אלון מאסק
צילום: יוטיוב/Munro Live

אלון מאסק: להשיג נפט בכל דרך, אנרגיה ברת קיימא אינה מספיקה

ככל שעולים מחירי הנפט והגז יותר משתלם לקנות רכב חשמלי, ובכל זאת מנכ"ל חברת הרכב החשמלי הגדולה בעולם סבור שיש צורך מיידי בהגדלת התפוקה של הנפט והגז על מנת לפצות על המחסור עקב עצירה צפויה של ייבוא אנרגיה רוסית; האמירה מגיעה על רקע קריאות להחרמת הנפט הרוסי, וביקורת על ממשל ביידן על חסימת ייצור אנרגיה ממקורות מאובנים
גיא טל | (4)

אלון מאסק מזוהה יותר מכל עם חברת הרכב החשמלי שהקים והפך למובילת שוק, חברת טסלה. רכב חשמלי מזוהה עם הפסקת השימוש בדלקים ממקור פחמני המאפיין את תעשיית הרכב המסורתי ומעבר לאנרגיה ירוקה, ולכן היה מצופה ממנכ"ל חברת הרכב החשמלי המובילה בעולם שיוביל את המאבק למען בהקטנת ייצור הנפט ומעבר לאנרגיה ירוקה והוא אף התבטא בעבר בנושא.

אך אלון מאסק לא עובד לפי הקטגוריות המקובלות, והיום הפתיע עם אמירה התומכת בהגברת ייצור הנפט בארצות הברית ובעולם בכלל, על מנת להקל על לחץ המחירים הגובר בשוק האנרגיה. "זמנים יוצאי דופן דורשים אמצעים יוצאי דופן. אני שונא לומר זאת, אך אנו צריכים להגדיל את ייצור הגז והנפט באופן מיידי". 

מחירי הנפט הגיעו לרמה של 115 דולר לחבית ביום שישי, לאחר עליה של 26% בשבוע אחד. היום חצה המחיר הממוצע של גאלון דלק בארצות הברית את רף ה-4 דולר, ועומד כעת על 4.009, מחיר בו לא ביקר מאז שנת 2008. שיא כל הזמנים הוא 10 סנט יותר גבוה - 4.114, ממוצע המחירים שנרשם ביולי 2008.

מחירי אנרגיה מסורתית גבוהה תומכים בביקוש לרכבים חשמליים, ולכן לכאורה תומכים בעסק של אלון מאסק. הרכבים החשמליים עצמם יקרים יותר ממקביליהם המסורתיים, בעיקר בגלל עלויות הבטריה הגבוהות והמנוע החשמלי, הגבוהים יותר ממחירי המנוע המסורתי, אך ככל שמחירי הדלק עולים הם הופכים למשתלמים יותר לאורך חיי השימוש ברכב. "מילוי" של "מכל חשמל" עולה כ-10 דולר בלבד בארצות הברית, לעומת כ-50 דולר שיעלה הדלק ברכב מסורתי. 

למרות זאת מאסק מנסה לראות את התמונה הגדולה בשלב זה, כשהאנרגיה הירוקה לא יכולה לספק את הדרישות בארצות הברית ובעולם. "פתרונות אנרגיה ברת קיימא פשוט אינם יכולים לענות באופן מיידי על מנת לפצות על ייצוא הנפט והגז הרוסי" צייץ מאסק. 

אל הלחץ על מחיר הנפט עקב הקונפליקט באוקראינה מצטרף היום גורם חדש - הייצור בלוב נפל ב-330 אלף חביות ביום עקב סגירת שני שדות נפט. שבוע שעבר הודיע מהנדס של חברת הנפט הלאומית כי שני צנורות הפסיקו לעבוד בלי לספק עוד פרטים, וכעת מודיעה החברה הלאומית כי היא נאלצת לסגור כליל את שדות הנפט. לוב מפסידה עקב 34.7 מיליון דולר ליום. 

330 אלף חביות ליום הן כמעט הכמות עליה הכריזה אופק+ בישיבתה האחרונה שתוסיף ליצור היומי של חברות הקרטל. הקרטל לא הסכים להטות שכם למאמץ העולמי להתגבר על המחסור בנפט ולהרגיע את המחירים הגואים ונשאר במתווה עליו החליט מראש על העלאה של 400 אלף חביות ביום, כשגם את היעדים שלו הארגון מתקשה למלא. 

קיראו עוד ב"גלובל"

האמירה של מאסק מגיעה על רקע לחצים על ביידן להגביר את ייצור הנפט המקומי על מנת להילחם במחיר האנרגיה הגואה שמשפיע על הכיס של האמריקאים ועל האינפלציה שיוצאת משליטה, בעוד אנרגיה ירוקה וקיימות הן מרכיב מרכזי באג'נדה של הנשיא האמריקאי. יריביו הרפובליקאים אומרים כי מדיניותו בעצם תומכת ברוסיה: "הנשיא ביידן צריך לשנות באופן מיידי את המדיניות המזעזעת שלו שגורמת למחירי הדלק להרקיע שחקים ונותנת לפוטין מנוף לחץ על שאר העולם. עליו להחזיר את המדיניות שהייתה תחת הנשיא טראמפ ליצור שליטה אמריקאית על ייצור האנרגיה שהביאה את מחירי הדלק למתחת 2 דולר לגאלון" אמר מנהיג המיעוט הרפובליקני בבית הנבחרים סטיב סקאליס.

ביידן עצמו מנסה להוביל מאמץ בנלאומי להחרמת הנפט והגז הרוסי. מזכיר המדינה אנטוני בלינקן מתאם את המאמץ הבנלאומי הזה עם אירופה וחברי ברית נאטו: "הפעולות שביצענו עד כה גרמו להשפעה מזעזעת על הכלכלה הרוסית. ראינו את הרובל בנפילה חופשית, אנו רואים את הכלכלה מתקדמת לעבר מיתון עמוק. יש כבר השפעה מאז'ורית, אבל אנו מנסים, ברגעים אלו ממש, בתיאום עם בעלות בריתנו לקדם את החרמת ייבוא הנפט הרוסי" אמר המזכיר. גם יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי, מנהיגת הרוב הדמוקרטי בבית התבטאה בעד החרמת הנפט והגז הרוסים "אני לגמרי בעד. החרימו אותו" אמרה, כשנבחרים דמוקרטים ורפובליקנים נוספים מצטרפים לקריאה. 

יחד עם זאת הממשל עוד לא נוקט בצעדים ממשיים להגברת תפוקת הנפט והגז, בעוד בעבר אף נקט בצעדים להגביל אותם, בין השאר בסגירת הפרויקט הגדול של צינור הנפט קייסטון XL. כיום מייבאת ארצות הברית מרוסיה 600 אלף חביות נפט ביום, ונותנת כסף ישירות למכונת המלחמה של פוטין. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לילי 07/03/2022 07:43
    הגב לתגובה זו
    לא נתן למנוע התחממות כדור הארץ ע"י חסימת ייצור נפט במדינה אחת או שניים . צריך לבצע פולות אפקטיביות לאנרגיה ירוקה . עד עתה כל פעולה אפקטיבית נקטעה משיקולים פוליטיים .
  • 3.
    האם המניה תעלה (ל"ת)
    בזן 07/03/2022 06:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רק מזומן 07/03/2022 04:44
    הגב לתגובה זו
    עוד מים רבים ירדו בירדן הסוללות עד שאפשר יהיה לוותר על נפט. גז קודם אפילו האירופי כבר מגדירים כירוק.
  • 1.
    מניות ליוויתן חייבות לתת גז (ל"ת)
    אלי 06/03/2022 22:01
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח? 

מנדי הניג |

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.

מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.

בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.

אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".

הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות

האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.