פיצוי מקסימאלי ללא הוכחת נזק בגין אמירות גזעניות של קצינת משטרה כלפי שוטר שעבד תחתיה
חשבים העובדות
עברי אנגדה (להלן: "העובד") עבד במשטרת ישראל (להלן: "המעסיקה") במשך כשבע שנים כחוקר נוער בתחנת ב"ש.
באחד הימים הגיע העובד בהוראות מפקדו לתגבר את היחידה בנגב. העובד ישב במסדרון היחידה וסיווג תיקים כאשר שמע את האחראית על המחלקה (להלן: "האחראית") פונה לחוקר אחר ואומרת לו: "מי זה השחור שיושב מולך" השוטר אמר כי מדובר בשוטר מב"ש והאחראית הורתה ליתן לו עבודה באמירת המשפט: "תן לשחור הזה לעשות את זה".
העובד נפגע נוכח אמירות האחראית ופנה לדרגים בכירים עליו כדי לדווח על המקרה.
התעורר חשד לביצוע עבירה של הסתה לגזענות ועבירה על חוק איסור לשון הרע והטיפול בתלונה עבר למחלקה לחקירות שוטרים (להלן: "מח"ש").
מח"ש החליטה שלא לפתוח בחקירה מאחר ולא מדובר בעבירות שהעונש המרבי בגינן הוא מעל שנה. לפיכך, עברה התלונה לטיפול מחלקת המשמעת, והובהר לעובד כי הוא יכול לערור על החלטת מח"ש. תלונת העובד נבחנה ונבדקה אפשרות להליך גישורי אך העובד סרב ודרש מיצוי הדין עם האחראית.
בסיום הבדיקה, החליטה המעסיקה כי הביטויים שנאמרו אינם הולמים והיא מתנצלת על האירוע. גם האחראית התנצלה וטענה כי לא התכונה להעליב או לפגוע בעובד אולם הוחלט לרשום לאחראית הערת מפקד בתיק אישי.
עמותת טבקה הפועלת למען יוצאי אתיופיה הצטרפה למאבק העובד והלינה על כך שגרסת העובד לא נשמעה בפני גורם בכיר וכי האחראית לא נדרשה להתנצל.
בהמשך, הודיע העובד על התפטרותו בשל חוסר אמון בינו לבין המעסיקה. המעסיקה ניסתה להציע לעובד תפקידים אחרים אך העובד סרב, עזב והתקבל לשרות בתי הסוהר. מכאן הגיע המקרה לבית הדין.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסק דין
טענות העובד התבססו על כך שהמעסיקה הסתירה בתיק ראיות ועדים שיכלו ללמד על חומרת ההתבטאות של האחראית ועל טיוח ואדישות המעסיקה לפרשה.
עוד נטען כי העובד הושפל, נפגע וכתוצאה מכך נגרמה לו עוגמת נפש שהתבטא בירידה במשקל, קושי בשינה, מערכת יחסים זוגית מתוחה ומניעה ממפגשים חברתיים משפחתיים.
עוד נטען כי הטיפול של המעסיקה היה לקוי ללא גינוי פומבי לאמירות האחראית, הערה פיקודית לא פורסמה, מח"ש לא דנה בתלונה ובמישור המשמעתי ניסתה המעסיקה לסגת מההליך והפניה לא נבדקה לעומק. כתוצאה מכך חברי העובד התנכלו לו וראו בתלונתו כהלשנה ולכן העובד התפטר ועבר לעבוד בשב"ס בשכר נמוך יותר.
מנגד, המעסיקה לא חלקה על הטענה כי האמירות נאמרו ע"י האחראית וכי האמירות לא היו צריכות להיאמר. המעסיקה נקטה בהליך משמעתי והאחראית התנצלה. האמירות נאמרו בהיסח דעת ולא מתוך כוונה לפגוע. המעסיקה טענה כי לא פנתה לעובד כדי שלא יתפרש הדבר כניסיון להשפיע עליו שיחזור בו מתלונתו. כמו כן, נטען כי התלונה טופלה באופן ענייני והאחראית ננזפה וקידומה עוכב. עוד נטען כי העובד בחר שלא לערער על החלטת מח"ש שלא לחקור את התלונה ולכן הוא מושתק מלטעון כי מדובר בהחלטה לא סבירה. כמו כן, העובד בחר להתפטר לאחר שהפסיד במכרז על תפקיד שרצה בו והמעסיקה ניסתה להניא אותו מכוונתו להתפטר אך ללא הצלחה. בנוסף, העובד לא הוכיח כי נפגע בשכרו בשל חשיפת שחיתות או בשל אי שוויון בעבודה. לעניין פיצוי ללא הוכחת נזק, נטען כי מדובר בסכום מרבי ויש לקחת בחשבון את נסיבות האמירה ואת התנצלות האחראית ואת הדגש כי הדברים נאמרו שלא מתוך כוונה לפגוע או להשפיל את העובד.
- מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
- קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
בית הדין דן בסוגיית מתחם הביקורת השיפוטית על החלטה מנהלית וחיזק את ההלכה הפסוקה לפיה ביה"ד לא ימיר את שיקול דעתה של הרשות המוסמכת בשיקול דעתו.
נקבע כי עצם השארת האחראית אצל המעסיקה אינה תוצאה בלתי סבירה, היא מידתית, גם אם היא אינה מתקבלת על דעת העובד.
ביה"ד התרשם כי לא נפל פגם בטיפול המעסיקה בתלונת העובד ומכאן נדחו הטענות לקביעת הפרשי שכר שנגרמו לעובד כתוצאה ממעבר לשב"ס, הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, עוגמת נפש ופיצוי לפי חוק הגנה על חושפי שחיתויות.
ביחס לעוולת לשון הרע נבחנו השאלות מהו פרסום המהווה לשון הרע, מהי לדעת השופט שיושב בדין המשמעות שקורא סביר מייחס למילים, האם קללות וגידופים ייחשבו כלשון הרע. לאחר בחינת אמירות גזעניות של הכינוי "שחור" בספרות ובפסיקה ביה"ד קבע כי התקיימו יסודות העוולה במובן זה שהאחראית אמרה את המילים שיש בהן לבזות את העובד בשל מוצאו והם הגיעו לאדם אחר זולת העובד. קרי, אמירת המילים ההשפלה שבהן והגעתן לציבור מהווים לשון הרע.
באשר לאחריות שלוחית של המעסיקה, נקבע לפי סעיף 13 בפקודת הנזיקין כי המעסיקה אחראית לעוולה שביצעה האחראית אולם לא הוטלה אחריות ישירה אלא חלוקת אחריות ביחד ולחוד בין המעסיקה לאחראית.
נקבע כי תכליות פיצוי על פגיעת לשון הרע הינם: מטרה תרופתית של השבת המצב לקדמותו, מטרה עונשית של פיצוי נזיקי כסנקציה כלפי המעוול ומטרה חינוכית הרתעתית במבט לעבר כלל הציבור.
המעסיקה לא כפרה בעצם האמירות והתיק התמקד בנושא גובה הפיצוי.
נפסק כי אין לחרוג מהפרופורציות בהן נאמרו האמרות שלא מול קהל רב, ללא כוונת זדון ותוך איזון מתבקש מול עוצמת הפגיעה סובייקטיבית בעובד. לפיכך, נפסקו לעובד פיצויים בגין האמירות הגזעניות וכן מלוא הסכום בגין פיצויי סטטוטורי ללא הוכחת נזק.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
