58% מהעסקים הקטנים-בינוניים: לא נעמוד בתשלום מע"מ

לאחר החלת איסור חריגת האשרראי. עסקים המנפיקים היום חשבוניות מס באשראי של 90-120 יום נאלצים לממן את דיווח המע"מ ב-15 לחודש. העניין הפך לדאגה מרכזית במגזר
שי פאוזנר |

58% מבעלי העסקים העסקים הקטנים והבינוניים חוששים, כי לא יוכלו לעמוד בתשלומי המע"מ החודשיים ובתשלומי מס הכנסה למדינה, בעקבות ההחלטה לבטל את החריגה ממסגרת האשראי היות ותשלומים אלו נגבים עוד לפני קבלת הכסף מהלקוחות והספקים. כך עולה מבדיקה שערכה לשכת יועצי המס בקרב מאות מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים אותם היא מייצגת. נושא זה מהווה כיום את עיקר דאגתם של בעלי העסקים הללו.

נזכיר, כי מינואר 2006 ייאסר על הבנקים לאפשר ללקוחות לחרוג ממסגרת המינוס שאושרה ולגבות על החריגה ריבית גבוהה יותר. לדברי נשיא לשכת יועצי המס, יעקב וירז'בינסקי, "98% מהעסקים במדינת ישראל הם עסקים קטנים ובינוניים, כאשר קרוב למחצית מהם מתנהלים במסגרת אוברדרפט. החלטת המדינה לאסור על הבנקים לאפשר ללקוחות חריגה ממסגרת המינוס שאושרה להם עשוייה לפגוע קשות במגזר זה ? האם מישהו עצר וחשב על ההשפעה שתהיה למהלך זה על בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, העובדים לעיתים על שוטף פלוס 60 ואפילו 90.

לדבריו, "רוב מוחלט של עסקים קטנים ובינוניים במדינה פועל כך" והוא שואל, "כיצד יוכלו בעלי עסקים אלו לשלם את חובותיהם למדינה, אם לא יהיה להם אשראי בבנק? מדובר בעסקים שבלעדיהם לא תהיה צמיחה במדינה, אולם האוצר, במקום לבוא לקראתם, רק דואג להעמיס על כתפיהם עוד חלק מהנטל".

עוד עולה מהבדיקה, כי 68% מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים כלל אינם מאמינים ברצון של המדינה לשנות את מצבו של מגזר זה. "הסקר נערך מייד לאחר פרסום התכנית הכלכלית של משרד האוצר, שאכזבה רבים מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, שציפו להקלה בעומס המוטל על כתפיהם", מסביר וירז'בינסקי, "אל נוכח ההבנה כי התכנית הכלכלית אינה נועדה לשיפור מצבם, ניתן להבין מדוע רוב מוחלט של בעלי עסקים קטנים ובינוניים אינם מאמינים ברצון של משרד האוצר לבוא לקראתם, כפי שהוצהר ערב הצגת התכנית הכלכלית. התכנית להורדת המע"מ היא דוגמה מצויינת ליצירת חוסר האמון: האוצר אמנם טוען כי בכוונתו להפחית את המע"מ ל-16%, אולם באותה נשימה, הוא מבטל את ההכרה במס התשומות המשולם על רכישת רכבים מסחריים וגורם לייקור עלות אחזקתם בעשרות אחוזים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן שרייבר  (ניב קנטור)חן שרייבר (ניב קנטור)

תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל

מאמר דעה של נשיא לשכת רואי החשבון לקראת הבחירות בלשכה: על מבנה ההנהגה והבחירה הדמוקרטית

חן שרייבר |

על רקע הבחירות מחר בלשכת רואי החשבון, שבמסגרתן צפויים חברי הלשכה להצביע גם על שינוי תקנון הנוגע למבנה ההנהגה ולמשך כהונת נשיא הלשכה מתפרסם המאמר הבא. למאמר תגובה של אריאל פטל, חבר בועד המרכזי: כהונת נשיא לכל החיים? כך נראית הדרך לדיקטטורה בלשכת רואי החשבון

אחד הסעיפים המרכזיים שעומדים על הפרק הוא ביטול מגבלת הקדנציות הרצופות לנשיא, מהלך שעורר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בתוך הלשכה. הדברים שלהלן משקפים את עמדתו של נשיא הלשכה המכהן, חן שרייבר, כפי שהיא מובאת במאמר דעה מטעמו.


מעמד המקצוע הוא הנושא החשוב ביותר שנמצא על סדר יומי מאז הודעתי על כניסה לחיים הציבוריים והתמודדתי על נשיאות לשכת רואי החשבון בישראל. הוא החזון, הוא הדרך, הוא העתיד של כולנו. כל בר דעת יודע שבשביל שמעמד המקצוע שלנו יהיה במקום הראוי לו – בקדמת הבמה של המגזר העסקי בישראל, אנו צריכים לשכה חזקה, שהכוח נמצא בידי כלל חבריה ולא בידי קבוצה מצומצמת.

לכן בקדנציה הראשונה שלי כנשיא לשכת רואי החשבון, הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים.

מדוע מדובר במהלך דמוקרטי וכל כך חשוב? מכיוון שהבחירה אם להישאר עם ההנהגה באשר היא, תהיה אך ורק בידי החברות והחברים בכל שלוש שנים. במסגרת התהליך, ההכרעה עוברת אך ורק לכלל החברים, כמקובל בלשכות המקבילות כמו לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס, ואנו מחסלים בעצם את ההצבעה המיושנת בקלפיות והבחירה של ההנהגה בידי קומץ עסקנים.