ביום ה' - האירוע המוזר, שעלול ליצור זעזוע באירופה - 'מדד הפחד' כבר זינק בפראות

אביחי שורצקי מ-IBI: "החלטה על עצמאות סקוטלנד עלולה להוביל למהלך אגרסיבי של משיכת פיקדונות בנקאיים אל מחוץ למדינה"
אבי שאולי | (1)

עד לפני מספר ימים השווקים הפיננסים לחלוטין התעלמו מאפשרות היפרדותה של סקוטלנד מהממלכה הבריטית, המאוחדת שכן כל הסקרים הראו שהמהלך לא צפוי לצאת אל הפועל. אבל אז פורסם סקר אחרון ב'סאנדי טיימס' שמצביע על כך שדווקא הלאומנים הסקוטים הם אלה שתופסים את ההובלה - והסערה החלה. 'מדד הפחד' בבורסה הבריטית קפץ 19% השבוע לרמתו הגבוה מאז נוב' 2008, והפאונד איבד גובה.

זה יקרה ביום חמישי הקרוב שכארבעה מיליון סקוטים, בני 16 ומעלה, יהיו רשאים להצביע במשאל באשר לסוגיית ההיפרדות. אביחי שורצקי, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות , IBI מסביר על ההשלכות של המהלך, אם ייצא לפועל.

"היקף הנכסים הפיננסיים בסקוטלנד - כטריליון פאונד"

"נגיד הבנק המרכזי של אנגליה, מארק קרני, ציין כי היקף הנכסים הפיננסיים בסקוטלנד עומד על כטריליון פאונד, פי 10 מהתוצר במדינה. לאור זאת במידה ויוקם בנק מרכזי עצמאי בסקוטלנד, יהיה עליו לבנות רזרבות מט"ח גדולות. ללא צעד שכזה, הבנק המרכזי לא יוכל לשמש כמלווה של מוצא אחרון, כך שהוא לא יוכל לחלץ בנקים שכשלו ולשמור על כספי הפיקדונות. התייחסות זו של נגיד הבנק המרכזי באנגליה מעלה חשש כי החלטה על עצמאות בסקוטלנד עלולה להוביל למהלך אגרסיבי של משיכת פיקדונות בנקאיים אל מחוץ למדינה".

הבנקים הסקוטים RBS ו- LLOYDS עלולים להיפגע מכך ולספוג הורדת דירוג כתוצאה מסיכון מוניטארי, פיסקאלי, חוקתי ורגולאטורי.

"שני הבנקים ציינו כי הם מחזיקים בתוכניות מגירה לפיהן הם צפויים להעביר את כל פעילות המטה ללונדון במקרה של החלטה על עצמאות בסקוטלנד, מה שלא צפוי להוביל לשינוי בפעילות היומיומית של הבנקים. לפי מספר הערכות, צעד שכזה עשוי לעלות לכל אחד מהבנקים כמיליארד פאונד".

סקוטלנד היא מדינה עשירה עם תוצר לנפש גבוה של יותר מ-33 אלף דולר לנפש. למעשה סקוטלנד היא האזור העשיר בבריטניה אחרי לונדון ודרום מזרח אנגליה. בין מקורות ההכנסה הבולטים במדינה: נפט, וויסקי ותייירות.

"קיים חשש לפיו ההתפתחויות האחרונות יובילו לסיכון תמידי באשר לעצמאותה של סקוטלנד, גם אם ההחלטה במשאל הנוכחי תהיה בסופו של דבר על הישארות בממלכה המאוחדת. כדוגמא לכך מביאים את משאלי העם שהתקיימו בנוגע לעצמאות של אזור קוויבק בקנדה, ואשר הובילו לחשש מתמשך מפני אפשרות זו. לכן קיימת סבירות לא מבוטלת לכך שהגופים הבינלאומיים המחזיקים בפעילות משמעותית בסקוטלנד (ביניהם LLOYDS ו- RBS) יעבירו את פעילות המטה שלהם מהמדינה, ללא קשר לתוצאות המשאל הנוכחי".

אביחי שורצקי מסביר ל-Bizportal כי "עד לפני שבועיים היה יתרון לתומכים באי היפרדות מהממלכה, אלא שהתומכים בעצמאות צברו מומנטום ופתאום זאת הפכה להיות אפשרות ריאלית". מאז ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, פועל במרץ לשמירת האיחוד.

קיראו עוד ב"בארץ"

מה יקרה אם הסקוטים יצביעו בעד ההתנתקות?

"חברות שיש להן פעילות משמעותית בסקוטלנד יימכרו וחברת תשתיות כמו למשל חברת החשמל הבריטית SSE עלולות להיפגע. האיחוד האירופי נותן סובסידיות לאנרגיה מתחדשת ויתכן שהוא יפסיק להעניק אותן לחברות סקוטיות".

מה לגבי המערכת הפיננסית?

"החשש הוא שהבנק המרכזי לא יוכל לסייע לבנקים ואז אנשים ידאגו לפקדונות שלהם ועלולה להיות בריחה של פקדונות. בנוסף יש חוסר בהירות לגבי איך תהיה המדיניות הפיסקאלית וכיצד תיראה מערכת המיסוי".

סקוטלנד נחשבת לשמאלנית יותר מאנגליה בנושאים רבים - הסקוטים היו שמחים לוותר על הנשק הגרעיני (שחלק רב ממנו נמצא בסקוטלנד), להעלות את שכר המינימום ולהימנע מחוקים קשים נגד הגירה. הסקוטים נוטים יותר להתקרבות לאיחוד האירופי בעוד האנגלים מצדדים בסוג של בדלנות.

מה החששות מבחינה כלכלית?

"בגלל הסיכונים האלה: מוניטארי, פיסקאלי ורגולטורי, מספר חברות כבר אמרו שיש להן תוכנית מגירה - יעבירו את עיקר הפעילות שלהן ללונדון ובכך למנוע הרבה סיכונים".

בשורה התחתונה - כיצד תשפיע ההיפרדות על סקוטלנד?

"ההשפעה הישירה המיידית - זה הולך להיות רע מאוד עבור סקוטלנד. משקיעים אוהבים יציבות ולכן בשלב הראשון יהיה זעזוע. רק בטווח הארוך תיתכן התייצבות. סקוטלנד היא מדינה קטנה ולכן היא תצטרך להקים מוסדות עצמאיים ולהתוות מדיניות עצמאית. נעשה מאמץ גדול בבריטניה למנוע את המהלך, בין השאר לתת יותר סמכויות אוטונומיות וזה נושא פרי".

סקוטלנד: נפט, ויסקי ותיירות

סקוטלנד היא חלק מהממלכה המאוחדת - מדינה שקמה בשנת 1707 כתוצאה מאיחוד של ממלכות אנגליה וסקוטלנד. בשנת 1921 הפכה אירלנד למדינה עצמאית מלבד צפון המדינה שנותר תחת שלטון בריטי.

שטחה של סקוטלנד הוא קרוב לשליש משטחה של כל הממלכה המאוחדת. המדינה הררית וגרים בה קצת יותר מ-5 מיליון תושבים. העיר הגדולה היא גלזגו, אך הבירה היא אדינבורו, שם יש ממשלה ופרלמנט בנוסף לנציגי סקוטלנד בפרלמנט הבריטי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לכו תחפשו מי ינענע 12/09/2014 15:35
    הגב לתגובה זו
    דבר אחד כן הבנתי. ירידות בארהב בטוח לא יהיו בגלל מאורע זה. חפשו פראיירים אחרים למכור להם פוטים.
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.