טראמפ ונשיא סין
צילום: getty images pool

"התרחיש הסביר הוא שסין לא תעמוד במספרים שנקבעו בהסכם"

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, מסביר כי הסיכוי שסין תעמוד בהתחייבות לא גבוה, ועד שזה יתברר כבר נהיה עמוק בקמפיין הבחירות הבא של טראמפ
נועם בראל | (1)

הסכם הסחר בין ארה"ב לסין שנחתם ביום רביעי שעבר אינו מביא שום בשורה משמעותית חוץ מהציפייה להמשך השיחות בין שני הצדדים בחודשים הבאים. כך מסביר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות.

לדבריו, "בטרם נרד לפרטי ההסכם והמשמעויות שלו ניתן לומר כבר בבירור שהמנצחים הגדולים מההסכם הם קודם כל השווקים שקיבלו מה שרצו ועשויים להמשיך ליהנות מפרצי אופטימיות לקראת סבב השיחות הבא, טראמפ שהביא הסכם שעל הנייר נראה טוב ודחה את השיחות על הנושאים הבעייתיים עד לאחר הבחירות והסינים שקיבלו בסופו של דבר הסכם שתפור לתנאים המוקדמים שלהם ולא מחייב אותם למעשה בשום דבר. מה שנקרא: Win-Win-Win.

"אז איפה קבור הכלב? כמעט בכל מקום לאורך 94 העמודים שמכיל ההסכם (שאינו נחשב אגב הסכם סחר רשמי ומחייב שכן הסכם כזה היה מצריך אישור של הקונגרס ולא רק חתימה של טראמפ). ראשית, ההסכם כולל שלושה חלקים מרכזיים: חלק שמתייחס לסחר בין המדינות, חלק שמתייחס לנושאי קניין רוחני וחלק שמתייחס לסקטור הפיננסי. באופן לא מפתיע, בכל הנוגע לנושא הקניין הרוחני אין בהסכם שום בשורה כאשר שני הצדדים מכירים בחשיבות נושא השמירה על הקניין הרוחני והעתקת/העברת טכנולוגיות בשיטות לא כשרות אבל לא מתחייבים לעשות שום דבר בנושא.

"מכיוון שבמקרה של סין הישות שמכירה בחשיבות הנושא היא גם זו שהתוותה את המדיניות של העתקת טכנולוגיות קשה לראות כיצד הנושא הזה נפתר מתישהו. גם בכל הנוגע לסקטור הפיננסי אין משהו חדש בהסכם חוץ מזה שסין מתחייבת ברוב טובה לאפשר לגופים פיננסיים אמריקאים לממן את בועת האשראי שלה על ידי רכישה של חוב בעייתי מגופים פיננסיים סיניים.

"כל זה מותיר אותנו עם החלק הנוגע ליחסי הסחר בין המדינות, חלק שבו הפער בין הרצוי למצוי שובר שיאים חדשים. לפי ההסכם סין מצהירה כי תגדיל תוך שנתיים את היקף היבוא שלה מארה"ב ב-200 מיליארד דולר, ביחס להיקף שנרשם ב-2017.

הצהרות בעייתיות שלא בטוח שסין תעמוד בהן

"הצהרה זו בעייתית משתי סיבות: הראשונה היא שההתייחסות ל-2017 נועדה לנטרל את השפעת המכסים שהוטלו על ידי שתי המדינות אבל מכסים אלו לא מבוטלים לפי ההסכם אלא נותרים כפי שהם. שנית, הסיכוי שסין תצליח להגדיל את היבוא שלה מארה"ב כמעט פי 2 תוך שנתיים נראה קטן יותר מהסיכוי שטראמפ יפסיק לצייץ ציוצי טפיחה עצמית על השכם בכל פעם שהשוק שובר שיא חדש.

"כך לדוגמא, סין שמייבאת כיום מוצרי אנרגיה מארה"ב (נפט, גז טבעי מונזל, מוצרים מזוקקים ופחם) בשווי של כ-9 מיליארד דולר אמורה להגדיל את היקף היבוא ל-42.9 מיליארד  דולר עד סוף 2021 וזה כאשר הממשל לא צפוי להקטין או לבטל את המכס שיש כיום על יבוא נפט (5%) ו/או על יבוא גז טבעי (25%). לפי התוכנית הזו ותחת ההנחה שהביקוש לאנרגיה בסין לא צפוי לקפוץ באופן פלאי, סין אמורה מרצונה הטבעי לזנוח את החוזים שלה עם ידידותיה הטבעיות כמו רוסיה (שרק לפני חודש הפעילה את צינור הגז הענק מסיביר לסין) ולרכוש מוצרי אנרגיה יקרים יותר מהאמריקאים.

קיראו עוד ב"גלובל"

"באופן דומה, סין אמורה לפי ההסכם להגדיל את רכישות מוצרי החקלאות (בעיקר חזירים וסויה) מארה"ב מ-19 מיליארד דולר ב-2017 ל-38.5 מיליארד דולר ב-2021, וזה לאחר שהשקיעה עשרות מיליארדי דולרים בשנים האחרונות בברזיל כדי להשיג חוזים טובים יותר ליבוא סחורות חקלאיות מדרום אמריקה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כמה כמה שטויות אפשר לכתוב ??!! (ל"ת)
    דוד הגנן 19/01/2020 21:45
    הגב לתגובה זו
צי צבא סין, קרדיט: גרוקצי צבא סין, קרדיט: גרוק

לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן

לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין


הדס ברטל |

לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש הגרוע ביותר."  מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.

לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.

התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.




טייוואן, קרדיט: פיקסהביי
טייוואן - קרדיט: פיקסהביי


אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות

היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.

אנבידיה הואנגאנבידיה הואנג
דוחות

אנבידיה מכה את התחזיות ומאותתת שהביקוש ל-AI עדיין חזק

ענקית השבבים עקפה את הציפיות עם רווח למניה של 1.3 דולר והכנסות של 57 מיליארד דולר, קפיצה בהכנסות מרכזי הנתונים ל־51.2 מיליארד ותחזית של 65 מיליארד דולר ברבעון הבא; המניה עולה ב-4%
אדיר בן עמי |

אנבידיה NVIDIA Corp. 2.85%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי והבהירה שוב למה היא ממשיכה להוביל את מירוץ הבינה המלאכותית: החברה עקפה את תחזיות האנליסטים בהכנסות וברווח, והציגה תחזית אופטימית במיוחד לרבעון הרביעי. מניית החברה הגיבה בעלייה של יותר מ־4%.


ברבעון השלישי רשמה אנבידיה רווח של 1.30 דולר למניה והכנסות של 57.01 מיליארד דולר, טוב מהציפיות שעמדו על 1.26 דולר למניה ו־55.2 מיליארד דולר. לשם השוואה, ברבעון המקביל אשתקד עמדו נתוני החברה על 0.81 דולר למניה והכנסות של 35.1 מיליארד דולר. מוקד הכוח המרכזי של אנבידיה נשאר חטיבת מרכזי הנתונים, שמובילה את הביקוש הגואה למעבדי AI. החטיבה הניבה ברבעון הכנסות של 51.2 מיליארד דולר, מעל התחזיות ל־49.3 מיליארד דולר. תחום הגיימינג, שבעבר היה ליבת הפעילות של החברה, הניב 4.3 מיליארד דולר, מעט מתחת לציפיות השוק.


לרבעון הרביעי צופה אנבידיה הכנסות של 65 מיליארד דולר, פלוס־מינוס 2%, גבוה מהערכת השוק שעמדה על 62 מיליארד דולר. עבור משקיעים שמודאגים מהאם המומנטום ב-AI יכול להמשיך להחזיק את השוק, זהו נתון משמעותי שמאותת שהביקוש העסקי למחשוב מתקדם עדיין במגמת עלייה.


הדוח מגיע בזמן שבו שוק ההון כולו בוחן מחדש את האופטימיות סביב החברות המובילות בתחום. בחודשים האחרונים מכרו כמה משקיעים בולטים את אחזקותיהם באנבידיה, כולל קרן הגידור של פיטר תיל, שמכרה פוזיציה של כ־100 מיליון דולר, וסופטבנק, שמימשה את כל אחזקותיה בחברה בשווי של 5.8 מיליארד דולר. עבור שתיהן מדובר במהלך שנועד לפנות משאבים להשקעות AI אחרות.


ענקית השבבים נסחרת כעת לפי שווי של 4.5 טריליון דולר, כאשר מנייתה עלתה ב-39% מתחילת השנה ו-27% ב-12 החודשים האחרונים.