המכסים של טראמפ וההגיון הכלכלי מאחוריהם
המכסים של טראמפ אולי נראים הגיוניים, אבל כלכלית הם בעייתיים: ארה"ב כבר נהנית מייבוא זול ומשקיעים זרים שמחזיקים בדולרים, מי שנפגעים בפועל הם הצרכנים האמריקאים וחברות אמריקאיות שמייצרות בחו"ל; בישראל דווקא עשויה לצאת תועלת - אם המכסים יובילו לצמצום בירוקרטיה
מיותרת בייבוא
לרוע המזל, האפשרות שהמכסים הם בדיחה של מחשב מתוסכל לא נשמעת הרבה יותר הגיונית מכל אפשרות אחרת. ראשית בגלל שלהימצא בגירעון סחר זאת ארץ הפלאות של כל כלכלן. כדי להגדיל את רמת החיים שלהם, אנשים רוצים לצרוך. ייבוא מאפשר הגדלה של צריכה, כיוון שצורכים מוצרים שיוצרו במקום אחר. ייצוא, לעומת זאת, זה ויתור על צריכה, כי לוקחים מוצרים שיוצרו במדינה שלך ושולחים אותם למקום אחר.
לכן, אם רק היה אפשר, האזרחים של כל מדינה היו רוצים לייבא הרבה ולייצא מעט. רק שבדרך כלל זה לא אפשרי, מכיוון שאף אחד לא ימכור בלי לקבל תמורה. לארה"ב, אבל, יש מעמד מיוחד. בגלל ההיסטוריה של ארה"ב ככוח הכלכלי החזק בעולם מאז תחילת המאה
ה-20, כולם רוצים דולרים. לכן, אנשים במדינות אחרות מוכנים לייצא לארה"ב תמורת דולרים, גם אם הם לא מקבלים שום דבר תמורת הדולרים שלהם. זה אומר שהאמריקאים נהנים פעמיים: הם גם נהנים מייבוא בלי לייצא, וגם נהנים מהשקעות במשק שלהם, כי מי שמחזיקים בדולים רוצים לקבל
ריבית, ולכן הם קונים אג"ח ומניות בבורסות בארה"ב.
שנית, בגלל שארה"ב היא המדינה המפותחת שהכי קרובה להיות משק אוטרקי. מדד מקובל לתלות של מדינות בסחר חוץ הוא סך הייבוא והייצוא שלהן חלקי התמ"ג. זה נותן תמונה של עד כמה המסחר הבינלאומי
חשוב עבור המדינה. עבור ארה"ב, ייבוא וייצוא מהווים כ- 25% מהתוצר. עבור מדינת אי כמו יפן, המדד הזה מהווה 45% מהתוצר. עבור דרום קוריאה, 89%. הממוצע של אזור האירו הוא 93%. לישראל, מדינה שאפשרויות הייבוא שלה מוגבלות, יש מדד של 58%. כך שלארה"ב אין כל כך מה להרוויח
ממלחמת סחר. גם אם היא תנצח במלחמה הזאת ניצחון מוחץ, פוטנציאל הרווח שלה הוא מאוד מוגבל.
בנוסף, החלק של הייבוא בתוצר האמריקאי נמצא במגמת ירידה מאז הקדנציה הראשונה של הנשיא אובמה. כלומר, גם בלי הטלת מכסים, האמריקאים נמצאים במגמה של
צמצום הייבוא. לא ברור למה צריך להאיץ את הצמצום הזה באמצעות מכסים.
שלישית, בגלל שחלק גדול מהמפסידות מהמכסים אלו חברות אמריקאיות. קחו, לדוגמה, את וייטנאם. ממשל טראמפ הטיל עליה מכסים בגובה 46% בגלל שלארה"ב יש גירעון סחר גדול יחסית מולה.
אבל גירעון הסחר הזה נגרם בגלל שחברות הלבשה רבות, חלק גדול מהן אמריקאיות, מיקמו שם את המתפרות שלהן. אז נכון שנומינלית ארה"ב "מפסידה" במאזן הסחר מול וייאטנם. אבל המרוויחות הגדולות מכך הן חברות אמריקאיות, ובראשן נייקי. כך שהמכסים אולי יקטינו את גירעון הסחר של
ארה"ב, אבל עוד לפני זה, הם יקטינו את הרווחים של חברות אמריקאיות, ולכן גם את ההכנסות של צרכנים אמריקאים שעובדים בחברות אמריקאיות עם מפעלים בחו"ל. באותה הזדמנות, הם יקטינו גם את ההכנסות של צרכנים שהשקיעו במניות של חברות כאלו.
רביעית,
לארה"ב אין הרבה להרוויח מצמצום הייבוא בגלל שהאפשרות להגדיל את הייצור בארה"ב היא מוגבלת. האבטלה בארה"ב נמצאת בשפל, כך שאין הרבה כוח עבודה לא מנוצל. גם אם נניח שהירידה בשיעור ההשתתפות ב- 20 השנים האחרונות נגרמה בגלל שעובדים שעבדו בתעשיות שנפגעו מהגלובליזציה
יצאו משוק העבודה ואחרי המכסים הם יחזרו לעבוד, עדיין מדובר על מאגר לא גדול של עובדים פוטנציאלים. טראמפ גם מדבר על גירוש של עובדים לא חוקיים – אם הוא יבצע את זה, אז היכולת של ארה"ב להגדיל את כוח העבודה תהיה עוד יותר מוגבלת. אז המכסים אולי יגדילו את הביקוש לייצור
בארה"ב, אבל היכולת להגדיל את ההיצע היא מאוד מוגבלת.
- נטפליקס וספוטיפיי מאחדות כוחות ומשיקות פודקאסטים בווידאו
- סיילספורס מבטיחה להגדיל את ההכנסות ב-60% תוך 5 שנים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר מזנק ב-1.1%, קמטק תזנק מחר במעל 12%
אבל אולי המכסים האלו יעשו משהו טוב עבור הכלכלה הישראלית. הממשל האמריקאי טוען שאחת הסיבות לכך שעל ישראל הוטל מס גבוה יחסית היא שהבירוקרטיה הישראלית מפריעה לייבוא לישראל, ולכן נותנת יתרון לא הוגן לחברות ישראליות. אם הממשלה תיאלץ לבטל חלק גדול מהבירוקרטיה הזאת כדי לשכנע את האמריקאים לבטל את המכסים על מוצרים מישראל – דיינו.
מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט
ביונד מיט הייתה סמל לעתיד של תעשיית המזון, מאז ההייפ הראשוני אחרי ההנפקה איבדה את מרבית השווי ונאבקת לשרוד, כשהמניה קורסת מתחת לדולר והחברה מנסה להימנע מפשיטת רגל ברקע החובות הגבוהים
לפני שש שנים, ביונד מיט Beyond Meat -22.4% הייתה סמל למהפכה. חברה שהבטיחה לשנות את הדרך שבה העולם צורך חלבון, לא עוד בשר מן החי, אלא תחליפים צמחיים שאפשרו לשלב בין טעם, בריאות וסביבה. המשקיעים התאהבו, הכותרות היללו, והמניה טסה. באותה תקופה זה נראה כמו העתיד של תעשיית המזון. אבל העתיד הזה לא התממש. בשנים האחרונות הביקוש לבשר צמחי דעך, המתחרים התחזקו, והחברה מעולם לא הצליחה להראות רווח שנתי אחד.
ההגעה לנאסדק
החברה הגיעה לנאסדק בתחילת מאי 2019, בתקופה חמה במיוחד עבור תחום הפוד-טק, במה שהפך לאחת ההנפקות הזכורות של בתחום. החברה גייסה כ-240 מיליון דולר לפי מחיר של 25 דולר למניה, ששיקף לה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד דולר. ההתלהבות סביב ה"בשר הצמחי", הפכה את יום המסחר הראשון לחגיגה של ממש, כאשר המניה פתחה בעלייה חדה, וסגרה את היום הראשון ברמה של 65.75 דולר, קפיצה של כ-163%.
תוך פחות מחודשיים המשיכה המניה לטפס והגיעה לשיא של קרוב ל-240 דולר בסוף יולי 2019, מה שהקפיץ את שווי השוק של ביונד מיט לכ-15 מיליארד דולר.
המציאות לא עמדה בציפיות
מאחורי ההייפ הגדול, החברה פשוט לא סיפקה את הסחורה. למרות היתרון הראשוני של ביונד מיט כחברת הבשר הצמחי הציבורית הראשונה, החברה מעולם לא הצליחה להציג רווח שנתי אחד. בשנים האחרונות קצב הצמיחה שלה נעצר, והירידה במכירות הפכה למגמה קבועה. הכנסות החברה ירדו בשיעור שנתי ממוצע של כ-8% בשנתיים האחרונות, וברבעון האחרון נרשמה צניחה של כמעט 20% לעומת השנה שעברה, בעיקר כתוצאה מירידה של כ-19% בנפח המוצרים שנמכרו.
- שימו לב לשווקים המתעוררים, ואיך לא לשלם לשוק ״שכר סופרים״?
- איזה מניות ביטחוניות מעניינות? ואיזה מניה סולידית יכולה להפתיע?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקום להתרחב, החברה החלה להתכווץ. אחרי שיתוף הפעולה עם רשתות מזון מהיר והציפיות למכירות המוניות, הציבור התעייף מהמוצר, קטגוריית הבשר הצמחי כולה נחלשה, ויריבות כמו טייסון פודס ואימפוסיבל פודס תפסו נתח שוק גדל. אפילו הצרכנים המודעים לבריאות ולאקלים לא הצליחו להציל את המגמה. אבל האכזבה הגדולה ביותר נרשמה בשורה התחתונה. החברה שורפת מזומנים בקצב מהיר, עם הפסד של כ-92 מיליון דולר בשנה הנוכחית לעומת כ-110 מיליון בשנה הקודמת, והמאזן שלה נחלש משמעותית.
