שלמה גרינברג
צילום: ביזפורטל
הטור של גרינברג

הכל תלוי בניהול, בחזרה לנייס ותעשיית התוכנה המתרחבת

למרות המחיר הגבוה נייס מצדיקה פעם אחר פעם את אמון המשקיעים; מה הופך את נייס למיוחדת ולמה כדאי לה לשקול התמזגות? וגם - האם הפוטנציאל של אלוט סוף סוף יתממש? 

לפני שבועיים כתבנו על תעשיית התוכנה המתרחבת והתמקדנו במיקרוסופט MICROSOFT כדוגמה. קיבלנו תגובה מאחד ממנהלי הנכסים בענקית האמריקאית מורגן סטנלי, "מה קורה לך? החברה הכי מעניינת בתחום התכנה המתרחבת, נייס נייס (US) נמצאת פחות מק"מ מהבית שלך, ברעננה". כיוון שנייס מככבת בנבחרת שלנו מזה כמה שנים שמנו לב, עוד בטרם קבלנו את המייל שלו, שמורגן סטנלי הורידה את המלצתה על נייס מקניה להחזקה, והערנו את תשומת לבו לכך שבמקריות מופלאה כנראה הורידה ענקית ההשקעות את המלצתה על המניה בדיוק ביום בו יצאה אותה כתבה, אבל לא הורידה המלצתה על מיקרוסופט מאז המליצה בקניה באוקטובר. "אל תקפוץ מעל הפופיק ידידי", עונה האיש, "זה לא אני שממליץ אבל ההשפעה על השוק מהורדת המלצה שלנו על MSFT לא דומה להשפעה מהורדת ההמלצה על NICE ושנינו יודעים זאת. שנינו יודעים שגם MSFT יקרה להפליא אבל שים לב שלא נגעו במחיר המטרה של NICE".

אגב, אם תשוו את תשואת NICE לתשואת הסל המוביל בתוכנה המתרחבת, ה-IGN וסלי תוכנה מובילים אחרים, תגלו ש-NICE מכה אותם בקביעות כאשר הפער גדל במהירות מאז 2014 אז מונה ברק עילם, ששימש כמנהל נייס בארה"ב, למנכ"ל החברה.

אנחנו מכירים את נייס מאז הנפקתה בניו יורק ב-1997 ובתקופת השפל שלה, לאחר בועת 2000 ניסינו לברר מדוע לא התמזגה עם וורינט ורינט וזאת לאחר שעשינו בדיקה של שתי החברות. בשנת 2001, כאשר חיים שני התמנה למנכ"ל, הבנו שהאיש מתחיל להוציא את העגלה מהבוץ והתחלנו לעקוב אחרי החברה מקרוב. לא רק בגלל שני, אלא בעיקר בגלל שאנליסטים בניו יורק חשבו שתחום שירות הלקוחות, ה-CRM, הופך ללהיט. ב-2009, כאשר התמנה זאב ברגמן כמנכ"ל, התחלנו להשקיע במניה כי האמנו שברגמן, בוגר קומברס ובעל ניסיון רב בניהול ושהוציא את קומברס ממשבר קשה, יוכל לבנות על עבודת השיקום של שני ולהצעיד את החברה במעלה ההצלחה של שירותי תוכנה ללקוחות ובמיוחד בתחומי ההתמקדות שלה.

הקטע הבא פתח כתבה שעשינו בתחילת 2018 תחת הכותרת, מה הופך את נייס לסיפור הצלחה: "חברות ישראליות רבות הצליחו, במהלך השנים, להגיע למעמד גלובלי של מובילת נישה טכנולוגית חדשה אבל כולן נשארו בסוף מאחור, רחוק מאחור. מסאייטקס, אלסינט ו-ECI ועד לוז, לומניס וסייפון. טבע טבע -2.05% עשתה זאת אבל נסוגה, שלא לדבר על הובלה התחלתית בנישות כמו רכב חשמלי, אופנת בגדי ים, התפלת מים ועוד. הסיבה, תמיד, הייתה בניהול...".

מאוד מומלץ לחזור לאותה כתבה שם הסברנו מה הופך את נייס לסיפור הצלחה אבל הסיבה העיקרית להצלחת החברה קשורה במנהלים, שני, ברגמן ובמיוחד בנוכחי, ברק עילם שלדעתנו מייצג את המנהל שוול סטריט והמשקיעים אוהבים, גם מבחינת הרזומה שלו, גם מבחינת יכולת השיווק שלו, ולא פחות חשוב מבחינת הבנתו את מה שהשוק והמשקיעים רוצים (הכול במאמר שצרפנו).

נכון, נייס נסחרת במכפיל 2022 של כ-43 ומכפיל היסטורי של למעלה מ-103 ואקדמאית זה נורא מפחיד אבל תחומי העיסוק, ניהול יחסי לקוחות, הגנה וזיהוי של פשעים פיננסיים ותמיכה בעמידה בדרישות הרגולציה והחוק, תחומים שימשיכו לצמוח חזק והכול תוך שימוש בטכנולוגיות חדשניות (כולל בינה מלאכותית), מבטיחים שאם החברה תעמוד באסטרטגיה שנקבעה, "צמיחה תוך פעילות אורגנית ו-A&M", אין לנו ספק שהיא תמשיך להיות מעניינת להשקעה, ובמיוחד בהנהגת המנהל הנוכחי, שנראה שמבין היטב את מה שמתרחש, וגם מה משתנה בתחום שמכונה "תעשיית התוכנה המוכנה מראש" (prepackaged software industry), תעשייה שמרכזת את עיצוב, פיתוח וייצור של חבילות תוכנה ממוקדות מטרה.

הכנסות החברה מגיעות בעיקר מפעילות הענן שהיא מבצעת, פעילות שגדלה מ-85.5 מיליון ל-777.3 בחמש השנים עד וכולל שנת 2020, משירותי לקוחות וממכירת מוצרים. בסה"כ עלו המכירות מ-1.015 מיליארד ב 2016 ל-1.65 ב 2020 וצפויות להגיע, ב-2021, ל-1.91 ול-2.1 ב-2022. הרווח הצפוי למניה הוא 6.5 ו-7.3 לשנה זו ול-2022 בהתאמה.

קיראו עוד ב"גלובל"

אנו לא יכולים להימנע מלציין שמה שהיה נכון בשנת 2000 נכון אפילו יותר היום. בתחום אוליגופול כמו התוכנה, ובמיוחד התוכנה המתרחבת, אין מהלך חכם יותר ממיזוג בין נייס לוורינט, מיזוג שמייצר חברה עם למעלה מ-3 מיליארד הכנסות (שלא להזכיר פוטנציאל התייעלות גדול) שתיכלל בשכבה גבוהה בהרבה מכפי ששתי החברות נמצאות היום וסיכוי שסוף סוף תייצר התעשייה הישראלית "עוד טבע".

"תמיכה בלקוחות", במיוחד מרכזי השירות שמספקים את כול מגוון הצרכים (one-stop service centers) הופך לאחד התחומים הכי תחרותיים. מייקרוסופט וסיילספורס SALESFORCE מובילות, אבל המלחמה על הלקוחות הולכת ומתגברת וחברות שונות מסקטורים שונים נכנסות.

כיוון שמרכז שירות הופך פופולרי בתחומים רבים מחד ונדרשת חדשנות טכנולוגית מאידך, אז נייס מתחרה עם מגוון רחב של חברות בתחומי התמחות שונים שקיימים בתת המגזר "תוכנה מוכנה מראש". בתחום הטיפול בלקוחות למשל היא מתחרה עם חברות אופטימיזציה של עובדים (WFOWork Force Optimization) כמו Vector Capital (סימול: VCAP.L) הבריטית, עם קרן ההון KKR (סימול: KKR עליה כתבנו באריכות) שרוכשת חברות בתחום, עם החברה הפרטית האמריקאית, Genesys שנרכשה ע"י קרן Permira וכמובן עם VRNT.

בתחום מרכזי שירות Contact Center as a Service)) נייס מתחרה עם AVYA, CSCO, FIVN וכן שורה ארוכה של מתחרות ברחבי ה-CRM וכמובן מול הענקיות ORCL, MSFT, החברה הפרטית המעניינת SAS Institute מצפון קרוליינה, BAE Systems הבריטית ואפילו מול הנאסד"ק ועוד. מול התפתחות של תחרות עזה, התמזגות הייתה יכולה להיות מועילה ל-NICE ול-VRNT או שנייס הייתה רוכשת את VRNT (בהחלט מסוגלת במצב דהיום), אבל זה לא יקרה, ותנחשו לבד מדוע! 

נייס פועלת בתחום שמתפתח ומתרחב במהירות מחד ושדורש טכנולוגיות חדשניות שמסוגלות לפתח תוכנות שאוטומטית מספקות תמונה מלאה על הלקוחות באמצעות תקשורת חכמה, דרישות שחלקן כבר מתבצעות בפועל, אבל ייקח עוד זמן לפני שמרכזי השירות יגשימו את החלום לשמו הוקמו, והתחרות לפיכך היא לשמר ולהוסיף לקוחות. "מרכז השירות המושלם שאיליו שואפים זו אחת מגיזות הזהב הגדולות ביותר של העתיד", אמר מנכ"ל חברת ASAPP Inc, חברת סטארטאפ מבוקשת מאוד שמתקדמת ביצירה של מרכזי שירות מונחי בינה ומכונות לומדות ונייס בעניינים.

בכול מקרה, מניה כמו NICE "יקרה" ולמרות זאת מבוקשת משלוש סיבות, איכות המנכ"ל, התוצאות העסקיות לאורך זמן והאפשרות שתירכש ומכאן ההחלטה בידכם.

האם אלוט אלוט (US)   (סימול:ALLT) עולה על המסלול הנכון: מאז תחילת החודש עלתה המניה בכ-18%. עליות חודשיות כאלו אינן דבר נדיר בוול סטריט, אבל במקרה של החברה מהוד השרון מדובר בעלייה שנוצרה מההודעה של אמזון AMAZON (סימול:AMZN) לפיה פלטפורמת הפתרונות לאבטחת הרשת (NetworkSecure solution) של החברה חסמה, ביום ששי השחור, למעלה מ 1.7 מיליון ניסיונות חדירה של התקפות דיוג (phishing) באמצעות 2 וַרְיַאנְטים שכוונו ללקוחות אמזון.

מה שקרה הוא שבמהלך נובמבר ועד ליום הששי השחור ב-27.11, נשלחו ללקוחות החברה הצעות לקבל מוצרים מאמזון במתנה. ההצעות, בהן הוצע ללקוח למלא שאלון על נתונים פיננסיים וכרטיסי אשראי, להעבירם ולקבל מתנה מהחברה, נשלחו לחשבונות הוואטסאפ של הלקוחות אבל נחסמו, לפני שהגיעו ע"י מערכת ה- NetworkSecureשל אלוט שנותנת פתרונות אבטחה כשירות (SECaaS, Security-as-a-Service Solutions). המערכת זיהתה שהן פייק וחסמה אותן עוד בטרם הגיעו לחשבון הוואטסאפ של הלקוח!  "הייתה זו התקפת הדיוג הגדולה ביותר שנראתה בשנים האחרונות", אמר איתי גליק, הממונה על מוצרי האבטחה בחברה, "המתקפה באה בהפתעה אבל המערכת זיהתה במהירות וחסמה בעצמה כאשר לחברה וללקוחות נודע הדבר בדיעבד".

ה- NetworkSecureהיא "פתרון מבוסס רשת", ללא מגע אדם, שאינו קשור ללקוחות ואין צורך בהתקנה של אפליקציות ע"י הלקוח המוגן. באמצעות הפלטפורמה הזו יכול נותן השירות להציע ללקוחות, באמצעות ממשק ממותג קל להתקנה, הגנת סייבר מדיוג, ווירוסים, התקפות כופר ועוד. המידע על העניין פורסם אמנם ע"י אלוט ואמזון ב-22.12, אבל דלף (כנהוג בשוק ההון) כמה ימים קודם כאשר המניה הייתה במחיר של 10.6 דולר למניה ובעיצומו של מסלול ירידות שהתחיל באמצע יוני (אז הגיעה המניה ל-21 דולר). מאותה תחתית עלתה המניה בתוך שבוע ביותר מ-17%. הירידות שקדמו להודעה היו למרות הרבעון החזק שהוציאה החברה, למרות העסקה המשמעותית שבצעה מול חברת האלחוט הפולנית Play, ולמרות המלצה חמה שנתן אנליסט ידוע בתחילת דצמבר (נגיע בהמשך). מה שאומר שההודעה הייתה הסיבה לעליות מה גם שלאחר שבוע עליות חזרה המניה לרדת.

אבל הצלחת הסיכול משכה תשומת לב בוול סטריט שם מחפשים כול הזמן "פוטנציאל" ותחום הפעילות של החברה בהחלט כזה. החברה מגדירה עצמה כחברה שמספקת פתרונות בינה ואבטחה חדשניים ברשת עבור ספקי שירות ועסקים. הפלטפורמות פועלות ביותר מ-500 ספקי שירות של אלחוט, תקשורת וספקי שירותי ענן, ולבסוף יש לחברה מבנה בעלות מעניין, 74% ממניותיה בידי מוסדיים כש-20% מתוכם קרנות הדג' ורק 19% בידי הציבור.

"זו חברה מעניינת שלמרות ההצלחה באמזון נמצאת מתחת לרדאר בוול סטריט", אמר לנו מנהל נכסים בניו יורק, "אבל כיוון שהם אינם חדשים בשוק (החברה, שהוקמה ב-1996, הגיעה לוול סטריט ב-2006), הם חייבים להוכיח שהחלום שהביא את המניה ב-2012, ל-30 דולר עומד סוף סוף להתממש. עם יכולות הפיתוח הישראליות ותחום ה- SECaaS", אומר הניו יורקי, "איני רואה סיבה מדוע שלא יפרצו, תלוי כמובן בהנהלה ויותר מכך, מישהי מהגדולות עשויה לרכוש". זה, פחות או יותר, מתאר את המציאות.

האנליסט Mehal Chokshi מבנק ההשקעות Northlan נתן בתחילת דצמבר המלצת קניה חמה לחברה עם מחיר יעד של 23 דולרים. "הירידות במניה", כותב Chokshi, "לצד חששות מירידה בביקוש למוצרי SECaaS (שמסתבר כמוטעות), יצרו נקודת כניסה מעניינת למניה. בבדיקות עם כמה מהלקוחות מסתבר שהם עדיין במעמד של 'תוכיחו לי' (זה היה לפני ההודעה על אמזון) וכאשר הלקוחות ייווכחו שהסחורה טובה אני צופה ששוק ה-SECaaS שמגלגל מעל ל-3 מיליארד וצומח, ייתן לאלוט הזדמנות. לאחר אנליזה של החברה ובאמונה שתחום ה-SECaaS ימשיך לצמוח. לכן, ועל בסיס תזרים המזומנים והערך הפנימי אני מעניק להם המלצת קניה ומחיר יעד של 23 דולרים".

המלצה זו, שהקפיצה את המניה בכ-15%, לא החזיקה מעמד יותר מיומיים, והירידות המשיכו עד להודעה של אמאזון. החבר בניו יורק צודק, הכול תלוי בהנהלה. מר ארז ענתבי, המנכ"ל, נכנס לתפקידו בתחילת 2017 וזאת לאחר 5 שנים כמנכ"ל גילת רשתות לוויין (סימול: GILT). ב-2017, כשהאיש מונה, עניין ה-SECaaS היה בחיתוליו, וכעת ההצלחה או חלילה הסטגנציה/כשלון על כתפיו ועל כתפי מנהלי השיווק ורד צור ואסף אייל, שניהם בעלי רזומה מרשים. כעת הכדור בידכם.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    שוק התוכנות המתרחבות 06/01/2022 08:01
    הגב לתגובה זו
    וגם סיילספורס
  • 11.
    דרור 01/01/2022 13:06
    הגב לתגובה זו
    לא מצליח לנחש למה המיזוג לא על הפרק. מה אני מפספס?
  • זוזפ 04/01/2022 05:06
    הגב לתגובה זו
    למראת שנייס מתחרה בכולם טוב תעשה אם תתמזג עם וורינט
  • 10.
    ישראל 01/01/2022 01:00
    הגב לתגובה זו
    שלמה שלום , האם תופין חוזרת לעצמה להערכתך ? הייתי שמח לשמוע דעתך גם על חברת מאסיבית
  • 9.
    נחמן 31/12/2021 18:05
    הגב לתגובה זו
    ולא באלוט או כל חברה אחרת ישירות מה דעתך?
  • רז 02/01/2022 11:54
    הגב לתגובה זו
    הסל הזה עוד לא התחיל לממש פרומיל מהפוטנציאל שלו.
  • 8.
    שמי 31/12/2021 17:56
    הגב לתגובה זו
    צודק הכותב לגבי איכות הניהול של ברק עילם בנייס. החברה נסחרת במכפיל גבוה מאוד והיא צריכה לבצע רכישה כדי להמשיך לעלות.
  • 7.
    מה אתה אומר על חברת רדוור? 31/12/2021 15:40
    הגב לתגובה זו
    מה אתה אומר על חברת רדוור?
  • שלמה גרינברג 01/01/2022 09:57
    הגב לתגובה זו
    כתבתי בעבר ואני חוזר, רדוור, אחת החברות ב"קבוצת זיסאפל" שביחד יכלו לייצר חברת תוכנה מובילה גלובלית וחבל שזה לא קרה
  • אבי3 02/01/2022 10:05
    משמע אתה לא אוהב אותה כרגע
  • 6.
    דניאל 31/12/2021 15:01
    הגב לתגובה זו
    מניית העם
  • 5.
    מרתק, שלמה. תודה. (ל"ת)
    ארז 31/12/2021 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ריקי 31/12/2021 13:23
    הגב לתגובה זו
    אבל האמת שבדיקה של חצי שנה אחורה, לא חודש מראה שלפני שעלתה 15% ירדה 50% אין לכך התייחסות בכתבה. בכל אופן נייס פצצה של חברהאלוט - אולי פצצה של חברה, נראה בהמשך. תודה על העתבה
  • 3.
    זיגי 31/12/2021 13:19
    הגב לתגובה זו
    שלמה למה אלוט ירדה כל כך הרבה בחצי שנה האחרונה ? לא כתוב בכתבה
  • כנראה שלא קראת בעיון (ל"ת)
    שלמה גרינברג 01/01/2022 09:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תודה רבה (ל"ת)
    ורדי 31/12/2021 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תודה שלמה שתי חברות מעניינות מאוד (ל"ת)
    עמית 31/12/2021 13:15
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח? 

מנדי הניג |

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.

מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.

בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.

אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".

הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות

האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.