IBM עקפה את התחזיות וצופה צמיחה מואצת ב-2025
ההכנסות של החברה צמחו ב-1% ל-17.6 מיליארד דולר בהתאם לתחזיות; הרווח למניה עמד על 3.92 דולר מעל צפי האנליסטים ל-3.78 דולר
מניית IBM International Business Machines Corporation IBM 1.1% זינקה במסחר המאוחר בוול סטריט ב-8.9%, לאחר שהחברה פרסמה תוצאות טובות מהצפוי לרבעון הרביעי של 2024. החברה דיווחה על רווח מתואם של 3.92 דולר למניה, מעל ציפיות האנליסטים שעמדו על 3.78 דולר למניה. ההכנסות צמחו ב-1% והסתכמו ב-17.6 מיליארד דולר, בהתאם לתחזיות. תחום התוכנה, כולל Red Hat, הציג ביצועים חזקים עם צמיחה של 10%, בעוד חטיבת הייעוץ המשיכה להיחלש וירדה ב-2%.
לשנת 2025, IBM צופה צמיחה
שנתית של 5% בהכנסות ותזרים מזומנים של 13.5 מיליארד דולר – תחזיות טובות יותר מהערכות השוק, שעמדו על צמיחה של 4% ותזרים של
13 מיליארד דולר.
IBM שמה דגש משמעותי על AI, מאז אמצע השנה החולפת, IBM רשמה הזמנות של למעלה מ-5 מיליארד דולר
לפרויקטים בתחום הבינה המלאכותית, עלייה מהותית לעומת 3 מיליארד דולר שדווחו בדוחות הרבעוניים הקודמים. מרבית ההכנסות מגיעות מחטיבת הייעוץ שלה, המובילה את המעבר לפתרונות מבוססי AI. ההשקעה המוגברת בתחום משתלבת עם האסטרטגיה של IBM להפוך מחברה מסורתית בתחום החומרה
והשרתים לחברת תוכנה ושירותים בצמיחה גבוהה. חטיבת התוכנה של IBM רשמה צמיחה של 10% ברבעון האחרון, והכנסותיה הגיעו ל-7.92 מיליארד דולר. חלק גדול מהצמיחה נובע מהביצועים החזקים של Red Hat, שנרכשה על ידי IBM ב-2019 וצמחה כעת ב-16%. במקביל, IBM ממשיכה לבצע רכישות
אסטרטגיות, בהן רכישת Apptio תמורת 4.6 מיליארד דולר ב-2023 והכוונה לרכוש את HashiCorp, במטרה להרחיב את פתרונותיה בענן ובאבטחת מידע.
לשנת 2025, IBM צופה צמיחה של לפחות 5% בהכנסות, ותזרים מזומנים חופשי של 13.5 מיליארד דולר, מעל ציפיות השוק שעמדו על 12.9 מיליארד דולר. עם זאת, החברה הדגישה כי תנודות בשערי חליפין עשויות להשפיע על שיעור הצמיחה בכ-2%. במקביל, חטיבת הייעוץ של IBM ממשיכה להצטמצם, עם ירידה של 2% בהכנסות ל-5.18 מיליארד דולר, ברבעון הרביעי ברציפות. הסיבה המרכזית לכך היא שהלקוחות מעבירים תקציבים מפרויקטים מסורתיים להשקעות בבינה מלאכותית. IBM צפויה לקיים אירוע משקיעים בשבוע הבא, שבו תחשוף פרטים נוספים על האסטרטגיה שלה בשנים הקרובות. אחד הנושאים המרכזיים שיעמדו על הפרק הוא התפתחותה של החברה בתחום הבינה המלאכותית והשפעת הממשל האמריקאי החדש על פעילותה. עם תחרות גוברת מצד חברות טכנולוגיה אחרות כמו מיקרוסופט וגוגל, IBM שואפת למצב את עצמה כשחקנית מרכזית בשוק ה-AI המתפתח.
- היום שבו הוצג המחשב האישי הראשון ומה קרה היום לפני 43 שנה
- IBM צונחת בכ-7% בטרום, מפספסת את תחזית ה-EPS
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה ציינה בדוחות: "סיימנו את השנה עם צמיחה דו-ספרתית בהכנסות בתחום התוכנה ברבעון, בהובלת ההאצה הנמשכת של Red Hat. לקוחות ברחבי העולם ממשיכים לפנות ל-IBM כדי לבצע טרנספורמציה באמצעות בינה מלאכותית. תחום ה-AI הגנרטיבי שלנו עומד כעת על יותר מ-5 מיליארד דולר מאז השקתו, עלייה של כמעט 2 מיליארד דולר מרבעון לרבעון," אמר ארווינד קרישנה, היו"ר, הנשיא והמנכ"ל של IBM. "לפני שלוש שנים הצגנו חזון ל-IBM מהירה יותר, רווחית יותר וצומחת יותר. אני גאה בעבודה שהצוות שלנו עשה כדי לעמוד או אף לעלות על הציפיות שלנו. עם אסטרטגיה ממוקדת, פורטפוליו משופר ותרבות של חדשנות, אנו ממוקמים היטב לשנת 2025 ואילך, וצופים צמיחה של לפחות חמישה אחוזים בהכנסות ותזרים מזומנים חופשי של כ-13.5 מיליארד דולר השנה".

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.