פיצוי מקסימאלי ללא הוכחת נזק בגין אמירות גזעניות של קצינת משטרה כלפי שוטר שעבד תחתיה
העובדות
עברי אנגדה (להלן: "העובד") עבד במשטרת ישראל (להלן: "המעסיקה") במשך כשבע שנים כחוקר נוער בתחנת ב"ש.
באחד הימים הגיע העובד בהוראות מפקדו לתגבר את היחידה בנגב. העובד ישב במסדרון היחידה וסיווג תיקים כאשר שמע את האחראית על המחלקה (להלן: "האחראית") פונה לחוקר אחר ואומרת לו: "מי זה השחור שיושב מולך" השוטר אמר כי מדובר בשוטר מב"ש והאחראית הורתה ליתן לו עבודה באמירת המשפט: "תן לשחור הזה לעשות את זה".
העובד נפגע נוכח אמירות האחראית ופנה לדרגים בכירים עליו כדי לדווח על המקרה.
התעורר חשד לביצוע עבירה של הסתה לגזענות ועבירה על חוק איסור לשון הרע והטיפול בתלונה עבר למחלקה לחקירות שוטרים (להלן: "מח"ש").
מח"ש החליטה שלא לפתוח בחקירה מאחר ולא מדובר בעבירות שהעונש המרבי בגינן הוא מעל שנה. לפיכך, עברה התלונה לטיפול מחלקת המשמעת, והובהר לעובד כי הוא יכול לערור על החלטת מח"ש. תלונת העובד נבחנה ונבדקה אפשרות להליך גישורי אך העובד סרב ודרש מיצוי הדין עם האחראית.
בסיום הבדיקה, החליטה המעסיקה כי הביטויים שנאמרו אינם הולמים והיא מתנצלת על האירוע. גם האחראית התנצלה וטענה כי לא התכונה להעליב או לפגוע בעובד אולם הוחלט לרשום לאחראית הערת מפקד בתיק אישי.
עמותת טבקה הפועלת למען יוצאי אתיופיה הצטרפה למאבק העובד והלינה על כך שגרסת העובד לא נשמעה בפני גורם בכיר וכי האחראית לא נדרשה להתנצל.
בהמשך, הודיע העובד על התפטרותו בשל חוסר אמון בינו לבין המעסיקה. המעסיקה ניסתה להציע לעובד תפקידים אחרים אך העובד סרב, עזב והתקבל לשרות בתי הסוהר. מכאן הגיע המקרה לבית הדין.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסק דין
טענות העובד התבססו על כך שהמעסיקה הסתירה בתיק ראיות ועדים שיכלו ללמד על חומרת ההתבטאות של האחראית ועל טיוח ואדישות המעסיקה לפרשה.
עוד נטען כי העובד הושפל, נפגע וכתוצאה מכך נגרמה לו עוגמת נפש שהתבטא בירידה במשקל, קושי בשינה, מערכת יחסים זוגית מתוחה ומניעה ממפגשים חברתיים משפחתיים.
עוד נטען כי הטיפול של המעסיקה היה לקוי ללא גינוי פומבי לאמירות האחראית, הערה פיקודית לא פורסמה, מח"ש לא דנה בתלונה ובמישור המשמעתי ניסתה המעסיקה לסגת מההליך והפניה לא נבדקה לעומק. כתוצאה מכך חברי העובד התנכלו לו וראו בתלונתו כהלשנה ולכן העובד התפטר ועבר לעבוד בשב"ס בשכר נמוך יותר.
מנגד, המעסיקה לא חלקה על הטענה כי האמירות נאמרו ע"י האחראית וכי האמירות לא היו צריכות להיאמר. המעסיקה נקטה בהליך משמעתי והאחראית התנצלה. האמירות נאמרו בהיסח דעת ולא מתוך כוונה לפגוע. המעסיקה טענה כי לא פנתה לעובד כדי שלא יתפרש הדבר כניסיון להשפיע עליו שיחזור בו מתלונתו. כמו כן, נטען כי התלונה טופלה באופן ענייני והאחראית ננזפה וקידומה עוכב. עוד נטען כי העובד בחר שלא לערער על החלטת מח"ש שלא לחקור את התלונה ולכן הוא מושתק מלטעון כי מדובר בהחלטה לא סבירה. כמו כן, העובד בחר להתפטר לאחר שהפסיד במכרז על תפקיד שרצה בו והמעסיקה ניסתה להניא אותו מכוונתו להתפטר אך ללא הצלחה. בנוסף, העובד לא הוכיח כי נפגע בשכרו בשל חשיפת שחיתות או בשל אי שוויון בעבודה. לעניין פיצוי ללא הוכחת נזק, נטען כי מדובר בסכום מרבי ויש לקחת בחשבון את נסיבות האמירה ואת התנצלות האחראית ואת הדגש כי הדברים נאמרו שלא מתוך כוונה לפגוע או להשפיל את העובד.
- ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
בית הדין דן בסוגיית מתחם הביקורת השיפוטית על החלטה מנהלית וחיזק את ההלכה הפסוקה לפיה ביה"ד לא ימיר את שיקול דעתה של הרשות המוסמכת בשיקול דעתו.
נקבע כי עצם השארת האחראית אצל המעסיקה אינה תוצאה בלתי סבירה, היא מידתית, גם אם היא אינה מתקבלת על דעת העובד.
ביה"ד התרשם כי לא נפל פגם בטיפול המעסיקה בתלונת העובד ומכאן נדחו הטענות לקביעת הפרשי שכר שנגרמו לעובד כתוצאה ממעבר לשב"ס, הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, עוגמת נפש ופיצוי לפי חוק הגנה על חושפי שחיתויות.
ביחס לעוולת לשון הרע נבחנו השאלות מהו פרסום המהווה לשון הרע, מהי לדעת השופט שיושב בדין המשמעות שקורא סביר מייחס למילים, האם קללות וגידופים ייחשבו כלשון הרע. לאחר בחינת אמירות גזעניות של הכינוי "שחור" בספרות ובפסיקה ביה"ד קבע כי התקיימו יסודות העוולה במובן זה שהאחראית אמרה את המילים שיש בהן לבזות את העובד בשל מוצאו והם הגיעו לאדם אחר זולת העובד. קרי, אמירת המילים ההשפלה שבהן והגעתן לציבור מהווים לשון הרע.
באשר לאחריות שלוחית של המעסיקה, נקבע לפי סעיף 13 בפקודת הנזיקין כי המעסיקה אחראית לעוולה שביצעה האחראית אולם לא הוטלה אחריות ישירה אלא חלוקת אחריות ביחד ולחוד בין המעסיקה לאחראית.
נקבע כי תכליות פיצוי על פגיעת לשון הרע הינם: מטרה תרופתית של השבת המצב לקדמותו, מטרה עונשית של פיצוי נזיקי כסנקציה כלפי המעוול ומטרה חינוכית הרתעתית במבט לעבר כלל הציבור.
המעסיקה לא כפרה בעצם האמירות והתיק התמקד בנושא גובה הפיצוי.
נפסק כי אין לחרוג מהפרופורציות בהן נאמרו האמרות שלא מול קהל רב, ללא כוונת זדון ותוך איזון מתבקש מול עוצמת הפגיעה סובייקטיבית בעובד. לפיכך, נפסקו לעובד פיצויים בגין האמירות הגזעניות וכן מלוא הסכום בגין פיצויי סטטוטורי ללא הוכחת נזק.
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
רפאל בתוצאות שיא; יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה: חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים"
תוצאות טובות לרפאל ברבעון השלישי. רפאל שוברת מדי רבעון שיא, וזה לא צפוי להשתנות. ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, עליה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות עומד על 72.3 מיליארד שקל.
הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 311 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. היקף המכירות בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של השנה עומד על סך של 14,550 מיליון שקל עלייה של 17.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההזמנות בתקופה הגיעו לסך של 23 מיליארד שקל עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה וצבר ההזמנות עומד על כ- 72.3 מיליארד שקל לעומת 60 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של 2025 עומד על 922 מיליון שקל , כלומר עלייה של כ- 67% לעומת הרווח בתקופה המקבילה בשנת 2024.
יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, אמר על רקע הדוחות: ״רפאל ממשיכה לצמוח ומסכמת רבעון נוסף עם התוצאות הטובות בהיסטוריה, עם עלייה משמעותית במכירות, וביקושים גוברים למערכות שלה בארץ ובעולם. העולם כולו נחשף לעליונות הטכנולוגית שרפאל מביאה לשדה הקרב המודרני. ברבעון האחרון סיכמנו גם סדרת ניסויים מבצעית מוצלחת ביותר במערכת הלייזר "אור איתן" שהנה הראשונה מסוגה בעולם. התוצאות הביטחוניות והכלכליות המדהימות הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים במקצועיות ובנחישות כדי לשרת את מדינת ישראל ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני רוצה להודות לעובדות ולעובדים על כך שעשייתם הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "שנת 2025 מסתמנת כשנה המוצלחת ביותר בביצועיה של רפאל- גם בתרומת מערכות רפאל בשדה הקרב וגם בהיבטים העסקיים ובצמיחה. לצד הצמיחה העסקית המתמשכת המשכנו ברבעון האחרון ביתר שאת לתמוך את מערכת הביטחון בשלל מערכות ואמצעים מתקדמים, ואנו נערכים למסירה סופית של מערכת הלייזר בסוף חודש דצמבר. השבוע חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים. רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות ומאז תחילת השנה קלטנו כ- 1100 עובדים חדשים באתרים השונים ברחבי המדינה. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם, התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי ולאפשר צמיחה משמעותית גם בשעת מלחמה. אני מבקש להודות גם לכל החברות הבנות בקבוצת רפאל, בארץ ובעולם, על שגשוג וצמיחה יוצאי דופן".
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- רפאל משיקה את משפחת ה-L-SPIKE: דור חדש של טילים וחימושים משוטטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שאלות ותשובות על רפאל
מה תחום עיסוקה העיקרי של רפאל?
רפאל היא חברה ממשלתית ישראלית לפיתוח מערכות לחימה מתקדמות. היא עוסקת בין היתר בפיתוח וייצור של מערכות הגנה אווירית, טילים, מערכות לוחמה אלקטרונית, פתרונות סייבר ואמצעים אלקטרו-אופטיים לצרכים ביטחוניים.
כמה עובדים מועסקים ברפאל?
