הגיע זמן אירופה
הסדר העולמי משתנה, והאירופאים נאלצים להגיב - הגדלת תקציבי הביטחון, השקעה מאסיבית בתשתיות ושינוי מדיניות ההגירה; האם זהו הצעד שיחזיר את אירופה לעמדת כוח, או שהשוק כבר מתמחר את השינוי?
בשבוע שעבר גם לשוק "נמאס". יום אחד טראמפ מודיע שהמכסים על מקסיקו וקנדה עומדים לעלות וביום שלאחר מכן הוא משהה את הטלת המכסים בחודש. ואז הוטלו מכסים על סין תוך כדי שהוא מודיע שאולי הם יבוטלו אם יחל עימם משא ומתן. בהמשך, פורסמה הכוונה להטיל מכסים על אירופה, רק בשביל להשהות גם אותם. בעוד שעד כה, השוק הגיב בחיוב להודעות ההשהיה של הטלת המכסים, הרי שהשבוע נרשמו ירידות חדות שהן למעשה ביטוי של ירידה באמון במדיניות הכלכלית של הממשל החדש.
ככה זה כשיש הרבה יותר דיבורים מאשר מעשים. If you want to shoot, shoot, don’t talk. כל עוד ההצהרות לא יהיו מלוות במעשים, התנודתיות תימשך. כמיטב הקלישאה, השוק שונא אי ודאות ועכשיו הוא מקבל אותה במנות גדולות מאוד. זה משפיע לא רק על המשקיעים, אלא גם על כל המערכת הכלכלית. נתוני ה GDPNOW שאומדים את צמיחת הכלכלה לפי נתונים שוטפים ועמדו על שיעור של כ 3% עד תחילת פברואר, צנחו השבוע לקצב צמיחה שלילי של 2.4%-. אי הודאות החלה לחלחל גם לכלכלה הריאלית. מי שמצפה שהפד יבוא לעזרת הכלכלה, נכון להתאכזב לאחר שפאוול הצהיר בשבוע שעבר שהריבית אינה עומדת להשתנות עד שיתבררו ההשפעות של המדיניות הכלכלית של הממשל החדש. קודם שתהיה מדיניות.
עכשיו נחזור שבוע אחורה. השבוע הקודם הסתיים במופע האימים בבית הלבן בפגישת טראמפ-זלנסקי. האירוע הזה היווה את האישור הסופי לכך שהסדר העולמי החדש כבר כאן. מה שהיה כבר לא יהיה עוד. אין סנטימנטים, רק אינטרסים. אין יותר יחסי קח וקח או תן ותן. רק קח ותן. ומי שלא מבין שכך זה יהיה מעכשיו, יסבול (ירושלים, הדברים רלוונטיים גם לגבייך). שינויים טקטוניים של ממש. כאלו שעומדים להשפיע עלינו לעוד הרבה מאוד שנים. כבר כתבנו על כך לאחרונה. נא להתרגל. אבל ויש אבל גדול, לצד אלו שמפסידים, יש גם מרוויחים. אם מתחילת כהונתו של טראמפ, עלה החשש מצד בעלות הברית של ארה"ב ובעיקר מדינות אירופה מכך שארה"ב כבר לא תומכת בהן באופן אוטומטי, הרי שהפארסה בבית הלבן בשישי שעבר גרמה לאותן מדינות להבין שהן גם חייבות לפעול בתגובה לשינוי המדיניות הזה.
מאז תום מלחמת העולם השנייה ובאופן מואץ מסוף שנות השמונים (תום המלחמה הקרה), אירופה נהנתה מ"דיבידנד השלום". המשמעות של זה היא שארה"ב ערבה לביטחונה של אירופה, מה שאיפשר לאירופה להשקיע במקומות אחרים על חשבון תקציבי הביטחון. הגרף שמצורף למטה אשר לקוח ממגזין ה"אקונומיסט" מתאר את השינוי בתקציבי הרווחה והביטחון מ 1990 ועד 2023 ואת השינוי בתוצר. זו היתה אחת התקופות היפות בתולדותיה של אירופה. תקציבי הביטחון לא השתנו בכלל כי יש מי ששומר ואילו התקציבים שהתפנו הופנו לטובת רווחת האוכלוסיה בשיעור כפול מכפי שהיו בתחילת שנות התשעים. כיף לא נורמלי.
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיטואציה הזו איפשרה לאירופאים לפרוח. מה זה לפרוח? סופר פריחה. התוצר של מדינות הגוש האירופי במונחי שווי כוח קניה עומד כיום על 28 טריליון דולר בשנה, טריליון אחד פחות מארה"ב וכפי שניתן לראות מהגרף, גדול לאין שיעור מרוסיה ובריטניה. אימפריה של ממש.
- תחזית אופטימית לנוברטיס: צמיחה יציבה עד 2030, עם גיבוי מתרופות ליבה ורכישות אסטרטגיות
- המחיר של הסמארטפון שלכם הולך להתייקר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
עם השנים ולצד פריחה כלכלית, החלו להופיע גם תופעות פחות חיוביות. אחת המשמעותיות שבהן היא שאירופה "התמכרה" לגב הביטחוני שהעניקה לה ארה"ב באופן מוחלט. מבחינת האירופאים היה חשוב הרבה יותר להשקיע במדיניות רווחה מאשר בתותחים. אפרופו תותחים, בשנות התשעים היו ברשות צבא גרמניה יותר מ 3,000 תותחים. כיום מספרם עומד על 120 (!!!) בלבד. זו דוגמה קטנה לצבא הולך ונעלם. בקיצור, האירופאים חיו בסוג של "שאנטי" שחסך להם את הצורך לחשוב על ההשלכות של ההתנהלות שלהם ועל השלכותיה העתידיות. ניוון וקיבעון מחשבתיים. מלחמת רוסיה – אוקראינה היתה סוג של קריאת השכמה מסויימת שאילצה את אירופה לחשוב מחדש על המדיניות הביטחונית שלה ובעקבותיה החל תהליך איטי של הגדלת התקציבים הביטחוניים. ואז הגיע טראמפ. ומאותו רגע הכל השתנה, אבל הכל, והאירופאים הבינו שנדרש שינוי דרמטי. השינוי הזה הגיע בשבוע שעבר כאשר גרמניה הודיעה על הקצאת סכומי עתק לצורך התחמשות והשקעה
נרחבת בתשתיות. גרמניה מתעתדת להשקיע עוד 60 מיליארד אירו מידי שנה למשך עשר השנים הקרובות ובנוסף סכום של חצי טריליון דולר יוקצו להשקעה בתשתיות תחבורה, אנרגיה חליפית ומוסדות ציבוריים. בנוסף, גרמניה הודיעה שתתבצע רפורמה במדיניות ההגירה (בוקר טוב גונתר) ובתשלומי האבטלה. המימון לתכניות האלו יגיע מצד גידול בהוצאה הציבורית, ומאחר וגרמניה נהנית מיחס חוב – תוצר של 62.8%, היא יכולה לעמוד בכך ללא שום בעיה.
ההשקעה התקציבית האדירה הזו אמורה להניע את הכלכלה הגרמנית שנמצאת כעת בנקודת שפל ולהגביר את הצמיחה. מיד לאחר ההודעה הדרמטית של גרמניה, נשיא צרפת, מקרון הודיע שמדינתו מוכנה להעניק מטרייה גרעינית למדינות הגוש מאחר ולדעתו "אירופה צריכה להיערך לתרחיש הגרוע ביותר". בוקר טוב גם לפרנסואה. זוכרים שביולי 2012 הצהיר נגיד הבנק המרכזי האירופי, דראגי שהבנק יעשה הכל על מנת למנוע את המשבר הפיננסי הקרב (whatever it takes)? זהו הרגע “whatever it takes” של המנהיגות הפוליטית.
טראמפ הוא קריאת ההשכמה הגדולה והטובה ביותר שאירופה יכולה הייתה לקבל. השינוי בסדר העולמי שמבצע טראמפ גרם לאירופה לפעול ובניגוד לאופיים (לפחות בעשורים האחרונים), לפעול מהר. שורה תחתונה, לאחר זמן רב שבו התעלמנו כמעט לגמרי מהשווקים באירופה, הגיעה העת לבחון את הפוזיציה הזו מחדש. על אף ביצועי היתר של השווקים באירופה מתחילת השנה ביחס לשוק האמריקאי, התמחורים של המניות האירופאיות עדיין סבירים.
שוקי אירופה (ללא אנגליה) נסחרים כעת במכפיל עתידי של 15 לעומת מכפיל ממוצע של 13.5 ב 25 השנים האחרונות. בהתחשב בכך שקצב הצמיחה השנתי הממוצע של הגוש בתקופה הזו עמד על 1.3% ובהנחה שהצעדים שננקטים כעת יאיצו את הצמיחה, הרי שלהערכתנו יחס הסיכון – סיכוי בשוקי המניות באירופה כיום הוא אטרקטיבי למדי. יש סיכוי לא רע שבעוד כמה שנים נבין שנקודת הזמן הנוכחית מסמנת את תחילת "תור הזהב של אירופה"
הגדלת תקציב הביטחון לא תיעצר בגרמניה. הסדר העלמי החדש גורם למדינות רבות להפנים את השינוי ולאלץ אותן להגביר את התחמשותן. כל זה יוצר מירוץ חימוש שממנו ייהנו החברות הביטחוניות ולכן אלו מהוות רכיב משמעותי בתיק שלנו, הרבה מעבר למשקלן היחסי במדדים. להגדלת התקציבים יש השלכות לא רק על הצמיחה. הזרמת התקציבים והגדלת הגירעון תעלה גם את האינפלציה ולכן סביר להניח שגם הריבית לא תרד עוד. שוקי האג"ח באירופה כבר החלו להתאים את עצמם למצב החדש כאשר התשואות עלו בחדות בשבוע שעבר. זה אמנם החל בגרמניה, אבל מירוץ החימוש הגלובלי יניע את התשואות כלפי מעלה בכל העולם. Defence בכל העולם, גם בתיק האג"ח.
- 1.אנונימי 09/03/2025 20:09הגב לתגובה זוללא חייבים להסכים עם כל מילה אבל כתבה טובה.
צי צבא סין, קרדיט: גרוקלראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין
לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה
ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש
הגרוע ביותר." מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה
יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום
ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.
לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.
התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.
- המניה שנפלה 11% בגלל המתיחות בין סין ליפן
- סין מתריעה בפני סטודנטים לדחות תכניות לימודים ביפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות
היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.
תחזית אופטימית לנוברטיס: צמיחה יציבה עד 2030, עם גיבוי מתרופות ליבה ורכישות אסטרטגיות
ענקית הפארמה מכוונת לצמיחה של 5%-6% בסיוע Kisqali ו-Scemblix; רכישת Avidity תפגע זמנית ברווחיות,
אך החברה מתכננת חזרה לרווח של 40% בתוך ארבע שנים
חברת התרופות העולמית נוברטיס (Novartis) ממשיכה לנקוט בצעדים אסטרטגיים לחיזוק מעמדה בשוק הפרמצבטיקה. זמן קצר לאחר השלמת רכישת חברת Avidity Biosciences בעסקת ענק של כ-12 מיליארד דולר, החברה מעדכנת כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה שלה לשנים 2024–2029 – מ-5% ל-6% – ומיישרת קו בין התחזית הכוללת לציפיות מהמוצרים המובילים שלה. במקביל, החברה מעלה את היעדים הפיננסיים לתרופות המרכזיות שלה בתחום האונקולוגיה, Kisqali ו-Scemblix, אשר צפויות להפוך למנועי צמיחה בהיקף של מיליארדי דולרים.
Kisqali, המבוססת על מעכב CDK4/6, ממשיכה לצבור נתח שוק ומשתלבת בקווי טיפול ראשוניים ושניים לסרטן שד גרורתי. נוברטיס מנסה למצב אותה כחלופה מועדפת לטיפולים כמו Ibrance של פייזר ו-Verzenio של אילי לילי. על פי ההערכות, שוק מעכבי ה-CDK4/6 צפוי לצמוח בקצב דו-ספרתי בשנים הקרובות, בעיקר בזכות הרחבת אינדיקציות. Scemblix, שמבוססת על מנגנון פעולה חדשני לעומת טיפולים קיימים בלוקמיה מיאלואידית כרונית (CML), צפויה גם היא להפוך למוצר מרכזי עבור מטופלים שאינם מגיבים היטב לגליבק או לספריסל. התרופה כבר נמצאת בשימוש בכמה מדינות באירופה ובארה"ב, וזוכה לתגובות חיוביות מקהילות המטופלים והרופאים.
ירידה לצורך עלייה: יעד של 40% רווח תפעולי ב-2029
למרות התחזית האופטימית להכנסות, בנוברטיס מדגישים כי רכישת Avidity צפויה להכביד זמנית על שולי הרווח. עם זאת, החברה שואפת לחזור לשיעור רווח תפעולי ליבה של מעל 40% עד שנת 2029. לשם השוואה, בתשעת החודשים הראשונים של 2025 עמד שיעור הרווח התפעולי של החברה על 41.2%. הציפייה היא שבטווח הזמן הבינוני תרומת המוצרים החדשים תצדיק את ההוצאה הראשונית הכרוכה ברכישות ובפיתוחים. Avidity מביאה עמה פלטפורמה לטיפולים מבוססי RNA, ובעיקר טכנולוגיה מבטיחה בתחום של טיפולים לשרירים ולמחלות נוירו-דגנרטיביות. מדובר בשווקים בעלי פוטנציאל מסחרי נרחב ובתחרות מוגבלת יחסית.
נוברטיס ממשיכה לפעול על פי אסטרטגיה ברורה של מיקוד טיפולי: יציאה מתחומים שאינם בליבת הפעילות וחיזוק תחומים שבהם קיימת אפשרות לצמיחה מהירה יחסית, לרבות אונקולוגיה, מחלות נדירות, וטיפולים מבוססי RNA. מהלך זה מתיישר עם מגמה רחבה יותר בענף התרופות, שבה חברות גדולות בוחרות להתמקד בתרופות מתקדמות ובטיפולים ביולוגיים, תוך ויתור על מוצרים גנריים ורווחים נמוכים. במקביל, נוברטיס שמה דגש על אופטימיזציה של תיק המחקר והפיתוח (R&D) ומפנה משאבים לפיתוחים בשלבים קליניים מתקדמים בלבד.
- המהפכה שיכולה לשנות את שוק התרופות לכולסטרול
- נוברטיס רוכשת את אווידיטי ביו ב-12 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האסטרטגיה של נוברטיס, אם תתממש, עשויה להבטיח למשקיעים תשואה עקבית בטווח של חמש עד עשר שנים. מדובר בגישה הפוכה למדי מזו של חלק מהשחקנים האגרסיביים יותר בענף, אך כזו שמתאימה למשקיעים שמחפשים יציבות וצמיחה מדודה. החברה נסחרת לפי מכפיל רווח גבוה מהממוצע בענף, אך בהתחשב בתמהיל המוצרים שלה, בתזרים המזומנים החזק ובאיתנותה הפיננסית, נראה כי השוק מאמין ביכולת של נוברטיס להמשיך ולייצר ערך. אם מגמת העלייה במכירות של Kisqali ו-Scemblix תימשך בקצב הנוכחי, הן עשויות להיכנס לרשימת התרופות המובילות בעולם מבחינת הכנסות עד סוף העשור.
