הצפת מלאים בארה"ב: הרשתות מצטיידות לפני העלאת המכסים; איך זה ישפיע על הרווחים?
וול מארט וטארגט הגדילו מלאי, מה זה אומר? איך זה ישפיע על המכירות ועל הרווחים ואיך צפויה להיראות המחצית השנייה?
ענף הקמעונאות בארה"ב נמצא במרוץ נגד השעון. מאז בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ לנשיאות, רשתות ענק כמו וולמארט, טארגט, הום דיפו, לואו'ס וקוסטקו הבינו כי המכסים הופכים להיות מכה קשה והם ניסו להקדים תרופה למכה. הם ייבאו סחורה בחודשים האחרונים והציפו את המחסנים שלהם. המהלך אומנם הזה מספק הקלה זמנית, אך מסכן את הרווחיות, מאיים על יציבות שרשרת האספקה ומשפיע על התנהגות הצרכנים.
זינוק ביבוא: המספרים חושפים את המגמה
נתוני הנמלים בארה"ב ממחישים את היקף ההיערכות. ברבעון הראשון של 2025, היבוא בנמל לוס אנג'לס עלה ב-4.3%, בנמל לונג ביץ' זינק ב-28%, ובנמלי ניו יורק וניו ג'רזי נרשמה עלייה של 9% בחודשים ינואר-פברואר, עוד לפני כניסת המכסים לתוקף. רשתות הקמעונאות פעלו במהירות: טארגט דיווחה על עלייה של 7% במלאי לעומת השנה הקודמת, וולמארט הגדילה את המלאי ב-2.8%, וקוסטקו, שמסתמכת על יבוא משמעותי מסין, דיווחה על גידול דומה.
מנכ"ל וולמארט, דאג מקמילון, אמר לאחרונה "הקדמנו את ההצטיידות מיבוא, והסחורה נמכרת בקצב מהיר". אך נראה שהתמונה מורכבת יותר. הקדמת היבוא והצפת המלאי עשויים להביא למכירות במחירים נמוכים יותר ומגבירים את הסיכון לעודפי מלאי, שעלולים להוביל להנחות כואבות ולפגיעה ברווחיות. הום דיפו ולואו'ס, שגם הן מייבאות חלק ניכר מסין, נמצאות במצב דומה, כאשר יותר בין שליש למחצית מהיבוא של מכלול הרשתות מגיע מסין.
מדיניות המכסים: מה השתנה ומה ההשלכות?
ב-2 באפריל 2025 הכריז טראמפ על מכסים מקיפים: 10% על רוב המוצרים המיובאים לארה"ב, עם מכסים ייעודיים של עד 145% על סחורות מסין. בעוד שהמכסים על מדינות אחרות הוקפאו ל-90 יום, המכסים על סין נכנסו לתוקף מיידית, מה שהפך את סין למטרה המרכזית של המדיניות. המכסים נועדו לעודד ייצור מקומי, אך הם מעלים את עלויות היבוא ומאלצים קמעונאיות להתמודד עם עליית מחירים פוטנציאלית.
- טראמפ ושי נפגשו - "מקווה שחתימת הסכם סחר תתרחש בקרוב מאוד"
- ניסאן ומרצדס מזהירות: משבר שבבים חדש ישתק את תעשיית הרכב העולמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התגובה של הקמעונאיות הייתה עוד קודם. וולמארט, טארגט, הום דיפו, לואו'ס וקוסטקו הגבירו את היבוא לפני כניסת המכסים, במטרה לצמצם את ההשפעה על מחירי הצרכן. אלא שמחירי הצרכן לא יוכלו להישאר נמוכים אם המכסים יעלו באופן קבוע. אנליסטים מזהירים כי המכסים עלולים להגביר את האינפלציה ולהאט את הצמיחה הכלכלית. יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, ציין כי המכסים עלולים להוביל לצמיחה כלכלית איטית יותר, מחירים גבוהים יותר וסיכונים לתעסוקה.
צרכנים מגיבים: קניות מוקדמות, אבל מה הלאה?
המכסים השפיעו גם על התנהגות הצרכנים. מתוך חשש מעליית מחירים, רבים הקדימו רכישות, מה שהוביל לעלייה של 1.4% במכירות הקמעונאיות במרץ 2025. עלייה זו נתנה דחיפה זמנית לענף, אך היא מסתירה סיכונים. סקרים בתחום מראים שלרוב החברות צפוי מחסור בינוני עד חמור במלאי. אם הביקוש ימשיך להיות חזק, הקמעונאיות עלולות להיתקל במחסור בסחורות, מה שיאלץ אותן להזמין מלאי חדש במחירים גבוהים יותר, לעיתים באמצעות הובלה אווירית יקרה.
הסיכון: עודפי מלאי והנחות שפוגעות ברווחים
הצטברות המלאים היא אתגר משמעותי. כל עוד הביקוש הצרכני נשאר חזק, הקמעונאיות יכולות למכור את הסחורות במהירות. אך תחזיות כלכליות מצביעות על האטה אפשרית בצריכה במחצית השנייה של 2025, עקב אי-ודאות כלכלית ועליית מחירים. במקרה כזה, עודפי מלאי עלולים להפוך למלכודת. אנליסטים בג'פריז מציינים כי שולי הרווח של הקמעונאיות הגיעו לשיאים ב-2024, אך כבר ברבעון הראשון של 2025 ניכרת ירידה. "רמות המלאי הגבוהות מגבירות את הסיכון להנחות ומבצעים אגרסיביים", הם כותבים.
- אלי פפושדו ובוריס איוושה לקראת מכירת פארק פלאזה
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין...
השוק לא אדיש לחששות האלו - המניות של הרשתות לרבות של וולמארט וטארגט ספגו ירידות משמעותיות - טארגט ירדה ב-32% מתחילת השנה כשכל הסקטור ירד בכ-15%. החשש הגדול הוא שבמחצית השנייה היבוא הכולל יירד ב-20%, והמשמעות הפרקטית לרשות היא שחלק גדול מהמוצרים יירכש במחירים גבוהים יותר בייצור מקומי. זה יוביל לעליות מחירים ולירידה בכמות הנמכרת וברווחיות של הגופים הענקיים האלו, אם כי, לא צפויה קטסטרופה בפעילות, אלא אם ייכנס מיתון למשוואה ואז גם הצריכה תרד דרמטית.
מפגש עם טראמפ למציאת פתרון: "מפגש פרודוקטיבי"
אתמול נפגש טראמפ עם מנכ"לים של וולמארט, טארגט ורשתות אחרות כדי לדון בהשפעות המכסים. הפגישה תוארה על ידי הום דיפו כ"אינפורמטיבית ובונה" ועל ידי טארגט כ"פרודוקטיבית", אבל, לא הניבה פתרונות מעשיים.

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?

- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.
סוזן קולינס, נשיאת הפד של בוסטון, צילום: רשתותנשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
אינפלציה גבוהה, שוק עבודה מעורב ותנאי מימון בהלוואות משפיעים על ההחלטה הקרובה; אחרי שתי הורדות ריבית, הדעות בתוך הפד' חלוקות
אם נסתכל אחורה נראה שהורדת ריבית היא מהלך ששמור למצבי קיצון בלבד. בנקים מרכזיים לא היו שוקלים צעד כזה בלי שהכלכלה תעמוד מול משבר אמיתי, אם זה אחרי הפיצוץ של בועת ה"דוט קום" כששוק ההייטק קרס והפד' מיהר להוריד ריבית בצורה אגרסיבית מ-6.5% ל-1.75% תוך פחות משנה, דרך המשבר של 2008 אז הפד' חתך מ-5.25% ל-0 גם בתוך כשנה, וגם בקורונה ירדנו במהירות מ-1.75% ל-0 לצד הרחבה כמותית של המאזן. אבל נראה כמו שבשנתיים האחרונות זה הפך לסוג של מנטרה. כולם מצפים שהפד' יוריד ריבית כי ככה.
חברות שכבר מתכננות תוכניות עסקיות תחת הנחת ריבית נמוכה וכל רמז שהפד לא יעמוד בקצה אליו המשקיעים מצפים גורר תיקונים חזקים בוול סטריט. אפשר להבין את זה ריבית נמוכה מקלה על חברות בהשגת מימון, מצמצמת את עלויות החוב ומאפשרת לעסקים לנשום. אבל לצד זה יש גם את המחיר שהחברה כולה משלמת, זינוקים במחירי הצריכה וגם נכסים שמתנקים מערכם הכלכלי.
בינתיים, הדיון על מדיניות הריבית בארה"ב נמשך בקרב חברי הבנק הפדרלי. יש פחות מחודש לפני החלטת הריבית הבאה, ויש כבר קולות בולטים נגד הקלה מוניטרית נוספת. נשיאת הפד' של בוסטון, סוזן קולינס, ציינה כי אין צורך בהורדת ריבית נוספת בדצמבר ושהיא עשויה להתנגד למהלך כזה. קולינס היא חברה בעלת זכות הצבעה בוועדה המוניטרית (FOMC) לשנת 2025. היא הסבירה כי שתי הורדות הריבית האחרונות, בספטמבר ובנובמבר, יצרו מדיניות שמתמקדת באינפלציה. "תנאי המימון כיום תומכים בכלכלה", אמרה קולינס, והוסיפה כי אין דחיפות בהקלה מוניטרית נוספת.
קולינס חוזרת על עמדה זהירה שהביעה בחודשים האחרונים. האינפלציה עומדת על כ-2.7% בשנה האחרונה, מעל יעד הפד, שוק העבודה מציג נתונים מעורבים, וחלק מחברי הפד תומכים בהקלה נוספת כדי למנוע האטה.
פיצול בקרב חברי הפד
עמדות חברי הפד רחוקות מלהיות אחידות, ובתקופה שבה השווקים מחפשים כיוון, הפערים הפנימיים רק מקבלים הדהוד חזק יותר. כריסטופר וולר ונילי קשקרי, שניים מהקולות הבולטים שתומכים בגישה מרחיבה יותר, מתריעים מפני סימני היחלשות בשוק העבודה. מבחינתם, האטה בקצב יצירת המשרות ועלייה מדודה באבטלה הם מוקד הסיכון המרכזי, ולכן עדיפה הורדה נוספת שתספק כרית ביטחון לצמיחה לפני שהאטה תהפוך לבעיה עמוקה יותר. וולר, שמרבה לדבר על "סיכוני צמיחה", וקשקרי, שמזהה שחיקה בביקוש לעובדים בענפים מסוימים, רואים במתן הקלה מוניטרית צעד מניעתי ולא תגובה מאוחרת.
