מ-5 יוצא 1: הכרות עם הכוחות שאחראיים לשינויים בשער הדולר

|
שטרות דולר, צילום: Istock
שער הדולר מבחינתנו הישראלים הוא ערך החליפין שבין השקל לדולר – במילים פשוטות, כמה שקלים שווים לדולר אחד. כדי לתת תמונה ראשונית אודות האופן בו שער הדולר משתנה, הבאנו את הגורמים העיקריים שיכולים להשפיע על השער. אומרים שהכסף מניע את העולם, אז מה מניע את הכסף?
״אנו עדים לכך שלשינויים בשער הדולר ישנם השלכות רבות״, מספר ג׳וש ג׳ייקובסון, הבעלים של אתר המרה - פורטל שערי מטבעות יציגים ומחשבוני המרת מטבע, ״החל מהשלכות על סוחרי המט"ח היומיים שכל עיסוקם הוא יצירת תשואה ממכירת ורכישת מטבעות ועד השפעה ישירה  על השוק הפיננסי כולו, כאשר גופים פיננסיים מכל סוג מבצעים החלטות למען תועלת כלכלית גבוהה יותר אשר מבוססת על בחירה במטבעות המיטביים עבורם.

כך, בשילוב עם התנודתיות שעשויה לאפיין את שערי המטבעות היציגים, הפך הניסיון לחזות את התנודות והמגמות בשער הדולר לעיסוק משל עצמו, ואנשים רבים מבלים זמן ממושך במחקר בלתי נגמר של כל הגורמים שיש בהם להשפיע על שער הדולר.״
גורם מכריע: רמת האינפלציה
אחד מן הגורמים המרכזיים שיש בו להשפיע על השינוי בשערים של כל זוג מטבעות הוא האינפלציה המתקבלת עבור אחד מהם. לפי ג׳ייקובסון, באמצעות ניסוי מחשבתי קצר ניתן להסביר כיצד מקרה כזה יכול לגרום לעליית שער הדולר. נדמה לעצמנו שאכן יש אינפלציה ומחירי המוצרים בארץ עולים – מה יקרה?

עליית המוצרים בארץ תגרום לצמצום הביקוש למוצרים הללו, אם באופן כללי ואם לקנייה מן השוק הישראלי. בתורו, הביקוש הנמוך יגרום לשימוש הולך ופוחת בשקל, והיעדר הביקוש לשקל גורם לירידת הערך שלו ביחס לכל שאר המטבעות, והדולר ביניהם.

בנוסף לכך, הצרכנים מעדיפים להשתמש במטבעות אחרים פרט לשקל כדי לרכוש סחורות, כאשר הדולר נמצא בין המטבעות המרכזיים לכך. הביקוש לדולר עולה, וכך מחיר הדולר ביחס לשקל עולה אף יותר וגורם לעליית שער הדולר.
 
כמובן שבמציאות אף פעם אין מימוש כה סטרילי למצב העניינים, ותמיד יש את ההשפעה של גורמים רבים אחרים, כמו אלו שיצוינו בהמשך. בנוסף, התוצאה ההפוכה אינה שווה בחוזקה – אינפלציה בשוק האמריקאי לא תגרום לירידה בשער הדולר בהיקף שאינפלציה בשוק הישראלי תגרום לעלייה בשער הדולר, אלא אם מתממשים תנאים נוספים אשר משפיעים על המגמות הללו.

זאת מפני שבעוד שהדולר מהווה תחליף לשקל, וכך ירידת הביקוש לשקל מובילה באופן ישיר לעליית הביקוש לדולר, השקל לא מהווה תחליף מרכזי לדולר, וירידת הביקוש לדולר לא תוביל לעלייה בביקוש לשקל באותו ההיקף.

באופן הזה ניתן להבין שהאינפלציה אינה שחקנית בודדה, ולא ניתן לחזות את המגמות תוך הסתמכות בלעדית על האינפלציה, אך אכן יש לה משקל רב והיא משפיעה באופן ישיר על שער הדולר.
שינוי בשערי הריבית לפי בנק ישראל
אחד מן הגורמים העיקריים לשינוי שער הדולר הוא בנק ישראל, וזאת מפני שבנק ישראל קובע את שיעור הריבית אשר לו יש בתורו השפעה על שער הדולר. ״ניתן לתחום זאת בנוסחה פשוטה״, מציין ג׳ייקובסון, ״ככל שהריבית גבוהה יותר, שער הדולר יהיה נמוך יותר. ההסבר לכך ניתן מתוך ההבנה שריבית גבוהה מטיבה עם מי שיש שקלים ישראלים לזכותו, וכך ככל שהריבית תגדל, יותר אנשים יעדיפו שהשקל יהיה לזכותם במקום לחובתם.״
הדבר מתממש הן ברצון של משקיעים ושל חברות לרכוש שקל ישראלי, כאשר באם הממון שלהם מיוצג בשקל הם יקבלו עליו ריבית גבוהה יותר ממטבעות אחרים, והן ברצון של לווים ללוות מטבעות זרים במקום את המטבע הישראלי, שכן הלוואות שכאלה יהיה בעלות ריבית נמוכה יותר, והביקוש לשקל יגדל כאשר הם ימירו את המטבעות הזרים שלו לשקלים.

יש בדבר לחזק את השקל הישראלי באופן כללי, והדבר ניכר בשער היציג של כל מטבע ובהם גם בדולר. אלא אם תהליכים דומים מתקיימים בשוק הפיננסים האמריקאים, או תהליכים אחרים אשר מפצים על כך, יש לצפות שהתחזקות השקל הישראלי תתבטא בירידת שער הדולר.
התערבות בנק ישראל במסחר במט"ח
יכולת ההשפעה של בנק ישראל על שער הדולר אינה מסתכמת רק ביכולתו לשנות את שיעורי הריבית, אלא בנק ישראל יכול לבצע פעולות שיש בהן להשפיע על השערים היציגים באופן ישיר. ״הדרך לכך פשוטה למדי״, מסביר ג׳ייקובסון, ״בנק ישראל יכול לרכוש או למכור מטבע חוץ, בהיקף גבוה כנדרש, וכך להשפיע על ערך השקל ולשנות את שער הדולר. למעשה, שיטה זו כה נפוצה, עד שבנק ישראל עשוי לעיתים לצאת בהצהרות בלבד ולתת לציבור לעשות את העבודה ולפעול כמותו לשם הרווחים.״
הסיבות לכך נובעות לרוב ממניעים כלכליים, כאשר בנק ישראל בוחן את השערים היציגים כדי לנסות ולייצר תמונה אודות תהליכים אינפלטיביים המאיימים על השוק הישראלי, והוא מנסה למנוע אותם באמצעות שינוי השערים היציגים.

פעמים רבות, הפעולות הללו מכוונות באופן ישיר לשער הדולר מתוך הפופולאריות הגבוהה של הדולר האמריקאי, אך גם במקרים בהם בנק ישראל רוכש או מוכר מטבעות זרים אחרים יש בדבר להשפיע על הערך של השקל ביחס לכל המטבעות, וכך לייצר מגמה אף בשער הדולר.
תנועות ספקולטיביות וגורמים טכניים
תפישה אחרת מפסיכולוגיית ההמונים, טוענת שלא קהל הסוחרים העצום הוא שמניע את המגמות בשער הדולר, אלא גופים פיננסיים כמו חברות, תאגידים ובנקים גדולים. אין ספק שגופים שכאלה הם אכן בעלי יכולת להשפעה על ערכי השערים היציגים לפחות בטווח הקצר, וכך מתקבל מצב שבאמצעות ניתוח טכני של הגרף עצמו, ניתן להבין את אופי פעולתם של הגופים הללו ולחזות את צעדיהם.
״קשה לשלול את האפשרות שהניתוח הטכני הוא רק עוד כלי של פסיכולוגיית המונים״, טוען ג׳ייקובסון, ״רובם המוחלט של הסוחרים מאמינים שתנאים טכניים מסוימים יובילו לתוצאות מסוימות, וכך הם גורמים לתוצאות הללו. כך או אחרת התוצאה דומה.

לכן הגורמים הטכניים הללו אשר מקבלים ביטוי בגרף שער הדולר עצמו יכולים בהחלט לסייע חזות את המגמות העתידיות שלו, ובכך הם מהווים גורם נוסף לשינויים בו. ניתן לראות דוגמא של גרף שערים היסטוריים ומגמות ערך באתר שלנו בעמוד שער הדולר
 
אפקט העדר: שמועות, רכילויות ומשברים
שוק המט"ח, כמו שווקים רבים אחרים, הוא שוק שמונע על ידי ההמונים, וכך יש משקל רב לפסיכולוגיית המונים בקביעת ערכי השערים היציגים.

״ניתן להרחיב את ההסתכלות הזו גם לכל הגורמים האחרים לתנודות בשער הדולר״, מדגיש ג׳ייקובסון, ״הפעולות הפיננסיות עצמם לא תמיד מספיקות כדי לייצר מגמות חזקות דיו בערך השער, אך ההמונים רואים את הפעולות הללו, יודעים מה הן גוררות לרוב, והם רוצים להקדים את כולם כדי לייצר את התשואה הגבוהה ביותר – וכך כולם יחד גורמים למגמה.״
באופן דומה, גם אלמנטים שאינם כלכליים באופן מובהק יכולים להשפיע על ההמונים ולגרום להם לפעול בדרכים שונות, פעמים רבות רק מפני שכל אחד מהם מאמין שכל השאר יפעלו באותה הדרך, וכך כדאי לו לא רק ליישר קו, אלא אף לנסות ולהקדים את כולם.

באופן הזה, שמועות, רכילויות ומשברים עשויים להשפיע על שער הדולר. אם הוריקן מתחיל לתקוף את ארצות הברית, ניתן לצפות שתהיה פגיעה ברכוש אשר תוביל להיחלשות של הדולר – אך יתרה מכך, ניתן לצפות שקהל הסוחרים יחשוב על כך, ידע שקהל הסוחרים חושב על כך, ויבקש למכור דולרים בטרם כל השאר יעשו כן. כך תיגרם מכירה המונית של דולרים אשר תגרום למגמת ירידה בשער הדולר.

באופן דומה, אלמנטים חיוביים יכולים להוביל את התוצאה ההפוכה, גם אם הם לא ממשיים כמו הוריקן אלא רק שמועות או רכילויות שגורמות לקהל הסוחרים לנסות להקדים את כולם ברכישת הדולרים.
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות