וולמארט
צילום: אתר החברה

הצפת מלאים בארה"ב: הרשתות מצטיידות לפני העלאת המכסים; איך זה ישפיע על הרווחים?

וול מארט וטארגט הגדילו מלאי, מה זה אומר? איך זה ישפיע על המכירות ועל הרווחים ואיך צפויה להיראות המחצית השנייה? 

רוי שיינמן |

ענף הקמעונאות בארה"ב נמצא במרוץ נגד השעון. מאז בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ לנשיאות, רשתות ענק כמו וולמארט, טארגט, הום דיפו, לואו'ס וקוסטקו הבינו כי המכסים הופכים להיות מכה קשה והם ניסו להקדים תרופה למכה. הם ייבאו סחורה בחודשים האחרונים והציפו את המחסנים שלהם. המהלך אומנם הזה מספק הקלה זמנית, אך מסכן את הרווחיות, מאיים על יציבות שרשרת האספקה ומשפיע על התנהגות הצרכנים.

זינוק ביבוא: המספרים חושפים את המגמה

נתוני הנמלים בארה"ב ממחישים את היקף ההיערכות. ברבעון הראשון של 2025, היבוא בנמל לוס אנג'לס עלה ב-4.3%, בנמל לונג ביץ' זינק ב-28%, ובנמלי ניו יורק וניו ג'רזי נרשמה עלייה של 9% בחודשים ינואר-פברואר, עוד לפני כניסת המכסים לתוקף. רשתות הקמעונאות פעלו במהירות: טארגט דיווחה על עלייה של 7% במלאי לעומת השנה הקודמת, וולמארט הגדילה את המלאי ב-2.8%, וקוסטקו, שמסתמכת על יבוא משמעותי מסין, דיווחה על גידול דומה.

מנכ"ל וולמארט, דאג מקמילון, אמר לאחרונה "הקדמנו את ההצטיידות מיבוא, והסחורה נמכרת בקצב מהיר". אך נראה שהתמונה מורכבת יותר. הקדמת היבוא והצפת המלאי עשויים להביא למכירות במחירים נמוכים יותר ומגבירים את הסיכון לעודפי מלאי, שעלולים להוביל להנחות כואבות ולפגיעה ברווחיות. הום דיפו ולואו'ס, שגם הן מייבאות חלק ניכר מסין, נמצאות במצב דומה, כאשר יותר בין שליש למחצית מהיבוא של מכלול הרשתות מגיע מסין.


מדיניות המכסים: מה השתנה ומה ההשלכות?

ב-2 באפריל 2025 הכריז טראמפ על מכסים מקיפים: 10% על רוב המוצרים המיובאים לארה"ב, עם מכסים ייעודיים של עד 145% על סחורות מסין. בעוד שהמכסים על מדינות אחרות הוקפאו ל-90 יום, המכסים על סין נכנסו לתוקף מיידית, מה שהפך את סין למטרה המרכזית של המדיניות. המכסים נועדו לעודד ייצור מקומי, אך הם מעלים את עלויות היבוא ומאלצים קמעונאיות להתמודד עם עליית מחירים פוטנציאלית.


התגובה של הקמעונאיות הייתה עוד קודם. וולמארט, טארגט, הום דיפו, לואו'ס וקוסטקו הגבירו את היבוא לפני כניסת המכסים, במטרה לצמצם את ההשפעה על מחירי הצרכן. אלא שמחירי הצרכן לא יוכלו להישאר נמוכים אם המכסים יעלו באופן קבוע. אנליסטים מזהירים כי המכסים עלולים להגביר את האינפלציה ולהאט את הצמיחה הכלכלית. יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, ציין כי המכסים עלולים להוביל לצמיחה כלכלית איטית יותר, מחירים גבוהים יותר וסיכונים לתעסוקה.


צרכנים מגיבים: קניות מוקדמות, אבל מה הלאה?

המכסים השפיעו גם על התנהגות הצרכנים. מתוך חשש מעליית מחירים, רבים הקדימו רכישות, מה שהוביל לעלייה של 1.4% במכירות הקמעונאיות במרץ 2025. עלייה זו נתנה דחיפה זמנית לענף, אך היא מסתירה סיכונים. סקרים בתחום מראים שלרוב החברות צפוי מחסור בינוני עד חמור במלאי. אם הביקוש ימשיך להיות חזק, הקמעונאיות עלולות להיתקל במחסור בסחורות, מה שיאלץ אותן להזמין מלאי חדש במחירים גבוהים יותר, לעיתים באמצעות הובלה אווירית יקרה.


הסיכון: עודפי מלאי והנחות שפוגעות ברווחים

הצטברות המלאים היא אתגר משמעותי. כל עוד הביקוש הצרכני נשאר חזק, הקמעונאיות יכולות למכור את הסחורות במהירות. אך תחזיות כלכליות מצביעות על האטה אפשרית בצריכה במחצית השנייה של 2025, עקב אי-ודאות כלכלית ועליית מחירים. במקרה כזה, עודפי מלאי עלולים להפוך למלכודת. אנליסטים בג'פריז מציינים כי שולי הרווח של הקמעונאיות הגיעו לשיאים ב-2024, אך כבר ברבעון הראשון של 2025 ניכרת ירידה. "רמות המלאי הגבוהות מגבירות את הסיכון להנחות ומבצעים אגרסיביים", הם כותבים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

השוק לא אדיש לחששות האלו - המניות של הרשתות לרבות של וולמארט וטארגט ספגו ירידות משמעותיות  - טארגט ירדה ב-32% מתחילת השנה  כשכל הסקטור ירד בכ-15%. החשש הגדול הוא שבמחצית השנייה היבוא הכולל יירד ב-20%, והמשמעות הפרקטית לרשות היא שחלק גדול מהמוצרים יירכש במחירים גבוהים יותר בייצור מקומי. זה יוביל לעליות מחירים ולירידה בכמות הנמכרת וברווחיות של הגופים הענקיים האלו, אם כי, לא צפויה קטסטרופה בפעילות, אלא אם ייכנס מיתון למשוואה ואז גם הצריכה תרד דרמטית. 

 


מפגש עם טראמפ למציאת פתרון: "מפגש פרודוקטיבי"

אתמול נפגש טראמפ עם מנכ"לים של וולמארט, טארגט ורשתות אחרות כדי לדון בהשפעות המכסים. הפגישה תוארה על ידי הום דיפו כ"אינפורמטיבית ובונה" ועל ידי טארגט כ"פרודוקטיבית", אבל, לא הניבה פתרונות מעשיים.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.