הצפת מלאים בארה"ב: הרשתות מצטיידות לפני העלאת המכסים; איך זה ישפיע על הרווחים?
וול מארט וטארגט הגדילו מלאי, מה זה אומר? איך זה ישפיע על המכירות ועל הרווחים ואיך צפויה להיראות המחצית השנייה?
ענף הקמעונאות בארה"ב נמצא במרוץ נגד השעון. מאז בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ לנשיאות, רשתות ענק כמו וולמארט, טארגט, הום דיפו, לואו'ס וקוסטקו הבינו כי המכסים הופכים להיות מכה קשה והם ניסו להקדים תרופה למכה. הם ייבאו סחורה בחודשים האחרונים והציפו את המחסנים שלהם. המהלך אומנם הזה מספק הקלה זמנית, אך מסכן את הרווחיות, מאיים על יציבות שרשרת האספקה ומשפיע על התנהגות הצרכנים.
זינוק ביבוא: המספרים חושפים את המגמה
נתוני הנמלים בארה"ב ממחישים את היקף ההיערכות. ברבעון הראשון של 2025, היבוא בנמל לוס אנג'לס עלה ב-4.3%, בנמל לונג ביץ' זינק ב-28%, ובנמלי ניו יורק וניו ג'רזי נרשמה עלייה של 9% בחודשים ינואר-פברואר, עוד לפני כניסת המכסים לתוקף. רשתות הקמעונאות פעלו במהירות: טארגט דיווחה על עלייה של 7% במלאי לעומת השנה הקודמת, וולמארט הגדילה את המלאי ב-2.8%, וקוסטקו, שמסתמכת על יבוא משמעותי מסין, דיווחה על גידול דומה.
מנכ"ל וולמארט, דאג מקמילון, אמר לאחרונה "הקדמנו את ההצטיידות מיבוא, והסחורה נמכרת בקצב מהיר". אך נראה שהתמונה מורכבת יותר. הקדמת היבוא והצפת המלאי עשויים להביא למכירות במחירים נמוכים יותר ומגבירים את הסיכון לעודפי מלאי, שעלולים להוביל להנחות כואבות ולפגיעה ברווחיות. הום דיפו ולואו'ס, שגם הן מייבאות חלק ניכר מסין, נמצאות במצב דומה, כאשר יותר בין שליש למחצית מהיבוא של מכלול הרשתות מגיע מסין.
מדיניות המכסים: מה השתנה ומה ההשלכות?
ב-2 באפריל 2025 הכריז טראמפ על מכסים מקיפים: 10% על רוב המוצרים המיובאים לארה"ב, עם מכסים ייעודיים של עד 145% על סחורות מסין. בעוד שהמכסים על מדינות אחרות הוקפאו ל-90 יום, המכסים על סין נכנסו לתוקף מיידית, מה שהפך את סין למטרה המרכזית של המדיניות. המכסים נועדו לעודד ייצור מקומי, אך הם מעלים את עלויות היבוא ומאלצים קמעונאיות להתמודד עם עליית מחירים פוטנציאלית.
- טראמפ ושי נפגשו - "מקווה שחתימת הסכם סחר תתרחש בקרוב מאוד"
- ניסאן ומרצדס מזהירות: משבר שבבים חדש ישתק את תעשיית הרכב העולמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התגובה של הקמעונאיות הייתה עוד קודם. וולמארט, טארגט, הום דיפו, לואו'ס וקוסטקו הגבירו את היבוא לפני כניסת המכסים, במטרה לצמצם את ההשפעה על מחירי הצרכן. אלא שמחירי הצרכן לא יוכלו להישאר נמוכים אם המכסים יעלו באופן קבוע. אנליסטים מזהירים כי המכסים עלולים להגביר את האינפלציה ולהאט את הצמיחה הכלכלית. יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, ציין כי המכסים עלולים להוביל לצמיחה כלכלית איטית יותר, מחירים גבוהים יותר וסיכונים לתעסוקה.
צרכנים מגיבים: קניות מוקדמות, אבל מה הלאה?
המכסים השפיעו גם על התנהגות הצרכנים. מתוך חשש מעליית מחירים, רבים הקדימו רכישות, מה שהוביל לעלייה של 1.4% במכירות הקמעונאיות במרץ 2025. עלייה זו נתנה דחיפה זמנית לענף, אך היא מסתירה סיכונים. סקרים בתחום מראים שלרוב החברות צפוי מחסור בינוני עד חמור במלאי. אם הביקוש ימשיך להיות חזק, הקמעונאיות עלולות להיתקל במחסור בסחורות, מה שיאלץ אותן להזמין מלאי חדש במחירים גבוהים יותר, לעיתים באמצעות הובלה אווירית יקרה.
הסיכון: עודפי מלאי והנחות שפוגעות ברווחים
הצטברות המלאים היא אתגר משמעותי. כל עוד הביקוש הצרכני נשאר חזק, הקמעונאיות יכולות למכור את הסחורות במהירות. אך תחזיות כלכליות מצביעות על האטה אפשרית בצריכה במחצית השנייה של 2025, עקב אי-ודאות כלכלית ועליית מחירים. במקרה כזה, עודפי מלאי עלולים להפוך למלכודת. אנליסטים בג'פריז מציינים כי שולי הרווח של הקמעונאיות הגיעו לשיאים ב-2024, אך כבר ברבעון הראשון של 2025 ניכרת ירידה. "רמות המלאי הגבוהות מגבירות את הסיכון להנחות ומבצעים אגרסיביים", הם כותבים.
- FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?
- מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
השוק לא אדיש לחששות האלו - המניות של הרשתות לרבות של וולמארט וטארגט ספגו ירידות משמעותיות - טארגט ירדה ב-32% מתחילת השנה כשכל הסקטור ירד בכ-15%. החשש הגדול הוא שבמחצית השנייה היבוא הכולל יירד ב-20%, והמשמעות הפרקטית לרשות היא שחלק גדול מהמוצרים יירכש במחירים גבוהים יותר בייצור מקומי. זה יוביל לעליות מחירים ולירידה בכמות הנמכרת וברווחיות של הגופים הענקיים האלו, אם כי, לא צפויה קטסטרופה בפעילות, אלא אם ייכנס מיתון למשוואה ואז גם הצריכה תרד דרמטית.
מפגש עם טראמפ למציאת פתרון: "מפגש פרודוקטיבי"
אתמול נפגש טראמפ עם מנכ"לים של וולמארט, טארגט ורשתות אחרות כדי לדון בהשפעות המכסים. הפגישה תוארה על ידי הום דיפו כ"אינפורמטיבית ובונה" ועל ידי טארגט כ"פרודוקטיבית", אבל, לא הניבה פתרונות מעשיים.
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס
אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.
כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.
הון של 500 מיליארד דולר
ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.
העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון.
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד.

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -0.05% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
