מאחורי כל מכס עומד רעיון פשוט: להעלות מחירים כדי לשנות את מאזן הסחר – אבל העלאות המכסים שחתם עליהן טראמפ בתחילת אפריל צפויות לעשות זאת בעוצמה רבה. לפי מודל המאקרו של וולס פארגו, הקפיצה של כ-20 נקודות אחוז בשיעור המכס האפקטיבי צפויה להוסיף 1.8 נקודות לאינפלציית PCE הכללית, ועוד 2.3 נקודות לאינפלציית הליבה (Core PCE) ברבעון השני של 2025. כלומר, במונחים של מדיניות – מדובר בזעזוע לא קטן.

לטווח ארוך יותר, גם אם האינפלציה צפויה לחזור לרמות הבסיס עד סוף 2026, רמות המחירים יישארו להערכת כלכלני וולס פארגו, גבוהות יותר – עם פער של כ-1% מהתוואי שהיה נרשם ללא המכסים החדשים. זאת אומרת, הציבור האמריקאי ירגיש את המחירים הגבוהים גם אחרי שהאינפלציה תירגע.

מחירי הנפט – אין תמריץ לקדוח

תעשיית האנרגיה האמריקאית מתקשה להגיב להעלאות המכס. לפי ING, מחירי נפט מסוג WTI (ברמה של כ-62 דולר) לא מספקים תמריץ להגברת קידוחים בארה"ב. מחיר הנפט שנדרש כדי להצדיק קידוח חדש עומד על כ-65 דולר, ולפי סקר של הפד של דאלאס – הממוצע הדרוש לכיסוי הוצאות הפעלה של באר קיימת הוא 41 דולר לחבית.

כרגע, עם תחזית ל-2026 של פחות מ-62 דולר, הסיכוי שטראמפ יצליח לדחוף לעלייה בייצור נפט אמריקאי נראה להערכת ING,  קטן. התוצאה: גם כאן אין בשורות שיביאו לירידת מחירים – להפך, מחסור אפשרי יכול דווקא לתמוך בהתייקרויות.

• טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שוק העבודה מאותת: האטה מתקרבת?

למרות דוח תעסוקה חיובי יחסית למרץ, הנתונים מתחת לפני השטח פחות מעודדים. כלכלנים מציינים כי שיעור ההשתתפות של גילאי השיא (25–54) ירד בארבעה מתוך ששת החודשים האחרונים, ונמצא בירידה של חצי נקודת אחוז בתקופה זו – נתון חריג שלא נראה לעיתים קרובות מחוץ לתקופות מיתון.

בנוסף, ממוצע התוספת בתעסוקה בשלושת החודשים האחרונים עומד על 152 אלף בלבד – הרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2023. גם אם המספרים המיידיים נראים סבירים, התמונה הכוללת מצביעה על ירידה בביקוש לעובדים. במקביל, שוק ההון מתחיל לתמחר הורדות ריבית – אך לא בטוח שזה יספיק.

האם הפד יוכל לעצור את זה?

כלכלנים מציינים שהפד לא יוכל לפתור את כל הבעיות – במיוחד כשמדובר במכסים שפוגעים קודם כל ברווחיות החברות האמריקאיות. אם בעבר המכסים פגעו ביבואנים, כעת הם פוגעים ישירות בשולי הרווח, מה שמוביל לירידה ברווחיות ולהערכת שווי נמוכה יותר מצד המשקיעים. אחרי 40 שנה של עלייה מתמדת ברווחיות ביחס לתמ"ג, ייתכן שנכנסנו לתקופה חדשה – של קונסולידציה, לא של צמיחה.

• 8.7 מיליארד דולר לקרקן: אוקטופוס אנרגיה מפצלת את זרוע ה-AI
• אינטל מוסיפה 2.6%, אנבידיה יורדת 0.4%; המדדים בירידות קלות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

כמו כן, בריחת הון זר מארה"ב למוקדי השקעה אחרים עשויה להחריף את הלחץ. המשקיעים הזרים אחראים ל-39% מהחזקות באג"ח ממשלת ארה"ב, וכל תזוזה בכיוון ההפוך תתבטא בירידה בדולר. גם אם הפד יוריד ריבית – הוא לא יוכל להתמודד לבדו עם זעזועי סחר עמוקים.

מגמות השקעה: זה הזמן למניו דפנסיביות

בית ההשקעות סטיפל ממליץ להישאר עם מניות ערך דפנסיביות (Defensive Value) – במיוחד כשהסיכונים גוברים. בעוד מניות צמיחה מחזוריות (כמו טכנולוגיה) סופגות את עיקר המכה בתיקונים האחרונים, מגזרים הגנתיים מראים עמידות יחסית. בסטיפל מעריכים שה-S&P 500 יתייצב סביב 5,500 עד סוף הרבעון השני, אך אם תתממש תחזית קרובה למיתון – השוק עלול לצנוח עד לרמה של 5,000.

לדבריהם, הסגנון של טראמפ – איומים גדולים שמתורגמים למשא ומתן – נותן פתח להקלה בטווח הקצר, אך הסיכון לטווח הארוך במידה והמו"מ לא יבשיל גדול. ההמלצה: להחזיק מניות בסקטורים בעלי ביקוש קשיח – צריכה בסיסית, אנרגיה, בריאות ותשתיות.

ומה עם קוונטום? להיזהר מההייפ

אנליסטים עדיין מתלהבים ממיחשוב קוונטי, אבל אלו מניות צמיחה שתלויות בגיוסי הון והתוצרים שלהם יגיעו בעוד שנים רבות.  למרות פריצות דרך מדעיות, ההשקעה בטכנולוגיה זו נחשבת מסוכנת בשלב זה. המניות של חברות קוונטום נחשבות תנודתיות ולא רווחיות, והסיכון הטכנולוגי עדיין גבוה. כשהשווקים נופלים משקיעים מתרחקים מחברות חלום. זה ישפיע מאוד על מניות בתחום. 

למי שמחפש חשיפה עקיפה, ההמלצה של האנליסטים היא להעדיף את חברות הטכנולוגיה הגדולות, שיש להן גם נוכחות בעולמות הקוונטום, אך גם הכנסות אמינות ממוצרים קיימים. הרעיון פשוט: עד שמחשוב קוונטי יהפוך למסחרי, יכולות אחרות של החברות האלו ישמרו על יציבות.

סיכום: אינפלציה עולה, צמיחה נחלשת והסיכון לטלטלה גובר

המכסים החדשים של טראמפ כבר משאירים חותם – לא רק על המחירים, אלא על כל הכלכלה. הדינמיקה של עליית מחירים, ירידה בציפיות לרווחיות ובריחת הון היא שילוב נפיץ. גם אם הפד יוריד ריבית – לא בטוח שזה יספיק למנוע האטה. בשלב הזה, האינפלציה צפויה לעלות בכמעט 2.3 נקודות, וללוות אותנו גם לתוך 2026. הסיכון הברור: מיתון בעוצמה בינונית עד גבוהה אם תגובת השווקים תחריף.

המלצה רוחבית של האנליסטים – זה הזמן לחשוב הגנתית, להיזהר מהבטחות מהירות, ולהתכונן לשנה סוערת במיוחד.