58% מהעסקים הקטנים-בינוניים: לא נעמוד בתשלום מע"מ

לאחר החלת איסור חריגת האשרראי. עסקים המנפיקים היום חשבוניות מס באשראי של 90-120 יום נאלצים לממן את דיווח המע"מ ב-15 לחודש. העניין הפך לדאגה מרכזית במגזר
שי פאוזנר |

58% מבעלי העסקים העסקים הקטנים והבינוניים חוששים, כי לא יוכלו לעמוד בתשלומי המע"מ החודשיים ובתשלומי מס הכנסה למדינה, בעקבות ההחלטה לבטל את החריגה ממסגרת האשראי היות ותשלומים אלו נגבים עוד לפני קבלת הכסף מהלקוחות והספקים. כך עולה מבדיקה שערכה לשכת יועצי המס בקרב מאות מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים אותם היא מייצגת. נושא זה מהווה כיום את עיקר דאגתם של בעלי העסקים הללו.

נזכיר, כי מינואר 2006 ייאסר על הבנקים לאפשר ללקוחות לחרוג ממסגרת המינוס שאושרה ולגבות על החריגה ריבית גבוהה יותר. לדברי נשיא לשכת יועצי המס, יעקב וירז'בינסקי, "98% מהעסקים במדינת ישראל הם עסקים קטנים ובינוניים, כאשר קרוב למחצית מהם מתנהלים במסגרת אוברדרפט. החלטת המדינה לאסור על הבנקים לאפשר ללקוחות חריגה ממסגרת המינוס שאושרה להם עשוייה לפגוע קשות במגזר זה ? האם מישהו עצר וחשב על ההשפעה שתהיה למהלך זה על בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, העובדים לעיתים על שוטף פלוס 60 ואפילו 90.

לדבריו, "רוב מוחלט של עסקים קטנים ובינוניים במדינה פועל כך" והוא שואל, "כיצד יוכלו בעלי עסקים אלו לשלם את חובותיהם למדינה, אם לא יהיה להם אשראי בבנק? מדובר בעסקים שבלעדיהם לא תהיה צמיחה במדינה, אולם האוצר, במקום לבוא לקראתם, רק דואג להעמיס על כתפיהם עוד חלק מהנטל".

עוד עולה מהבדיקה, כי 68% מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים כלל אינם מאמינים ברצון של המדינה לשנות את מצבו של מגזר זה. "הסקר נערך מייד לאחר פרסום התכנית הכלכלית של משרד האוצר, שאכזבה רבים מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, שציפו להקלה בעומס המוטל על כתפיהם", מסביר וירז'בינסקי, "אל נוכח ההבנה כי התכנית הכלכלית אינה נועדה לשיפור מצבם, ניתן להבין מדוע רוב מוחלט של בעלי עסקים קטנים ובינוניים אינם מאמינים ברצון של משרד האוצר לבוא לקראתם, כפי שהוצהר ערב הצגת התכנית הכלכלית. התכנית להורדת המע"מ היא דוגמה מצויינת ליצירת חוסר האמון: האוצר אמנם טוען כי בכוונתו להפחית את המע"מ ל-16%, אולם באותה נשימה, הוא מבטל את ההכרה במס התשומות המשולם על רכישת רכבים מסחריים וגורם לייקור עלות אחזקתם בעשרות אחוזים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

קניות אונליין
צילום: rupixen/UNSPLASH

חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה

הציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל, כך על פי נתוני שבא. מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה

עוזי גרסטמן |

נתוני שבא SHVA  , מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מצביעים על כך שהציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל. 

מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה תשפ״ה, ביום שישי ה-2 באוקטובר 2024, שהיקף ההוצאות בין 8:00 ל-11:00 באותו היום הגיע ל-422.93 מיליון שקל. בערב ראש השנה תשפ״ד, שחל ביום שישי ה-15 בספטמבר 2023, לפני פתיחת מלחמת חרבות ברזל, היקף ההוצאות בשעות האלה עמד על סכום כולל של 378.39 מיליון שקל.


שבא פרסמה באחרונה את התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2025. הכנסות שבא הסתכמו ברבעון שעבר בכ-38.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-37.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וכ-38.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה נבעה בעיקר מצמיחה בהכנסות מבוססות תנועה. הרווח התפעולי ברבעון השני של 2025 הגיע לכ-12.3 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה וכ-12.2 מיליון ברבעון הקודם. הרווח התפעולי הושפע בעיקר מעלייה בהוצאות הנובעות מהמשך חיזוק המערך הטכנולוגי ואבטחת מידע וכן עלייה בפחת. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון החולף הגיע לכ-13.4 מיליון שקל, לעומת כ-10.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2024, וכ-10.3 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה מיוחסת ברובה לרווח על ניירות ערך למסחר.


ביולי האחרון נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף ה-50 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגיע ל-1.671 מיליארד שקל - זינוק של 20.3% לעומת יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע עם כלביא מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א, איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.