האם לבצע התאמות בתיק לנוכח המצב? הנה מספר סיבות
למרות הטלטלות האחרונות בשוקי המניות בארץ ובעולם, ואולי דווקא בגללן, טוב נעשה אם לא נסתפק בכותרות התקשורתיות. נבחן בקפידה את מירב המידע העומד לרשותנו, נחשוב היטב ונשתדל לבצע בצורה הטובה ביותר את ההתאמות הנחוצות, אם בכלל, בתיקי הנכסים הכספיים שלנו. האירועים האחרונים מספקים לנו שלל דוגמאות. הנה שתיים מהן:
גרמניה ויפן
הראשונה, כלכלה עטורת תשבחות הנחשבת חבל ההצלה, או המבוגר האחראי ביבשת אירופה. המשקיעים כורכים את עתיד גוש האירו באינטרסים שלה. מנגד יפן, כלכלה מוכת מיתון, עם מטבע חזק מאוד (לא באשמתה ולא לטובתה) ואסונות טבע קשים, שהכו בה בחודש מארס.
ניתן היה לחשוב שמדד ה-DAX יותיר מאחור את Nikkei 225, אך מראשית השנה (נכון ליום שני) השיל המדד הגרמני 21%. מנגד, המדד היפני ירד 16% "בלבד". לא רק זאת, היין עלה מול האירו, המטבע האירופי המשותף. התקוות שתלו בגרמניה היו כנראה מופרזות, ורפיון התוצר שלה ברבעון השני ערער את מעמדה. גם החששות לגבי יפן היו מוגזמים. ארץ השמש העולה מתמודדת היטב עם הנזקים שנגרמו לכלכלתה ולחברה היפנית. אלו תמורות כלכליות חשובות, המגולמות בשוקי המניות בשתי המדינות, ובזמנים רגילים היו זוכות לתשומת לב רבה יותר.
הדוגמא השנייה מתייחסת לדרך קריאת הנתונים. במהלך שלושת החודשים האחרונים השיל מדד ת"א 25 20% משיאו (על סף שוק דובי). אך רמתו הממוצעת ירדה 5% בלבד בהשוואה לשלושת החודשים לפניהם. לכן, משקיעים שאופק השקעתם אינו מיידי יכולים היו להיות סבלניים יותר לירידות האחרונות.
לדעתי, דוגמאות אלו מחזקות, תובנה שאמנם לא חדשה, אך חשוב לשננה בתקופה הנוכחית. עליות וירידות חדות לסירוגין בשוקי המניות מקשות להעריך לאן פני השווקים. למרות שהם נקבעים לפי ההתפתחויות הכלכליות לאורך זמן. במילים אחרות, מרוב עצים לא תמיד רואים את היער.
שוקי המניות משקפים בסופו של דבר את כלכלותיהן, אך דרכיהן נפרדות מעת לעת. לכן, בל נופתע אם למרות התחזיות הכלכליות החלשות הנוכחיות, השווקים ירשמו בהמשך עליות נאות. המניות מקרינות אופטימיות, או פסימיות יתר, בהתאם לנסיבות והלכי רוח נקודתיים, אך זאת ניתן לגלות, אם בכלל, רק בדיעבד.
לכן, אין לנוח על זרי הדפנה, או להתבשם יתר על המידה, במקרה הראשון. אך גם לא להיבהל, או להיכנס למרה שחורה, במקרה השני. שאננות אינה רצויה, אך גם מהלכים חפוזים לא ישרתו על פני זמן את צרכנו. אני חושב שתובנה זו צריכה ללוות את ציבור המשקיעים בזמנים רגילים ולבטח בתקופות רגישות, עתירות ספקות וסימני שאלה, כגון זו הנוכחית.
הכותב, רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות.
- 8.לרונן היקר 25/08/2011 09:23הגב לתגובה זוכך גם בסוף שנה,עם עליות וירידות כמובן,אבל סה" כ מגמת עלייה.ב-2012 גופא:קריסה של כל הבורסות,עקב אי הצמיחה והחוב המעיק,והולך. נכס מעניין:תל בונד!!!!..נמצא בדאונסייד רציני...הזהב=מאזן אימה!!!...הכי טוב:מק" מ אג" ח ממשלתי קצת מניות עצמה!!
- 7.אז מה בדיוק אתה מנסה להגיד פה (ל"ת)מוטי 24/08/2011 22:45הגב לתגובה זו
- 6.גיא 24/08/2011 21:29הגב לתגובה זומומלץ לסובלים מנדודי שינה כרוניים במיוחד אהבתי את " אך זאת ניתן לגלות, אם בכלל, רק בדיעבד." חזק!!!!!!!
- 5.מאכזב. כמה ססמאות לעוסות ואפס עצות שימושיות. (ל"ת)יוחנן 24/08/2011 15:53הגב לתגובה זו
- 4.שמואל 24/08/2011 15:20הגב לתגובה זושמתם לב לתופעה ?? בחודש האחרון, כולם התחילו להשתמש בביטוי " המבוגר האחראי" . בתחילה יועצים למיניהם, פוליטיקאים וכעת אנליסטים ובהמשך כל עמך. הביטוי מתאים איפה שלא תשים אותו. מעניין היכן היה קודם??
- 3.הקורא המתעניין 24/08/2011 13:25הגב לתגובה זוכותרת הכתבה היתה מסקרנת , אך תוכנה לא תרם לי מאום
- רונן מנחם 24/08/2011 14:05הגב לתגובה זושלום. לעיתים אנו נשאלים מדוע להמשיך לעקוב כבשגרה אחר נתונים ואינדיקציות כלכליות, שעה שברור כי התנהלות שוקי המניות פסיכולוגית בעיקרה ואינה נגזרת מהם. הדוגמאות שהבאתי כאן הן לכך שגם בתקופות כאלו, המעקב צריך להימשך וכך גם קבלת החלטות שקולות לפיו. רונן
- 2.לא אמרת כלום (ל"ת)מנחם 24/08/2011 10:52הגב לתגובה זו
- 1.ניתוח שוק יפה מאוד ואוביקטיבי (ל"ת)22 24/08/2011 09:54הגב לתגובה זו
- 22, תודה והמשך יום נעים. (ל"ת)רונן מנחם 24/08/2011 10:36הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
