הצפת מלאים בארה"ב: הרשתות מצטיידות לפני העלאת המכסים; איך זה ישפיע על הרווחים?
וול מארט וטארגט הגדילו מלאי, מה זה אומר? איך זה ישפיע על המכירות ועל הרווחים ואיך צפויה להיראות המחצית השנייה?
ענף הקמעונאות בארה"ב נמצא במרוץ נגד השעון. מאז בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ לנשיאות, רשתות ענק כמו וולמארט, טארגט, הום דיפו, לואו'ס וקוסטקו הבינו כי המכסים הופכים להיות מכה קשה והם ניסו להקדים תרופה למכה. הם ייבאו סחורה בחודשים האחרונים והציפו את המחסנים שלהם. המהלך אומנם הזה מספק הקלה זמנית, אך מסכן את הרווחיות, מאיים על יציבות שרשרת האספקה ומשפיע על התנהגות הצרכנים.
זינוק ביבוא: המספרים חושפים את המגמה
נתוני הנמלים בארה"ב ממחישים את היקף ההיערכות. ברבעון הראשון של 2025, היבוא בנמל לוס אנג'לס עלה ב-4.3%, בנמל לונג ביץ' זינק ב-28%, ובנמלי ניו יורק וניו ג'רזי נרשמה עלייה של 9% בחודשים ינואר-פברואר, עוד לפני כניסת המכסים לתוקף. רשתות הקמעונאות פעלו במהירות: טארגט דיווחה על עלייה של 7% במלאי לעומת השנה הקודמת, וולמארט הגדילה את המלאי ב-2.8%, וקוסטקו, שמסתמכת על יבוא משמעותי מסין, דיווחה על גידול דומה.
מנכ"ל וולמארט, דאג מקמילון, אמר לאחרונה "הקדמנו את ההצטיידות מיבוא, והסחורה נמכרת בקצב מהיר". אך נראה שהתמונה מורכבת יותר. הקדמת היבוא והצפת המלאי עשויים להביא למכירות במחירים נמוכים יותר ומגבירים את הסיכון לעודפי מלאי, שעלולים להוביל להנחות כואבות ולפגיעה ברווחיות. הום דיפו ולואו'ס, שגם הן מייבאות חלק ניכר מסין, נמצאות במצב דומה, כאשר יותר בין שליש למחצית מהיבוא של מכלול הרשתות מגיע מסין.
מדיניות המכסים: מה השתנה ומה ההשלכות?
ב-2 באפריל 2025 הכריז טראמפ על מכסים מקיפים: 10% על רוב המוצרים המיובאים לארה"ב, עם מכסים ייעודיים של עד 145% על סחורות מסין. בעוד שהמכסים על מדינות אחרות הוקפאו ל-90 יום, המכסים על סין נכנסו לתוקף מיידית, מה שהפך את סין למטרה המרכזית של המדיניות. המכסים נועדו לעודד ייצור מקומי, אך הם מעלים את עלויות היבוא ומאלצים קמעונאיות להתמודד עם עליית מחירים פוטנציאלית.
- טראמפ ושי נפגשו - "מקווה שחתימת הסכם סחר תתרחש בקרוב מאוד"
- ניסאן ומרצדס מזהירות: משבר שבבים חדש ישתק את תעשיית הרכב העולמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התגובה של הקמעונאיות הייתה עוד קודם. וולמארט, טארגט, הום דיפו, לואו'ס וקוסטקו הגבירו את היבוא לפני כניסת המכסים, במטרה לצמצם את ההשפעה על מחירי הצרכן. אלא שמחירי הצרכן לא יוכלו להישאר נמוכים אם המכסים יעלו באופן קבוע. אנליסטים מזהירים כי המכסים עלולים להגביר את האינפלציה ולהאט את הצמיחה הכלכלית. יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, ציין כי המכסים עלולים להוביל לצמיחה כלכלית איטית יותר, מחירים גבוהים יותר וסיכונים לתעסוקה.
צרכנים מגיבים: קניות מוקדמות, אבל מה הלאה?
המכסים השפיעו גם על התנהגות הצרכנים. מתוך חשש מעליית מחירים, רבים הקדימו רכישות, מה שהוביל לעלייה של 1.4% במכירות הקמעונאיות במרץ 2025. עלייה זו נתנה דחיפה זמנית לענף, אך היא מסתירה סיכונים. סקרים בתחום מראים שלרוב החברות צפוי מחסור בינוני עד חמור במלאי. אם הביקוש ימשיך להיות חזק, הקמעונאיות עלולות להיתקל במחסור בסחורות, מה שיאלץ אותן להזמין מלאי חדש במחירים גבוהים יותר, לעיתים באמצעות הובלה אווירית יקרה.
הסיכון: עודפי מלאי והנחות שפוגעות ברווחים
הצטברות המלאים היא אתגר משמעותי. כל עוד הביקוש הצרכני נשאר חזק, הקמעונאיות יכולות למכור את הסחורות במהירות. אך תחזיות כלכליות מצביעות על האטה אפשרית בצריכה במחצית השנייה של 2025, עקב אי-ודאות כלכלית ועליית מחירים. במקרה כזה, עודפי מלאי עלולים להפוך למלכודת. אנליסטים בג'פריז מציינים כי שולי הרווח של הקמעונאיות הגיעו לשיאים ב-2024, אך כבר ברבעון הראשון של 2025 ניכרת ירידה. "רמות המלאי הגבוהות מגבירות את הסיכון להנחות ומבצעים אגרסיביים", הם כותבים.
- אחרי 17 שנה תחת שליטה ממשלתית: ביל אקמן מציע מסלול חדש לפאני מיי ופרדי מאק
- מיקרוסופט ואנבידיה ישקיעו מיליארדים באנתרופיק - מה היא תיתן בתמורה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
השוק לא אדיש לחששות האלו - המניות של הרשתות לרבות של וולמארט וטארגט ספגו ירידות משמעותיות - טארגט ירדה ב-32% מתחילת השנה כשכל הסקטור ירד בכ-15%. החשש הגדול הוא שבמחצית השנייה היבוא הכולל יירד ב-20%, והמשמעות הפרקטית לרשות היא שחלק גדול מהמוצרים יירכש במחירים גבוהים יותר בייצור מקומי. זה יוביל לעליות מחירים ולירידה בכמות הנמכרת וברווחיות של הגופים הענקיים האלו, אם כי, לא צפויה קטסטרופה בפעילות, אלא אם ייכנס מיתון למשוואה ואז גם הצריכה תרד דרמטית.
מפגש עם טראמפ למציאת פתרון: "מפגש פרודוקטיבי"
אתמול נפגש טראמפ עם מנכ"לים של וולמארט, טארגט ורשתות אחרות כדי לדון בהשפעות המכסים. הפגישה תוארה על ידי הום דיפו כ"אינפורמטיבית ובונה" ועל ידי טארגט כ"פרודוקטיבית", אבל, לא הניבה פתרונות מעשיים.
אחרי צניחה של 30% - מייקל סיילור ממשיך לקנות ביטקוין
בעוד הביטקוין צונח והסנטימנט בשוק הופך שלילי, סטרטג׳י מגבירה רכישות וממשיכה להעמיס מטבעות, למרות שחיקת הפרמיה במניה וחשש גובר של משקיעים מגל ירידות נוסף
הקריפטו ממשיך לקפוץ לראש הכותרות, אבל לא מהסיבות שמייקל סיילור קיווה להן. בזמן שכמעט כל נכס דיגיטלי נסחר בירידות חדות, מייסד סטרטג׳י MicroStrategy Inc 8.15% דווקא קונה עוד ביטקוין. בעיני מי שעוקב אחריו כבר שנים, זו לא הפתעה. הוא מתייחס לכל ירידה כהזדמנות.
סטרטג׳י, שהפכה את עצמה לגוף שמחזיק ביטקוין בהיקפים חריגים, עדכנה שרכשה מטבעות נוספים בשווי של יותר מ-800 מיליון דולר בתוך שבעה ימים. זה היקף שמזכיר את ימי השיא של 2021. בסיכום עדכני, סטרטג׳י מחזיקה מאות אלפי מטבעות. מבחינת סכום בדולרים, מדובר בעשרות מיליארדים שמונחים על מטבע אחד. כמו במקרים קודמים, גם הפעם הכסף לא הגיע מהרווחים של החברה. במקום זה, סטרטג׳י בחרה במסלול מוכר: גיוס הון במבנה חוב. היא הנפיקה מניות בכורה נקובות באירו, וגייסה מעל שבע מאות מיליון דולר אחרי הוצאות.
הביטקוין צנח כמעט 30% מאז השיא של אוקטובר
הצניחה בביטקוין התרחשה דווקא בתקופה שבה כניסה מסיבית של שחקני וול סטריט, התמתנות ברגולציה ותמיכה פוליטית אמורה היתה ליצור רשת ביטחון למחיר. בפועל, זה לא הספיק כדי לעצור את הירידות. ירידות כאלה פוגעות במיוחד בחברות שבנו את הזהות שלהן סביב החזקת ביטקוין. סטרטג׳י היא הדוגמה הבולטת. מניית החברה מתנהגת כמו גרסה ממונפת של המטבע עצמו. כשהמחיר יורד, השווי שלה יורד מהר יותר.
מדד mNAV, שמשווה בין שווי השוק של החברה לבין ערך נכסי הביטקוין שלה, צנח בחדות. בעבר, המשקיעים היו מוכנים לשלם פרמיה גדולה כדי להחזיק מניה שמגיבה בעוצמה לתנודות המטבע. היום הפרמיה כמעט נעלמה. מאז 2020, כשהחברה נצמדה לביטקוין לראשונה, המניה זינקה 1500%. אבל הגיאות הזו יצרה גם מציאות קשה למי שקנה מאוחר. מהשיא בנובמבר האחרון, המניה איבדה יותר ממחצית מערכה. מי שחשש מדילול ומינוף מוגזם, קיבל בינתיים הוכחה.
- מייקל סיילור רוכש עוד ביטקוין - סטרטג'י קונה במחיר שיא, מחזיקה 3% מהביטקוין שבמחזור
- הפרמיה של מייקל סיילור יורדת, ומה קורה למניית סטרטג'י?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם הזמן, גם המתחרות של סטרטג׳י אימצו מודלים דומים. כולן הציגו עצמן ככלי חשיפה פשוטים לביטקוין. אבל התקופה האחרונה הראתה שהמודל חשוף לאותה מגמה: כשהשוק מתקרר, הערך שלהן מתכווץ כמעט עד ערך הנכסים שהן מחזיקות. אין כרית ביטחון.
ביל אקמן (רשתות)אחרי 17 שנה תחת שליטה ממשלתית: ביל אקמן מציע מסלול חדש לפאני מיי ופרדי מאק
המשקיע המיליארדר מבקש לדחות את תוכנית ההנפקה, למחוק את מניות הבכורה של המדינה ולרשום את החברות מחדש בניו יורק, מהלך שיכול לשנות את שוק המשכנתאות האמריקאי ולהגדיל משמעותית את שווי החברות
ביל אקמן שוב מוצא את עצמו בלב אחת הסוגיות הפיננסיות הרגישות ביותר בארה״ב - עתיד ענקיות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק. אבל הפעם הוא לא מציע עוד רעיון תיאורטי. המשקיע מציג תוכנית שלמה שמנסה לשנות את מסלול ההפרטה שמקדם ממשל טראמפ, ובעיקר לדחות את הצעד שכולם דוחפים אליו: הנפקה מהירה.
לפי אקמן, זה לא הזמן למכור את מניות הממשלה. הוא טוען שהאוצר צריך לפעול אחרת: לבטל את מניות הבכורה של המדינה ולהפעיל את כתבי האופציה שמעניקים לה כמעט 80% מהמניות הרגילות. זה מהלך שמאפשר לממשלה לקבל שליטה מלאה ואז להתחיל להזיז את החברות קדימה בלי למהר להנפיק. לפי המשקיע, הנפקה חפוזה תיכשל. לדבריו, השוק לא מוכן. בנקאים אולי לוחצים, והממשל מחפש הישג מהיר, אבל תהליך כזה דורש חודשים של בניית אמון, הצגת נתונים, מציאת משקיעים והערכות שווי יציבות. כרגע זה רחוק משם.
אקמן טוען שהממשל לא צריך למהר להנפקה, אלא לבצע קודם צעד פשוט: להחזיר את פאני ופרדי למסחר מלא בבורסה בניו יורק. לדבריו, זה אפשרי כבר השנה, בתנאי שהאוצר יכריז רשמית שהחזר החילוץ מ־2008 הושלם. מבחינתו, אין בזה מחלוקת: המדינה כבר קיבלה בחזרה את כל הסכום שהשקיעה בחילוץ, ואף גבתה כ־25 מיליארד דולר מעבר לכך.
בזמן שאקמן פרס את התוכנית בשידור חי ב־X, מניות שתי החברות דווקא עלו. פרדי קפצה בכמעט 4%, פאני עלתה מעט גם היא. השוק מבין שהמהלך עשוי לייצר ערך, לפחות בטווח הקצר, בעיקר לבעלי המניות ואקמן הוא אחד הגדולים שבהם.
- ביל אקמן מחייך - הרץ מציגה רווח מפתיע, המניה מזנקת ב-33%
- ביל אקמן מציע מיליון דולר למוסר מידע על רוצח צ'רלי קירק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
17 שנה תחת הממשל האמריקאי
פאני מיי ופרדי מאק עדיין נמצאות תחת קונסרבטורה, משטר מיוחד שבו הממשלה שולטת בחברה ומפקחת על כל צעד. זה התחיל במשבר של 2008, אבל נמשך כבר 17 שנה. אף צד לא רוצה להפיל אותן, אף צד גם לא מצליח לשחרר אותן. ממשל טראמפ מדבר בחודשים האחרונים על הנפקה מהירה, אולי כבר השנה, אולי בתחילת 2026. אבל כל מי שמכיר הנפקות בהיקפים כאלה אומר בפה מלא שזה שאפתני מדי. מדובר בתאגידים שמנהלים טריליוני דולרים של משכנתאות, ולא בסטארט־אפ שמחפש במה.
