"התרחיש הסביר הוא שסין לא תעמוד במספרים שנקבעו בהסכם"
הסכם הסחר בין ארה"ב לסין שנחתם ביום רביעי שעבר אינו מביא שום בשורה משמעותית חוץ מהציפייה להמשך השיחות בין שני הצדדים בחודשים הבאים. כך מסביר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות.
לדבריו, "בטרם נרד לפרטי ההסכם והמשמעויות שלו ניתן לומר כבר בבירור שהמנצחים הגדולים מההסכם הם קודם כל השווקים שקיבלו מה שרצו ועשויים להמשיך ליהנות מפרצי אופטימיות לקראת סבב השיחות הבא, טראמפ שהביא הסכם שעל הנייר נראה טוב ודחה את השיחות על הנושאים הבעייתיים עד לאחר הבחירות והסינים שקיבלו בסופו של דבר הסכם שתפור לתנאים המוקדמים שלהם ולא מחייב אותם למעשה בשום דבר. מה שנקרא: Win-Win-Win.
"אז איפה קבור הכלב? כמעט בכל מקום לאורך 94 העמודים שמכיל ההסכם (שאינו נחשב אגב הסכם סחר רשמי ומחייב שכן הסכם כזה היה מצריך אישור של הקונגרס ולא רק חתימה של טראמפ). ראשית, ההסכם כולל שלושה חלקים מרכזיים: חלק שמתייחס לסחר בין המדינות, חלק שמתייחס לנושאי קניין רוחני וחלק שמתייחס לסקטור הפיננסי. באופן לא מפתיע, בכל הנוגע לנושא הקניין הרוחני אין בהסכם שום בשורה כאשר שני הצדדים מכירים בחשיבות נושא השמירה על הקניין הרוחני והעתקת/העברת טכנולוגיות בשיטות לא כשרות אבל לא מתחייבים לעשות שום דבר בנושא.
"מכיוון שבמקרה של סין הישות שמכירה בחשיבות הנושא היא גם זו שהתוותה את המדיניות של העתקת טכנולוגיות קשה לראות כיצד הנושא הזה נפתר מתישהו. גם בכל הנוגע לסקטור הפיננסי אין משהו חדש בהסכם חוץ מזה שסין מתחייבת ברוב טובה לאפשר לגופים פיננסיים אמריקאים לממן את בועת האשראי שלה על ידי רכישה של חוב בעייתי מגופים פיננסיים סיניים.
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כל זה מותיר אותנו עם החלק הנוגע ליחסי הסחר בין המדינות, חלק שבו הפער בין הרצוי למצוי שובר שיאים חדשים. לפי ההסכם סין מצהירה כי תגדיל תוך שנתיים את היקף היבוא שלה מארה"ב ב-200 מיליארד דולר, ביחס להיקף שנרשם ב-2017.
הצהרות בעייתיות שלא בטוח שסין תעמוד בהן
"הצהרה זו בעייתית משתי סיבות: הראשונה היא שההתייחסות ל-2017 נועדה לנטרל את השפעת המכסים שהוטלו על ידי שתי המדינות אבל מכסים אלו לא מבוטלים לפי ההסכם אלא נותרים כפי שהם. שנית, הסיכוי שסין תצליח להגדיל את היבוא שלה מארה"ב כמעט פי 2 תוך שנתיים נראה קטן יותר מהסיכוי שטראמפ יפסיק לצייץ ציוצי טפיחה עצמית על השכם בכל פעם שהשוק שובר שיא חדש.
"כך לדוגמא, סין שמייבאת כיום מוצרי אנרגיה מארה"ב (נפט, גז טבעי מונזל, מוצרים מזוקקים ופחם) בשווי של כ-9 מיליארד דולר אמורה להגדיל את היקף היבוא ל-42.9 מיליארד דולר עד סוף 2021 וזה כאשר הממשל לא צפוי להקטין או לבטל את המכס שיש כיום על יבוא נפט (5%) ו/או על יבוא גז טבעי (25%). לפי התוכנית הזו ותחת ההנחה שהביקוש לאנרגיה בסין לא צפוי לקפוץ באופן פלאי, סין אמורה מרצונה הטבעי לזנוח את החוזים שלה עם ידידותיה הטבעיות כמו רוסיה (שרק לפני חודש הפעילה את צינור הגז הענק מסיביר לסין) ולרכוש מוצרי אנרגיה יקרים יותר מהאמריקאים.
- הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?
- טים קוק רוכש מניות נייקי: אמון אישי או מהלך של דירקטור וותיק בחברה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
"באופן דומה, סין אמורה לפי ההסכם להגדיל את רכישות מוצרי החקלאות (בעיקר חזירים וסויה) מארה"ב מ-19 מיליארד דולר ב-2017 ל-38.5 מיליארד דולר ב-2021, וזה לאחר שהשקיעה עשרות מיליארדי דולרים בשנים האחרונות בברזיל כדי להשיג חוזים טובים יותר ליבוא סחורות חקלאיות מדרום אמריקה.
- 1.כמה כמה שטויות אפשר לכתוב ??!! (ל"ת)דוד הגנן 19/01/2020 21:45הגב לתגובה זו
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?
מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?
הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?
המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה
השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.
המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר
מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.
החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.
- זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
- הזהב בדרך לשיא היסטורי, הפלטינה מזנקת: שוק המתכות מגיב לריבית ולמתיחות הגלובלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.
.jpg)