האם מניות הדיבידנדים מתחילות להיות מעניינות?
מניות עם דיבידנדים שצומחים בהתמדה - המועדפים בשוק בשנים האחרונות לאור ההאטה הכלכלית, האינפלציה הגבוהה והעלאות הריבית - לא זוכות להרבה כבוד לאחרונה, אך נראה שאולי הגיע הזמן לתת להם מבט נוסף.
הקרן הנסחרת בבורסה, ProShares S&P 500 Dividend Aristocrats PROSHARES S&P 500 DIVIDEND ARISTOCRATS ETF , עלתה השנה בכ-5%, כולל דיבידנדים - נמוך בהרבה מתחת ל-18% שנרשם בשוק הרחב. לכמה תעודות סל אחרות שגם בהן הדיבידנדים גדלים - לעתים קרובות סימן היכר של חברות אמינות - היו תוצאות דומות. "ראינו את הרוטציה הגדולה הזו למניות טכנולוגיה וצמיחה", אמר קית לרנר, מנהל השקעות ראשי משותף בשירותי הייעוץ Truist לבארונס. מניות אלה מגיעות לרוב ללא דיבידנדים או דיבידנדים מינימליים.
גם עליית תשואות האג"ח פגעה, והציעה לציידי ההכנסה אלטרנטיבה ברורה. אחרי עשור של רמות מדוכאות, תשואות האג"ח עלו יפה. ועדת השוק הפתוח הפדרלית (FOMC) העלתה כידוע באגרסיביות את הריבית לטווח הקצר מאז מרץ 2022, והעלתה את התשואות תוך כדי המאבק באינפלציה. תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים הניבה לאחרונה כ-4.3%, לעומת כ-2% בתחילת 2022. התשואה של מדד S&P 500, לעומת זאת, עמדה לאחרונה על 1.5%. בשורה התחתונה: יש הרבה יותר תחרות על מניות דיבידנד.
בין חברות הענק שמחלקות דיבידנדים ניתן למצוא שמות כמו כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון, פרוקטר אנד גמבל וקטרפילר. החברות הללו והחברות האחרות במדד ה-S&P 500 שילמו דיבידנד גבוה יותר במשך 25 שנים רצופות לפחות, עדות למודלים העסקיים הסולידיים שלהן. אבל הרכב הסקטורים של המדד הכביד על הביצועים בשנת 2023. טכנולוגיית המידע מהווה רק 3% מהמדד. תעודת הסל Technology Select Sector, בינתיים, החזירה השנה כ-40%.
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לרנר גם מצביע על חולשה ב"חלקים של שירותי בריאות ושירותים - מה שנקרא פרוקסי אג"ח". מגזר הבריאות ירד בערך ב-2%, ומגזר השירותים ירד בכ-11% עד היום. מנגד, קטרפילר עלתה ב-18%, למשל, ושרווין-וויליאמס עלתה ב-13%. מדד ה-S&P 500 נהנה יפה משביעית המופלאים: טסלה, אנבידיה, אפל, אמזון, מיקרוסופט, מטא וגוגל. נכון ל-31 באוגוסט, המניות הללו היוו 71.5% מהתשואה של ה-S&P 500 עד היום. עם זאת, אף אחת מהמניות הללו לא נמצאת ב-S&P 500 Dividend Aristocrats, ורובן אפילו לא משלמות דיבידנד.
"עיקר הביצועים של המדד היו באמת הודות לקומץ קטן מאוד של מניות", אומרת ארין בראון, מנהלת תיקים ב-Pimco. עכשיו יכול להיות זמן טוב להתחיל לאסוף כמה מניות דיבידנד איכותיות. קטרפילר, למשל, נסחרת לפי מכפיל רווח של 14, ירידה ממכפיל רווח של 17 בשנה שעברה. אריסטוקרטים ודומיהם "מציעים ערך טוב עבור תיקי אופק לטווח ארוך יותר", אומרת בראון. "המניות האלה יצליחו - ובאמת יראו את הפסים שלהן ויצליחו יותר - בסביבה שבה אנחנו מתחילים לתמחר האטה ובוודאי שמתמחרים בפד' שמתחיל להוריד את הריבית".
זה לא המקרה עכשיו, אבל כדאי לשקול הקצאה למניות "כיוון שסימנים עדיין מצביעים על האטה מסוימת בכלכלה כשאנחנו עוברים ל-2024", אומר לרנר. האריסטוקרטים, הוא מוסיף, "סביר להניח שיצליחו יותר אם נתחיל לראות סדקים גדולים יותר בכלכלה". מניות אלה הן בבירור הגנתיות. עם כל מה שקרה השנה, כולל המשבר בבנקאות האזורית, קל לשכוח את הביצועים של האריסטוקרטים בשנה שעברה. לקבוצה הייתה תשואה של מינוס 6.5%, טוב ממדד S&P 500 שאיבד 18%. האריסטוקרטים גם סיפקו מעט מחסה מההפסדים הדו-ספרתיים של שוק האג"ח בסוגי נכסים רבים.
- אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
- X של מאסק מראה סימני התאוששות - ההכנסות עולות, אבל הדרך לאיזון עוד ארוכה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
עם זאת, ישנן אפשרויות אחרות למשקיעים המחפשים חשיפה למניות אלו. האחת היא תעודת הסל Vanguard Dividend Appreciation ETF VANGUARD DIVIDEND APPRECIATION INDEX FUND , שמטרתה לעקוב אחר מדד ה-S&P U.S. Dividend Growers. הרכב תעודת הסל שונה בהרבה מזה של ה-S&P 500. לאחרונה היו לה 314 אחזקות, גדולות בהרבה מהאריסטוקרטים, ואחד משקלולי המגזר הגדולים ביותר שלה לאחרונה היה טכנולוגיה, כ-19%. אחזקותיה כוללות את אפל ומיקרוסופט. הקרן בשווי 69 מיליארד דולר, שיחס ההוצאות שלה עומד על 0.06%, עלתה השנה בכ-8%.
יש גם את תעודת הסל iShares Core Dividend Growth ISHARES CORE DIVIDEND GROWTH ETF בשווי 24 מיליארד דולר. היא עלתה השנה בכ-4%; יחס ההוצאות שלה הוא 0.08%. כמעט 430 אחזקותיה של הקרן כוללות את אקסון מובייל, AbbVie והום דיפו. מדובר בשמות מהימנים, גם אם הם לא מאוד מושכים את השוק הרחב כרגע, והדיבידנדים שלהם צריכים להמשיך להיות אמינים ולגדול.
- 3.מניות 09/09/2023 20:00הגב לתגובה זוכמי שמשקיע במניות עשרות שנים הם עולות יורדות או נופלות לחסרי ניסיון בדכ הם יורדות או נופלות. מומחץ רק למי שמשקיע בכבדות או חצי כבדות למשך עשרות שנים. דך אגב אין ספק שנכס מוחשי כגון דירה עגיף בהרבה
- מה אתה אומר פה ? (ל"ת)10/09/2023 23:55הגב לתגובה זו
- 2.מ. כהן 09/09/2023 11:50הגב לתגובה זוהיסטורית, מניות צמיחה נחנו תשואה עודםת לאין ערוך ממניות הערך.זה תלוי בתקופה, ובפרק הזמן של ההשקעה באותה תקופת השקעה.
- 1.גל 09/09/2023 08:19הגב לתגובה זוschd נהדרת, גם spyd.

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?
מכשיר ה-tDCS של Flow יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?
רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.
ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.
האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.
לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.
- דיכאון עמוק: המחלה השקטה שמשבשת את החיים; האם אפשר גם אחרת?
- המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.
צילום: Huy Phan, Pexelsאחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית
כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.
על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים.
היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.
תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף
כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- חוזרים לתלושי המזון: אושרה העברת 400 מיליון שקל לחלוקת תווי מזון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.
