"התרחיש הסביר הוא שסין לא תעמוד במספרים שנקבעו בהסכם"
הסכם הסחר בין ארה"ב לסין שנחתם ביום רביעי שעבר אינו מביא שום בשורה משמעותית חוץ מהציפייה להמשך השיחות בין שני הצדדים בחודשים הבאים. כך מסביר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות.
לדבריו, "בטרם נרד לפרטי ההסכם והמשמעויות שלו ניתן לומר כבר בבירור שהמנצחים הגדולים מההסכם הם קודם כל השווקים שקיבלו מה שרצו ועשויים להמשיך ליהנות מפרצי אופטימיות לקראת סבב השיחות הבא, טראמפ שהביא הסכם שעל הנייר נראה טוב ודחה את השיחות על הנושאים הבעייתיים עד לאחר הבחירות והסינים שקיבלו בסופו של דבר הסכם שתפור לתנאים המוקדמים שלהם ולא מחייב אותם למעשה בשום דבר. מה שנקרא: Win-Win-Win.
"אז איפה קבור הכלב? כמעט בכל מקום לאורך 94 העמודים שמכיל ההסכם (שאינו נחשב אגב הסכם סחר רשמי ומחייב שכן הסכם כזה היה מצריך אישור של הקונגרס ולא רק חתימה של טראמפ). ראשית, ההסכם כולל שלושה חלקים מרכזיים: חלק שמתייחס לסחר בין המדינות, חלק שמתייחס לנושאי קניין רוחני וחלק שמתייחס לסקטור הפיננסי. באופן לא מפתיע, בכל הנוגע לנושא הקניין הרוחני אין בהסכם שום בשורה כאשר שני הצדדים מכירים בחשיבות נושא השמירה על הקניין הרוחני והעתקת/העברת טכנולוגיות בשיטות לא כשרות אבל לא מתחייבים לעשות שום דבר בנושא.
"מכיוון שבמקרה של סין הישות שמכירה בחשיבות הנושא היא גם זו שהתוותה את המדיניות של העתקת טכנולוגיות קשה לראות כיצד הנושא הזה נפתר מתישהו. גם בכל הנוגע לסקטור הפיננסי אין משהו חדש בהסכם חוץ מזה שסין מתחייבת ברוב טובה לאפשר לגופים פיננסיים אמריקאים לממן את בועת האשראי שלה על ידי רכישה של חוב בעייתי מגופים פיננסיים סיניים.
- הצעת חוק בארה"ב לחייב חברות לדווח על פיטורים בעקבות ה-AI
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כל זה מותיר אותנו עם החלק הנוגע ליחסי הסחר בין המדינות, חלק שבו הפער בין הרצוי למצוי שובר שיאים חדשים. לפי ההסכם סין מצהירה כי תגדיל תוך שנתיים את היקף היבוא שלה מארה"ב ב-200 מיליארד דולר, ביחס להיקף שנרשם ב-2017.
הצהרות בעייתיות שלא בטוח שסין תעמוד בהן
"הצהרה זו בעייתית משתי סיבות: הראשונה היא שההתייחסות ל-2017 נועדה לנטרל את השפעת המכסים שהוטלו על ידי שתי המדינות אבל מכסים אלו לא מבוטלים לפי ההסכם אלא נותרים כפי שהם. שנית, הסיכוי שסין תצליח להגדיל את היבוא שלה מארה"ב כמעט פי 2 תוך שנתיים נראה קטן יותר מהסיכוי שטראמפ יפסיק לצייץ ציוצי טפיחה עצמית על השכם בכל פעם שהשוק שובר שיא חדש.
"כך לדוגמא, סין שמייבאת כיום מוצרי אנרגיה מארה"ב (נפט, גז טבעי מונזל, מוצרים מזוקקים ופחם) בשווי של כ-9 מיליארד דולר אמורה להגדיל את היקף היבוא ל-42.9 מיליארד דולר עד סוף 2021 וזה כאשר הממשל לא צפוי להקטין או לבטל את המכס שיש כיום על יבוא נפט (5%) ו/או על יבוא גז טבעי (25%). לפי התוכנית הזו ותחת ההנחה שהביקוש לאנרגיה בסין לא צפוי לקפוץ באופן פלאי, סין אמורה מרצונה הטבעי לזנוח את החוזים שלה עם ידידותיה הטבעיות כמו רוסיה (שרק לפני חודש הפעילה את צינור הגז הענק מסיביר לסין) ולרכוש מוצרי אנרגיה יקרים יותר מהאמריקאים.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
"באופן דומה, סין אמורה לפי ההסכם להגדיל את רכישות מוצרי החקלאות (בעיקר חזירים וסויה) מארה"ב מ-19 מיליארד דולר ב-2017 ל-38.5 מיליארד דולר ב-2021, וזה לאחר שהשקיעה עשרות מיליארדי דולרים בשנים האחרונות בברזיל כדי להשיג חוזים טובים יותר ליבוא סחורות חקלאיות מדרום אמריקה.
- 1.כמה כמה שטויות אפשר לכתוב ??!! (ל"ת)דוד הגנן 19/01/2020 21:45הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
