פאגאיה
צילום: דני שם טוב

פאגאיה מתרסקת עוד 57% בטרום - חסימת המניות השתחררה והעובדים נפטרים מהמניות

זה היה ברור - כולם, כולל מנהלי פאגאיה, מוכרים את מניות החברה לפני שהיא חוזרת למחיר שממנו היא קפצה. ניסינו לקבל תשובה ממנהלי פאגאיה, האם יש קשר בין ביצועי המניה לביצועי החברה, אך הם סירבו להגיב - הם בטח ידעו למה. 
עומר רוסו | (20)

מניית הגיימסטופ הישראלית פאגאיה צונחת ב-57% בטרום המסחר, זאת לאחר שאתמול היא נפלה ב-11% וביום שישי נחתכה ב-30%. היא צללה ב-90% מאז השיא שנכבש בתחילת אוגוסט.

רכבת ההרים במניית פאגאיה החלה מהיום הראשון שבו החלה להיסחר בוול סטריט. אז ירדה ב-40% ובמשך חודש נפלה ב-75% לכ-2.4 דולר. מאז החלה לעלות בקפיצות של עשרות ומאות אחוזים והגיעה לזינוק מצרפי של 1,200%. 

פאגאיה הפכה לחברה הישראלית הגדולה ביותר עם שווי של מעל 20 מיליארד דולר ואז החלו הירידות. הירידות רק נזכיר לא מפתיעות. מה שמפתיע הוא שפאגאיה בכלל הצליחה להתמזג דרך הספאק ולהיכנס לוול סטריט, ומה שמפתיע הוא העליות אחרי הקריסה במניה. 

 היום, מניות עובדי פאגאיה משתחררות מהחסימה, לצד מניות של משקיעים במניה. כעת, יש באפשרותם למכור את המניות שככל הנראה זה הדבר שגורם לה לצנוח ב-56%, חוסר אמון מוחלט וההערכה של עובדי החברה כי המחיר היום הוא מחיר מצוין לממש בו את המניות, כיוון שגם בשווי של 4.5 מיליארד דולר - זו עדיין מניה מנופחת.

ניסינו לקבל תשובה ממנהלי פאגאיה, האם יש קשר בין ביצועי המניה לביצועי החברה, אך הם סירבו להגיב - הם בטח ידעו למה. מנהלי פאגאיה לא הגיבו, ״אנחנו לא מעוניינים להתייחס״

פאגאיה נכנסה לוולסטריט לפני שלושה חודשים לפי שווי של 10 מיליארד דולר וזו בשעה שהספאקים נכשלים במיזוגים. ההצלחה שלה היא מזל, נס או סיפור גדול (מסריח במקרה הטוב, לא חוקי במקרה הרע)  שעדיין לא נחשף. 

אנחנו בביזפורטל הזהרנו  - יש כאן בועה שבסוף תתפוצץ, וכשזה יקרה, זה יהיה כואב. וזה קורה עכשיו - המניה משלימה ירידה של 74% ב-4 ימים בלבד.

הנה האזהרה מאתמול:

קיראו עוד ב"גלובל"

המייסדים, אביטל פרדו, יהב יולזרי וגל קרובינר מימשו מניות במאות מיליונים (בהמשך למימושים שעשו כשהחברה היתה פרטית) ונפגשו עם סכומי עתק שיחד עם החזקתם הנוכחית מגלם להם (לכל אחד) שווי של מעל חצי מיליארד דולר. העובדים כעת גם מצטרפים למימושים.

והנה עוד אזהרה, מלפני חודשיים, עוד כשהמניה הייתה בדרך למעלה:

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    אנונימי 24/09/2022 21:50
    הגב לתגובה זו
    מנהלי פאגאייה שאינם מעונינים להגיב , אולי מישהו ירים את הכפפה לתביעה ייצוגית . והם לא היחידים . מניות של חברות ישראליות כמו סייב פודס וסטק הולדר גורם מסויים שלח הודעות sms ובהם המלצות חמות להשקעה במניות האלה עם תחזית רווח של 400% ומיד לאחר מכן צנחו המניות בעשרות אחוזים . תביעות ייצוגיות אולי ירתיעו נוכלים כאלה שמרמים את הציבור וגורפים לכיסם מליונים .
  • 13.
    טל 21/09/2022 19:50
    הגב לתגובה זו
    המנהלים בטוח מילאו את הכיסים ויצאו בזמן
  • 12.
    ישראלי 20/09/2022 22:05
    הגב לתגובה זו
    זה היה צפוי שזה ירד, כי החסמים על מכירת מניות ירדו. אבל זאת חברה אם רווח גבוה, יש סיכוי טוב שהמניה תחזור חזרה למעלה. להגיד פלילי, זה קצת האשמה כבדה...
  • 11.
    סמיר 20/09/2022 18:14
    הגב לתגובה זו
    גם שם רב הנסתר על הגלוי. העיקר שעשו הון תועפות על חשבון משקיעים אדיוטים
  • 10.
    mni 20/09/2022 17:58
    הגב לתגובה זו
    אולי תביעה ייצוגית תחשוף את העבירות שנעשו מאחורי הקלעים .
  • 9.
    עודד 20/09/2022 17:56
    הגב לתגובה זו
    באורח פלא יש ״תקלה״ במערכת המסחר שדרכה מממשים את המניות, והעובדים, נכון לעתה, לא מצליחים למכור את המניות שלהם. כיף לעבוד בפאגאיה!
  • עוז 20/09/2022 20:30
    הגב לתגובה זו
    המנייה הייתה בממוצע סביב 3 לפני הזינוק ההזוי. עדיין יכולים לממש ברווח. בכל מקרה, שהרשויות יחקרו מה קרה שם. נשמע כמו מהלך על גבול הפלילי, ולא חכם במיוחד
  • ועכשיו היא 2.5. ועדיין אי אפשר למכור (ל"ת)
    עודד 20/09/2022 21:28
  • 8.
    הונאות והפסדים 20/09/2022 16:13
    הגב לתגובה זו
    זה פשוט pump and dump בכסות חוקית, מפמפמים מניה בלי קשר לעסק ואז נפטרים מהכל. איך מישהו משקיע בזה אני לא מבין.
  • 7.
    וורן באפט 20/09/2022 16:12
    הגב לתגובה זו
    כל החברות הישראליות (כן כל) בתל אביב כל ה שמעניין אותם זה לעשות מכה של כסף. אלופי הקומבינות. לא מאמין להם בשיט. איפה שיש יהודים וכסף עדיף לברוח.
  • זו מניה בניו יורק (ל"ת)
    משה זוכמיר 20/09/2022 16:33
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלון 20/09/2022 13:46
    הגב לתגובה זו
    מה יש לפרגם כאן? כפי שנאמר.נכתב כבר- מסריח במקרה הטוב, לא חוקי/פלילי במקרה הפחות טוב. אני מקווה שהמקרה ייחקר. זמ מעיב על סקטור שלם. לא חסר ייזמים יותר מוצלחים וכאלו שפחות, אשר מגיע להם פרגון. נראה לך המקרה כאן?
  • תגובה אשר הייתה מיועדת למגיב #4 (ל"ת)
    אלון 20/09/2022 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מגיב 20/09/2022 12:43
    הגב לתגובה זו
    רוב החברות הישראליות פועלות ככה. המטרה של המייסדים היא לעשות "מכה" ושידפקו כל השאר. אפשר לספור על יד אחת את החברות שיש להן באמת value מוצדק.
  • 4.
    די לקנאה 20/09/2022 12:18
    הגב לתגובה זו
    תלמד לפרגן לאנשים שהצליחו
  • dw 20/09/2022 12:47
    הגב לתגובה זו
    הלקוחות של האתר הם משקיעים בשוק ההון, שאזהרה מפני הפסד צפוי היא לגמרי נושא שמעניין אותם, כלומר האתר והכתב עושים בדיוק את מה שמצפים מהם לעשות. בשביל כתבות כאלה הגולשים נכנסים לאתר. אתר פיננסי זה לא נערות עידוד בפונפון.
  • 3.
    קזינו (ל"ת)
    דגימי 20/09/2022 12:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    האמת הזהרתם כל הזמן, סחטיין. (ל"ת)
    20/09/2022 12:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנשים מפסידים אץהתחתונים ולאף אחד לא אכפת שזה מלאכותי (ל"ת)
    הזוי 20/09/2022 12:01
    הגב לתגובה זו
  • ביזפורטל הזהיר!!! (ל"ת)
    נילי 20/09/2022 12:13
    הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.