מחשב קוונטי
צילום: דאלי

אחרי שנפלה ב-57%: "מניית הקוונטים הזו תזנק פי 2"

אדווארד וו מעלה את מחיר היעד ל-Quantum Computing ורואה אפסייד של 100%, אך מצד שני מוריד את תחזית ההכנסות ב-50%: "השוק בתחילת דרכו, אבל מי שנכנס עכשיו יכול ליהנות מתשואה משמעותית בטווח הבינוני-ארוך"

רוי שיינמן |

תחום הקוונטים נתפס בעיני חלק מהמשקיעים כ"דבר הבא" בוול סטריט אחרי הבינה המלאכותית. הפיצוץ הגדול היה בסוף 2024 כשגוגל דיווחה על השקת שבב קוונטי חדש שהיווה פריצת דרך בתחום, ושלח את מניות הקוונטים לזינוקים של מאות אחוזים שהכניסו אותן מאז לתודעת המשקיעים. בין המניות שזינקו היו D-Wave D-Wave Quantum -0.49%  , ריגטי Rigetti Computing 3.46%  , IonQ IonQ 1.73%  , המשקיעים הסתערו עליהן בתקווה שהן יהיו אנבידיה הבאה, אבל האמת היא שחלום הקוונטים עוד רחוק, ההכנסות רחוקות, והמניות של החברות האלה נפלו, כשהמניה שהציגה את הנפילה החדה ביותר היא של חברת Quantum Computing, שמתחילת השנה איבדה כבר 57% ונסחרת לפי שווי של כ-956 מיליון דולר.


עם זאת, יש מי שרואה דווקא הזדמנות במניה - אדווארד וו, אנליסט בחברת Ascendiant Capital Markets, העלה את מחיר היעד שלו למניה מ-8.5 דולר ל-14 דולר - אפסייד של 100% על מחירה הנוכחי שעומד על כ-7 דולר. "אנחנו מאמינים שהחברה ממוצבת היטב לנצל את הצמיחה המהירה של תחום המחשוב הקוונטי",כתב וו, אם כי הוא עדיין מתחשב בסיכונים.


וו חותך את תחזית ההכנסות, אבל מקפיץ את מחיר היעד

ההמלצה של וו אולי מייצגת את הסיפור של תחום הקוונטים כולו, שמציג פוטנציאל גדול לעתיד אבל סיכונים לטווח הקצר - מצד אחד, הוא מאמין ש-Quantum יכולה להציג צמיחה משמעותית בשנים הקרובות. מצד שני, הוא נאלץ להוריד את תחזית ההכנסות שלו לחברה. בעבר צפה וו כי Quantum תרשום ב-2025 הכנסות של 1.5 מיליון דולר, אך בעדכון האחרון חתך את התחזית בחדות ל-700 אלף דולר בלבד - ירידה של יותר מ-50%.


ולמרות זאת, הוא טוען שמדובר בהתפתחות טבעית עבור חברה שנמצאת בשלב ראשוני של מסחור טכנולוגיות פורצות דרך. לדבריו, ההפחתה בתחזיות ההכנסות "משקפת בצורה מדויקת יותר את קצב ההתקדמות של התחום כולו, ולא מעידה בהכרח על בעיה מבנית בפעילות של Quantum עצמה".


וו מעריך כי למרות האתגרים, Quantum תצליח להציג גידול משמעותי בהכנסות בשנתיים הקרובות. הוא גם מציין כי ההפסדים יישארו גבוהים בטווח הקצר - הוא צופה הפסד של 26 סנט למניה ב-2025, לעומת התחזית הקודמת שלו להפסד של 21 סנט - אבל רואה שיפור משמעותי בהשוואה להפסד של 73 סנט למניה שנרשם בשנת 2024. "בהתחשב בכך שמדובר בשוק הנמצא רק בתחילת דרכו, מי שנכנס עכשיו יכול ליהנות מתשואה משמעותית בטווח הבינוני-ארוך", כתב וו למשקיעים.


מה תומך בתחזית האופטימית של וו?

וו מסתמך על כמה התפתחויות חיוביות בחברה כדי לבסס את תחזיתו: ראשית, Quantum השיקה לאחרונה את Dirac-3 - מחשב הקוונטים המתקדם ביותר שפיתחה עד כה. לדברי החברה, מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית ביכולות המחשוב שהיו לה עד כה. 


בנוסף, Quantum משיקה קו מוצרים נוסף תחת השם Qatalyst - חבילת תוכנה שמשלבת מחשוב קוונטי ומחשוב קלאסי לטובת פתרון בעיות אופטימיזציה עסקיות. וו רואה בחבילת התוכנה הזאת "אבן דרך חשובה בדרכה של החברה להפוך טכנולוגיה מתקדמת להכנסות מסחריות ממשיות".

קיראו עוד ב"גלובל"


פרויקט נוסף שמעורר עניין הוא פתיחת מתקן ייצור חדש בטמפה, אריזונה. המתקן, שנמצא בשלבים אחרונים לפני תחילת פעילותו, צפוי להוות מקור הכנסה נוסף לחברה, והוא כבר קיבל הזמנות רבות, לפי הנהלת Quantum.


וו לא מתעלם מהסיכונים

לצד האופטימיות, וו גם ער לסיכונים. Quantum, כמו שאר הסטארט-אפים בתחום הקוונטים, רושמת הכנסות מינימליות בזמן שההוצאות ממשיכות לטפס. בדוחות הרבעון הרביעי של 2024 הציגה החברה הכנסות של 62 אלף דולר בלבד, ירידה של 17% לעומת השנה הקודמת, והפסד תפעולי של 51.2 מיליון דולר - הרבה מעבר להפסד של 6.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.


גם התחרות החריפה מצד שחקניות גדולות כמו IBM, גוגל ומיקרוסופט מהווה אתגר משמעותי. אלו חברות בעלות משאבים כמעט בלתי מוגבלים, שמקיימות גם שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים וממשלתיים, ומובילות מחקרים בתחום הקוונטים בהיקפים של מיליארדי דולרים. השחקניות האלו עלולות לדחוק החוצה חברות קטנות כמו Quantum, במיוחד אם הטכנולוגיות שהן מפתחות לא יוכלו להציג יתרון ברור או קיצור דרך משמעותי בדרך לשוק.


IBM, לדוגמה, הכריזה כי תשקיע 150 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות בפיתוח וייצור בארצות הברית, מתוכם מעל 30 מיליארד דולר יוקדשו לקידום פיתוח מחשבים קוונטיים. מנכ"ל IBM, ארווינד קרישנה, הדגיש כי החברה רואה בכך מרכיב מרכזי בביסוס מעמדה של ארה"ב כמובילה עולמית בתחום המחשוב וה-AI.


מתי נראה פריצת דרך נוספת?

למרות ההתקדמות, המומחים מסכימים כי עדיין יידרשו שנים עד שהמחשוב הקוונטי יגיע לשימוש מסחרי רחב היקף. גוגל טוענת שיישומים מעשיים יגיעו תוך חמש שנים, אך אנליסטים זהירים יותר סבורים שהפריצה האמיתית תתרחש רק בעוד עשור, אולי אף יותר.


גם בכירים נוספים בסקטור הטכנולוגיה סקפטיים - מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הפיל את מניות הקוונטים לפני מספר חודשים כשאמר בכנס CES כי "מחשבים קוונטיים שימושיים מאוד יגיעו רק בעוד 15-30 שנה". הואנג ניסה לכפר על דבריו בכנס GTC של החברה בחודש שעבר, אך שוב הפיל את מניות הקוונטים שהציע לסווג את המחשבים הקוונטיים כ"מכשירי מדידה", ולא ככלים חישוביים, הצעה לה התנגד אלן בראץ, מנכ"ל D-Wave שהשתתף בפאנל בנושא.


לצד כל זאת תעשיית הקוונטים עוד צריכה להתגבר על אתגרים משמעותיים - מחשבים קוונטיים דורשים תנאי קירור קיצוניים, קרובים לאפס המוחלט, תיקון השגיאות עדיין לא הגיע לרמה מספקת, וגם העלויות גבוהות מאוד. כל אלו מגבילים בשלב הזה את יכולת ההרחבה של מערכות קוונטיות לשימוש רחב.


מה שוו מנסה להסביר הוא שהשקעה ב-Quantum כיום דומה להשקעה בשלבים מוקדמים של תעשייה שאולי תבנה את עולם הטכנולוגיה העתידי. הסיכונים גדולים, אבל גם הסיכויים. "המחשוב הקוונטי יוכל להניע מהפכה בתחומים כמו בינה מלאכותית, חומרים מתקדמים, רפואה ואנרגיה", כתב וו. "Quantum נמצאת בעמדה טובה ליהנות מהצמיחה הזאת - גם אם הדרך לשם תהיה רצופת מהמורות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."