הפועלים רכש את מריטיים מרפפורט ב-344 מיליון שקל

הושלמה עסקת הרכישה של הבנק השוויצרי, בנק אוף ניו יורק מריטיים בז'נבה. מדובר ברכישה של בנק שויצרי הנמצא בבעלות משפחת ברוס רפפורט ובנק אוף ניו-יורק
חזי שטרנליכט |

בנק הפועלים הודיע היום (ג') כי לפני בשעה 14:30 נחתם הסכם שלפיו ירכוש בנק הפועלים בשוויץ את בנק אוף ניו יורק - אינטר מריטים בז'נבה בסכום של כ-344 מיליון שקל (שהם כ-95 מיליון פרנק שוויצרי). מדובר ברכישה של בנק שויצרי הנמצא בבעלות משפחת ברוס רפפורט ובנק אוף ניו-יורק.

בבנק הפועלים ציינו כי עבר יום גדוש פעילות בינלאומית על הבנק. בניו יורק נמכרו מניות סיגנצ'ר לציבור האמריקאי, ובג'נבה נחתם הסכם לרכישת בנק אוף ניו יורק-אינטר מריטיים. מניית הבנק נסחרת כעת בעלייה של 0.93% בבורסה, במחזור של כ-98 מיליון שקל.

יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, שלמה נחמה אמר:" נמשיך בהרחבת פעילותינו העסקית בארה"ב, באירופה, במזרח אסיה וביתר חלקי העולם, בהתאם ליעדי התכנון האסטרטגי שלנו". בבנק ציינו כי לראשונה בארץ רוכש בנק ישראלי בנק בשוויץ עם נציגות פעילה בהונג קונג. הרכישה תאפשר לבנק הפועלים להגביר את פעילותו בשוויץ, וכן תציב אותו בעמדה שתאפשר חדירה לשווקי ההון הצומחים בדרום-מזרח אסיה.

בנק הפועלים, באמצעות בנק הפועלים שוויץ, הגיע להסכם עם משפחת רפפורט ועם בנק אוף ניו יורק לרכישת בנק אוף ניו יורק-אינטר מריטים בנק, ז'נבה. עבור הבנק ישלם בנק הפועלים שוויץ כ-95 מיליון פראנקים שוויצריים, שהם כ-350 מיליון שקל.

נכסי הלקוחות של הבנק עומדים על כ-2.6 מיליארד פרנקים שוויצריים והונו העצמי בעת השלמת הרכישה הינו כ-70 מיליון פרנקים שוויצריים. העסקה כפופה לאישורי רשויות הפיקוח בישראל ובשוויץ. צפוי כי תהליכי השילוב של הבנק בקבוצת בנק הפועלים יתחילו בשנה הקרובה.

יו"ר הדירקטוריון של בנק הפועלים, מר שלמה נחמה, אמר בעקבות השגת ההסכם: "בתום תהליך של בדיקות קפדניות, שנמשך מספר חודשים, אני שמח להודיע שהגענו לסיכום על רכישת בנק אוף ניו יורק - אינטר מריטים בנק, ז'נבה. רכישה זו מהווה צעד חשוב ליישום יעדים מרכזיים בתוכנית האסטרטגית הרב-שנתית של הבנק.

חזרנו ואמרנו לא אחת, כי בכוונתנו להגדיל משמעותית את הפעילות הבינלאומית שלנו כנתח מכלל פעילות בנק הפועלים. לי באופן אישי יש מחויבות עמוקה לעניין זה, ואני ממקד בו חלק בלתי-מבוטל מפעילותי כיו"ר בנק הפועלים. הרחבת הפעילות הבינלאומית מהווה יעד מרכזי באסטרטגיה העסקית שלנו, השואפת להשתלבות בתהליכי הגלובליזציה בכלכלה העולמית, והיא גם תקטין את תלותו של הבנק בתנודות התקופתיות במשק הישראלי, ותתרום לצמיחה בקצב יציב יותר.

התרחבותו של בנק הפועלים שווייץ הסתמכה עד כה רק על גידול עצמי. הושגו הישגים יפים מאוד, אבל ברור שגידול עצמי בלבד איננו מאפשר להגיע להיקפי הפעילויות שאנו רוצים להגיע אליהם בשוויץ, ומשום כך יזמנו את המו"מ על רכישת הבנק. אנו משוכנעים כי העיסקה תהיה טובה מבחינת הלקוחות של שני הבנקים - בנק הפועלים שווייץ ובנק אוף ניו יורק ? אינטר מריטים בנק, ז'נבה, שיקבלו פיתרונות טובים ומגוונים יותר, ומערך שלם של מוצרים ושירותים פיננסיים, בסטנדרטים הגבוהים ביותר.

שווייץ היא אחד המרכזים הפיננסיים החשובים ביותר באירופה ובעולם, והרכישה מרחיבה את בסיס העסקים שלנו בה, ובמקביל נותנת לנו גישה משופרת לשווקים ולמרכזים הנמצאים בתהליכי צמיחה מואצים, בין היתר באסיה ובמזרח אירופה. על-מנת להשתלב בתהליכי הגלובליזציה נחוץ לנו שער הפותח לנו נתיבים במזרח אסיה, ואותו מספקת לנו רכישת בנק אוף ניו יורק ? בנק אינטר מריטים, ז'נבה, שכבר שנים רבות מבצע פעילות בנקאית במזרח אסיה באמצעות נציגותו בהונג קונג, המרכז הכלכלית והפיננסי הגדול ביותר באיזור."

"אני מבקש לנצל הזדמנות זו", הוסיף היו"ר, שלמה נחמה, "כדי להודות לבעלי הבנק - משפחת רפפורט ובראשה ברוס, והבנק אוף ניו יורק. התרשמנו מאוד מן הרצון שלהם להיות בטוחים לחלוטין, שהם מפקידים את הבנק שלהם בידיים נאמנות. הערכנו מאוד את הדאגה שלהם ללקוחות, ואני יכול להבטיח שאנחנו לא נאכזב, ונצדיק במלואו את האמון שניתן בנו".

מנכ"ל בנק הפועלים, מר צבי זיו, אמר כי הרכישה תגדיל את נכסי הלקוחות של בנק הפועלים שוויץ בכ-40%, ליותר מ-9 מיליארד פרנקים שוויצריים, ותבסס את מעמדו כבנק הישראלי המוביל בתחום הבנקאות הפרטית הבינלאומית. הרכישה תאפשר את הגדלת הכנסות בנק הפועלים שוויץ על בסיס הגדלת הפעילות המשולבת, גורמים שצפויים להביא לשיפור משמעותי נוסף ברווחיות הבנק בשוויץ.

"אנו צופים כי הרחבת סל המוצרים שיהיה זמין ללקוחות הבנק הנרכש, יגביר משמעותית את הפעילות הפיננסית של אותם לקוחות. "

מר זיו הוסיף: "אנו בטוחים ביכולתה של הנהלת בנק הפועלים שוויץ בראשות המנכ"ל אלברטו גרפונקל וצוות העובדים, שיצליחו להשיג ביחד עם עמיתיהם בבנק אוף ניו יורק - אינטר מריטים בנק, ג'נבה, את התוצאות העסקיות המצופות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום

מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות נאמנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם

מנדי הניג |

נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.  

טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים  להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו.  זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה. 


התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.

מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה. 


הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.