הבורסה בתל אביב גמרה שבועיים רצופים בצבע הירוק
הבורסה לניירות ערך בתל אביב חתמה שבוע נוסף של עליות שערים קלות. טרם ניתן לקבוע עם מסע התיקונים בבורסה המקומית, שהחל באמצע חודש מארס, הגיע לקיצו. מהערכות שפרסמו פעילים בשוק במהלך עולה כי קיימת אופטימיות באשר לעתיד בשוק המקומי, אך פעילים אלו מסייגים באומרם כי תהליך החזרה למגמת העליות יארך לאורך מספר חודשים כשברקע ישפיעו נתונים כגון שעור צמיחת המשק, גובה הריבית, ואחזקות הזרים בניירות ישראלים. האופטימיים בשוק ההון קיבלו חיזוק מכיוונו של בית ההשקעות האמריקני, מריל לינץ, כשהותיר את דירוגה של ישראל על "ניטראלי". באשר לטווח הקצר, מעריכים כי תימשך התנודתיות. כאמור, חתמה הבורסה התל אביבית שבוע שני רצוף של עליות, אך שוב עליות קלות. מדדי תל אביב הושפעו השבוע בעיקר מהבורסות בחו"ל. מדד הנאסד"ק שהינו הדומיננטי ביותר בהשפעתו התנדנד על רקע שיאים חדשים במחירי הנפט ונסיגתם, בנוסף השפיעה רמתו של המטבע האמריקני על שווקי ארה"ב, אירופה ואסיה. מדד תל אביב 25 עלה ב-1.19% לרמת 650.22 נקודות, מדד תל אביב 100 הוסיף 1.22% לרמת 672.76 נקודות, מדד התל טק 15 ירד ב-0.61% לרמת 408.49, מדד הבנקים התרומם ב-0.34% לרמת 870.1 נקודות, ומדד תל אביב 75 עלה ב-1.09% לרמת 705.41 נקודות. בשבוע החולף נסתיימה עונת הדיווחים לשנת 2004 והרבעון הרביעי, לאחר כשבוע ניתן לסכם כי תגובת המשקיעים הייתה מאופקת למדי בהתייחס לתוצאות הטובות שהציגו החברות. מצד שני, החברות אשר הציגו דוחות מאכזבים, גררו את מניותיהם לירידות שערים. ניתן להסביר זאת בכך שמחריהם של המניות הכבדות גילמו באופן כמעט מלא את השיפור שנרשם בתוצאותיהם. מניית טבע שסבלה במחצית השניה של 2004 מחולשה מתמשכת, למרות שהציגה שיאים חדשים בתוצאותיה מידי רבעון, העבירה מתחילת השנה הילוך, ונראה כי המניה חוזרת לרמותיה הגבוהות של המחצית הראשונה של 2004. כזכור, במחצית השניה של חודש יוני 2004 הגיעה מניית טבע לשיאה, כשמחיר המניה עמד על 154 שקל. במהלך החודשים הבאים ועד לסיום שנת 2004 השילה המניה כ-29.7% מערכה. בתחילת 2005 התהפכה המגמה בטבע, עד היום הוסיפה המניה כ-28.7% לערכה, מהם כ-3% בשבוע האחרון. השוק הסולידי על אף התחזקותו של המטבע האמריקאי בשוקי המטבעות בעולם וביחס לשקל, מצליח האפיק השקלי לסיים את השבוע בעליות שערים ולתקן במעט את עליית התשואות שאפיינה את האפיק, בעיקר בטווחים הארוכים. אולם, הבשורות המגיעות מעבר לים, עליית הריבית לרמה של 2.75% והמשך העלייה בתשואות האג"ח האמריקאי, מעיבות על התנהגות האפיק בעיקר בארוכי הטווח. בסיום שבוע המסחר מסיימות אגרות החוב השקליות בעליות שערים בשיעור של 0.23%. איגרות החוב הארוכות מסוג שחר (בעלי טווח לפדיון מעל 5 שנים) נסחרו בעליות של 0.27% והתשואה בשחר הארוך 2682 ירדה לרמה של 6.62%. הגילונים נושאי ריבית משתנה, עלו אף הם בשיעור 0.17%, כאשר הגילון הארוך נסחר ברמה של 4.33%, עם מרווח של 0.44% מעל נכס הבסיס (המק"מ). באפיק הצמוד, נסחרו איגרות החוב צמודות המדד בעליות שערים של 0.36% כאשר ארוכי הטווח עלו בשיעור חד יותר של 0.62%.
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.88% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
