דונלד טראמפ מחייך
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המכסים של טראמפ וההגיון הכלכלי מאחוריהם

המכסים של טראמפ אולי נראים הגיוניים, אבל כלכלית הם בעייתיים: ארה"ב כבר נהנית מייבוא זול ומשקיעים זרים שמחזיקים בדולרים, מי שנפגעים בפועל הם הצרכנים האמריקאים וחברות אמריקאיות שמייצרות בחו"ל; בישראל דווקא עשויה לצאת תועלת - אם המכסים יובילו לצמצום בירוקרטיה מיותרת בייבוא

ד"ר אביחי שניר |
נושאים בכתבה טראמפ מכס
ביום שבו הנשיא טראמפ הודיע על גובה המכסים שהוא מתכוון להטיל על כל מדינה, רצה בווטסאפ הודעה משעשעת. מישהו שאל את צ'אט ג'י-פי-טי איך הוא היה מחשב את הגובה של מכסים אם הוא היה רוצה להביא לשוויון בין היבוא והייצוא עם כל מדינה. התשובה הייתה זהה לנוסחה של הממשל האמריקאי. זה עורר את השאלה האם הממשל האמריקאי עובד לפי צ'אט ג'י-פי-טי, והאם זה אומר שהבינה המלאכותית כבר מנהלת את העולם.


לרוע המזל, האפשרות שהמכסים הם בדיחה של מחשב מתוסכל לא נשמעת הרבה יותר הגיונית מכל אפשרות אחרת. ראשית בגלל שלהימצא בגירעון סחר זאת ארץ הפלאות של כל כלכלן. כדי להגדיל את רמת החיים שלהם, אנשים רוצים לצרוך. ייבוא מאפשר הגדלה של צריכה, כיוון שצורכים מוצרים שיוצרו במקום אחר. ייצוא, לעומת זאת, זה ויתור על צריכה, כי לוקחים מוצרים שיוצרו במדינה שלך ושולחים אותם למקום אחר.


לכן, אם רק היה אפשר, האזרחים של כל מדינה היו רוצים לייבא הרבה ולייצא מעט. רק שבדרך כלל זה לא אפשרי, מכיוון שאף אחד לא ימכור בלי לקבל תמורה. לארה"ב, אבל, יש מעמד מיוחד. בגלל ההיסטוריה של ארה"ב ככוח הכלכלי החזק בעולם מאז תחילת המאה ה-20, כולם רוצים דולרים. לכן, אנשים במדינות אחרות מוכנים לייצא לארה"ב תמורת דולרים, גם אם הם לא מקבלים שום דבר תמורת הדולרים שלהם. זה אומר שהאמריקאים נהנים פעמיים: הם גם נהנים מייבוא בלי לייצא, וגם נהנים מהשקעות במשק שלהם, כי מי שמחזיקים בדולים רוצים לקבל ריבית, ולכן הם קונים אג"ח ומניות בבורסות בארה"ב.


שנית, בגלל שארה"ב היא המדינה המפותחת שהכי קרובה להיות משק אוטרקי. מדד מקובל לתלות של מדינות בסחר חוץ הוא סך הייבוא והייצוא שלהן חלקי התמ"ג. זה נותן תמונה של עד כמה המסחר הבינלאומי חשוב עבור המדינה. עבור ארה"ב, ייבוא וייצוא מהווים כ- 25% מהתוצר. עבור מדינת אי כמו יפן, המדד הזה מהווה 45% מהתוצר. עבור דרום קוריאה, 89%. הממוצע של אזור האירו הוא 93%. לישראל, מדינה שאפשרויות הייבוא שלה מוגבלות, יש מדד של 58%. כך שלארה"ב אין כל כך מה להרוויח ממלחמת סחר. גם אם היא תנצח במלחמה הזאת ניצחון מוחץ, פוטנציאל הרווח שלה הוא מאוד מוגבל.


בנוסף, החלק של הייבוא בתוצר האמריקאי נמצא במגמת ירידה מאז הקדנציה הראשונה של הנשיא אובמה. כלומר, גם בלי הטלת מכסים, האמריקאים נמצאים במגמה של צמצום הייבוא. לא ברור למה צריך להאיץ את הצמצום הזה באמצעות מכסים.


שלישית, בגלל שחלק גדול מהמפסידות מהמכסים אלו חברות אמריקאיות. קחו, לדוגמה, את וייטנאם. ממשל טראמפ הטיל עליה מכסים בגובה 46% בגלל שלארה"ב יש גירעון סחר גדול יחסית מולה. אבל גירעון הסחר הזה נגרם בגלל שחברות הלבשה רבות, חלק גדול מהן אמריקאיות, מיקמו שם את המתפרות שלהן. אז נכון שנומינלית ארה"ב "מפסידה" במאזן הסחר מול וייאטנם. אבל המרוויחות הגדולות מכך הן חברות אמריקאיות, ובראשן נייקי. כך שהמכסים אולי יקטינו את גירעון הסחר של ארה"ב, אבל עוד לפני זה, הם יקטינו את הרווחים של חברות אמריקאיות, ולכן גם את ההכנסות של צרכנים אמריקאים שעובדים בחברות אמריקאיות עם מפעלים בחו"ל. באותה הזדמנות, הם יקטינו גם את ההכנסות של צרכנים שהשקיעו במניות של חברות כאלו.


רביעית, לארה"ב אין הרבה להרוויח מצמצום הייבוא בגלל שהאפשרות להגדיל את הייצור בארה"ב היא מוגבלת. האבטלה בארה"ב נמצאת בשפל, כך שאין הרבה כוח עבודה לא מנוצל. גם אם נניח שהירידה בשיעור ההשתתפות ב- 20 השנים האחרונות נגרמה בגלל שעובדים שעבדו בתעשיות שנפגעו מהגלובליזציה יצאו משוק העבודה ואחרי המכסים הם יחזרו לעבוד, עדיין מדובר על מאגר לא גדול של עובדים פוטנציאלים. טראמפ גם מדבר על גירוש של עובדים לא חוקיים – אם הוא יבצע את זה, אז היכולת של ארה"ב להגדיל את כוח העבודה תהיה עוד יותר מוגבלת. אז המכסים אולי יגדילו את הביקוש לייצור בארה"ב, אבל היכולת להגדיל את ההיצע היא מאוד מוגבלת.

קיראו עוד ב"גלובל"


אבל אולי המכסים האלו יעשו משהו טוב עבור הכלכלה הישראלית. הממשל האמריקאי טוען שאחת הסיבות לכך שעל ישראל הוטל מס גבוה יחסית היא שהבירוקרטיה הישראלית מפריעה לייבוא לישראל, ולכן נותנת יתרון לא הוגן לחברות ישראליות. אם הממשלה תיאלץ לבטל חלק גדול מהבירוקרטיה הזאת כדי לשכנע את האמריקאים לבטל את המכסים על מוצרים מישראל – דיינו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה