שטרות דולר כסף שולחן
צילום: Istock

מ-5 יוצא 1: הכרות עם הכוחות שאחראיים לשינויים בשער הדולר

מערכת Bizportal |
נושאים בכתבה מט"ח שער הדולר

שער הדולר מבחינתנו הישראלים הוא ערך החליפין שבין השקל לדולר – במילים פשוטות, כמה שקלים שווים לדולר אחד. כדי לתת תמונה ראשונית אודות האופן בו שער הדולר משתנה, הבאנו את הגורמים העיקריים שיכולים להשפיע על השער. אומרים שהכסף מניע את העולם, אז מה מניע את הכסף?

 

״אנו עדים לכך שלשינויים בשער הדולר ישנם השלכות רבות״, מספר ג׳וש ג׳ייקובסון, הבעלים של אתר המרה - פורטל שערי מטבעות יציגים ומחשבוני המרת מטבע, ״החל מהשלכות על סוחרי המט"ח היומיים שכל עיסוקם הוא יצירת תשואה ממכירת ורכישת מטבעות ועד השפעה ישירה  על השוק הפיננסי כולו, כאשר גופים פיננסיים מכל סוג מבצעים החלטות למען תועלת כלכלית גבוהה יותר אשר מבוססת על בחירה במטבעות המיטביים עבורם.

כך, בשילוב עם התנודתיות שעשויה לאפיין את שערי המטבעות היציגים, הפך הניסיון לחזות את התנודות והמגמות בשער הדולר לעיסוק משל עצמו, ואנשים רבים מבלים זמן ממושך במחקר בלתי נגמר של כל הגורמים שיש בהם להשפיע על שער הדולר.״

 

גורם מכריע: רמת האינפלציה

 

אחד מן הגורמים המרכזיים שיש בו להשפיע על השינוי בשערים של כל זוג מטבעות הוא האינפלציה המתקבלת עבור אחד מהם. לפי ג׳ייקובסון, באמצעות ניסוי מחשבתי קצר ניתן להסביר כיצד מקרה כזה יכול לגרום לעליית שער הדולר. נדמה לעצמנו שאכן יש אינפלציה ומחירי המוצרים בארץ עולים – מה יקרה?

עליית המוצרים בארץ תגרום לצמצום הביקוש למוצרים הללו, אם באופן כללי ואם לקנייה מן השוק הישראלי. בתורו, הביקוש הנמוך יגרום לשימוש הולך ופוחת בשקל, והיעדר הביקוש לשקל גורם לירידת הערך שלו ביחס לכל שאר המטבעות, והדולר ביניהם.

בנוסף לכך, הצרכנים מעדיפים להשתמש במטבעות אחרים פרט לשקל כדי לרכוש סחורות, כאשר הדולר נמצא בין המטבעות המרכזיים לכך. הביקוש לדולר עולה, וכך מחיר הדולר ביחס לשקל עולה אף יותר וגורם לעליית שער הדולר.

 

 

כמובן שבמציאות אף פעם אין מימוש כה סטרילי למצב העניינים, ותמיד יש את ההשפעה של גורמים רבים אחרים, כמו אלו שיצוינו בהמשך. בנוסף, התוצאה ההפוכה אינה שווה בחוזקה – אינפלציה בשוק האמריקאי לא תגרום לירידה בשער הדולר בהיקף שאינפלציה בשוק הישראלי תגרום לעלייה בשער הדולר, אלא אם מתממשים תנאים נוספים אשר משפיעים על המגמות הללו.

קיראו עוד ב"בארץ"

זאת מפני שבעוד שהדולר מהווה תחליף לשקל, וכך ירידת הביקוש לשקל מובילה באופן ישיר לעליית הביקוש לדולר, השקל לא מהווה תחליף מרכזי לדולר, וירידת הביקוש לדולר לא תוביל לעלייה בביקוש לשקל באותו ההיקף.

באופן הזה ניתן להבין שהאינפלציה אינה שחקנית בודדה, ולא ניתן לחזות את המגמות תוך הסתמכות בלעדית על האינפלציה, אך אכן יש לה משקל רב והיא משפיעה באופן ישיר על שער הדולר.

 

שינוי בשערי הריבית לפי בנק ישראל

 

אחד מן הגורמים העיקריים לשינוי שער הדולר הוא בנק ישראל, וזאת מפני שבנק ישראל קובע את שיעור הריבית אשר לו יש בתורו השפעה על שער הדולר. ״ניתן לתחום זאת בנוסחה פשוטה״, מציין ג׳ייקובסון, ״ככל שהריבית גבוהה יותר, שער הדולר יהיה נמוך יותר. ההסבר לכך ניתן מתוך ההבנה שריבית גבוהה מטיבה עם מי שיש שקלים ישראלים לזכותו, וכך ככל שהריבית תגדל, יותר אנשים יעדיפו שהשקל יהיה לזכותם במקום לחובתם.״

 

הדבר מתממש הן ברצון של משקיעים ושל חברות לרכוש שקל ישראלי, כאשר באם הממון שלהם מיוצג בשקל הם יקבלו עליו ריבית גבוהה יותר ממטבעות אחרים, והן ברצון של לווים ללוות מטבעות זרים במקום את המטבע הישראלי, שכן הלוואות שכאלה יהיה בעלות ריבית נמוכה יותר, והביקוש לשקל יגדל כאשר הם ימירו את המטבעות הזרים שלו לשקלים.

יש בדבר לחזק את השקל הישראלי באופן כללי, והדבר ניכר בשער היציג של כל מטבע ובהם גם בדולר. אלא אם תהליכים דומים מתקיימים בשוק הפיננסים האמריקאים, או תהליכים אחרים אשר מפצים על כך, יש לצפות שהתחזקות השקל הישראלי תתבטא בירידת שער הדולר.

 

התערבות בנק ישראל במסחר במט"ח

 

יכולת ההשפעה של בנק ישראל על שער הדולר אינה מסתכמת רק ביכולתו לשנות את שיעורי הריבית, אלא בנק ישראל יכול לבצע פעולות שיש בהן להשפיע על השערים היציגים באופן ישיר. ״הדרך לכך פשוטה למדי״, מסביר ג׳ייקובסון, ״בנק ישראל יכול לרכוש או למכור מטבע חוץ, בהיקף גבוה כנדרש, וכך להשפיע על ערך השקל ולשנות את שער הדולר. למעשה, שיטה זו כה נפוצה, עד שבנק ישראל עשוי לעיתים לצאת בהצהרות בלבד ולתת לציבור לעשות את העבודה ולפעול כמותו לשם הרווחים.״

 

הסיבות לכך נובעות לרוב ממניעים כלכליים, כאשר בנק ישראל בוחן את השערים היציגים כדי לנסות ולייצר תמונה אודות תהליכים אינפלטיביים המאיימים על השוק הישראלי, והוא מנסה למנוע אותם באמצעות שינוי השערים היציגים.

פעמים רבות, הפעולות הללו מכוונות באופן ישיר לשער הדולר מתוך הפופולאריות הגבוהה של הדולר האמריקאי, אך גם במקרים בהם בנק ישראל רוכש או מוכר מטבעות זרים אחרים יש בדבר להשפיע על הערך של השקל ביחס לכל המטבעות, וכך לייצר מגמה אף בשער הדולר.

 

תנועות ספקולטיביות וגורמים טכניים

 

תפישה אחרת מפסיכולוגיית ההמונים, טוענת שלא קהל הסוחרים העצום הוא שמניע את המגמות בשער הדולר, אלא גופים פיננסיים כמו חברות, תאגידים ובנקים גדולים. אין ספק שגופים שכאלה הם אכן בעלי יכולת להשפעה על ערכי השערים היציגים לפחות בטווח הקצר, וכך מתקבל מצב שבאמצעות ניתוח טכני של הגרף עצמו, ניתן להבין את אופי פעולתם של הגופים הללו ולחזות את צעדיהם.

 

״קשה לשלול את האפשרות שהניתוח הטכני הוא רק עוד כלי של פסיכולוגיית המונים״, טוען ג׳ייקובסון, ״רובם המוחלט של הסוחרים מאמינים שתנאים טכניים מסוימים יובילו לתוצאות מסוימות, וכך הם גורמים לתוצאות הללו. כך או אחרת התוצאה דומה.

לכן הגורמים הטכניים הללו אשר מקבלים ביטוי בגרף שער הדולר עצמו יכולים בהחלט לסייע חזות את המגמות העתידיות שלו, ובכך הם מהווים גורם נוסף לשינויים בו. ניתן לראות דוגמא של גרף שערים היסטוריים ומגמות ערך באתר שלנו בעמוד שער הדולר

 

אפקט העדר: שמועות, רכילויות ומשברים

 

שוק המט"ח, כמו שווקים רבים אחרים, הוא שוק שמונע על ידי ההמונים, וכך יש משקל רב לפסיכולוגיית המונים בקביעת ערכי השערים היציגים.

״ניתן להרחיב את ההסתכלות הזו גם לכל הגורמים האחרים לתנודות בשער הדולר״, מדגיש ג׳ייקובסון, ״הפעולות הפיננסיות עצמם לא תמיד מספיקות כדי לייצר מגמות חזקות דיו בערך השער, אך ההמונים רואים את הפעולות הללו, יודעים מה הן גוררות לרוב, והם רוצים להקדים את כולם כדי לייצר את התשואה הגבוהה ביותר – וכך כולם יחד גורמים למגמה.״

 

באופן דומה, גם אלמנטים שאינם כלכליים באופן מובהק יכולים להשפיע על ההמונים ולגרום להם לפעול בדרכים שונות, פעמים רבות רק מפני שכל אחד מהם מאמין שכל השאר יפעלו באותה הדרך, וכך כדאי לו לא רק ליישר קו, אלא אף לנסות ולהקדים את כולם.

באופן הזה, שמועות, רכילויות ומשברים עשויים להשפיע על שער הדולר. אם הוריקן מתחיל לתקוף את ארצות הברית, ניתן לצפות שתהיה פגיעה ברכוש אשר תוביל להיחלשות של הדולר – אך יתרה מכך, ניתן לצפות שקהל הסוחרים יחשוב על כך, ידע שקהל הסוחרים חושב על כך, ויבקש למכור דולרים בטרם כל השאר יעשו כן. כך תיגרם מכירה המונית של דולרים אשר תגרום למגמת ירידה בשער הדולר.

באופן דומה, אלמנטים חיוביים יכולים להוביל את התוצאה ההפוכה, גם אם הם לא ממשיים כמו הוריקן אלא רק שמועות או רכילויות שגורמות לקהל הסוחרים לנסות להקדים את כולם ברכישת הדולרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי