ביום ה' - האירוע המוזר, שעלול ליצור זעזוע באירופה - 'מדד הפחד' כבר זינק בפראות

אביחי שורצקי מ-IBI: "החלטה על עצמאות סקוטלנד עלולה להוביל למהלך אגרסיבי של משיכת פיקדונות בנקאיים אל מחוץ למדינה"
אבי שאולי | (1)

עד לפני מספר ימים השווקים הפיננסים לחלוטין התעלמו מאפשרות היפרדותה של סקוטלנד מהממלכה הבריטית, המאוחדת שכן כל הסקרים הראו שהמהלך לא צפוי לצאת אל הפועל. אבל אז פורסם סקר אחרון ב'סאנדי טיימס' שמצביע על כך שדווקא הלאומנים הסקוטים הם אלה שתופסים את ההובלה - והסערה החלה. 'מדד הפחד' בבורסה הבריטית קפץ 19% השבוע לרמתו הגבוה מאז נוב' 2008, והפאונד איבד גובה.

זה יקרה ביום חמישי הקרוב שכארבעה מיליון סקוטים, בני 16 ומעלה, יהיו רשאים להצביע במשאל באשר לסוגיית ההיפרדות. אביחי שורצקי, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות , IBI מסביר על ההשלכות של המהלך, אם ייצא לפועל.

"היקף הנכסים הפיננסיים בסקוטלנד - כטריליון פאונד"

"נגיד הבנק המרכזי של אנגליה, מארק קרני, ציין כי היקף הנכסים הפיננסיים בסקוטלנד עומד על כטריליון פאונד, פי 10 מהתוצר במדינה. לאור זאת במידה ויוקם בנק מרכזי עצמאי בסקוטלנד, יהיה עליו לבנות רזרבות מט"ח גדולות. ללא צעד שכזה, הבנק המרכזי לא יוכל לשמש כמלווה של מוצא אחרון, כך שהוא לא יוכל לחלץ בנקים שכשלו ולשמור על כספי הפיקדונות. התייחסות זו של נגיד הבנק המרכזי באנגליה מעלה חשש כי החלטה על עצמאות בסקוטלנד עלולה להוביל למהלך אגרסיבי של משיכת פיקדונות בנקאיים אל מחוץ למדינה".

הבנקים הסקוטים RBS ו- LLOYDS עלולים להיפגע מכך ולספוג הורדת דירוג כתוצאה מסיכון מוניטארי, פיסקאלי, חוקתי ורגולאטורי.

"שני הבנקים ציינו כי הם מחזיקים בתוכניות מגירה לפיהן הם צפויים להעביר את כל פעילות המטה ללונדון במקרה של החלטה על עצמאות בסקוטלנד, מה שלא צפוי להוביל לשינוי בפעילות היומיומית של הבנקים. לפי מספר הערכות, צעד שכזה עשוי לעלות לכל אחד מהבנקים כמיליארד פאונד".

סקוטלנד היא מדינה עשירה עם תוצר לנפש גבוה של יותר מ-33 אלף דולר לנפש. למעשה סקוטלנד היא האזור העשיר בבריטניה אחרי לונדון ודרום מזרח אנגליה. בין מקורות ההכנסה הבולטים במדינה: נפט, וויסקי ותייירות.

"קיים חשש לפיו ההתפתחויות האחרונות יובילו לסיכון תמידי באשר לעצמאותה של סקוטלנד, גם אם ההחלטה במשאל הנוכחי תהיה בסופו של דבר על הישארות בממלכה המאוחדת. כדוגמא לכך מביאים את משאלי העם שהתקיימו בנוגע לעצמאות של אזור קוויבק בקנדה, ואשר הובילו לחשש מתמשך מפני אפשרות זו. לכן קיימת סבירות לא מבוטלת לכך שהגופים הבינלאומיים המחזיקים בפעילות משמעותית בסקוטלנד (ביניהם LLOYDS ו- RBS) יעבירו את פעילות המטה שלהם מהמדינה, ללא קשר לתוצאות המשאל הנוכחי".

אביחי שורצקי מסביר ל-Bizportal כי "עד לפני שבועיים היה יתרון לתומכים באי היפרדות מהממלכה, אלא שהתומכים בעצמאות צברו מומנטום ופתאום זאת הפכה להיות אפשרות ריאלית". מאז ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, פועל במרץ לשמירת האיחוד.

קיראו עוד ב"בארץ"

מה יקרה אם הסקוטים יצביעו בעד ההתנתקות?

"חברות שיש להן פעילות משמעותית בסקוטלנד יימכרו וחברת תשתיות כמו למשל חברת החשמל הבריטית SSE עלולות להיפגע. האיחוד האירופי נותן סובסידיות לאנרגיה מתחדשת ויתכן שהוא יפסיק להעניק אותן לחברות סקוטיות".

מה לגבי המערכת הפיננסית?

"החשש הוא שהבנק המרכזי לא יוכל לסייע לבנקים ואז אנשים ידאגו לפקדונות שלהם ועלולה להיות בריחה של פקדונות. בנוסף יש חוסר בהירות לגבי איך תהיה המדיניות הפיסקאלית וכיצד תיראה מערכת המיסוי".

סקוטלנד נחשבת לשמאלנית יותר מאנגליה בנושאים רבים - הסקוטים היו שמחים לוותר על הנשק הגרעיני (שחלק רב ממנו נמצא בסקוטלנד), להעלות את שכר המינימום ולהימנע מחוקים קשים נגד הגירה. הסקוטים נוטים יותר להתקרבות לאיחוד האירופי בעוד האנגלים מצדדים בסוג של בדלנות.

מה החששות מבחינה כלכלית?

"בגלל הסיכונים האלה: מוניטארי, פיסקאלי ורגולטורי, מספר חברות כבר אמרו שיש להן תוכנית מגירה - יעבירו את עיקר הפעילות שלהן ללונדון ובכך למנוע הרבה סיכונים".

בשורה התחתונה - כיצד תשפיע ההיפרדות על סקוטלנד?

"ההשפעה הישירה המיידית - זה הולך להיות רע מאוד עבור סקוטלנד. משקיעים אוהבים יציבות ולכן בשלב הראשון יהיה זעזוע. רק בטווח הארוך תיתכן התייצבות. סקוטלנד היא מדינה קטנה ולכן היא תצטרך להקים מוסדות עצמאיים ולהתוות מדיניות עצמאית. נעשה מאמץ גדול בבריטניה למנוע את המהלך, בין השאר לתת יותר סמכויות אוטונומיות וזה נושא פרי".

סקוטלנד: נפט, ויסקי ותיירות

סקוטלנד היא חלק מהממלכה המאוחדת - מדינה שקמה בשנת 1707 כתוצאה מאיחוד של ממלכות אנגליה וסקוטלנד. בשנת 1921 הפכה אירלנד למדינה עצמאית מלבד צפון המדינה שנותר תחת שלטון בריטי.

שטחה של סקוטלנד הוא קרוב לשליש משטחה של כל הממלכה המאוחדת. המדינה הררית וגרים בה קצת יותר מ-5 מיליון תושבים. העיר הגדולה היא גלזגו, אך הבירה היא אדינבורו, שם יש ממשלה ופרלמנט בנוסף לנציגי סקוטלנד בפרלמנט הבריטי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לכו תחפשו מי ינענע 12/09/2014 15:35
    הגב לתגובה זו
    דבר אחד כן הבנתי. ירידות בארהב בטוח לא יהיו בגלל מאורע זה. חפשו פראיירים אחרים למכור להם פוטים.
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".