קובי ברייאנט
צילום: Keith Allison

האגדה ששמה קובי ברייאנט - כדורסלן על ואיש עסקים ששווה חצי מיליארד דולר

במותו הטראגי של כדורסלן העבר ואיש העסקים, הוא השאיר אחריו אינספור זיכרונות ועיזבון הנאמד בכחצי מיליארד דולר. מה התנאים שאפשרו לו לצבור את הונו העצום ועל כלכלת ה-NBA שבנתה אותו בצלה
ארז ליבנה | (1)
"יש רק דבר אחד שנמצא בשליטתך", אמר פעם אגדת הכדורסל קובי ברייאנט (41), שנהרג אמש יחד עם בתו בת ה-13 ועוד 7 אנשים בהתרסקות מסוק לא הרחק מביתו שבקלבאסאס, קליפורניה. "אתה אחראי על איך שאנשים יזכרו אותך – אז אל תיקח את זה בקלות ראש."   לפני הכול, ובהתבסס על הרכנת הראש הקולקטיבית המיידית לזכרו, נראה שברייאנט עשה את אחד מהדברים הכי קשים לאדם כלשהו – הוא שמע לעצת עצמו. הרי אנחנו אלופים בלהשיא עצות לאחרים, את של עצמנו אנחנו פחות נוטים ליישם. וכשכל כך הרבה אנשים, מכל קצוות תבל מרכינים ראש לזכרך ונזכרים במעלליך ויכולותיך, כנראה שעשית משהו נכון בחייך.   אבל כזה היה ברייאנט. גדול. גדול במושגים של ווינריות, לאחר שקבע בנחרצות כי "לניצחון יש קדימות על הכול. אין פה שטחים אפורים. אין כמעט". וגם כאן הוא יישם, בעודו לוקח 5 אליפויות ב-NBA, אחת מהליגות האינטנסיביות ביותר בעולם, כשכל קבוצה משחקת 82 משחקים בעונה – וזה עוד לפני הפלייאוף.   הוא גם היה גדול במושגים של אנושיות. הוא אמר שהדבר החשוב ביותר עבורו הוא "לנסות ולעורר השראה באנשים, כדי שהם יוכלו להיות הכי גדולים במה שהם הכי רוצים לעשות". אבל האנושיות הזו גם הפכה אותו לגדול בכסף, כשהונו, כתוצאה מהקריירה המפוארת שלו וחוזי חסות שמנים של ענקיות ספורט, וגם כאיש עסקים, העניקו לו שווי משוער של 500 מיליון דולר. סכום שמעטים מאתנו יגיעו אליו במהלך חיינו. הסכום הגבוה הגיע בזכות המשכורת השוטפת מהלוס אנג'לס לייקרס, אך בעיקר חסויות, מיזי עסקים והיי טק.    יחד עם מותו בתחילת החודש של דיוויד סטרן, הקומישינר – מילה יפה למנכ"ל – האגדי שהפך את ה-NBA למה שהיא היום, מותו של ברייאנט מסכם חודש עגום וקשה לליגה הזו מצד אחד, ומאידך מאדיר את גדולתה היחסית ביחס למתחרותיה בארצות הברית, ליגות הבייסבול והפוטבול שנמצאות בדעיכה – ביכולתה לייצר דמויות איקוניות וסיפורים "גדולים מהחיים".   הקריירה של הבלאק מאמבה אין אחד המכיר את פועלו של ברייאנט, מהספורטאים הגדולים ביותר של סוף המאה ה-20 ובעיקר ראשית המאה ה-21 – שאינו נזכר בערגה בדומיננטיות שלו יחד עם שאקיל אוניל, ששלטו ב-NBA, בימים שלאחר הירידה של מייקל ג'ורדן, גדול הכדורסלנים אי-פעם. הוא שיחק כשוטינג גארד, כלומר עמדה מספר 2 על הפרקט, אבל מבחינתו, תמיד היה במקום הראשון.   ברייאנט הילד נבחר בדראפט – בחירת שחקנים, לרוב מהמכללות, על ידי קבוצות מקצועניות בארצות הברית – וקפץ ישר לתוך הקדחת של ליגת הכדורסל הטובה בעולם. כשחתם על החוזה, ב-1996 היה בן 17 בלבד והוא היה לגארד הראשון בהיסטוריה שנבחר היישר מהתיכון. כשהחלה הליגה כבר היה בן 18.   מי שבחרה בו הייתה קבוצת לוס אנג'לס לייקרס האגדית, ביתם של ארווין "מג'יק" ג'ונסון וקארים עבדול ג'אבר, שהיו חצי של דואופול – יחד עם קבוצת הבוסטון סלטיקס של לארי בירד – ששלטו בליגת ה-NBA במרבית שנות ה-80 של המאה הקודמת.   כשהביאו את ברייאנט, המטרה של הלייקרס הייתה לשחרר מקום בשכר השחקנים, כדי להביא ענק אחר, הסנטר שאקיל אוניל. מלכתחילה השוו אותו למייקל ג'ורדן, אבל הוא אמר ש"אני לא רוצה להיות ג'ורדן, אני רוצה להיות קובי". והוא הצליח.   
המקום שאוניל הענק פינה לביצועיו הפנומליים של ברייאנט ולקילר אינסטינקט שלו, העניקו לו את הכינוי 'בלאק מאמבה', המאמבה השחורה, מהנחשים הקטלניים ביותר על פני כדור הארץ.   ברייאנט ואוניל הובילו את הלייקרס ל-3 אליפויות רצופות בין 1999 ל-2002. לאחר סכסוך עם אוניל, שהוביל לעזיבתו של הענק, ודעיכה של כמה שנים במעמדו בעקבות פרשה שבה הואשם באונס, בראיינט זכה בשתי אליפויות נוספות ב-2009 והאחרונה שלו הגיעה בדיוק לפני עשור, ב-2010.    בסוף עונת 2015, לאחר 20 שנות קריירה, הודיע ברייאנט כי יפרוש בסוף אותה עונה. במשחקו האחרון, ככבוד ששמור למעטים, שחקני קבוצת יוטה היריבה, נתנו לו לקלוע כאוות נפשו. הוא סיים את הקריירה עם 60 נקודות במשחקו האחרון. ברייאנט הרוויח טוב בקריירה שלו. אפילו מצוין. מחוזה רוקי - ההגדרה של שחקן בעונתו הראשונה בליגה - בו הרוויח מיליון דולר, הגיע לשיא בעונה 2013/14, אז הרוויח 30.5 מיליון דולר. סך הכול, הרוויח בקריירת ה-NBA למעלה מ-323 מיליון דולר.  לאחר שפרש, ברייאנט הפך לאיש עסקים שהשקיע במיזמי הייטק שונים ואף זכה בשנת 2018 בפרס האוסקר על סרט אנימציה קצר שעשה על כדורסל. ב-2013 חבר ליזם הסדרתי ג'ף סטייבל והשקיע באמצעות קרן הון סיכון "Upfront Ventures" בחברות סטארטאפ באזור עמק הסיליקון. בשנה שעברה הקרן ביצעה את הפעולה הגדולה האמיתי שלה כשנכנסה שותפה בהשקעה של 1.7 מיליארד דולר בחברת רכב.   את הפירות האלה, רק משפחתו שנותרה תזכה לראות.   איך נוצרה המפלצת הכלכלית ששמה ה-NBA בעגה העכשיווית, יש כאלה שיגידו שניתוח פיננסי של אדם שרק הלך לעולמו, הוא מה שנקרא "Too Soon". מוקדם מדי. אבל אי-אפשר שלא להתייחס לתופעה שנקראת קובי ברייאנט, מבלי להתייחס לתנאים שאיפשרו את צמיחתו והפיכתו למכונה – גם של כדורסל וגם של כסף.   בעוד ליגת הבייסבול המקצוענית (MLB) יורדת מקרנה בשל איטיותו של המשחק ביחס למאה ה-21 וליגת הפוטבול (NFL) סופגת אש בשל הסיכונים להם חשופים השחקנים, היוצאים לרוב שבורים בגוף ולעתים מוחית מהליגה – ה-NBA נמצא בפריחה גלובלית, שהפך את הכדורסל שני רק לכדורגל.   וזה היה נכון כבר אז. הליגה אמנם חיפשה את עצמה בעקבות דעיכתו של מייקל ג'ורדן, אבל קובי צמח בליגה שתקרת השכר של קבוצה לשחקניה עמדה על כ-90 מיליון דולר בעונה. תכפילו ב-30 קבוצות ותקבלו למעלה מ-2.7 מיליארד דולר לשכר שחקנים לעונה. לעונה. יחד עם חוזים מענקיות כמו נייק, מקדונלדס, ספרייט (של קוקה קולה), שהכניסו לו עשרות מיליוני דולרים מחסויות בכל שנה, קל לראות איך שוויו הלך והאמיר. ב-2013 לדוגמה, מוערך כי קיבל 20 מיליון דולר רק מחסויות.     כמו שציינו קודם, דיוויד שטרן – היהודי האמריקאי, הנה הקשר היהודי לכל הסיפור – יחד עם מי שהוגדר כ'אלוהי הכדורסל', מייקל ג'ורדן, הפכו את ה-NBA לליגה, שכיום, נחשבת לליגה המקצוענית הטובה בעולם. שני אלה, מנכ"ל עם יכולות ניהול ושיווק פנומנליות והשני עם יכולת ניטור אדירה ווינריות בלתי מתפשרת, הפכו ליגה נחמדה למפלצת כלכלית עולמית, שגרמה לכל השחקנים, אנשי המקצוע והבעלים, להרוויח יותר.   המספרים האמיתיים שמאחורי ה-NBA עד כמה גדולה הליגה? בעונת 2017/18, 30 קבוצות הליגה ייצרו הכנסות בהיקף של 7.4 מיליארד דולר. עונה לפני כן, ב-2016/17, ה-NBA חתם על חוזה שידורים עצום בשווי 24 מיליארד דולר ל-9 שנים. החוזה הזה כמעט ושילש את ההכנסות מצפייה מלמעלה מ-900 מיליון דולר לעונה, ל-2.66 מיליארד דולר לעונה – כולם משולמים על ידי ESPN השייכת לדיסני וקבוצת טרנר.   ב-15 השנים האחרונות, הליגה "גילתה" שחקנים מארצות נוספות, דבר שהגדיל את הפופולאריות של ה-NBA בסין ובאירופה והכניס תזרים מזומנים טרי, בעקבות גל של אוהדים שהחלו לעקוב אחרי השחקנים "הביתיים" שלהם – ממש כמו המאמן דיוויד בלאט ועמרי כספי הישראליים, שהובילו לעלייה ניכרת בעניין שלישראלים יש בליגה.   כל קבוצות ה-NBA הן פרטיות ושייכות למיליארדרים, חלקם ידוענים כלכליים, כמו המשקיע והיזם מארק קיובן – הבעלים של קבוצת דאלאס מאבריקס. לפי שיערוך שנעשה לאחרונה, הקבוצה בעלת השווי הגבוה ביותר היא הניו יורק ניקס, המוערכת ב-4 מיליארד דולר, הלייקרס של קובי מקום שני עם שווי של כ-3.7 מיליארד דולר, כשהאחרונה ברשימה היא קבוצת הממפיס גריזליז, עם שווי של "רק" 1.2 מיליארד דולר.   שווי הקבוצה הממוצע עומד על 1.9 מיליארד דולר. שוב, תכפילו ב-30 ותקבלו שווי כולל של 57 מיליארד דולר. בשקלים מדובר ב-200 מיליארד שקל. רק לשם השוואה, תקציב מדינת ישראל עומד על סביבות 400 מיליארד שקל.   המודל העסקי של ה-NBA מבוסס על כמה פרמטרים. ההכנסה הגבוהה ביותר המגיעה לקבוצות נקראת "הכנסות הקשורות לכדורסל" או BRI (Basketball Related Income). היא מורכבת מהוצאות אוהדים, הסכמי שידור, מרצ'נדייס וחסויות.   פרמטר נוסף, שזהה גם ב-MLB וב-NFL הוא חלוקה של רווחים. משהו שעל פניו, נראה כמו עיקרון סוציאליסטי, אך מטרתו לייצר תחרותיות בין הקבוצות. מהי אותה חלוקת רווחים? כל הקבוצות בליגה שמות את כל הרווחים שלהם בסל אחד משותף ואז מתחלקות ביניהם על פי אחוזי הכנסה. כלומר הקבוצות שהכניסו יותר, יקבלו יותר באופן יחסי.   בקיצור, בעוד אנחנו נמשיך להתאבל על מותו של אחד מהכדורסלנים הגדולים ביותר בהיסטוריה של המשחק, הקטר של הליגה הגדולה והדורסנית ביותר בעולם ימשיך לדהור קדימה ולייצר לנו עוד כוכבים ענקיים ורגעים גדולים מהמציאות ולייצר לעצמה הרים של מזומנים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בא 28/01/2020 05:54
    הגב לתגובה זו
    ת לילדים עם בעיות כלכליות.נראלי שהוא דעג לקובי בריינט
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.