קובי ברייאנט
צילום: Keith Allison

האגדה ששמה קובי ברייאנט - כדורסלן על ואיש עסקים ששווה חצי מיליארד דולר

במותו הטראגי של כדורסלן העבר ואיש העסקים, הוא השאיר אחריו אינספור זיכרונות ועיזבון הנאמד בכחצי מיליארד דולר. מה התנאים שאפשרו לו לצבור את הונו העצום ועל כלכלת ה-NBA שבנתה אותו בצלה
ארז ליבנה | (1)
"יש רק דבר אחד שנמצא בשליטתך", אמר פעם אגדת הכדורסל קובי ברייאנט (41), שנהרג אמש יחד עם בתו בת ה-13 ועוד 7 אנשים בהתרסקות מסוק לא הרחק מביתו שבקלבאסאס, קליפורניה. "אתה אחראי על איך שאנשים יזכרו אותך – אז אל תיקח את זה בקלות ראש."   לפני הכול, ובהתבסס על הרכנת הראש הקולקטיבית המיידית לזכרו, נראה שברייאנט עשה את אחד מהדברים הכי קשים לאדם כלשהו – הוא שמע לעצת עצמו. הרי אנחנו אלופים בלהשיא עצות לאחרים, את של עצמנו אנחנו פחות נוטים ליישם. וכשכל כך הרבה אנשים, מכל קצוות תבל מרכינים ראש לזכרך ונזכרים במעלליך ויכולותיך, כנראה שעשית משהו נכון בחייך.   אבל כזה היה ברייאנט. גדול. גדול במושגים של ווינריות, לאחר שקבע בנחרצות כי "לניצחון יש קדימות על הכול. אין פה שטחים אפורים. אין כמעט". וגם כאן הוא יישם, בעודו לוקח 5 אליפויות ב-NBA, אחת מהליגות האינטנסיביות ביותר בעולם, כשכל קבוצה משחקת 82 משחקים בעונה – וזה עוד לפני הפלייאוף.   הוא גם היה גדול במושגים של אנושיות. הוא אמר שהדבר החשוב ביותר עבורו הוא "לנסות ולעורר השראה באנשים, כדי שהם יוכלו להיות הכי גדולים במה שהם הכי רוצים לעשות". אבל האנושיות הזו גם הפכה אותו לגדול בכסף, כשהונו, כתוצאה מהקריירה המפוארת שלו וחוזי חסות שמנים של ענקיות ספורט, וגם כאיש עסקים, העניקו לו שווי משוער של 500 מיליון דולר. סכום שמעטים מאתנו יגיעו אליו במהלך חיינו. הסכום הגבוה הגיע בזכות המשכורת השוטפת מהלוס אנג'לס לייקרס, אך בעיקר חסויות, מיזי עסקים והיי טק.    יחד עם מותו בתחילת החודש של דיוויד סטרן, הקומישינר – מילה יפה למנכ"ל – האגדי שהפך את ה-NBA למה שהיא היום, מותו של ברייאנט מסכם חודש עגום וקשה לליגה הזו מצד אחד, ומאידך מאדיר את גדולתה היחסית ביחס למתחרותיה בארצות הברית, ליגות הבייסבול והפוטבול שנמצאות בדעיכה – ביכולתה לייצר דמויות איקוניות וסיפורים "גדולים מהחיים".   הקריירה של הבלאק מאמבה אין אחד המכיר את פועלו של ברייאנט, מהספורטאים הגדולים ביותר של סוף המאה ה-20 ובעיקר ראשית המאה ה-21 – שאינו נזכר בערגה בדומיננטיות שלו יחד עם שאקיל אוניל, ששלטו ב-NBA, בימים שלאחר הירידה של מייקל ג'ורדן, גדול הכדורסלנים אי-פעם. הוא שיחק כשוטינג גארד, כלומר עמדה מספר 2 על הפרקט, אבל מבחינתו, תמיד היה במקום הראשון.   ברייאנט הילד נבחר בדראפט – בחירת שחקנים, לרוב מהמכללות, על ידי קבוצות מקצועניות בארצות הברית – וקפץ ישר לתוך הקדחת של ליגת הכדורסל הטובה בעולם. כשחתם על החוזה, ב-1996 היה בן 17 בלבד והוא היה לגארד הראשון בהיסטוריה שנבחר היישר מהתיכון. כשהחלה הליגה כבר היה בן 18.   מי שבחרה בו הייתה קבוצת לוס אנג'לס לייקרס האגדית, ביתם של ארווין "מג'יק" ג'ונסון וקארים עבדול ג'אבר, שהיו חצי של דואופול – יחד עם קבוצת הבוסטון סלטיקס של לארי בירד – ששלטו בליגת ה-NBA במרבית שנות ה-80 של המאה הקודמת.   כשהביאו את ברייאנט, המטרה של הלייקרס הייתה לשחרר מקום בשכר השחקנים, כדי להביא ענק אחר, הסנטר שאקיל אוניל. מלכתחילה השוו אותו למייקל ג'ורדן, אבל הוא אמר ש"אני לא רוצה להיות ג'ורדן, אני רוצה להיות קובי". והוא הצליח.   
המקום שאוניל הענק פינה לביצועיו הפנומליים של ברייאנט ולקילר אינסטינקט שלו, העניקו לו את הכינוי 'בלאק מאמבה', המאמבה השחורה, מהנחשים הקטלניים ביותר על פני כדור הארץ.   ברייאנט ואוניל הובילו את הלייקרס ל-3 אליפויות רצופות בין 1999 ל-2002. לאחר סכסוך עם אוניל, שהוביל לעזיבתו של הענק, ודעיכה של כמה שנים במעמדו בעקבות פרשה שבה הואשם באונס, בראיינט זכה בשתי אליפויות נוספות ב-2009 והאחרונה שלו הגיעה בדיוק לפני עשור, ב-2010.    בסוף עונת 2015, לאחר 20 שנות קריירה, הודיע ברייאנט כי יפרוש בסוף אותה עונה. במשחקו האחרון, ככבוד ששמור למעטים, שחקני קבוצת יוטה היריבה, נתנו לו לקלוע כאוות נפשו. הוא סיים את הקריירה עם 60 נקודות במשחקו האחרון. ברייאנט הרוויח טוב בקריירה שלו. אפילו מצוין. מחוזה רוקי - ההגדרה של שחקן בעונתו הראשונה בליגה - בו הרוויח מיליון דולר, הגיע לשיא בעונה 2013/14, אז הרוויח 30.5 מיליון דולר. סך הכול, הרוויח בקריירת ה-NBA למעלה מ-323 מיליון דולר.  לאחר שפרש, ברייאנט הפך לאיש עסקים שהשקיע במיזמי הייטק שונים ואף זכה בשנת 2018 בפרס האוסקר על סרט אנימציה קצר שעשה על כדורסל. ב-2013 חבר ליזם הסדרתי ג'ף סטייבל והשקיע באמצעות קרן הון סיכון "Upfront Ventures" בחברות סטארטאפ באזור עמק הסיליקון. בשנה שעברה הקרן ביצעה את הפעולה הגדולה האמיתי שלה כשנכנסה שותפה בהשקעה של 1.7 מיליארד דולר בחברת רכב.   את הפירות האלה, רק משפחתו שנותרה תזכה לראות.   איך נוצרה המפלצת הכלכלית ששמה ה-NBA בעגה העכשיווית, יש כאלה שיגידו שניתוח פיננסי של אדם שרק הלך לעולמו, הוא מה שנקרא "Too Soon". מוקדם מדי. אבל אי-אפשר שלא להתייחס לתופעה שנקראת קובי ברייאנט, מבלי להתייחס לתנאים שאיפשרו את צמיחתו והפיכתו למכונה – גם של כדורסל וגם של כסף.   בעוד ליגת הבייסבול המקצוענית (MLB) יורדת מקרנה בשל איטיותו של המשחק ביחס למאה ה-21 וליגת הפוטבול (NFL) סופגת אש בשל הסיכונים להם חשופים השחקנים, היוצאים לרוב שבורים בגוף ולעתים מוחית מהליגה – ה-NBA נמצא בפריחה גלובלית, שהפך את הכדורסל שני רק לכדורגל.   וזה היה נכון כבר אז. הליגה אמנם חיפשה את עצמה בעקבות דעיכתו של מייקל ג'ורדן, אבל קובי צמח בליגה שתקרת השכר של קבוצה לשחקניה עמדה על כ-90 מיליון דולר בעונה. תכפילו ב-30 קבוצות ותקבלו למעלה מ-2.7 מיליארד דולר לשכר שחקנים לעונה. לעונה. יחד עם חוזים מענקיות כמו נייק, מקדונלדס, ספרייט (של קוקה קולה), שהכניסו לו עשרות מיליוני דולרים מחסויות בכל שנה, קל לראות איך שוויו הלך והאמיר. ב-2013 לדוגמה, מוערך כי קיבל 20 מיליון דולר רק מחסויות.     כמו שציינו קודם, דיוויד שטרן – היהודי האמריקאי, הנה הקשר היהודי לכל הסיפור – יחד עם מי שהוגדר כ'אלוהי הכדורסל', מייקל ג'ורדן, הפכו את ה-NBA לליגה, שכיום, נחשבת לליגה המקצוענית הטובה בעולם. שני אלה, מנכ"ל עם יכולות ניהול ושיווק פנומנליות והשני עם יכולת ניטור אדירה ווינריות בלתי מתפשרת, הפכו ליגה נחמדה למפלצת כלכלית עולמית, שגרמה לכל השחקנים, אנשי המקצוע והבעלים, להרוויח יותר.   המספרים האמיתיים שמאחורי ה-NBA עד כמה גדולה הליגה? בעונת 2017/18, 30 קבוצות הליגה ייצרו הכנסות בהיקף של 7.4 מיליארד דולר. עונה לפני כן, ב-2016/17, ה-NBA חתם על חוזה שידורים עצום בשווי 24 מיליארד דולר ל-9 שנים. החוזה הזה כמעט ושילש את ההכנסות מצפייה מלמעלה מ-900 מיליון דולר לעונה, ל-2.66 מיליארד דולר לעונה – כולם משולמים על ידי ESPN השייכת לדיסני וקבוצת טרנר.   ב-15 השנים האחרונות, הליגה "גילתה" שחקנים מארצות נוספות, דבר שהגדיל את הפופולאריות של ה-NBA בסין ובאירופה והכניס תזרים מזומנים טרי, בעקבות גל של אוהדים שהחלו לעקוב אחרי השחקנים "הביתיים" שלהם – ממש כמו המאמן דיוויד בלאט ועמרי כספי הישראליים, שהובילו לעלייה ניכרת בעניין שלישראלים יש בליגה.   כל קבוצות ה-NBA הן פרטיות ושייכות למיליארדרים, חלקם ידוענים כלכליים, כמו המשקיע והיזם מארק קיובן – הבעלים של קבוצת דאלאס מאבריקס. לפי שיערוך שנעשה לאחרונה, הקבוצה בעלת השווי הגבוה ביותר היא הניו יורק ניקס, המוערכת ב-4 מיליארד דולר, הלייקרס של קובי מקום שני עם שווי של כ-3.7 מיליארד דולר, כשהאחרונה ברשימה היא קבוצת הממפיס גריזליז, עם שווי של "רק" 1.2 מיליארד דולר.   שווי הקבוצה הממוצע עומד על 1.9 מיליארד דולר. שוב, תכפילו ב-30 ותקבלו שווי כולל של 57 מיליארד דולר. בשקלים מדובר ב-200 מיליארד שקל. רק לשם השוואה, תקציב מדינת ישראל עומד על סביבות 400 מיליארד שקל.   המודל העסקי של ה-NBA מבוסס על כמה פרמטרים. ההכנסה הגבוהה ביותר המגיעה לקבוצות נקראת "הכנסות הקשורות לכדורסל" או BRI (Basketball Related Income). היא מורכבת מהוצאות אוהדים, הסכמי שידור, מרצ'נדייס וחסויות.   פרמטר נוסף, שזהה גם ב-MLB וב-NFL הוא חלוקה של רווחים. משהו שעל פניו, נראה כמו עיקרון סוציאליסטי, אך מטרתו לייצר תחרותיות בין הקבוצות. מהי אותה חלוקת רווחים? כל הקבוצות בליגה שמות את כל הרווחים שלהם בסל אחד משותף ואז מתחלקות ביניהם על פי אחוזי הכנסה. כלומר הקבוצות שהכניסו יותר, יקבלו יותר באופן יחסי.   בקיצור, בעוד אנחנו נמשיך להתאבל על מותו של אחד מהכדורסלנים הגדולים ביותר בהיסטוריה של המשחק, הקטר של הליגה הגדולה והדורסנית ביותר בעולם ימשיך לדהור קדימה ולייצר לנו עוד כוכבים ענקיים ורגעים גדולים מהמציאות ולייצר לעצמה הרים של מזומנים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בא 28/01/2020 05:54
    הגב לתגובה זו
    ת לילדים עם בעיות כלכליות.נראלי שהוא דעג לקובי בריינט
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.