קובי ברייאנט
צילום: Keith Allison

האגדה ששמה קובי ברייאנט - כדורסלן על ואיש עסקים ששווה חצי מיליארד דולר

במותו הטראגי של כדורסלן העבר ואיש העסקים, הוא השאיר אחריו אינספור זיכרונות ועיזבון הנאמד בכחצי מיליארד דולר. מה התנאים שאפשרו לו לצבור את הונו העצום ועל כלכלת ה-NBA שבנתה אותו בצלה
ארז ליבנה | (1)
"יש רק דבר אחד שנמצא בשליטתך", אמר פעם אגדת הכדורסל קובי ברייאנט (41), שנהרג אמש יחד עם בתו בת ה-13 ועוד 7 אנשים בהתרסקות מסוק לא הרחק מביתו שבקלבאסאס, קליפורניה. "אתה אחראי על איך שאנשים יזכרו אותך – אז אל תיקח את זה בקלות ראש."   לפני הכול, ובהתבסס על הרכנת הראש הקולקטיבית המיידית לזכרו, נראה שברייאנט עשה את אחד מהדברים הכי קשים לאדם כלשהו – הוא שמע לעצת עצמו. הרי אנחנו אלופים בלהשיא עצות לאחרים, את של עצמנו אנחנו פחות נוטים ליישם. וכשכל כך הרבה אנשים, מכל קצוות תבל מרכינים ראש לזכרך ונזכרים במעלליך ויכולותיך, כנראה שעשית משהו נכון בחייך.   אבל כזה היה ברייאנט. גדול. גדול במושגים של ווינריות, לאחר שקבע בנחרצות כי "לניצחון יש קדימות על הכול. אין פה שטחים אפורים. אין כמעט". וגם כאן הוא יישם, בעודו לוקח 5 אליפויות ב-NBA, אחת מהליגות האינטנסיביות ביותר בעולם, כשכל קבוצה משחקת 82 משחקים בעונה – וזה עוד לפני הפלייאוף.   הוא גם היה גדול במושגים של אנושיות. הוא אמר שהדבר החשוב ביותר עבורו הוא "לנסות ולעורר השראה באנשים, כדי שהם יוכלו להיות הכי גדולים במה שהם הכי רוצים לעשות". אבל האנושיות הזו גם הפכה אותו לגדול בכסף, כשהונו, כתוצאה מהקריירה המפוארת שלו וחוזי חסות שמנים של ענקיות ספורט, וגם כאיש עסקים, העניקו לו שווי משוער של 500 מיליון דולר. סכום שמעטים מאתנו יגיעו אליו במהלך חיינו. הסכום הגבוה הגיע בזכות המשכורת השוטפת מהלוס אנג'לס לייקרס, אך בעיקר חסויות, מיזי עסקים והיי טק.    יחד עם מותו בתחילת החודש של דיוויד סטרן, הקומישינר – מילה יפה למנכ"ל – האגדי שהפך את ה-NBA למה שהיא היום, מותו של ברייאנט מסכם חודש עגום וקשה לליגה הזו מצד אחד, ומאידך מאדיר את גדולתה היחסית ביחס למתחרותיה בארצות הברית, ליגות הבייסבול והפוטבול שנמצאות בדעיכה – ביכולתה לייצר דמויות איקוניות וסיפורים "גדולים מהחיים".   הקריירה של הבלאק מאמבה אין אחד המכיר את פועלו של ברייאנט, מהספורטאים הגדולים ביותר של סוף המאה ה-20 ובעיקר ראשית המאה ה-21 – שאינו נזכר בערגה בדומיננטיות שלו יחד עם שאקיל אוניל, ששלטו ב-NBA, בימים שלאחר הירידה של מייקל ג'ורדן, גדול הכדורסלנים אי-פעם. הוא שיחק כשוטינג גארד, כלומר עמדה מספר 2 על הפרקט, אבל מבחינתו, תמיד היה במקום הראשון.   ברייאנט הילד נבחר בדראפט – בחירת שחקנים, לרוב מהמכללות, על ידי קבוצות מקצועניות בארצות הברית – וקפץ ישר לתוך הקדחת של ליגת הכדורסל הטובה בעולם. כשחתם על החוזה, ב-1996 היה בן 17 בלבד והוא היה לגארד הראשון בהיסטוריה שנבחר היישר מהתיכון. כשהחלה הליגה כבר היה בן 18.   מי שבחרה בו הייתה קבוצת לוס אנג'לס לייקרס האגדית, ביתם של ארווין "מג'יק" ג'ונסון וקארים עבדול ג'אבר, שהיו חצי של דואופול – יחד עם קבוצת הבוסטון סלטיקס של לארי בירד – ששלטו בליגת ה-NBA במרבית שנות ה-80 של המאה הקודמת.   כשהביאו את ברייאנט, המטרה של הלייקרס הייתה לשחרר מקום בשכר השחקנים, כדי להביא ענק אחר, הסנטר שאקיל אוניל. מלכתחילה השוו אותו למייקל ג'ורדן, אבל הוא אמר ש"אני לא רוצה להיות ג'ורדן, אני רוצה להיות קובי". והוא הצליח.   
המקום שאוניל הענק פינה לביצועיו הפנומליים של ברייאנט ולקילר אינסטינקט שלו, העניקו לו את הכינוי 'בלאק מאמבה', המאמבה השחורה, מהנחשים הקטלניים ביותר על פני כדור הארץ.   ברייאנט ואוניל הובילו את הלייקרס ל-3 אליפויות רצופות בין 1999 ל-2002. לאחר סכסוך עם אוניל, שהוביל לעזיבתו של הענק, ודעיכה של כמה שנים במעמדו בעקבות פרשה שבה הואשם באונס, בראיינט זכה בשתי אליפויות נוספות ב-2009 והאחרונה שלו הגיעה בדיוק לפני עשור, ב-2010.    בסוף עונת 2015, לאחר 20 שנות קריירה, הודיע ברייאנט כי יפרוש בסוף אותה עונה. במשחקו האחרון, ככבוד ששמור למעטים, שחקני קבוצת יוטה היריבה, נתנו לו לקלוע כאוות נפשו. הוא סיים את הקריירה עם 60 נקודות במשחקו האחרון. ברייאנט הרוויח טוב בקריירה שלו. אפילו מצוין. מחוזה רוקי - ההגדרה של שחקן בעונתו הראשונה בליגה - בו הרוויח מיליון דולר, הגיע לשיא בעונה 2013/14, אז הרוויח 30.5 מיליון דולר. סך הכול, הרוויח בקריירת ה-NBA למעלה מ-323 מיליון דולר.  לאחר שפרש, ברייאנט הפך לאיש עסקים שהשקיע במיזמי הייטק שונים ואף זכה בשנת 2018 בפרס האוסקר על סרט אנימציה קצר שעשה על כדורסל. ב-2013 חבר ליזם הסדרתי ג'ף סטייבל והשקיע באמצעות קרן הון סיכון "Upfront Ventures" בחברות סטארטאפ באזור עמק הסיליקון. בשנה שעברה הקרן ביצעה את הפעולה הגדולה האמיתי שלה כשנכנסה שותפה בהשקעה של 1.7 מיליארד דולר בחברת רכב.   את הפירות האלה, רק משפחתו שנותרה תזכה לראות.   איך נוצרה המפלצת הכלכלית ששמה ה-NBA בעגה העכשיווית, יש כאלה שיגידו שניתוח פיננסי של אדם שרק הלך לעולמו, הוא מה שנקרא "Too Soon". מוקדם מדי. אבל אי-אפשר שלא להתייחס לתופעה שנקראת קובי ברייאנט, מבלי להתייחס לתנאים שאיפשרו את צמיחתו והפיכתו למכונה – גם של כדורסל וגם של כסף.   בעוד ליגת הבייסבול המקצוענית (MLB) יורדת מקרנה בשל איטיותו של המשחק ביחס למאה ה-21 וליגת הפוטבול (NFL) סופגת אש בשל הסיכונים להם חשופים השחקנים, היוצאים לרוב שבורים בגוף ולעתים מוחית מהליגה – ה-NBA נמצא בפריחה גלובלית, שהפך את הכדורסל שני רק לכדורגל.   וזה היה נכון כבר אז. הליגה אמנם חיפשה את עצמה בעקבות דעיכתו של מייקל ג'ורדן, אבל קובי צמח בליגה שתקרת השכר של קבוצה לשחקניה עמדה על כ-90 מיליון דולר בעונה. תכפילו ב-30 קבוצות ותקבלו למעלה מ-2.7 מיליארד דולר לשכר שחקנים לעונה. לעונה. יחד עם חוזים מענקיות כמו נייק, מקדונלדס, ספרייט (של קוקה קולה), שהכניסו לו עשרות מיליוני דולרים מחסויות בכל שנה, קל לראות איך שוויו הלך והאמיר. ב-2013 לדוגמה, מוערך כי קיבל 20 מיליון דולר רק מחסויות.     כמו שציינו קודם, דיוויד שטרן – היהודי האמריקאי, הנה הקשר היהודי לכל הסיפור – יחד עם מי שהוגדר כ'אלוהי הכדורסל', מייקל ג'ורדן, הפכו את ה-NBA לליגה, שכיום, נחשבת לליגה המקצוענית הטובה בעולם. שני אלה, מנכ"ל עם יכולות ניהול ושיווק פנומנליות והשני עם יכולת ניטור אדירה ווינריות בלתי מתפשרת, הפכו ליגה נחמדה למפלצת כלכלית עולמית, שגרמה לכל השחקנים, אנשי המקצוע והבעלים, להרוויח יותר.   המספרים האמיתיים שמאחורי ה-NBA עד כמה גדולה הליגה? בעונת 2017/18, 30 קבוצות הליגה ייצרו הכנסות בהיקף של 7.4 מיליארד דולר. עונה לפני כן, ב-2016/17, ה-NBA חתם על חוזה שידורים עצום בשווי 24 מיליארד דולר ל-9 שנים. החוזה הזה כמעט ושילש את ההכנסות מצפייה מלמעלה מ-900 מיליון דולר לעונה, ל-2.66 מיליארד דולר לעונה – כולם משולמים על ידי ESPN השייכת לדיסני וקבוצת טרנר.   ב-15 השנים האחרונות, הליגה "גילתה" שחקנים מארצות נוספות, דבר שהגדיל את הפופולאריות של ה-NBA בסין ובאירופה והכניס תזרים מזומנים טרי, בעקבות גל של אוהדים שהחלו לעקוב אחרי השחקנים "הביתיים" שלהם – ממש כמו המאמן דיוויד בלאט ועמרי כספי הישראליים, שהובילו לעלייה ניכרת בעניין שלישראלים יש בליגה.   כל קבוצות ה-NBA הן פרטיות ושייכות למיליארדרים, חלקם ידוענים כלכליים, כמו המשקיע והיזם מארק קיובן – הבעלים של קבוצת דאלאס מאבריקס. לפי שיערוך שנעשה לאחרונה, הקבוצה בעלת השווי הגבוה ביותר היא הניו יורק ניקס, המוערכת ב-4 מיליארד דולר, הלייקרס של קובי מקום שני עם שווי של כ-3.7 מיליארד דולר, כשהאחרונה ברשימה היא קבוצת הממפיס גריזליז, עם שווי של "רק" 1.2 מיליארד דולר.   שווי הקבוצה הממוצע עומד על 1.9 מיליארד דולר. שוב, תכפילו ב-30 ותקבלו שווי כולל של 57 מיליארד דולר. בשקלים מדובר ב-200 מיליארד שקל. רק לשם השוואה, תקציב מדינת ישראל עומד על סביבות 400 מיליארד שקל.   המודל העסקי של ה-NBA מבוסס על כמה פרמטרים. ההכנסה הגבוהה ביותר המגיעה לקבוצות נקראת "הכנסות הקשורות לכדורסל" או BRI (Basketball Related Income). היא מורכבת מהוצאות אוהדים, הסכמי שידור, מרצ'נדייס וחסויות.   פרמטר נוסף, שזהה גם ב-MLB וב-NFL הוא חלוקה של רווחים. משהו שעל פניו, נראה כמו עיקרון סוציאליסטי, אך מטרתו לייצר תחרותיות בין הקבוצות. מהי אותה חלוקת רווחים? כל הקבוצות בליגה שמות את כל הרווחים שלהם בסל אחד משותף ואז מתחלקות ביניהם על פי אחוזי הכנסה. כלומר הקבוצות שהכניסו יותר, יקבלו יותר באופן יחסי.   בקיצור, בעוד אנחנו נמשיך להתאבל על מותו של אחד מהכדורסלנים הגדולים ביותר בהיסטוריה של המשחק, הקטר של הליגה הגדולה והדורסנית ביותר בעולם ימשיך לדהור קדימה ולייצר לנו עוד כוכבים ענקיים ורגעים גדולים מהמציאות ולייצר לעצמה הרים של מזומנים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בא 28/01/2020 05:54
    הגב לתגובה זו
    ת לילדים עם בעיות כלכליות.נראלי שהוא דעג לקובי בריינט
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: