ביום ה' - האירוע המוזר, שעלול ליצור זעזוע באירופה - 'מדד הפחד' כבר זינק בפראות

אביחי שורצקי מ-IBI: "החלטה על עצמאות סקוטלנד עלולה להוביל למהלך אגרסיבי של משיכת פיקדונות בנקאיים אל מחוץ למדינה"
אבי שאולי | (1)

עד לפני מספר ימים השווקים הפיננסים לחלוטין התעלמו מאפשרות היפרדותה של סקוטלנד מהממלכה הבריטית, המאוחדת שכן כל הסקרים הראו שהמהלך לא צפוי לצאת אל הפועל. אבל אז פורסם סקר אחרון ב'סאנדי טיימס' שמצביע על כך שדווקא הלאומנים הסקוטים הם אלה שתופסים את ההובלה - והסערה החלה. 'מדד הפחד' בבורסה הבריטית קפץ 19% השבוע לרמתו הגבוה מאז נוב' 2008, והפאונד איבד גובה.

זה יקרה ביום חמישי הקרוב שכארבעה מיליון סקוטים, בני 16 ומעלה, יהיו רשאים להצביע במשאל באשר לסוגיית ההיפרדות. אביחי שורצקי, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות , IBI מסביר על ההשלכות של המהלך, אם ייצא לפועל.

"היקף הנכסים הפיננסיים בסקוטלנד - כטריליון פאונד"

"נגיד הבנק המרכזי של אנגליה, מארק קרני, ציין כי היקף הנכסים הפיננסיים בסקוטלנד עומד על כטריליון פאונד, פי 10 מהתוצר במדינה. לאור זאת במידה ויוקם בנק מרכזי עצמאי בסקוטלנד, יהיה עליו לבנות רזרבות מט"ח גדולות. ללא צעד שכזה, הבנק המרכזי לא יוכל לשמש כמלווה של מוצא אחרון, כך שהוא לא יוכל לחלץ בנקים שכשלו ולשמור על כספי הפיקדונות. התייחסות זו של נגיד הבנק המרכזי באנגליה מעלה חשש כי החלטה על עצמאות בסקוטלנד עלולה להוביל למהלך אגרסיבי של משיכת פיקדונות בנקאיים אל מחוץ למדינה".

הבנקים הסקוטים RBS ו- LLOYDS עלולים להיפגע מכך ולספוג הורדת דירוג כתוצאה מסיכון מוניטארי, פיסקאלי, חוקתי ורגולאטורי.

"שני הבנקים ציינו כי הם מחזיקים בתוכניות מגירה לפיהן הם צפויים להעביר את כל פעילות המטה ללונדון במקרה של החלטה על עצמאות בסקוטלנד, מה שלא צפוי להוביל לשינוי בפעילות היומיומית של הבנקים. לפי מספר הערכות, צעד שכזה עשוי לעלות לכל אחד מהבנקים כמיליארד פאונד".

סקוטלנד היא מדינה עשירה עם תוצר לנפש גבוה של יותר מ-33 אלף דולר לנפש. למעשה סקוטלנד היא האזור העשיר בבריטניה אחרי לונדון ודרום מזרח אנגליה. בין מקורות ההכנסה הבולטים במדינה: נפט, וויסקי ותייירות.

"קיים חשש לפיו ההתפתחויות האחרונות יובילו לסיכון תמידי באשר לעצמאותה של סקוטלנד, גם אם ההחלטה במשאל הנוכחי תהיה בסופו של דבר על הישארות בממלכה המאוחדת. כדוגמא לכך מביאים את משאלי העם שהתקיימו בנוגע לעצמאות של אזור קוויבק בקנדה, ואשר הובילו לחשש מתמשך מפני אפשרות זו. לכן קיימת סבירות לא מבוטלת לכך שהגופים הבינלאומיים המחזיקים בפעילות משמעותית בסקוטלנד (ביניהם LLOYDS ו- RBS) יעבירו את פעילות המטה שלהם מהמדינה, ללא קשר לתוצאות המשאל הנוכחי".

אביחי שורצקי מסביר ל-Bizportal כי "עד לפני שבועיים היה יתרון לתומכים באי היפרדות מהממלכה, אלא שהתומכים בעצמאות צברו מומנטום ופתאום זאת הפכה להיות אפשרות ריאלית". מאז ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, פועל במרץ לשמירת האיחוד.

קיראו עוד ב"בארץ"

מה יקרה אם הסקוטים יצביעו בעד ההתנתקות?

"חברות שיש להן פעילות משמעותית בסקוטלנד יימכרו וחברת תשתיות כמו למשל חברת החשמל הבריטית SSE עלולות להיפגע. האיחוד האירופי נותן סובסידיות לאנרגיה מתחדשת ויתכן שהוא יפסיק להעניק אותן לחברות סקוטיות".

מה לגבי המערכת הפיננסית?

"החשש הוא שהבנק המרכזי לא יוכל לסייע לבנקים ואז אנשים ידאגו לפקדונות שלהם ועלולה להיות בריחה של פקדונות. בנוסף יש חוסר בהירות לגבי איך תהיה המדיניות הפיסקאלית וכיצד תיראה מערכת המיסוי".

סקוטלנד נחשבת לשמאלנית יותר מאנגליה בנושאים רבים - הסקוטים היו שמחים לוותר על הנשק הגרעיני (שחלק רב ממנו נמצא בסקוטלנד), להעלות את שכר המינימום ולהימנע מחוקים קשים נגד הגירה. הסקוטים נוטים יותר להתקרבות לאיחוד האירופי בעוד האנגלים מצדדים בסוג של בדלנות.

מה החששות מבחינה כלכלית?

"בגלל הסיכונים האלה: מוניטארי, פיסקאלי ורגולטורי, מספר חברות כבר אמרו שיש להן תוכנית מגירה - יעבירו את עיקר הפעילות שלהן ללונדון ובכך למנוע הרבה סיכונים".

בשורה התחתונה - כיצד תשפיע ההיפרדות על סקוטלנד?

"ההשפעה הישירה המיידית - זה הולך להיות רע מאוד עבור סקוטלנד. משקיעים אוהבים יציבות ולכן בשלב הראשון יהיה זעזוע. רק בטווח הארוך תיתכן התייצבות. סקוטלנד היא מדינה קטנה ולכן היא תצטרך להקים מוסדות עצמאיים ולהתוות מדיניות עצמאית. נעשה מאמץ גדול בבריטניה למנוע את המהלך, בין השאר לתת יותר סמכויות אוטונומיות וזה נושא פרי".

סקוטלנד: נפט, ויסקי ותיירות

סקוטלנד היא חלק מהממלכה המאוחדת - מדינה שקמה בשנת 1707 כתוצאה מאיחוד של ממלכות אנגליה וסקוטלנד. בשנת 1921 הפכה אירלנד למדינה עצמאית מלבד צפון המדינה שנותר תחת שלטון בריטי.

שטחה של סקוטלנד הוא קרוב לשליש משטחה של כל הממלכה המאוחדת. המדינה הררית וגרים בה קצת יותר מ-5 מיליון תושבים. העיר הגדולה היא גלזגו, אך הבירה היא אדינבורו, שם יש ממשלה ופרלמנט בנוסף לנציגי סקוטלנד בפרלמנט הבריטי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לכו תחפשו מי ינענע 12/09/2014 15:35
    הגב לתגובה זו
    דבר אחד כן הבנתי. ירידות בארהב בטוח לא יהיו בגלל מאורע זה. חפשו פראיירים אחרים למכור להם פוטים.
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.