קובי ברייאנט
צילום: Keith Allison

האגדה ששמה קובי ברייאנט - כדורסלן על ואיש עסקים ששווה חצי מיליארד דולר

במותו הטראגי של כדורסלן העבר ואיש העסקים, הוא השאיר אחריו אינספור זיכרונות ועיזבון הנאמד בכחצי מיליארד דולר. מה התנאים שאפשרו לו לצבור את הונו העצום ועל כלכלת ה-NBA שבנתה אותו בצלה
ארז ליבנה | (1)
"יש רק דבר אחד שנמצא בשליטתך", אמר פעם אגדת הכדורסל קובי ברייאנט (41), שנהרג אמש יחד עם בתו בת ה-13 ועוד 7 אנשים בהתרסקות מסוק לא הרחק מביתו שבקלבאסאס, קליפורניה. "אתה אחראי על איך שאנשים יזכרו אותך – אז אל תיקח את זה בקלות ראש."   לפני הכול, ובהתבסס על הרכנת הראש הקולקטיבית המיידית לזכרו, נראה שברייאנט עשה את אחד מהדברים הכי קשים לאדם כלשהו – הוא שמע לעצת עצמו. הרי אנחנו אלופים בלהשיא עצות לאחרים, את של עצמנו אנחנו פחות נוטים ליישם. וכשכל כך הרבה אנשים, מכל קצוות תבל מרכינים ראש לזכרך ונזכרים במעלליך ויכולותיך, כנראה שעשית משהו נכון בחייך.   אבל כזה היה ברייאנט. גדול. גדול במושגים של ווינריות, לאחר שקבע בנחרצות כי "לניצחון יש קדימות על הכול. אין פה שטחים אפורים. אין כמעט". וגם כאן הוא יישם, בעודו לוקח 5 אליפויות ב-NBA, אחת מהליגות האינטנסיביות ביותר בעולם, כשכל קבוצה משחקת 82 משחקים בעונה – וזה עוד לפני הפלייאוף.   הוא גם היה גדול במושגים של אנושיות. הוא אמר שהדבר החשוב ביותר עבורו הוא "לנסות ולעורר השראה באנשים, כדי שהם יוכלו להיות הכי גדולים במה שהם הכי רוצים לעשות". אבל האנושיות הזו גם הפכה אותו לגדול בכסף, כשהונו, כתוצאה מהקריירה המפוארת שלו וחוזי חסות שמנים של ענקיות ספורט, וגם כאיש עסקים, העניקו לו שווי משוער של 500 מיליון דולר. סכום שמעטים מאתנו יגיעו אליו במהלך חיינו. הסכום הגבוה הגיע בזכות המשכורת השוטפת מהלוס אנג'לס לייקרס, אך בעיקר חסויות, מיזי עסקים והיי טק.    יחד עם מותו בתחילת החודש של דיוויד סטרן, הקומישינר – מילה יפה למנכ"ל – האגדי שהפך את ה-NBA למה שהיא היום, מותו של ברייאנט מסכם חודש עגום וקשה לליגה הזו מצד אחד, ומאידך מאדיר את גדולתה היחסית ביחס למתחרותיה בארצות הברית, ליגות הבייסבול והפוטבול שנמצאות בדעיכה – ביכולתה לייצר דמויות איקוניות וסיפורים "גדולים מהחיים".   הקריירה של הבלאק מאמבה אין אחד המכיר את פועלו של ברייאנט, מהספורטאים הגדולים ביותר של סוף המאה ה-20 ובעיקר ראשית המאה ה-21 – שאינו נזכר בערגה בדומיננטיות שלו יחד עם שאקיל אוניל, ששלטו ב-NBA, בימים שלאחר הירידה של מייקל ג'ורדן, גדול הכדורסלנים אי-פעם. הוא שיחק כשוטינג גארד, כלומר עמדה מספר 2 על הפרקט, אבל מבחינתו, תמיד היה במקום הראשון.   ברייאנט הילד נבחר בדראפט – בחירת שחקנים, לרוב מהמכללות, על ידי קבוצות מקצועניות בארצות הברית – וקפץ ישר לתוך הקדחת של ליגת הכדורסל הטובה בעולם. כשחתם על החוזה, ב-1996 היה בן 17 בלבד והוא היה לגארד הראשון בהיסטוריה שנבחר היישר מהתיכון. כשהחלה הליגה כבר היה בן 18.   מי שבחרה בו הייתה קבוצת לוס אנג'לס לייקרס האגדית, ביתם של ארווין "מג'יק" ג'ונסון וקארים עבדול ג'אבר, שהיו חצי של דואופול – יחד עם קבוצת הבוסטון סלטיקס של לארי בירד – ששלטו בליגת ה-NBA במרבית שנות ה-80 של המאה הקודמת.   כשהביאו את ברייאנט, המטרה של הלייקרס הייתה לשחרר מקום בשכר השחקנים, כדי להביא ענק אחר, הסנטר שאקיל אוניל. מלכתחילה השוו אותו למייקל ג'ורדן, אבל הוא אמר ש"אני לא רוצה להיות ג'ורדן, אני רוצה להיות קובי". והוא הצליח.   
המקום שאוניל הענק פינה לביצועיו הפנומליים של ברייאנט ולקילר אינסטינקט שלו, העניקו לו את הכינוי 'בלאק מאמבה', המאמבה השחורה, מהנחשים הקטלניים ביותר על פני כדור הארץ.   ברייאנט ואוניל הובילו את הלייקרס ל-3 אליפויות רצופות בין 1999 ל-2002. לאחר סכסוך עם אוניל, שהוביל לעזיבתו של הענק, ודעיכה של כמה שנים במעמדו בעקבות פרשה שבה הואשם באונס, בראיינט זכה בשתי אליפויות נוספות ב-2009 והאחרונה שלו הגיעה בדיוק לפני עשור, ב-2010.    בסוף עונת 2015, לאחר 20 שנות קריירה, הודיע ברייאנט כי יפרוש בסוף אותה עונה. במשחקו האחרון, ככבוד ששמור למעטים, שחקני קבוצת יוטה היריבה, נתנו לו לקלוע כאוות נפשו. הוא סיים את הקריירה עם 60 נקודות במשחקו האחרון. ברייאנט הרוויח טוב בקריירה שלו. אפילו מצוין. מחוזה רוקי - ההגדרה של שחקן בעונתו הראשונה בליגה - בו הרוויח מיליון דולר, הגיע לשיא בעונה 2013/14, אז הרוויח 30.5 מיליון דולר. סך הכול, הרוויח בקריירת ה-NBA למעלה מ-323 מיליון דולר.  לאחר שפרש, ברייאנט הפך לאיש עסקים שהשקיע במיזמי הייטק שונים ואף זכה בשנת 2018 בפרס האוסקר על סרט אנימציה קצר שעשה על כדורסל. ב-2013 חבר ליזם הסדרתי ג'ף סטייבל והשקיע באמצעות קרן הון סיכון "Upfront Ventures" בחברות סטארטאפ באזור עמק הסיליקון. בשנה שעברה הקרן ביצעה את הפעולה הגדולה האמיתי שלה כשנכנסה שותפה בהשקעה של 1.7 מיליארד דולר בחברת רכב.   את הפירות האלה, רק משפחתו שנותרה תזכה לראות.   איך נוצרה המפלצת הכלכלית ששמה ה-NBA בעגה העכשיווית, יש כאלה שיגידו שניתוח פיננסי של אדם שרק הלך לעולמו, הוא מה שנקרא "Too Soon". מוקדם מדי. אבל אי-אפשר שלא להתייחס לתופעה שנקראת קובי ברייאנט, מבלי להתייחס לתנאים שאיפשרו את צמיחתו והפיכתו למכונה – גם של כדורסל וגם של כסף.   בעוד ליגת הבייסבול המקצוענית (MLB) יורדת מקרנה בשל איטיותו של המשחק ביחס למאה ה-21 וליגת הפוטבול (NFL) סופגת אש בשל הסיכונים להם חשופים השחקנים, היוצאים לרוב שבורים בגוף ולעתים מוחית מהליגה – ה-NBA נמצא בפריחה גלובלית, שהפך את הכדורסל שני רק לכדורגל.   וזה היה נכון כבר אז. הליגה אמנם חיפשה את עצמה בעקבות דעיכתו של מייקל ג'ורדן, אבל קובי צמח בליגה שתקרת השכר של קבוצה לשחקניה עמדה על כ-90 מיליון דולר בעונה. תכפילו ב-30 קבוצות ותקבלו למעלה מ-2.7 מיליארד דולר לשכר שחקנים לעונה. לעונה. יחד עם חוזים מענקיות כמו נייק, מקדונלדס, ספרייט (של קוקה קולה), שהכניסו לו עשרות מיליוני דולרים מחסויות בכל שנה, קל לראות איך שוויו הלך והאמיר. ב-2013 לדוגמה, מוערך כי קיבל 20 מיליון דולר רק מחסויות.     כמו שציינו קודם, דיוויד שטרן – היהודי האמריקאי, הנה הקשר היהודי לכל הסיפור – יחד עם מי שהוגדר כ'אלוהי הכדורסל', מייקל ג'ורדן, הפכו את ה-NBA לליגה, שכיום, נחשבת לליגה המקצוענית הטובה בעולם. שני אלה, מנכ"ל עם יכולות ניהול ושיווק פנומנליות והשני עם יכולת ניטור אדירה ווינריות בלתי מתפשרת, הפכו ליגה נחמדה למפלצת כלכלית עולמית, שגרמה לכל השחקנים, אנשי המקצוע והבעלים, להרוויח יותר.   המספרים האמיתיים שמאחורי ה-NBA עד כמה גדולה הליגה? בעונת 2017/18, 30 קבוצות הליגה ייצרו הכנסות בהיקף של 7.4 מיליארד דולר. עונה לפני כן, ב-2016/17, ה-NBA חתם על חוזה שידורים עצום בשווי 24 מיליארד דולר ל-9 שנים. החוזה הזה כמעט ושילש את ההכנסות מצפייה מלמעלה מ-900 מיליון דולר לעונה, ל-2.66 מיליארד דולר לעונה – כולם משולמים על ידי ESPN השייכת לדיסני וקבוצת טרנר.   ב-15 השנים האחרונות, הליגה "גילתה" שחקנים מארצות נוספות, דבר שהגדיל את הפופולאריות של ה-NBA בסין ובאירופה והכניס תזרים מזומנים טרי, בעקבות גל של אוהדים שהחלו לעקוב אחרי השחקנים "הביתיים" שלהם – ממש כמו המאמן דיוויד בלאט ועמרי כספי הישראליים, שהובילו לעלייה ניכרת בעניין שלישראלים יש בליגה.   כל קבוצות ה-NBA הן פרטיות ושייכות למיליארדרים, חלקם ידוענים כלכליים, כמו המשקיע והיזם מארק קיובן – הבעלים של קבוצת דאלאס מאבריקס. לפי שיערוך שנעשה לאחרונה, הקבוצה בעלת השווי הגבוה ביותר היא הניו יורק ניקס, המוערכת ב-4 מיליארד דולר, הלייקרס של קובי מקום שני עם שווי של כ-3.7 מיליארד דולר, כשהאחרונה ברשימה היא קבוצת הממפיס גריזליז, עם שווי של "רק" 1.2 מיליארד דולר.   שווי הקבוצה הממוצע עומד על 1.9 מיליארד דולר. שוב, תכפילו ב-30 ותקבלו שווי כולל של 57 מיליארד דולר. בשקלים מדובר ב-200 מיליארד שקל. רק לשם השוואה, תקציב מדינת ישראל עומד על סביבות 400 מיליארד שקל.   המודל העסקי של ה-NBA מבוסס על כמה פרמטרים. ההכנסה הגבוהה ביותר המגיעה לקבוצות נקראת "הכנסות הקשורות לכדורסל" או BRI (Basketball Related Income). היא מורכבת מהוצאות אוהדים, הסכמי שידור, מרצ'נדייס וחסויות.   פרמטר נוסף, שזהה גם ב-MLB וב-NFL הוא חלוקה של רווחים. משהו שעל פניו, נראה כמו עיקרון סוציאליסטי, אך מטרתו לייצר תחרותיות בין הקבוצות. מהי אותה חלוקת רווחים? כל הקבוצות בליגה שמות את כל הרווחים שלהם בסל אחד משותף ואז מתחלקות ביניהם על פי אחוזי הכנסה. כלומר הקבוצות שהכניסו יותר, יקבלו יותר באופן יחסי.   בקיצור, בעוד אנחנו נמשיך להתאבל על מותו של אחד מהכדורסלנים הגדולים ביותר בהיסטוריה של המשחק, הקטר של הליגה הגדולה והדורסנית ביותר בעולם ימשיך לדהור קדימה ולייצר לנו עוד כוכבים ענקיים ורגעים גדולים מהמציאות ולייצר לעצמה הרים של מזומנים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בא 28/01/2020 05:54
    הגב לתגובה זו
    ת לילדים עם בעיות כלכליות.נראלי שהוא דעג לקובי בריינט
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.