נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

הנחושת תמוסה ב-50%; הפארמה הבאה בתור

בהערת אגב לשאלת עיתונאי טראמפ אומר כי יטיל 50% מכס על נחושת שמיובאת לארצות הברית וגם שהוא שוקל ברצינות להטיל 200% מס על ענף הפארמה - מחירי המתכת האדומה מזנקים לשיא כל הזמנים

מנדי הניג |

טראמפ מודיע בנונשלנטיות על הטלת מכס של 50% על נחושת, ומוסיף שהפארמה צפויה לספוג מיסוי גבוה בהרבה שיגיע עד 200%. בתגובה מחירי המתכת האדומה זינקו ב-17% למחיר של 5.879 דולר לאונקיה ממחירים שנעו סביב ה-4.9 דולר לאונקיית פאונד.

נראה שלפעמים לא כדאי להפנות שאלות לנשיא האמריקאי כיוון שאלו מקבלות מימד של שאלות ״קיטבג״ עם השלכות גלובליות. ההצהרה של טראמפ נאמרה באגביות במהלך פגישה מצולמת של הקבינט בבית הלבן, ומיד לאחר ההודעה זינקו מחירי הנחושת בארה"ב לשיא היסטורי חדש. שר המסחר, הווארד לוטניק, הבהיר כי ההחלטה צפויה להיכנס לתוקף עד סוף החודש, וכי הנשיא צפוי לחתום על המסמכים הרשמיים בימים הקרובים.

המכס על נחושת מהווה המשך ישיר למדיניות המכסים האגרסיבית שטראמפ מוביל בחודשים האחרונים על פלדה ואלומיניום. עם זאת, שיעור של 50% נחשב גבוה במיוחד גם בהשוואה לצעדים הקודמים של טראמפ, והוא הפתיע לא מעט שחקנים בתעשייה. מה שעומד מאחורי ההצהרה על מיסוי הנחושת היא חקירה שהזמין טראמפ כדי לבחון את השפעות יבוא הנחושת על הביטחון הלאומי של ארה"ב. נחושת נחשבת למשאב קריטי לא רק בשל השימושים המסורתיים שלה בבנייה ובתעשייה, אלא גם בשל תפקידה המרכזי בתעשיות ביטחוניות, ברכב חשמלי ובאנרגיה מתחדשת.

נחושת מכונה לעיתים קרובות "ברומטר כלכלי", בשל הקשר הישיר בין הביקוש לה לבין רמת הפעילות התעשייתית ברחבי העולם. הנחושת היא מתכת בסיסית שמשמשת תחומים רבים מתשתיות חשמל, דרך רכבים ועד בנייה ולכן עלייה או ירידה במחירה נתפסת כמדד עקיף לצמיחה או האטה כלכלית. יש א אלו שמכנים את המתכת "ד"ר קופר", כקריצה לכך שהיא "יודעת לאבחן" את מצב הכלכלה העולמית, לפעמים אפילו יותר טוב מהאנליסטים.

ארה"ב ייבאה בשנה החולפת כ-810 אלף טון נחושת מעובדת, שהם כמחצית מהצריכה המקומית. צ'ילה הייתה הספקית המרכזית, ואחריה קנדה. נציגים בתעשייה עוד בוחנים את האמירות האלו ומתייחסים אליהם בזהירות תוך שהם לוקחים בחשבון את אופי ההצהרות הדומות שלוו ב״זיג-זיג״ ולא מומשו במלואם. כך למשל, יו"ר חברת קודלקו הממשלתית בצ'ילה - היצאנית המרכזית לאמריקה - ציין שלא ברור אם כל המדינות יושפעו באותה מידה והוא מניח שיהיו החרגות.

בריטניה, מצידה, נמצאת בעיצומם של מגעים להסדרת סוגיית המס על פלדה ואלומיניום. בהסכם שנחתם בחודש מאי האחרון, סוכם כי ארה"ב תאפשר יבוא של מתכות מבריטניה ללא מכס עד רף מסוים, אך טרם סוכם הרף המדויק. נכון לעכשיו, יבוא הפלדה והאלומיניום מבריטניה ממשיך לשאת מס של 25%, שיעור שיכול להכפיל את עצמו אם לא תושג הסכמה עד לחודש הבא.

פי ארבע על הפארמה

בנוסף לנחושת הכוונה של טראמפ להטיל מס כזה כבד על תרופות יכולה לטלטל את אחד הענפים הרגישים ביותר מבחינה פוליטית וכלכלית. מערכות הבריאות בארה"ב מסתמכות באופן רחב על תרופות גנריות ומוזלות, שמקורן לעיתים קרובות במדינות אחרות. העלאת מחירים חדה, שתיגרם כתוצאה מהטלת מכס, תתגלגל בסופו של דבר לצרכנים האמריקאים ולמערכת הבריאות מה שיכול ליצור לחץ ציבורי חזק בתוך ארה"ב עצמה וגם מתוך הבייס של טראמפ.

קיראו עוד ב"גלובל"

במקביל, הבית הלבן שוקל גם להחיל מכסים נוספים על מדינות מרחבי העולם כבר ב-1 באוגוסט, עם שיעורי מס שנעים בין 25% ל-40%. טראמפ שלח בימים האחרונים מכתבים רשמיים למנהיגי 14 מדינות, כולל דרום קוריאה ויפן, שבהם התריע שאם הם לא יגיעו עם ארצות הברית להסכמות מסחריות הם יספגו מסים גבוהים. יחד עם זאת, גורמים בממשל ציינו כי יש התקדמות חיובית במגעים עם האיחוד האירופי ושיעור מכס חדש ומותאם לאיחוד האירופי אמור להתפרסם בקרוב.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
השוק השורי הבא בסין. קרדיט: AIהשוק השורי הבא בסין. קרדיט: AI

הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר

משקי הבית בסין מחזיקים פיקדונות בהיקף 23 טריליון דולר; לאור היעדר חלופות השקעה, ג’יי.פי מורגן מעריך כי 350 מיליארד דולר יזרמו למניות עד סוף 2026, מה שעשוי להקפיץ את המדדים הסיניים ביותר מ-20%

רן קידר |
נושאים בכתבה סין שוק שורי

שוק המניות הסיני נמצא בעיצומו של ראלי מרשים בעולם, ועלה כ־25% מאז תחילת אפריל 2025. וכעת, המשקיעים פונים למקור ההון הבא: חסכונות הציבור. במהלך חודש יולי ירדו פיקדונות משקי הבית בסין ב-0.7% מרמת שיא ביוני, לרמה של כ-171 טריליון יואן (כ-23 טריליון דולר). הירידה הזו, ראשונה מזה חודשים, מתפרשת כסימן לכך שהציבור מתחיל להפנות חלק מהכסף מהבנקים אל שוקי ההון. לפי הערכות ג’יי.פי מורגן, כ־350 מיליארד דולר נוספים עשויים לזרום לשוק המניות בין עד סוף 2026, וסכום כזה עשוי להקפיץ את המדדים המובילים ביותר מ-20%.

CSI 300 שוברת שיאים

מדד CSI 300, הכולל את 300 החברות הגדולות הנסחרות בשנגחאי ובשנזן, זינק ב־10% באוגוסט לבדו, והפך לאחד המדדים החזקים בעולם בתקופה זו. הראלי מונע משילוב של נזילות גבוהה בשוק, תמיכה ממשלתית והערכות ציבורית כי הרשויות לא יאפשרו ירידות חדות לפני אירועים פוליטיים חשובים, למשל המצעד הצבאי הצפוי ב-3 בספטמבר לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. הציבור הסיני, הידוע ככוח עצום בבורסות המקומיות, נמצא עדיין בתחילת הדרך של כניסה מחודשת לשוק. עד כה, את עיקר העליות הובילו קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים, אך ההערכה היא שכעת הכסף הקמעונאי מתחיל לזרום והוא עשוי להפוך את הראלי לאגרסיבי עוד יותר. 

בתי ההשקעות הזרים מתיישרים עם המגמה. גולדמן זאקס העלה את מחיר היעד למדד CSI 300 וצופה עלייה של כ-10% נוספים בשנה הקרובה. HSBC הגדיר את עודפי החיסכון כ"זרז חיובי מאוד", ובנק אוף אמריקה ציין כי מדובר בסביבה של TINA (“אין אלטרנטיבה”), כשהאג"ח מניב תשואות נמוכות והנדל"ן עדיין במשבר. תשואת הפיקדון לשנה בבנקים הגדולים בסין עומדת על 0.95% בלבד ועומדת על שפל היסטורי. על רקע זה, הכניסה לשוק המניות נתפסת כמעט כצעד הכרחי. “יש מחסור חמור באפיקי השקעה בסין,” הסבירו  בבנק אוף אמריקה. “אם שוק המניות ישדר רווחיות אמיתית, הציבור לא יישאר אדיש”.

ה-FOMO מלווה בחששות מבועה

בנתיים, ברחוב ישנה תחושה חזקה של FOMO, ואנשים חוששים להחמיץ את הראלי הבא, אחרי שהחמיצו את הזינוק של ספטמבר שעבר, אז זינק CSI 300 ב-25% בשבוע אחד בעקבות תוכנית תמריצים של הבנק המרכזי. עם זאת, עולים גם סימני אזהרה. מניות Cambricon Technologies, יצרנית שבבי AI, הוכפלו בערכן בתוך חודש, עד כדי כך שהחברה עצמה הזהירה שהמחיר לא משקף את הפעילות. המניה התרסקה מיד לאחר מכן. המצב מזכיר לרבים את בועת 2015, אז זינקו המדדים במהירות, כשמשקיעים רבים לקחו הלוואות ממונפות כדי להיכנס לשוק, ותוך חודשים ספורים התפוצצה הבועה ונמחקו יותר מ־2 טריליון דולר משווי השוק. 

כיום, בתי השקעות סיניים מקשים על המשקיעים שמעוניינים לקחת הלוואות לטובת רכישת מניות ומי שרוצה להמר בגדול עם כסף שאינו שלו יצטרך לשים יותר בטחונות או לקבל פחות אשראי. במקביל, חלק מקרנות הנאמנות מגבילות את כמות הכסף החדש שהן מוכנות לקבל מהציבור. הן אינן מעוניינות בתזרים אדיר שיאלץ אותן להשקיע מיד בשוק, מה שעלול להעצים את התנודתיות. מאחורי הקלעים ייתכן שהרגולטורים בסין רומזים לגופים האלה לפעול בזהירות, כדי שלא נראה שוב מצב של "בועה" כמו ב-2015, כששוק המניות עלה מהר מדי ואז התרסק ומחק טריליונים.


אסתי לאודר מוצרים
צילום: מתוך האתר
הטור של גרינברג

ענקית הקוסמטיקה איבדה מזוהרה ומחכה לטיפול פנים

במשך שנים נחשבה אסתי לאודר לכוכבת הגדולה של תעשיית התמרוקים והבשמים אבל בשנים האחרונות הציגה חולשה מתמדת בביצועים העסקיים ובמניה. המלצות חיוביות באתרים כמו רדיט ורובינהוד, תחזיות אופטימיות על התעשייה כולה ובעיקר כניסה לראשונה של מנכ"ל שאינו מבני המשפחה מאותתות על שינוי אפשרי, שכבר מתחיל להיות מורגש במניה

שלמה גרינברג |
נושאים בכתבה אסתי לאודר ורינט


מפעם לפעם מתרסקת מניה שמייצגת "אייקון", כוכב -על בתחום העיסוק שלה, שמשקיעים, אמריקאים בעיקר, אוהבים להחזיק עשרות בשנים, מדור לדור. עד כדי כך גדול האמון במניות מהסוג הזה שאנשים מסרבים להכיר בשינויים שעוברים על החברה או על תחום העיסוק, וכל פספוס של הקונצנזוס, בעיני בעלי המניות הללו, הוא זמני בלבד. 

לדוגמה, אני הכרתי משקיעים בג'נרל מוטורס (סימול:GM) שסירבו להכיר בעובדה שהמניות שבהן החזיקו מאז ומעולם, אינן שוות מאומה, נמחקו כחלק מ"תוכנית ההצלה" של משבר 2008. באותם ימים ממשלת ארה"ב השקיעה סכומי עתק בסדרה ארוכה של חברות ציבוריות מובילות, מ-AIG ומטה, כדי לעזור לאלה שנחשבו "חשובות מכדי ליפול" לצלוח את המשבר, וההצלחה הייתה אדירה. 

תמורת העזרה קיבל האוצר האמריקאי טונות של מניות בכל אותן החברות שאותן מכר ברווחי עתק בשנים 2010-12. GM לא הייתה אחת מהן כי ענקית הרכב "הצליחה", באמצעות ניהול כושל, להוביל את הרשויות למסקנה ששום סכום שישקיעו בחברה לא יציל אותה. לכן הם איפשרו לחברה לפשוט רגל, ועל חורבות החברה שבמשך 100 שנים הובילה את תעשיית הרכב ולא רק, הקימו חברה חדשה שהונפקה ב-2010 לציבור כאשר בעלי המניות של GM המקורית נשארו עם טפטים בלבד, מהלך מדהים בארץ השוק החופשי והאמיצים. 

היה לי לקוח במיאמי שסירב להכיר במציאות. הוא תבע את ממשלת ארה"ב והפסיד, ועד יום מותו טען שהמניות שברשותו הן האמיתיות וכי ההנפקה הייתה פייק. למה אני מספר את זה? כי ענקית היופי, קבוצת אסתי לאודר (סימול:EL) הייתה עד לפני ארבע שנים הכוכבת הגדולה של תעשיית התמרוקים והבשמים, ומאז סוף 2021 הפסידה 76% מערכה. 

במשך 13 שנים, מתחילת 2009 ועד סוף 2021 עלתה מניית EL ביותר מפי 30, מ-12.25 דולר ל-370 דולר, וזאת בהשוואה לעלייה של כמעט 500% במדד ה-S&P. אבל מה שקרה לביזנס של החברה בארבע השנים מאז הגיעה המניה לשיא, זה כבר סיפור אחר. המכירות והרווח התפעולי נפלו בעוצמה, והרווח למניה שב-2021 הגיע ל-7.8 דולר, ירד ב-2024 ל-1.8 דולר.