הצפת מלאים בארה"ב: הרשתות מצטיידות לפני העלאת המכסים; איך זה ישפיע על הרווחים?
וול מארט וטארגט הגדילו מלאי, מה זה אומר? איך זה ישפיע על המכירות ועל הרווחים ואיך צפויה להיראות המחצית השנייה?
ענף הקמעונאות בארה"ב נמצא במרוץ נגד השעון. מאז בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ לנשיאות, רשתות ענק כמו וולמארט, טארגט, הום דיפו, לואו'ס וקוסטקו הבינו כי המכסים הופכים להיות מכה קשה והם ניסו להקדים תרופה למכה. הם ייבאו סחורה בחודשים האחרונים והציפו את המחסנים שלהם. המהלך אומנם הזה מספק הקלה זמנית, אך מסכן את הרווחיות, מאיים על יציבות שרשרת האספקה ומשפיע על התנהגות הצרכנים.
זינוק ביבוא: המספרים חושפים את המגמה
נתוני הנמלים בארה"ב ממחישים את היקף ההיערכות. ברבעון הראשון של 2025, היבוא בנמל לוס אנג'לס עלה ב-4.3%, בנמל לונג ביץ' זינק ב-28%, ובנמלי ניו יורק וניו ג'רזי נרשמה עלייה של 9% בחודשים ינואר-פברואר, עוד לפני כניסת המכסים לתוקף. רשתות הקמעונאות פעלו במהירות: טארגט דיווחה על עלייה של 7% במלאי לעומת השנה הקודמת, וולמארט הגדילה את המלאי ב-2.8%, וקוסטקו, שמסתמכת על יבוא משמעותי מסין, דיווחה על גידול דומה.
מנכ"ל וולמארט, דאג מקמילון, אמר לאחרונה "הקדמנו את ההצטיידות מיבוא, והסחורה נמכרת בקצב מהיר". אך נראה שהתמונה מורכבת יותר. הקדמת היבוא והצפת המלאי עשויים להביא למכירות במחירים נמוכים יותר ומגבירים את הסיכון לעודפי מלאי, שעלולים להוביל להנחות כואבות ולפגיעה ברווחיות. הום דיפו ולואו'ס, שגם הן מייבאות חלק ניכר מסין, נמצאות במצב דומה, כאשר יותר בין שליש למחצית מהיבוא של מכלול הרשתות מגיע מסין.
מדיניות המכסים: מה השתנה ומה ההשלכות?
ב-2 באפריל 2025 הכריז טראמפ על מכסים מקיפים: 10% על רוב המוצרים המיובאים לארה"ב, עם מכסים ייעודיים של עד 145% על סחורות מסין. בעוד שהמכסים על מדינות אחרות הוקפאו ל-90 יום, המכסים על סין נכנסו לתוקף מיידית, מה שהפך את סין למטרה המרכזית של המדיניות. המכסים נועדו לעודד ייצור מקומי, אך הם מעלים את עלויות היבוא ומאלצים קמעונאיות להתמודד עם עליית מחירים פוטנציאלית.
- טראמפ ושי נפגשו - "מקווה שחתימת הסכם סחר תתרחש בקרוב מאוד"
- ניסאן ומרצדס מזהירות: משבר שבבים חדש ישתק את תעשיית הרכב העולמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התגובה של הקמעונאיות הייתה עוד קודם. וולמארט, טארגט, הום דיפו, לואו'ס וקוסטקו הגבירו את היבוא לפני כניסת המכסים, במטרה לצמצם את ההשפעה על מחירי הצרכן. אלא שמחירי הצרכן לא יוכלו להישאר נמוכים אם המכסים יעלו באופן קבוע. אנליסטים מזהירים כי המכסים עלולים להגביר את האינפלציה ולהאט את הצמיחה הכלכלית. יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, ציין כי המכסים עלולים להוביל לצמיחה כלכלית איטית יותר, מחירים גבוהים יותר וסיכונים לתעסוקה.
צרכנים מגיבים: קניות מוקדמות, אבל מה הלאה?
המכסים השפיעו גם על התנהגות הצרכנים. מתוך חשש מעליית מחירים, רבים הקדימו רכישות, מה שהוביל לעלייה של 1.4% במכירות הקמעונאיות במרץ 2025. עלייה זו נתנה דחיפה זמנית לענף, אך היא מסתירה סיכונים. סקרים בתחום מראים שלרוב החברות צפוי מחסור בינוני עד חמור במלאי. אם הביקוש ימשיך להיות חזק, הקמעונאיות עלולות להיתקל במחסור בסחורות, מה שיאלץ אותן להזמין מלאי חדש במחירים גבוהים יותר, לעיתים באמצעות הובלה אווירית יקרה.
הסיכון: עודפי מלאי והנחות שפוגעות ברווחים
הצטברות המלאים היא אתגר משמעותי. כל עוד הביקוש הצרכני נשאר חזק, הקמעונאיות יכולות למכור את הסחורות במהירות. אך תחזיות כלכליות מצביעות על האטה אפשרית בצריכה במחצית השנייה של 2025, עקב אי-ודאות כלכלית ועליית מחירים. במקרה כזה, עודפי מלאי עלולים להפוך למלכודת. אנליסטים בג'פריז מציינים כי שולי הרווח של הקמעונאיות הגיעו לשיאים ב-2024, אך כבר ברבעון הראשון של 2025 ניכרת ירידה. "רמות המלאי הגבוהות מגבירות את הסיכון להנחות ומבצעים אגרסיביים", הם כותבים.
- טראמפ מתקרב להכרעה על יו״ר הפד הבא ודורש ריבית נמוכה בהרבה
- ביל אקמן בונה ברקשייר האת’וויי משלו: הווארד יוז רוכשת חברת ביטוח
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
השוק לא אדיש לחששות האלו - המניות של הרשתות לרבות של וולמארט וטארגט ספגו ירידות משמעותיות - טארגט ירדה ב-32% מתחילת השנה כשכל הסקטור ירד בכ-15%. החשש הגדול הוא שבמחצית השנייה היבוא הכולל יירד ב-20%, והמשמעות הפרקטית לרשות היא שחלק גדול מהמוצרים יירכש במחירים גבוהים יותר בייצור מקומי. זה יוביל לעליות מחירים ולירידה בכמות הנמכרת וברווחיות של הגופים הענקיים האלו, אם כי, לא צפויה קטסטרופה בפעילות, אלא אם ייכנס מיתון למשוואה ואז גם הצריכה תרד דרמטית.
מפגש עם טראמפ למציאת פתרון: "מפגש פרודוקטיבי"
אתמול נפגש טראמפ עם מנכ"לים של וולמארט, טארגט ורשתות אחרות כדי לדון בהשפעות המכסים. הפגישה תוארה על ידי הום דיפו כ"אינפורמטיבית ובונה" ועל ידי טארגט כ"פרודוקטיבית", אבל, לא הניבה פתרונות מעשיים.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
