על אפליית בעל השליטה בחיסכון הפנסיוני
אם בעבר דנו במגזר העצמאים וביכולות המוגבלות של העצמאי להפקיד לתנאים סוציאליים וליהנות מהטבות מס, ננסה היום לגעת בעוד מגזר המופלה לרעה לעומת מגזר השכירים הרגילים - החבר בעל השליטה בחברת מעטים. "חברים בעלי שליטה בחברת מעטים" הם בין היתר כל אותם שכירים אשר העדיפו לנהל את עסקיהם באמצעות חברה, בעלי חברות פרטיות קטנות, בינוניות ועסקים משפחתיים וכל חברה אחרת אשר אינה נמצאת בשליטה של יותר מחמישה בני אדם. ההגדרה מיהו חבר בעל שליטה בחברת מעטים מופיעה בפקודת מס ההכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 בסעיף 32(9). בהמשך הסעיף מופיעה המגבלה על הפקדה של החברה לאותו מנהל לקופת גמל, ביטוח מנהלים או קרן פנסיה. בקצרה נציין כי אם אותו מנהל בעל שליטה מקבל לדוגמה משכורת של 15,000 ש"ח ברוטו לחודש, אזי בניגוד לשכיר רגיל אשר עבורו היה המעביד מפקיד 13.33% ממשכורתו לקרן פנסיה ועוד 7.5% לקרן השתלמות וסה"כ 3,124 ש"ח לחודש, במקרה של בעל שליטה מוגבלת החברה בהפקדה, וההוצאה המוכרת עבורה היא 6.5% לקרן הפנסיה ועוד 4.5% לקרן השתלמות, סה"כ 1,645 שקלים בחודש כלומר ב-9% פחות מאשר לשכיר רגיל. סוגיה נוספת אשר דורשת התייחסות היא יכולת ההשתכרות האמיתית של בעל השליטה לעומת האפשרות לתת כיסוי ליכולת זו באמצעות ביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה. כך לדוגמה, ייתכן שבעל שליטה יחליט מטעמיו הוא למשוך משכורת נמוכה ואת היתרה להשאיר כרווח בלתי מחולק בחברה, או למשוך אותה כדיווידנד. מובן כי יכולת ההשתכרות גבוהה מהמשכורת הנמשכת בפועל בעוד שביטוח אובדן כושר העבודה ה"רגיל" מבטח אך ורק את שכר העבודה של העובד. עם זאת, חשוב לדעת כי בשנים האחרונות חלו שינויים לגבי בעלי השליטה במבנה ההפקדות ובהתייחסות של חברות הביטוח לסוגיית אובדן כושר העבודה. בצורה זו ניתן כיום, בתכנון מס נכון, להפקיד סכומים גבוהים יותר מאשר ניתן בעבר בשילוב של הפקדת עובד ומעביד. במקרים מסוימים ניתן לתת פתרון לסוגיית השכר בפועל לעומת יכולת ההשתכרות וסוגיית קרן ההשתלמות. קיימות דעות הגורסות כי גם לבעל שליטה כדאי להפקיד את האחוזים המוכרים במקרה של שכיר רגיל גם אם לא כל ההפקדה מותרת, ולו בשל העובדה כי ההפקדה לקרן ההשתלמות נהנית מפטור מס רווח הון (עד לתקרה). מכל האמור לעיל מובן כי עד אשר תשונה פקודת מס הכנסה, התכנון לבעלי שליטה הוא מהתכנונים המורכבים בכל מערך התנאים הסוציאליים. נוסף על כך נושקת סוגיית בעלי השליטה לעניינים ביטוחיים ומיסויים נוספים (לדוגמה ביטוח שותפים ולעתים ביטוח אנשי מפתח) ועל כן דורשת התייעצות עם איש מקצוע בכיר אשר יפעל במשותף עם רואה החשבון למיקסום ההטבות לבעל השליטה. הכותב - מומחה הפנסיה של ביזפורטל אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות (*) המידע באדיבות "נטו+" - כתב העת לעבודה ולניהול משאבי אנוש מבית "חשבים-HPS"

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.