מכירת נכס מקרקעין וחישוב מס שבח בחברה שהפכה לחברה משפחתית
סעיף 64א לפקודת מס הכנסה קובע כי הכנסה חייבת, לרבות שבח והפסדים של חברה משפחתית, בתקופה שבה חלות עליה הוראות סעיף 64א תיחשב להכנסה החייבת או להפסד של אחד מבעלי המניות בחברה, שהוא בעל הזכות לחלק הגדול ביותר ברווחי החברה
שאלה: ---------- עיסוקה של חברה הוא השכרת דירה למגורים. החברה הכירה בהוצאות הפחת על הנכס ובריבית על המשכנתה. החברה צברה הפסדים רבים אשר מסווגים כהפסדים מהשכרת בניין. ב-1.1.14 הפכה החברה לחברה משפחתית. נכון להיום החברה מתכוונת למכור את הנכס. השאלות: 1. האם כיוון שהחברה משפחתית, המכירה תהיה במישור היחיד ותחויב במס שבח? 2. כיוון שההפסדים שנצברו לחברה מהשכרת הבניין קדמו להפיכת החברה לחברה משפחתית האם קיימת דרך לנצל את ההפסדים במכירה האמורה? 3. האם לאור העובדה שהחברה היא חברה משפחתית והפחת נוכה בחברה הרגילה, הפחת שנוכה יובא בחשבון לחישוב מס שבח? 4. האם החברה זכאית ליתר ההטבות שמגיעות ליחיד במכירת דירה למגורים? תשובה: ---------- לשאלה 1 ------------ סעיף 64א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קובע כי הכנסה חייבת, לרבות שבח והפסדים של חברה משפחתית, בתקופה שבה חלות עליה הוראות סעיף 64א (להלן: "תקופת ההטבה") תיחשב להכנסה החייבת או להפסד של אחד מבעלי המניות בחברה, שהוא בעל הזכות לחלק הגדול ביותר ברווחי החברה (להלן: "הנישום"). כאשר החברה המשפחתית תמכור את דירת המגורים, שהיא הנכס היחיד אשר בבעלותה, השבח שייווצר כתוצאה מהמכירה ימוסה במס שבח, כאילו נצבר על ידי הנישום, כאילו נמכר על ידי יחיד ולא על ידי החברה. יצוין כי האמור לעיל כפוף לכך שהחברה הודיעה במהלך תקופת המעבר, כפי שנקבעה בתיקון 197, על הפיכתה לחברה משפחתית. אם החברה הודיעה במועד על פי התיקון לפקודה, רואים את השבח כאילו נצבר על ידי הנישום, דהיינו כאילו נמכר על ידי יחיד ולא על ידי החברה. לשאלות 2 ו-3 ----------------- הפסדים שהיו לחברה לפני היותה חברה משפחתית, ובוודאי כאלו שנצברו בתקופת היותה חברה משפחתית, ניתן לקזזם כנגד הכנסת החברה. במקרה זה, ככל שמדובר בהפסד שנצבר מניכוי פחת משנים קודמות, אין מניעה לקזזו כנגד השבח ובאחד משני האופנים הבאים: 1. המצאת אישור לקיזוז הפסד מפקיד השומה המופנה למנהל מס שבח. כלומר קיזוז כבר בעשיית שומת מס השבח. 2. באמצעות הכללת ההפסד בדוח החברה לשנת המכירה כנגד השבח, כלומר קיזוז במס הכנסה. ייאמר שמיד לאחר פעולה זו, קרי קיזוז בחברה, השבח מועלה לבעל המניות לאחר הקיזוז לצורך חישוב המס הסופי בהיות החברה חברה משפחתית. לשאלה 4 ----------- ככלל, נקבע בעניין מומב (ו"ע (מחוזי י-ם) 46096-01-129 כי חברה משפחתית אינה יכולה לקבל פטור ממס שבח (במקרה זה דובר בפטור לפי הוראת השעה לפי חוק מיסוי מקרקעין הגדלת ההיצע של דירות מגורים, התשע"א-2011), וכי הפטור מוענק רק למוכר שהוא יחיד. כן נקבע כי יש לראות בשבח ממכירת נכס מקרקעין חלק מההכנסה החייבת של היחיד בחברה משפחתית לעניין שיעור המס ולא לגבי פטור ממנו (ראו גם עניין תל און (ו"ע (מחוזי ת"א) 1346-08). לטעמנו, דין דומה יחול באופן שהיחיד לא יוכל לקבל ההקלה בחישוב השבח במכירת הדירה מכוח תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), קרי חישוב מס. מוטב שהדירה לא הייתה בבעלותו של היחיד ואז העלאת השבח היא רק לצורך שיעורי המס ולא לצורכי פטור או הקלה. נציין כי ראוי לבחון את פריסת מס השבח אצל היחיד מכוח 48א(ד) לחוק, שכן יכול שהטבה זו אפשרית מלשון החוק בידי יחיד במכירת נכס מקרקעין בחברה משפחתית. המשיבה - ממשרד מאיר מזרחי ושות', עורכי דין התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בירחון "ידע למידע" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים


תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.