כרטיסי אשראי
צילום: pixabay

המשק מתאושש - הפעילות בכרטיסי אשראי בימים האחרונים רק 12% מתחת לנורמה

סימן מעודד - הפעילות בכרטיסי אשראי עלתה משמעותית בחודש האחרון - מירידה של  40% בהיקף השימוש בכרטיסים לעומת תחילת השנה, חל שיפור משמעותי למרות שלא כל המשק חזר לתפקוד
ערן סוקול | (5)
נושאים בכתבה כרטיסי אשראי

הנתונים המעודכנים על הפעילות בכרטיסי אשראי מראים את השפעתם של צעדי ההקלות  והחזרה ההדרגתית לשגרה. ניכרת התאוששות אפילו משמעותית, בפעילות חלק מהענפים, על רקע ההקלות - כך מעדכנים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 

ב-18/5 ההוצאה בכרטיס אשראי (בממוצע נע שבועיים) הייתה קטנה בכ-12% בלבד ביחס לתחילת שנה. זאת לעומת ה-17.04, בה ההוצאה בכרטיס אשראי (בממוצע נע שבועיים) הייתה קטנה בכ-42% ביחס לתחילת השנה.

כאשר בוחנים את הוצאות לפי הענפים ניתן לראות כי בענפי מוצרי חשמל, ביגוד וריהוט סכומי ההוצאה שבו לרמות שלפני תחילת המשבר. הגידול בהוצאה על דלק וכלי תחבורה ממחישה את הגידול בניידות של הציבור (ראה גם פרסום על אינדיקטורים שפרסם הבנק על שינויים בדפוסי ניידות). קיימת מגמה חיובית גם בהוצאה על מסעדות, חינוך ופנאי. לעומת זאת ההוצאה בתחומי התיירות השונים טרם התאוששה.

כחלק מהתמודדות עם משבר נגיף הקורונה, בנק ישראל מגבש באופן שוטף תמונת מצב של הכלכלה הישראלית, הן בצד הריאלי, והן בצד הפיננסי. לצורך כך הוקמה תשתית מידע ייעודית בבנק ישראל שמנטרת אינדיקטורים מעולמות תוכן שונים. החל מהיום יפרסם ויעדכן הבנק את נתוני האינדיקטורים השונים בתדירות שבועית.

תמונת המצב הדינמית מוצגת באופן שוטף במסגרת החמ"ל שהקים נגיד בנק ישראל עם פרוץ המשבר, וכוללת, בין היתר, אינדיקטורים משוק העבודה, שוק האשראי, שוק ההון ושוק המט"ח. בנוסף, לאור אופי המשבר, גיבש בנק ישראל אינדיקטורים מהירים ייחודיים שעשויים להעיד על שינויי מגמה כלכליים. עולם מערכות ואמצעי התשלום רלוונטי במיוחד  - עולם זה מהווה למעשה את התשתית שדרכה מבוצעות התנועות הכלכליות של הציבור -הצרכנים והעסקים. אינדיקטורים מעולם זה כוללים לדוגמה משיכות מזומן של הציבור בכספומטים, פעילות בשיקים, ופעילות בכרטיסי חיוב.

אינדיקטור מעניין במיוחד הינו הפעילות בכרטיסי אשראי לפי ענפים. אינדיקטור זה מאפשר לקבל תמונת מצב מאוד ברורה של עוצמת הפגיעה של המשבר בענפי משק שונים, ומסייע לגיבוש צעדי מדיניות של הבנק.

התרשים הראשון מציג את השינוי בהוצאה בכרטיס חיוב בענפים נבחרים ביחס לתחילת השנה. התרשימים הנוספים הינם תרשימי ההוצאה בממוצע נע שבועי במיליוני ₪, בפילוח לפי ענפים. מדובר בנתונים שמתקבלים ברמה היומית משב"א (שירותי בנק אוטומטיים) שהיא מערכת התשלומים לעסקאות בכרטיסי חיוב בישראל, ומעובדים ומנותחים בבנק ישראל.

קיראו עוד ב"בארץ"

נתונים אלו משמשים את בנק ישראל לזהות סיכונים במערכת הפיננסית, לרבות סיכוני אשראי,  לתקף את תחזיות הצמיחה למשק, והמליץ על צעדי מדיניות בהתאם למידת הפגיעה בכל ענף. כשתחל מגמה של חזרה לפעילות של המשק היא צפויה להשתקף גם כן בנתונים אלו. בכוונתו של בנק ישראל לעדכן ולפרסם נתונים אלו בהמשך.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רון77 20/05/2020 16:15
    הגב לתגובה זו
    בשחור?
  • 4.
    מפוטר הייטק 20/05/2020 15:53
    הגב לתגובה זו
    צריך לזכור שיש הרבה קניות נחוצות, למשל טלוויזיה שהתקלקלה, ורק עכשיו נעשות.
  • 3.
    הפרייארים 20/05/2020 14:18
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו לגהץ שיהיה כסף לעוד כמה שרים
  • 2.
    אנונימי 20/05/2020 14:17
    הגב לתגובה זו
    באמצעי התקשורת מפמפמים כמה העצמאים מסכנים וכמה מובטלים יש ,, אך החנויות מליאות באנשים שקונים כאילו אין מחר ולפי הכתבה אנחנו קרובים לפעילות האשראי לפני המשבר כשמציגים נתונים של אבטלה בשיעורים דמיוניים , פשוט הזוי
  • 1.
    גוגלר 20/05/2020 14:02
    הגב לתגובה זו
    עשרות חנויות שנסגרו עומדות להשכרה כניסת קונים לחנויות מוגבלת סורי לא קונה את הנתונים האלה.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.