אלמנתו של נכה שהכנסותיו ממענק פרישה נפרסו - אינה זכאית לפטור לנכה

רו"ח אליק גנדלמן

תקציר ע"מ 23004/10 סוניה פורת נ' פקיד שומה כפר סבא

תקציר ע"מ 23004/10

סוניה פורת נ' פקיד שומה כפר סבא

נכה בשיעור 100% קיבל מענק פרישה ופרס את החלק החייב. הוא נפטר כאשר נותרה שנת פריסה אחרונה. אלמנתו ביקשה ליהנות מהפטור לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), שלו היה זכאי בעלה המנוח אילולא נפטר. בית המשפט דחה את ערעורה בהסתמך על סעיף 8(ד) לפקודה, הקובע דין ספציפי למצב זה.

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

בשנת 2002 פרש בעלה של המערערת מעבודתו וקיבל מענק פרישה. החלק החייב של המענק בסך של כשני מיליון ש"ח נפרס לשנים 2007-2002, על פי סעיף 8(ג) לפקודה. בשנת 2005 נקבעה לו נכות בשיעור 100%, ובשנת 2006 הוא נפטר. בדוח לשנת 2006 רשמה המערערת (היורשת היחידה) פריסת פיצויים בשדה "הכנסה פטורה של נכה לפי סעיף 9(5)". פקיד השומה סירב להכיר בפטור, וצירף את חלק הפיצויים שנפרס לשנת 2007 להכנסות שנת 2006 על פי סעיף 8(ד) לפקודה.

המערערת טוענת כי היא זכאית לפטור לפי סעיף 9(5) לפקודה, שלו היה זכאי בעלה אילולא נפטר. לשיטת המערערת, "הועתקו" החלקים הפרוסים של מענק הפרישה לשנים הבאות ולכן הם נכנסים לתחולת הפטור שלפי סעיף 9(5) לפקודה. המערערת משליכה על המקרה הנדון מהלכת שרל שבטון (ע"א 8958/07), שבה התיר בית המשפט העליון פטור לפי סעיף 9(5) לפקודה לכל שנות הפריסה.

נוסף על כך המערערת מסיקה מסעיף 120 לפקודה הקובע כי "נפטר אדם בשנת מס... יהיה נציגו האישי החוקי חב במס שאותו אדם היה בר-חיוב בו אילו היה בחיים..." - שהיא אינה חייבת במס, היות שבעלה לא היה חייב במס אילו היה בחיים (נכנסת לנעליו של בעלה המנוח).

לטענת המשיב, המקרה הנדון שונה מהמקרה שבהלכת שבטון, היות שהבעל המנוח הזכאי לפטור נפטר. לשיטת המשיב, הפטור לפי סעיף 9(5) לפקודה הוא פטור אישי שאינו ניתן להעברה. הפטור ניתן בגין הכנסה מיגיעה אישית של נכה, ולכן משנפטר הנישום ויתרת המענק הנפרס מיוחסת ליורשים - אין הם (היורשים) זכאים לפטור. כמו כן המשיב מפנה לסעיף 8(ד) לפקודה, הדן במצב שבו נפטר נישום לפני תום תקופת הפריסה. סעיף זה קובע כי החלק שנפרס לשנת 2007 מתווסף לחלק שנפרס לשנת 2006, ושניהם יחדיו הם בבחינת הכנסה חייבת בידי המערערת (היורשת) בשנת 2006. כמו כן קובע סעיף 8(ד) לפקודה כי המס ששולם כמקדמה או כניכוי במקור על סכומי הפריסה - יהיה מס סופי עם פטירת הנכה.

דיון

מניתוח סעיף 8(ד) לפקודה הגיע בית המשפט למסקנה כי תכליתו "להבהיר כיצד לנהוג במקרה בו הנישום נפטר בתקופת הפריסה בה דן סעיף 8(ג)(3)". בית המשפט מסביר כי מטרתו של סעיף 120 לפקודה אינה לתת פטור, אלא "ליצור דרך פרוצדורלית נוספת לגביית מס בידי מי שהכנסתו בידו", היות שהנישום עצמו נפטר. בית המשפט הגיע למסקנה כי היות שסעיף 8(ד) לפקודה הוא סעיף ספציפי הדן במצב שבמחלוקת - יש לנהוג על פיו.

תוצאה

הערעור נדחה. החלק הפרוס של מענק הפרישה המיוחס לשנת 2006 יחולק באופן יחסי: החלק שעד מועד פטירתו של הנישום יהיה פטור, והחלק שלאחר מועד פטירת הנישום יחויב במס בידי המערערת. המס ששולם כמקדמה על חלק המענק הפרוס השייך לשנת 2007 יהיה המס הסופי.

בבית המשפט המחוזי מרכז

לפני כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר

ניתן ב-13.2.2013

הכותב - מומחה "חשבים" בתחום המסים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

כתב אישום חריג הוגש נגד אמיר ימין בגין זיוף שירות מילואים וניצול מלחמת חרבות ברזל לביטול חובות מס

עוזי גרסטמן |

יועץ מס מזייף מסמכים. רואה חשבון עוזר ללקוח להונות את רשויות המס. עורך דין מלמד לקוח איך לשקר לשופטים. מקצועות "מכובדים", נמצאים בשנים האחרונות במדרון תדמיתי תלול. אין כבוד - כנראה שהכל כסף. המקרה הבא לא נעים לאוזן הישראלית - לזייף ולהגיד שאתה במילואים כדי לברוח מחובה ציבורית, מהתמודדות עם חובות. זה ניצול ציני של המצב בארץ, אבל רשות המסים יודעת לאתר את המתחזים.  

רשות המסים הגישה כתב אישום חריג נגד אמיר ימין בגין זיוף שירות מילואים וניצול מלחמת חרבות ברזל לביטול חובות מס.

פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה כתב אישום נגד ימין, יועץ מס בן 45 מחדרה, בגין זיוף מסמכי מילואים והונאת רשות המס במהלך מלחמת חרבות ברזל. על פי כתב האישום, ימין, שנקלע לחוב מס שבח בעקבות עסקת מקרקעין שביצע בדצמבר 2018, הגיע להסדר פריסת תשלומים עם משרדי מיסוי מקרקעין בחדרה ביוני 2023. כשלא עמד בהסדר, הוטלו עיקולים על חשבונות הבנק והנדל"ן שלו בדצמבר 2023. כלומר, מדובר על יועץ מס שחייב מס לרשות המס. הוא הגיע להסדר פריסה עם הרשויות, וכדי לא לשלם זייף שהוא במילואים. 

יש כאן אולי עיוורון, מצוקה גדולה, אבל מה הוא חשב לעצמו - שרשויות המס לא יודעות להצליב נתונים עם מאגרי המידע בצבא? 


כתבה מעניינת - חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.