איש עסקים עניבה
צילום: Ruthson Zimmerman. Unsplash

לא נעים: 40% מהמנכ"לים בעולם חוששים שהחברה שלהם לא תהיה רווחית בעוד עשור, אם לא יערכו בהן שינויים

האמת שזו תעודת עניות למנכ"לים - התפקיד שלהם זה לדאוג שהן כן יהיו רווחיות; 73% מהמנכ"לים אומרים שהצמיחה בכלכלה העולמית תאט בשנה הקרובה - אבל אם כולם בלחץ, אולי המצב יתברר בסוף כפחות גרוע והבורסות יחזרו לעלות? בשנת 2022 המנכ"לים היו אופטימיים - וטעו בגדול
נתנאל אריאל | (1)

הכלכלה העולמית נמצאת בהאטה, זה די ברור. בארה"ב חוששים ממיתון ברבעון הקרוב, העלאות הריבית בעקבות האינפלציה הגבוהה מקשות על חברות להרוויח כפי שהתרגלו בעידן של ריבית אפסית (כאשר אין מחיר לכסף - אפשר לגייס כל סכום בלי עלויות מימון משמעותיות) וזה אומר שצריך לעבוד קשה יותר. חברות רבות מפטרות עובדים כדי לנסות להחזיק את הראש מעל המים (ואחרות מנצלות את המצב כדי לפטר. כי כשהכל פורח - זה לא נעים ואף אחד לא רוצה לפטר, אבל עכשיו יש הזדמנות).

כעת, סקר מנכ"לים מראה גם הוא את הילך הרוח השלילי של מנהלי החברות. אפשר לקחת את הנתונים כפשוטם - המנהלים חוששים מאוד מהעתיד הקרוב - ואפשר גם להניח שהם רוצים להוריד ציפיות (בעיקר את ציפיות האנליסטים. בוודאי אלה שמנהלים חברות ציבוריות שנסחרות בבורסה) בתקווה שכך יהיה להם קל יותר להפתיע לטובה. 

וורן באפט אמר שכאשר כולם חמדנים צריך להיות פחדנים, ומנגד כאשר כולם פחדנים זה הזמן להיות חמדנים. באפט כבר שנים יושב על הררי מזומן ומחכה לירידות משמעותיות בבורסה. האם הוא יתחיל להשתמש בו בקרוב? כלומר האם זה הזמן לחזור לבורסה ודווקא להניח שאחרי שנה לא טובה בבורסה העליות יחזרו?

בכל מקרה, הנה מה חושבים המנכ"לים: מדובר ב"תחזית השלילית ביותר מזה 12 שנים", כך לדברי עורכת הסקר, פירמת רואי החשבון PWC. על פי הסקר, 73% מהמנכ"לים בעולם מאמינים שצמיחת הכלכלה העולמית תאט בשנה הקרובה. הסיבות העיקריות הן - אינפלציה (40%), תנודתיות מאקרו-כלכלית (31%) וסכסוכים גיאופוליטיים (25%). בשנה שעברה הובילו תחומי הסייבר והבריאות.

אגב, בשת 2022 הם טעו לחלוטין, כאשר 77% חשבו שהמצב יהיה טוב יותר. בשנת 2021 הם צדקו.

מסביב לעולם, אחוזי האמון שלהם בצמיחה הכלכלית משתנים מאוד. כלכלות ה-G7, כולל צרפת (70% לעומת 63%), גרמניה (94% לעומת 82%) ובריטניה (84% לעומת 71%) – על כולן מכביד משבר האנרגיה שנמשך – מדינות אלה מגלות פסימיות יותר לגבי הצמיחה המקומית מאשר הצמיחה העולמית.

כ-40% מהמנכ"לים מאמינים כי הארגונים שלהם לא יהיו רווחיים בעוד 10 שנים, אלא אם יערכו בהם שינויים

על פי הסקר, כ-40% מהמנכ"לים סבורים שהארגונים שלהם לא יהיו רווחיים כלכלית בעוד עשור, אם ימשיכו לפעול ללא שינוי. האמון של המנכ"לים בסיכויי הצמיחה של החברות שלהם ירד באופן משמעותי מאז השנה שעברה (26%-), הירידה הגדולה ביותר מאז המשבר הפיננסי של 2008-2009, אז נרשמה ירידה של 58%.

אבל האמת שהנתון הזה מצביע בעיקר על חולשת המנכ"לים - התפקיד שלהם הוא לדאוג שהחברה שלהם תצליח. אולי לא בטווח של שנה, אבל בטווח של עשר שנים? עם כזו פסימיות איך הם מצפים בכלל להצליח?

קיראו עוד ב"גלובל"

המנכ"לים גם מעידים שהם טרודים בעיקר בביצועים התפעוליים הנוכחיים (53%), על פני פיתוח העסק והאסטרטגיה כך שיעמדו בדרישות העתידיות (47%). אם יכלו לבחור, רוב המנכ"לים אמרו שהיו מקדישים יותר זמן לאחרון (57%).

והנה עוד נתון מוזר, המנכ"לים טוענים שהם לא מפטרים עובדים, אבל יותר ויותר חברות, קטנות וגדולות מדווחות על פיטורים של מאות ואלפי עובדים, אז על מה הם מדברים פה? בכל מקרה, על פי הנתונים, המנכ"לים גם מחפשים לקצץ בעלויות ולעודד צמיחה בהכנסות. 52% מהמנכ"לים מדווחים על הפחתת עלויות התפעול, בעוד 51% מדווחים על העלאת מחירים ו-48% על גיוון היצע המוצרים והשירותים. עם זאת, יותר ממחצית (60%) העידו שאינם מתכננים לצמצם את כוח העבודה שלהם בשנה הקרובה. 80% מציינים שאינם מתכננים להפחית את שכר העובדים, על מנת לשמר כישרונות ולהפחית את שיעורי השחיקה של כוח האדם .

מה עושים המנכ"לים כדי לשפר את החברות שלהם?

מבחינת טכנולוגיה, 76% מהארגונים מעידים שהם משקיעים באוטומציה של תהליכים ומערכות, 72% בהטמעת מערכות להגברת מיומנות כוח האדם בתחומים מועדפים, ו-69% ביישום טכנולוגיה כמו ענן, בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות אחרות.

אינפלציה, תנודתיות מאקרו-כלכלית וסכסוכים גיאופוליטיים הם האיומים הגדולים ביותר לראיית המנכ"לים

בעוד שאיומי סייבר ובריאות היו האיומים המובילים בסקר בשנה שעברה (כתוצאה מהקורונה), השלכותיו של המשבר הכלכלי נמצאות בראש מעייני המנכ"לים השנה, כאשר אינפלציה (40%) ותנודתיות מאקרו-כלכלית (31%) הם האיומים הגדולים ביותר על פי המנכ"לים  בשנה הקרובה ולאורך חמש השנים הבאות. בנוסף, 25% מהמנכ"לים חשים פגיעים כלכלית לאיומים שמציבים סכסוכים גיאופוליטיים מסביב לעולם, בעוד שאיומי סייבר (20%) ושינויי אקלים (14%) ירדו במדרג.

המלחמה באוקראינה והדאגה הגוברת מפני סכסוכים נוספים בעולם גרמו למנכ"לים להעריך מחדש היבטים מסוימים של המודלים העסקיים שלהם, כאשר כמעט מחצית מהנשאלים  החשופים לסכסוך גיאופוליטי שילבו מגוון רחב יותר של סיכונים בהיערכות להתמודדות עם תרחישים ובמודל התפעול התאגידי, למשל על ידי הגדלת ההשקעה בביטחון סייבר ופרטיות (48%), התאמות בשרשרת האספקה (46%), הערכה מחדש של נוכחות בשוק או התרחבות לשווקים חדשים (46%), או על ידי גיוון היצע המוצרים/השירותים שלהם (41%).

הסקר נערך זו השנה ה-26, כאשר נשאלו 4,410 מנכ"לים מ-105 מדינות בחודשים אוקטובר-נובמבר 2022.

בוב מוריץ, היו"ר העולמי של PwC: "כלכלה הפכפכה, אינפלציה מזה עשור וסכסוכים גיאופוליטיים תרמו לפסימיות בקרב המנכ"לים ברמה שלא נראתה מזה למעלה מעשור. בהתאם, מנכ"לים בכל העולם מעריכים מחדש את המודלים התפעוליים שלהם ומצמצמים עלויות. כדי לשרוד את השנים הבאות – שלא לדבר על לצמוח - עליהם לאזן בזהירות הפחתת איומים קצרי טווח ודרישות תפעוליות עם השלכות ארוכות טווח - שכן עסקים שלא יסתגלו וישתנו, פשוט לא יהיו רווחיים."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כל חברה כולל מדינה חייבת שינויים כל הזמן (ל"ת)
    אנונימי 17/01/2023 18:43
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

צים קופצת ב-8%, גילת ומובילאיי יורדות ב-4%; הנאסד״ק מאבד 0.4%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה אנבידיה חוזים

שבוע המסחר המלא האחרון של 2025 נפתח באווירה מהוססת בשוקי המניות, לצד עליות בשוק האג"ח, כאשר המשקיעים ממתינים לנתוני מאקרו מרכזיים שצפויים להשפיע על תחזית הריבית של הפדרל ריזרב. מדד S&P 500 יורד ב-0.1%, הדאו עם 0.2% והנאסד״ק מאבד 0.5% על רקע ירידות במניות טכנולוגיה בולטות, בהן ברודקום ואורקל, והמשך חולשה בשוק הקריפטו, שהכבידה על נכסים עתירי סיכון. 

במקביל, שוק האג"ח האמריקאי רשם התחזקות, כאשר תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו על רקע הערכות שהפד יבצע שתי הורדות ריבית במהלך 2026, במטרה לתמוך בשוק העבודה. תשואת האג"ח ל־10 שנים ירדה ל־4.17%, והדולר נחלש לרמות הנמוכות מאז תחילת אוקטובר. המשקיעים מתמחרים מדיניות מוניטרית מקלה יותר, גם לנוכח אינפלציה שממשיכה לגלות עמידות מסוימת.

המוקד המרכזי של השבוע הוא דוח התעסוקה לחודש נובמבר, שיפורסם ביום שלישי, וצפוי להצביע על האטה בשוק העבודה. הדוח יכלול גם נתוני תעסוקה מאוקטובר, שהתעכבו בשל השבתת הממשל הפדרלי. בהמשך השבוע צפוי להתפרסם גם מדד המחירים לצרכן, שנפגע אף הוא מהשיבושים שנגרמו מהשבתת הממשלה הארוכה בתולדות ארה"ב.

בפד ממשיכים לשדר מסרים מרוככים יחסית. בכירים בבנק המרכזי הדגישו כי הסיכון להיחלשות בשוק העבודה גובר, בעוד הלחצים האינפלציוניים מתמתנים. בשווקים מתגבשת תפיסה שלפיה נתונים כלכליים חלשים במידה מתונה עשויים דווקא לתמוך במניות, אם יגבילו את הפד לנקוט קו יוני יותר. על רקע זה, חלק מהאסטרטגים בוול סטריט ממשיכים להציג תחזיות חיוביות לשוק המניות בטווח הבינוני, בהנחה שמדיניות מוניטרית תומכת תישאר גורם מרכזי ב־2026.


ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים - משקיעים דורשים מאמזון לבחון את התאמת חוזי הענן והבינה המלאכותית עם צה״ל ומשרד ביטחון המולדת האמריקאי למדיניות ה־AI שלה, על רקע חששות משפטיים ותדמיתיים