קובי ברייאנט
צילום: Keith Allison

האגדה ששמה קובי ברייאנט - כדורסלן על ואיש עסקים ששווה חצי מיליארד דולר

במותו הטראגי של כדורסלן העבר ואיש העסקים, הוא השאיר אחריו אינספור זיכרונות ועיזבון הנאמד בכחצי מיליארד דולר. מה התנאים שאפשרו לו לצבור את הונו העצום ועל כלכלת ה-NBA שבנתה אותו בצלה
ארז ליבנה | (1)
"יש רק דבר אחד שנמצא בשליטתך", אמר פעם אגדת הכדורסל קובי ברייאנט (41), שנהרג אמש יחד עם בתו בת ה-13 ועוד 7 אנשים בהתרסקות מסוק לא הרחק מביתו שבקלבאסאס, קליפורניה. "אתה אחראי על איך שאנשים יזכרו אותך – אז אל תיקח את זה בקלות ראש."   לפני הכול, ובהתבסס על הרכנת הראש הקולקטיבית המיידית לזכרו, נראה שברייאנט עשה את אחד מהדברים הכי קשים לאדם כלשהו – הוא שמע לעצת עצמו. הרי אנחנו אלופים בלהשיא עצות לאחרים, את של עצמנו אנחנו פחות נוטים ליישם. וכשכל כך הרבה אנשים, מכל קצוות תבל מרכינים ראש לזכרך ונזכרים במעלליך ויכולותיך, כנראה שעשית משהו נכון בחייך.   אבל כזה היה ברייאנט. גדול. גדול במושגים של ווינריות, לאחר שקבע בנחרצות כי "לניצחון יש קדימות על הכול. אין פה שטחים אפורים. אין כמעט". וגם כאן הוא יישם, בעודו לוקח 5 אליפויות ב-NBA, אחת מהליגות האינטנסיביות ביותר בעולם, כשכל קבוצה משחקת 82 משחקים בעונה – וזה עוד לפני הפלייאוף.   הוא גם היה גדול במושגים של אנושיות. הוא אמר שהדבר החשוב ביותר עבורו הוא "לנסות ולעורר השראה באנשים, כדי שהם יוכלו להיות הכי גדולים במה שהם הכי רוצים לעשות". אבל האנושיות הזו גם הפכה אותו לגדול בכסף, כשהונו, כתוצאה מהקריירה המפוארת שלו וחוזי חסות שמנים של ענקיות ספורט, וגם כאיש עסקים, העניקו לו שווי משוער של 500 מיליון דולר. סכום שמעטים מאתנו יגיעו אליו במהלך חיינו. הסכום הגבוה הגיע בזכות המשכורת השוטפת מהלוס אנג'לס לייקרס, אך בעיקר חסויות, מיזי עסקים והיי טק.    יחד עם מותו בתחילת החודש של דיוויד סטרן, הקומישינר – מילה יפה למנכ"ל – האגדי שהפך את ה-NBA למה שהיא היום, מותו של ברייאנט מסכם חודש עגום וקשה לליגה הזו מצד אחד, ומאידך מאדיר את גדולתה היחסית ביחס למתחרותיה בארצות הברית, ליגות הבייסבול והפוטבול שנמצאות בדעיכה – ביכולתה לייצר דמויות איקוניות וסיפורים "גדולים מהחיים".   הקריירה של הבלאק מאמבה אין אחד המכיר את פועלו של ברייאנט, מהספורטאים הגדולים ביותר של סוף המאה ה-20 ובעיקר ראשית המאה ה-21 – שאינו נזכר בערגה בדומיננטיות שלו יחד עם שאקיל אוניל, ששלטו ב-NBA, בימים שלאחר הירידה של מייקל ג'ורדן, גדול הכדורסלנים אי-פעם. הוא שיחק כשוטינג גארד, כלומר עמדה מספר 2 על הפרקט, אבל מבחינתו, תמיד היה במקום הראשון.   ברייאנט הילד נבחר בדראפט – בחירת שחקנים, לרוב מהמכללות, על ידי קבוצות מקצועניות בארצות הברית – וקפץ ישר לתוך הקדחת של ליגת הכדורסל הטובה בעולם. כשחתם על החוזה, ב-1996 היה בן 17 בלבד והוא היה לגארד הראשון בהיסטוריה שנבחר היישר מהתיכון. כשהחלה הליגה כבר היה בן 18.   מי שבחרה בו הייתה קבוצת לוס אנג'לס לייקרס האגדית, ביתם של ארווין "מג'יק" ג'ונסון וקארים עבדול ג'אבר, שהיו חצי של דואופול – יחד עם קבוצת הבוסטון סלטיקס של לארי בירד – ששלטו בליגת ה-NBA במרבית שנות ה-80 של המאה הקודמת.   כשהביאו את ברייאנט, המטרה של הלייקרס הייתה לשחרר מקום בשכר השחקנים, כדי להביא ענק אחר, הסנטר שאקיל אוניל. מלכתחילה השוו אותו למייקל ג'ורדן, אבל הוא אמר ש"אני לא רוצה להיות ג'ורדן, אני רוצה להיות קובי". והוא הצליח.   
המקום שאוניל הענק פינה לביצועיו הפנומליים של ברייאנט ולקילר אינסטינקט שלו, העניקו לו את הכינוי 'בלאק מאמבה', המאמבה השחורה, מהנחשים הקטלניים ביותר על פני כדור הארץ.   ברייאנט ואוניל הובילו את הלייקרס ל-3 אליפויות רצופות בין 1999 ל-2002. לאחר סכסוך עם אוניל, שהוביל לעזיבתו של הענק, ודעיכה של כמה שנים במעמדו בעקבות פרשה שבה הואשם באונס, בראיינט זכה בשתי אליפויות נוספות ב-2009 והאחרונה שלו הגיעה בדיוק לפני עשור, ב-2010.    בסוף עונת 2015, לאחר 20 שנות קריירה, הודיע ברייאנט כי יפרוש בסוף אותה עונה. במשחקו האחרון, ככבוד ששמור למעטים, שחקני קבוצת יוטה היריבה, נתנו לו לקלוע כאוות נפשו. הוא סיים את הקריירה עם 60 נקודות במשחקו האחרון. ברייאנט הרוויח טוב בקריירה שלו. אפילו מצוין. מחוזה רוקי - ההגדרה של שחקן בעונתו הראשונה בליגה - בו הרוויח מיליון דולר, הגיע לשיא בעונה 2013/14, אז הרוויח 30.5 מיליון דולר. סך הכול, הרוויח בקריירת ה-NBA למעלה מ-323 מיליון דולר.  לאחר שפרש, ברייאנט הפך לאיש עסקים שהשקיע במיזמי הייטק שונים ואף זכה בשנת 2018 בפרס האוסקר על סרט אנימציה קצר שעשה על כדורסל. ב-2013 חבר ליזם הסדרתי ג'ף סטייבל והשקיע באמצעות קרן הון סיכון "Upfront Ventures" בחברות סטארטאפ באזור עמק הסיליקון. בשנה שעברה הקרן ביצעה את הפעולה הגדולה האמיתי שלה כשנכנסה שותפה בהשקעה של 1.7 מיליארד דולר בחברת רכב.   את הפירות האלה, רק משפחתו שנותרה תזכה לראות.   איך נוצרה המפלצת הכלכלית ששמה ה-NBA בעגה העכשיווית, יש כאלה שיגידו שניתוח פיננסי של אדם שרק הלך לעולמו, הוא מה שנקרא "Too Soon". מוקדם מדי. אבל אי-אפשר שלא להתייחס לתופעה שנקראת קובי ברייאנט, מבלי להתייחס לתנאים שאיפשרו את צמיחתו והפיכתו למכונה – גם של כדורסל וגם של כסף.   בעוד ליגת הבייסבול המקצוענית (MLB) יורדת מקרנה בשל איטיותו של המשחק ביחס למאה ה-21 וליגת הפוטבול (NFL) סופגת אש בשל הסיכונים להם חשופים השחקנים, היוצאים לרוב שבורים בגוף ולעתים מוחית מהליגה – ה-NBA נמצא בפריחה גלובלית, שהפך את הכדורסל שני רק לכדורגל.   וזה היה נכון כבר אז. הליגה אמנם חיפשה את עצמה בעקבות דעיכתו של מייקל ג'ורדן, אבל קובי צמח בליגה שתקרת השכר של קבוצה לשחקניה עמדה על כ-90 מיליון דולר בעונה. תכפילו ב-30 קבוצות ותקבלו למעלה מ-2.7 מיליארד דולר לשכר שחקנים לעונה. לעונה. יחד עם חוזים מענקיות כמו נייק, מקדונלדס, ספרייט (של קוקה קולה), שהכניסו לו עשרות מיליוני דולרים מחסויות בכל שנה, קל לראות איך שוויו הלך והאמיר. ב-2013 לדוגמה, מוערך כי קיבל 20 מיליון דולר רק מחסויות.     כמו שציינו קודם, דיוויד שטרן – היהודי האמריקאי, הנה הקשר היהודי לכל הסיפור – יחד עם מי שהוגדר כ'אלוהי הכדורסל', מייקל ג'ורדן, הפכו את ה-NBA לליגה, שכיום, נחשבת לליגה המקצוענית הטובה בעולם. שני אלה, מנכ"ל עם יכולות ניהול ושיווק פנומנליות והשני עם יכולת ניטור אדירה ווינריות בלתי מתפשרת, הפכו ליגה נחמדה למפלצת כלכלית עולמית, שגרמה לכל השחקנים, אנשי המקצוע והבעלים, להרוויח יותר.   המספרים האמיתיים שמאחורי ה-NBA עד כמה גדולה הליגה? בעונת 2017/18, 30 קבוצות הליגה ייצרו הכנסות בהיקף של 7.4 מיליארד דולר. עונה לפני כן, ב-2016/17, ה-NBA חתם על חוזה שידורים עצום בשווי 24 מיליארד דולר ל-9 שנים. החוזה הזה כמעט ושילש את ההכנסות מצפייה מלמעלה מ-900 מיליון דולר לעונה, ל-2.66 מיליארד דולר לעונה – כולם משולמים על ידי ESPN השייכת לדיסני וקבוצת טרנר.   ב-15 השנים האחרונות, הליגה "גילתה" שחקנים מארצות נוספות, דבר שהגדיל את הפופולאריות של ה-NBA בסין ובאירופה והכניס תזרים מזומנים טרי, בעקבות גל של אוהדים שהחלו לעקוב אחרי השחקנים "הביתיים" שלהם – ממש כמו המאמן דיוויד בלאט ועמרי כספי הישראליים, שהובילו לעלייה ניכרת בעניין שלישראלים יש בליגה.   כל קבוצות ה-NBA הן פרטיות ושייכות למיליארדרים, חלקם ידוענים כלכליים, כמו המשקיע והיזם מארק קיובן – הבעלים של קבוצת דאלאס מאבריקס. לפי שיערוך שנעשה לאחרונה, הקבוצה בעלת השווי הגבוה ביותר היא הניו יורק ניקס, המוערכת ב-4 מיליארד דולר, הלייקרס של קובי מקום שני עם שווי של כ-3.7 מיליארד דולר, כשהאחרונה ברשימה היא קבוצת הממפיס גריזליז, עם שווי של "רק" 1.2 מיליארד דולר.   שווי הקבוצה הממוצע עומד על 1.9 מיליארד דולר. שוב, תכפילו ב-30 ותקבלו שווי כולל של 57 מיליארד דולר. בשקלים מדובר ב-200 מיליארד שקל. רק לשם השוואה, תקציב מדינת ישראל עומד על סביבות 400 מיליארד שקל.   המודל העסקי של ה-NBA מבוסס על כמה פרמטרים. ההכנסה הגבוהה ביותר המגיעה לקבוצות נקראת "הכנסות הקשורות לכדורסל" או BRI (Basketball Related Income). היא מורכבת מהוצאות אוהדים, הסכמי שידור, מרצ'נדייס וחסויות.   פרמטר נוסף, שזהה גם ב-MLB וב-NFL הוא חלוקה של רווחים. משהו שעל פניו, נראה כמו עיקרון סוציאליסטי, אך מטרתו לייצר תחרותיות בין הקבוצות. מהי אותה חלוקת רווחים? כל הקבוצות בליגה שמות את כל הרווחים שלהם בסל אחד משותף ואז מתחלקות ביניהם על פי אחוזי הכנסה. כלומר הקבוצות שהכניסו יותר, יקבלו יותר באופן יחסי.   בקיצור, בעוד אנחנו נמשיך להתאבל על מותו של אחד מהכדורסלנים הגדולים ביותר בהיסטוריה של המשחק, הקטר של הליגה הגדולה והדורסנית ביותר בעולם ימשיך לדהור קדימה ולייצר לנו עוד כוכבים ענקיים ורגעים גדולים מהמציאות ולייצר לעצמה הרים של מזומנים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בא 28/01/2020 05:54
    הגב לתגובה זו
    ת לילדים עם בעיות כלכליות.נראלי שהוא דעג לקובי בריינט
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

בית המשפט העליון עוצר את סגירת גלי צה"ל: מה עומד מאחורי ההחלטה?

בית המשפט העליון החליט לעצור זמנית את הליכי סגירת גלי צה"ל עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, קבע כי העיכוב נדרש לאור חוסר התחייבות מצד הממשלה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה משפטית. ההחלטה מבטיחה כי פעילות התחנה תימשך במתכונתה הנוכחית לפחות בשלב זה, ומונעת התקדמות נוספת בתהליך הסגירה.

רן קידר |
נושאים בכתבה גל"צ

מדוע הוחלט לסגור את התחנה?

ממשלת ישראל החליטה לסגור את התחנה הצבאית ולהפסיק את פעילותה, אך חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גליה בהר, הצביעה על כך שההחלטה התקבלה ללא סמכות חוקית מלאה. לפי ניתוחה, סגירת התחנה אפשרית רק באמצעות חקיקה ראשית. בנוסף, בהר ציינה כי ההחלטה התבססה על המלצות ועדה שהליך מינוי חבריה וסמכויותיה סבלו מבעיות מהותיות.

עם קבלת ההחלטה, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על תחילת פעולות מעשיות לסגירת התחנה, שכללו עצירת מיונים לשירות בתחנה, הפסקת שיבוץ חיילים בסדיר ובמילואים, וסיום העסקתם של עובדים רבים. מהלך זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ ויצר מחלוקת משפטית ומדינית סביב הסגירה.

העימות המשפטי והראיות

ועד עובדי גלי צה"ל פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים. הוועד טען כי משרד הביטחון פועל לפגוע בשידורים ובהתקשרויות עם עובדי התחנה, ביניהם שדרנים מוכרים כמו רזי ברקאי ורונן כהן. המדינה ושר הביטחון הכחישו את הטענות והאשימו את הוועד בהגשת תצהיר שקרי. עם זאת, הוועד הגיש לבית המשפט ראיות מתוך מערכות פנימיות במשרד הביטחון שמחזקות את טענותיו.

באופן מפתיע, גם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים ותמכה בבקשה להוצאת צו ביניים. בדיון נקבע כי הדיונים בעתירות ייערכו בסוף ינואר, אך עד אז יושעה הליך הסגירה. השופט עמית הודיע כי יש להיעתר לבקשה ולמנוע פעולות בלתי הפיכות עד להכרעה סופית.

נציגי ועד עובדי התחנה בירכו על ההחלטה וציינו כי היא מאפשרת להמשיך ולשמר את פעילות התחנה המהווה חלק חשוב מחופש הביטוי והעיתונות. גם דמויות בולטות בזירה התקשורתית, כמו ראשי פורום בוגרי התחנה, הביעו תמיכה בהחלטה והדגישו את החשיבות בשמירת התשתית התקשורתית שגלי צה"ל בנתה במשך 75 שנה.