו כן המשך החיסכון עלול לפגוע בו, כיוון שעם הגיל החיסכון מותאם למסלול סולידי לטווח קצר. אם היה ממשיך לחסוך יכול להיות שהיה במסלול עם תשואה גבוהה יותר.

למי שבמצב כלכלי טוב מומלץ  לשקול אפיק שמצד אחד יש בו המשך הפקדה ומצד שני המרה לקצבה בעתיד. זו יכולה להיות  העברת הכספים לקופת הגמל והמשך הפקדות חודשיות ,אך  יש לבחור מסלול השקעה בהתאם למועד הפרישה המתוכנן.

או שבמועד הפרישה מעבודה החוסך בוחר את הסכום הנדרש להמרה לקצבה ואותו מעבירים לקרן הפנסיה לצורך קבלת הקצבה. מסלול הפרישה ייקבע בהתאם למצב הבריאותי והמשפחתי של הפורש במועד סיום העבודה.

ככל שפורשים בגיל מבוגר יותר, כך מקדם הפרישה נמוך יותר ונדרש סכום חיסכון קטן יותר להבטחה של אותו סכום קצבה. מכיוון שהפורש סיים לעבוד, אחוז המס שישלם יהיה נמוך יותר מאשר באלטרנטיבה של קבלת קצבה במקביל להמשך עבודה.

במקרה של מוות מוקדם, המשפחה יכולה לבחור האם לבצע הסבת כספי נפטר מקופת הגמל ולמשוך את הכספים כסכום חד פעמי או ליצר ממנו קצבה חודשית  בהתאם לצרכים של בן הזוג. אם לא ימשכו את הכסף במועד הפטירה, יוכלו לקבל את הקצבה ללא מס רווחי הון.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מיקי 03/09/2021 14:57
    הגב לתגובה זו
    תפרשו בגיל 60 ותמשכו את כל כספי הפנסיה בגיל הזה ושכל השקרנים יתפוצצו, עוד 15 שנה ושכולם יתפוצצו
  • 2.
    ראלי 03/09/2021 14:36
    הגב לתגובה זו
    שאלה: מי הוא הכותב? עיתונאי מכובד ? לדעתי כתבות מסוג זה שהנם ייעוץ פנסיוני לכל דבר ייכתבו על ידי בעלי רישיון בתחום או יועצים פנסיונים הפועלים על פי חוק או סוכנים משווקים בעלי רישיון. והם חייבים להדגיש את רישיונם ותחום עיסוקם. תודה.
  • 1.
    א 03/09/2021 13:03
    הגב לתגובה זו
    מי שכן רוצה לקבל קצבה לאחר גיל הפרישה ובהמשך למצוא עיסוק אחר או להיות עצמאי, כדאי לבצע קיבוע זכויות. בהליך זה תקבלו אישור פטור מניכוי מס בגין הקצבה ועד לתקרה בחוק (כ-4,400 ש"ח). כך שלא תשלמו כמעט הרבה מס אם בכלל בגין ההכנסה הנוספת ממשכורת או מעסק.
חיסכון
צילום: דאלי אי

חוסכים בקרנות השתלמות - הנה עמלות שלא הכרתם

למה מנהלי החיסכון שלנו משתמשים בגופים חיצוניים, מה זה אומר עליהם, מיהם הגופים שלוקחים לכם דמי ניהול גבוהים ואתם אפילו לא יודעים, ומי גובים דמי ניהול נמוכים? 

רן קידר |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

למה מנהל קרן השתלמות צריך שקרן גידור תנהל לו כסף בהשקעות ייעודיות - מניות במניות קטנות בת"א, השקעות בטכנולוגיה ועוד. אם מדובר בהשקעות סחירות אז מצופה שגוף ההשקעות על מנהלי ההשקעות והאנליסטים שלו יידע לעשות את העבודה בעצמו - על זה משלמים לו דמי ניהול, ואם מדובר על נכסים לא סחירים, אז בסבירות גבוהה מאוד לרוב הנכסים האלו יש תחליף בשוק ההון הסחיר, וגם אם אין תחליף זהה, הוא יהיה קרוב. 

אז אומרים לנו שיש הזדמנויות בשוק הלא סחיר. יש יתרון לגודל, יש יתרון לגמישות ולמהירות. אפשר למשל לתת מימון גדול במהירות בעוד שאם זה בשוק הסחיר זה תהליך ממושך, וזו הסיבה שאפשר לקבל עוד תוספת ריבית לעומת השוק הסחיר. זה נכון, אבל, יש גם חסרונות ברורים ועמוקים בשוק הלא סחיר - זה פשוט לא סחיר, אתם לא יכולים להוציא ולממש את זה מחר בבוקר. יש על ההשקעות האלו דיסקאונט מובנה והוא לא קטן. 

בגופים מסוימים רואים בזה יתרון - ניהול הנכס הוא בראייה ארוכת טווח, לא בודקים כל יום מה המחיר, אפשר להיות סבלניים עם ההשקעה. הם מצביעים על הזדמנויות במקרים של חברות לפני הנפקה, נכסים גדולים שלוקחים בהם נתח כשאי אפשר עשות זאת בשוק הסחיר. אם זה נעשה באופן ישיר, כנראה זה מוסיף לחוסכים, אבל אם זה דרך מתווך, צריך גם לספור את העלויות האלו. מסתבר שדמי הניהול האלו גבוהים. 




לא רק דמי הניהול - מה העלות הכוללת שלכם על קרן ההשתלמות? 

הרוב המוחלט של החוסכים מכירים את דמי הניהול מהצבירה. החיסכון שלכם שווה 100 אלף שקל ודמי הניהול הם 0.7%, אז תשלמו 700 שקלים בשנה. יש גם דמי ניהול מההפקדה, פופולארי בעיקר בקרנות הפנסיה, אבל לא רק. משלמים דמי ניהול על הסכום שמפקידים מדי חודש. ויש את דמי הניהול החיצוניים - דמי ניהול עבור ניהול השקעות חיצוני. 

חיסכון
צילום: דאלי אי

חוסכים בקרנות השתלמות - הנה עמלות שלא הכרתם

למה מנהלי החיסכון שלנו משתמשים בגופים חיצוניים, מה זה אומר עליהם, מיהם הגופים שלוקחים לכם דמי ניהול גבוהים ואתם אפילו לא יודעים, ומי גובים דמי ניהול נמוכים? 

רן קידר |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

למה מנהל קרן השתלמות צריך שקרן גידור תנהל לו כסף בהשקעות ייעודיות - מניות במניות קטנות בת"א, השקעות בטכנולוגיה ועוד. אם מדובר בהשקעות סחירות אז מצופה שגוף ההשקעות על מנהלי ההשקעות והאנליסטים שלו יידע לעשות את העבודה בעצמו - על זה משלמים לו דמי ניהול, ואם מדובר על נכסים לא סחירים, אז בסבירות גבוהה מאוד לרוב הנכסים האלו יש תחליף בשוק ההון הסחיר, וגם אם אין תחליף זהה, הוא יהיה קרוב. 

אז אומרים לנו שיש הזדמנויות בשוק הלא סחיר. יש יתרון לגודל, יש יתרון לגמישות ולמהירות. אפשר למשל לתת מימון גדול במהירות בעוד שאם זה בשוק הסחיר זה תהליך ממושך, וזו הסיבה שאפשר לקבל עוד תוספת ריבית לעומת השוק הסחיר. זה נכון, אבל, יש גם חסרונות ברורים ועמוקים בשוק הלא סחיר - זה פשוט לא סחיר, אתם לא יכולים להוציא ולממש את זה מחר בבוקר. יש על ההשקעות האלו דיסקאונט מובנה והוא לא קטן. 

בגופים מסוימים רואים בזה יתרון - ניהול הנכס הוא בראייה ארוכת טווח, לא בודקים כל יום מה המחיר, אפשר להיות סבלניים עם ההשקעה. הם מצביעים על הזדמנויות במקרים של חברות לפני הנפקה, נכסים גדולים שלוקחים בהם נתח כשאי אפשר עשות זאת בשוק הסחיר. אם זה נעשה באופן ישיר, כנראה זה מוסיף לחוסכים, אבל אם זה דרך מתווך, צריך גם לספור את העלויות האלו. מסתבר שדמי הניהול האלו גבוהים. 




לא רק דמי הניהול - מה העלות הכוללת שלכם על קרן ההשתלמות? 

הרוב המוחלט של החוסכים מכירים את דמי הניהול מהצבירה. החיסכון שלכם שווה 100 אלף שקל ודמי הניהול הם 0.7%, אז תשלמו 700 שקלים בשנה. יש גם דמי ניהול מההפקדה, פופולארי בעיקר בקרנות הפנסיה, אבל לא רק. משלמים דמי ניהול על הסכום שמפקידים מדי חודש. ויש את דמי הניהול החיצוניים - דמי ניהול עבור ניהול השקעות חיצוני.