ביום ה' - האירוע המוזר, שעלול ליצור זעזוע באירופה - 'מדד הפחד' כבר זינק בפראות

אביחי שורצקי מ-IBI: "החלטה על עצמאות סקוטלנד עלולה להוביל למהלך אגרסיבי של משיכת פיקדונות בנקאיים אל מחוץ למדינה"
אבי שאולי | (1)

עד לפני מספר ימים השווקים הפיננסים לחלוטין התעלמו מאפשרות היפרדותה של סקוטלנד מהממלכה הבריטית, המאוחדת שכן כל הסקרים הראו שהמהלך לא צפוי לצאת אל הפועל. אבל אז פורסם סקר אחרון ב'סאנדי טיימס' שמצביע על כך שדווקא הלאומנים הסקוטים הם אלה שתופסים את ההובלה - והסערה החלה. 'מדד הפחד' בבורסה הבריטית קפץ 19% השבוע לרמתו הגבוה מאז נוב' 2008, והפאונד איבד גובה.

זה יקרה ביום חמישי הקרוב שכארבעה מיליון סקוטים, בני 16 ומעלה, יהיו רשאים להצביע במשאל באשר לסוגיית ההיפרדות. אביחי שורצקי, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות , IBI מסביר על ההשלכות של המהלך, אם ייצא לפועל.

"היקף הנכסים הפיננסיים בסקוטלנד - כטריליון פאונד"

"נגיד הבנק המרכזי של אנגליה, מארק קרני, ציין כי היקף הנכסים הפיננסיים בסקוטלנד עומד על כטריליון פאונד, פי 10 מהתוצר במדינה. לאור זאת במידה ויוקם בנק מרכזי עצמאי בסקוטלנד, יהיה עליו לבנות רזרבות מט"ח גדולות. ללא צעד שכזה, הבנק המרכזי לא יוכל לשמש כמלווה של מוצא אחרון, כך שהוא לא יוכל לחלץ בנקים שכשלו ולשמור על כספי הפיקדונות. התייחסות זו של נגיד הבנק המרכזי באנגליה מעלה חשש כי החלטה על עצמאות בסקוטלנד עלולה להוביל למהלך אגרסיבי של משיכת פיקדונות בנקאיים אל מחוץ למדינה".

הבנקים הסקוטים RBS ו- LLOYDS עלולים להיפגע מכך ולספוג הורדת דירוג כתוצאה מסיכון מוניטארי, פיסקאלי, חוקתי ורגולאטורי.

"שני הבנקים ציינו כי הם מחזיקים בתוכניות מגירה לפיהן הם צפויים להעביר את כל פעילות המטה ללונדון במקרה של החלטה על עצמאות בסקוטלנד, מה שלא צפוי להוביל לשינוי בפעילות היומיומית של הבנקים. לפי מספר הערכות, צעד שכזה עשוי לעלות לכל אחד מהבנקים כמיליארד פאונד".

סקוטלנד היא מדינה עשירה עם תוצר לנפש גבוה של יותר מ-33 אלף דולר לנפש. למעשה סקוטלנד היא האזור העשיר בבריטניה אחרי לונדון ודרום מזרח אנגליה. בין מקורות ההכנסה הבולטים במדינה: נפט, וויסקי ותייירות.

"קיים חשש לפיו ההתפתחויות האחרונות יובילו לסיכון תמידי באשר לעצמאותה של סקוטלנד, גם אם ההחלטה במשאל הנוכחי תהיה בסופו של דבר על הישארות בממלכה המאוחדת. כדוגמא לכך מביאים את משאלי העם שהתקיימו בנוגע לעצמאות של אזור קוויבק בקנדה, ואשר הובילו לחשש מתמשך מפני אפשרות זו. לכן קיימת סבירות לא מבוטלת לכך שהגופים הבינלאומיים המחזיקים בפעילות משמעותית בסקוטלנד (ביניהם LLOYDS ו- RBS) יעבירו את פעילות המטה שלהם מהמדינה, ללא קשר לתוצאות המשאל הנוכחי".

אביחי שורצקי מסביר ל-Bizportal כי "עד לפני שבועיים היה יתרון לתומכים באי היפרדות מהממלכה, אלא שהתומכים בעצמאות צברו מומנטום ופתאום זאת הפכה להיות אפשרות ריאלית". מאז ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, פועל במרץ לשמירת האיחוד.

קיראו עוד ב"בארץ"

מה יקרה אם הסקוטים יצביעו בעד ההתנתקות?

"חברות שיש להן פעילות משמעותית בסקוטלנד יימכרו וחברת תשתיות כמו למשל חברת החשמל הבריטית SSE עלולות להיפגע. האיחוד האירופי נותן סובסידיות לאנרגיה מתחדשת ויתכן שהוא יפסיק להעניק אותן לחברות סקוטיות".

מה לגבי המערכת הפיננסית?

"החשש הוא שהבנק המרכזי לא יוכל לסייע לבנקים ואז אנשים ידאגו לפקדונות שלהם ועלולה להיות בריחה של פקדונות. בנוסף יש חוסר בהירות לגבי איך תהיה המדיניות הפיסקאלית וכיצד תיראה מערכת המיסוי".

סקוטלנד נחשבת לשמאלנית יותר מאנגליה בנושאים רבים - הסקוטים היו שמחים לוותר על הנשק הגרעיני (שחלק רב ממנו נמצא בסקוטלנד), להעלות את שכר המינימום ולהימנע מחוקים קשים נגד הגירה. הסקוטים נוטים יותר להתקרבות לאיחוד האירופי בעוד האנגלים מצדדים בסוג של בדלנות.

מה החששות מבחינה כלכלית?

"בגלל הסיכונים האלה: מוניטארי, פיסקאלי ורגולטורי, מספר חברות כבר אמרו שיש להן תוכנית מגירה - יעבירו את עיקר הפעילות שלהן ללונדון ובכך למנוע הרבה סיכונים".

בשורה התחתונה - כיצד תשפיע ההיפרדות על סקוטלנד?

"ההשפעה הישירה המיידית - זה הולך להיות רע מאוד עבור סקוטלנד. משקיעים אוהבים יציבות ולכן בשלב הראשון יהיה זעזוע. רק בטווח הארוך תיתכן התייצבות. סקוטלנד היא מדינה קטנה ולכן היא תצטרך להקים מוסדות עצמאיים ולהתוות מדיניות עצמאית. נעשה מאמץ גדול בבריטניה למנוע את המהלך, בין השאר לתת יותר סמכויות אוטונומיות וזה נושא פרי".

סקוטלנד: נפט, ויסקי ותיירות

סקוטלנד היא חלק מהממלכה המאוחדת - מדינה שקמה בשנת 1707 כתוצאה מאיחוד של ממלכות אנגליה וסקוטלנד. בשנת 1921 הפכה אירלנד למדינה עצמאית מלבד צפון המדינה שנותר תחת שלטון בריטי.

שטחה של סקוטלנד הוא קרוב לשליש משטחה של כל הממלכה המאוחדת. המדינה הררית וגרים בה קצת יותר מ-5 מיליון תושבים. העיר הגדולה היא גלזגו, אך הבירה היא אדינבורו, שם יש ממשלה ופרלמנט בנוסף לנציגי סקוטלנד בפרלמנט הבריטי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לכו תחפשו מי ינענע 12/09/2014 15:35
    הגב לתגובה זו
    דבר אחד כן הבנתי. ירידות בארהב בטוח לא יהיו בגלל מאורע זה. חפשו פראיירים אחרים למכור להם פוטים.
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.